Tacitus, Histories 3.72

מתוך Amitay.haifa.ac.il
גרסה מ־08:23, 15 בנובמבר 2010 מאת Eyalmeyer (שיחה | תרומות) (ֵ)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים ט / מקורות ראשוניים ועתיקים T

טקסט

מעשה זה היה המצער והנתעב בכל אשר עלה לה למדינת העם הרומאי מאז ייסוד העיר. בלא אויב חוץ, שעה שהיו האלים נוטים חסד, אילו הניחו זאת אורחותינו, החריב שצף קצפם של פּרינקפּסים את מושבו של יופּיטר אוֹפּטימוּס מאקסימוּס, אשר על פי האותו כוננוהו אבותיהו להיות ערובה לשלטון ואשר פּוֹרסֶנא לאחר כניעת העיר והגאלים לאחר כיבושה לא יכלו לחללו. אכן גם קודם לכן נשרף הקאפיטוליום במלחמת האזרחים, אולם בפשע מיד יחידים נשרף; עתה לעין השמש הושם במצור, לעין השמש הוצת באש. ומה היו הסיבות למלחמה? מה היה שכר פורענות גדולה זו? כלום למען המולדת לחמנו? המלך טארקוויניוס פּריסקוּס נדר מקדש זה בימי מלחמת הסאבינים וירה את יסודותיו, לא כפי כוחו של העם הרומאי שעדיין מעט היה, אלא מתקווה לגדולתו לעתיד לבוא. אז בנוהו תחילה סרוויוס טוליוס בתמיכת בעלי הברית ואחריו טארקוויניוס סופרבוס בשלל האויב לאחר כיבוש סוּאֶסה פּוֹמֶטיה. אך התהילת המעשה הייתה שמורה לימי החירות: לאחר גירוש המלכים הקדישו הוראטיוס פּוּלווילוּס שעה ששימש קונסול בשנית, וכל כך רב הדרו עד שהרכוש העצום שקנה לאחר מכI העם הרומאי שיפצו עוד יותר משהגדילו. בו במקום כונן המקדש שנית שעה שנשרף לאחר משך ארבע מאות וחמש עשרה שנה, בימי הקונסולאט של לוּקיוּס סקיפּיוֹ וגאיוס נוֹרבּאנוּס. לאחר נצחונו נטל סוּלא על עצמו את הקמתו, אך לא הקדישו, ובזה בלבד קופח אושרו. וכך עמד שמו של לוּטאטיוּס קאטוּלוּס בין כל פעליהם הגדולים של הקיסרים עד ימי ויטליוּס. זה היה המקדש שעלה עתה באש.

הערות

לקוח מתוך: טקיטוס, קורנליוס. 1962. ספרי השנים. תורגם ע"י שרה דבורצקי. ירושלים: מוסד ביאליק. ע"מ 141-142.

נמצא בשימוש ב...

תשעא חברה ומשטר ברפובליקה הרומית - המהפכה הרפובליקנית

קישורים נוספים