אייל מאיר מספר הערות על גרה וקוטון

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

Cotton - Seleukos IV to Heliodoros

מקור הכתובת משפלה יהודה. תכולת הכתובת מעידה שהיא הוצבה במקדש של פוליס סלאוקית.

ע"מ 194:
הכתובת מלמדת על כיבוש סלאוקי של סוריה במלחמה הסורית החמישית.

אימות של הכתובת הזו אל מול כתובת חפציבה.

ע"מ 195:
ישנה הבחנה בין המכתבים שבין המלך לפקידיו ולאלה שבין פקיד לפקיד. למכתבי המלך יש תחושה של פקודה ולא בקשה.

ע"מ 196:
המכתב להליודורוס מעיד על חברות קרובה בינו לבין המלך .

מהמכתב עולה המודל שבו רצה סלאוקוס לנהל את ממלכתו – חופש דת וביטחון לנתיניו. למרות זאת קשה להתעלם מהמהומות והמרידות שפרצו במהלך שלטון יורשיו.

ע"מ 197:
עולה מן המכתב רצונו של המלך להכניס טיפול הולם למקדשים באימפריה.

ישנן דוגמאות לשליחים שנשלחו על ידי המלכים הסלאוקים במטרה דומה.

ע"מ 198:
נדמה שסלאוקוס הרביעי רצה להמשיך את דרכם של קודמיו בשליחת הליודורוס.

אך מדוע לקחו לו עשר שנים מאז שירש את אביו (בשנת 187 לפנה"ס) לשלוח נציג לטפל בבעיה שהוא הכיר מתחילת שלטונו?

ע"מ 199:
הסבר אחד – במהלך המלחמה הסורית החמישית הסכים שליט יהודה מטעם בית תלמי לערוק לצד הסלאוקי ובתמורה קיבל גם את הסמכות החילונית וגם את הסמכות הדתית על המחוז מאנטיוכוס השלישי. המצב נמשך גם אחרי מותו של אנטיוכוס השלישי עם יורשיו של מושל יהודה – במקרה של מעשה הליודורוס – אפולוניוס בן תרסיאס.

ע"מ 200:
הכתובת מעידה יחסי קירבה בין סלאוקוס הרביעי להליודורוס, שמגיע ממשפחה מכובדת.

ע"מ 202:
האם יש קשר בין מינויו של אולימפיאודורוס בשנת 178 לפנה"ס בשל ניסיונו הכושל של הליודורוס?

היחסים הטובים בין סלאוקוס הרביעי ליהודים הופכים את הדרך שבחר שמעון לפגוע בכוהן הגדול, בזיזת אוצר בית המקדש, לפחות סבירה. בנוסף לכך לא הגיוני שסלאוקוס יהפוך פתאום מחבר לשודד ושלא פחות מסגן המלך יגיע לבית המקדש לביצוע המשימה. הסיפור המתואר בספר מקבים-ב מתנגש עם מה שכתוב בכתובת.

הכתובת מספרת סיפור אחר: בשנת 178 לפנה"ס מונה במחוז פיניקיה אחראי חדש על המקדשים שהיה אמור לפקח על המקדשים ועל ענייניהם הכספיים.

ע"מ 203:
ההיררכיה בבית המקדש שבירושלים ראתה בזאת איום לאוטונומיה שלהם, וכך נוצר תחום חדש של משחקים פוליטיים.

סלאוקוס הרביעי לא היה מוכן לקבל את סילוק שליחו על ידי התגלות אלוהית ועל כך אנו למדים ממשא ומתן שהתקיים בין הכוהן הגדול לסלאוקוס.

האירוע יכול היה להתרחש בין הקיץ של שנת 178 ועד המוות של סלאוקוס הרביעי בשנת 175.

אולי המינוי של הפקיד החדש נתפס בעיני היהודים כשינוי מדיניותו של אנטיוכוס השלישי, שהתיר ליהודים לחיות באוטונומיה, ולכן ראו בכך איום וכמבשר ראות בעתיד.

Gera - Olympiodorus , Heliodorus and the Temples of Koile-Syria

ע"מ 126:
מאבקי השליטה בין הסלאוקים לתלמיים באו לידי ביטוי במרשה במלחמה הסורית הרביעית (219-217 לפנה"ס) והחמישית (202-198 לפנה"ס). בחמישית כבשו הסלאוקים את השטח באופן קבוע.

ע"מ 126-127:
הסברים כיצד שלושת החלקים של כתובת שנמצאו מהווים שלוש חתיכות של כתובת שלמה אחת – מאותו חומר, התאמה הקצוות, התאמה במילים.

ע"מ 127:
הכתובת מכילה תכתובת בין המלך סלאוקוס לשלושת פקידיו – הליודורוס, דריומנס ודיופאנס.

תפקיד האחראי על המקדשים במחוז החדש הוטל על אולימפיאודורוס.

ע"מ 128:
הגודל והמשקל של חלקי הכתובת פוסלים את האפשרות שהכתובת הוברחה למקום שבו היא נמצאה. מקור הכתובת – מספר אתרים אפשריים שמהם יכול היה להיחצב חומר הכתובת – כנראה שפלת יהודה.

קוטון וורל דיברו על חלקים A ו-B. הדיון במאמר זה יעסוק בשלושה חלקים חדשים, החלקים התחתונים של הכתובת, שנמצאו – C, D ו-E.

ע"מ 130:
המלך סלאוקוס התעניין בהיבטים שונים בדתם של היהודים והשומרונים.

ע"מ 131:
מכתב ראשון: דריומנס שלח מכתב לדיופאנס שבו הוא מודיע לו שהליודורוס אחראי על אותם עניינים.
מכתב שני: מהליודורוס לדריומנס על הוראת המלך.

ע"מ 132:
סלאוקוס הרביעי מטיל את האחריות על המקדשים על אולימפיאודורוס, שהיה חבר ילדות של המלך.
אולימפיאודורוס מונה לאחד מידידי המלך לפני קיץ 178, עת הוצאת מכתב המלך.

ע"מ 133:
אולימפיאודורוס היה המועמד המוביל לקבל את האחריות על המקדשים בסוריה ופניקיה.

ע"מ 134-135:
דוגמאות למינויים של כוהנים וכוהנות בכירים על ידי המלכים הסלאוקים, רובם מונו ממקורבי החצר המלכותית.

המלך מינה את אולימפיאודורוס לאחראי על המקדשים בסוריה ופניקיה, למעין כוהן גדול של כל המחוז שעליו משל.
ע"מ 136:
מסתמך רבות על ההשוואה בין היחסים של אנטיוכוס השלישי לניקנור – קודמיהם של סלאוקוס הרביעי ואולימפיאודורוס.

ע"מ 137:
טוען שאולימפיאודורוס מונה לכוהן גדול והכתובת מעידה על כך, במיוחד חלק E.

ע"מ 138:
אולימפיאודורוס לא סתם קיבל את השליטה על המקדשים שבאזור המחוז שעליו שלט, כמו שטוענים קוטון וורל, אלא מונה לכוהן גדול.

מתגלה היררכיה בכתובת. המלך להליודורוס, לדריומנס, לדיופאנס.

ע"מ 141:
קודמו בתפקיד של אפולוניוס בן מנסתאוס היה אפולוניוס בן תראסיאס (אפשרות של בלבול בשמות של השליט מטעם בית תלמי שקדם לשליט מטעם הממלכה הסלאוקית). הבלבול מגיע לספר מקבים-ב שבו מסופר שמושל סוריה שאליו פונה שמעון הוא אפולוניוס בן תראסאס ולא דריומנס.

ע"מ 142:
דריומנס הוחלף על ידי אפולוניוס בן מנסטאוס לפני המינוי של אולימפיאודורוס לכוהן הגדול של המחוז.

ע"מ 145:
הוראת המלך נשלחה להליודורוס, שהעביר אותה לדריומנס, שהעביר לדיופאנס, שהציבה באחד המקדשים.

ע"מ 146:
המכתב של המלך סלאוקוס הרביעי להליודורוס מעיד בבירור על רצונו של המלך להתערב בענייני הדת של האזור על ידי מיניו אולימפיאודורוס לכוהן הגדול של המחוז.

תלמי בן תרסיאס החזיק גם במשרת הכוהן הגדול וגם במשרת המושל בתקופת שלטון תלמי וגם לאחר עריקתו לשלטון הסלאוקים. תפקיד כפול שעבר בירושה ליורשיו.

ע"מ 147:
אנטיוכוס השלישי העניק זכויות רבות ליהודים ודאג לבית המקדש בירושלים.

סלאוקוס הרביעי המשיך את המסורת שהתחיל אביו בנוגע ליחס חיובי ליהודים ולבית המקדש בירושלים.

ע"מ 148:
סלאוקוס הרביעי הבין שהוא הזניח את הטיפול במחוז סוריה שבממלכתו ולכן, כדי לא להתגרות באוכלוסייה המקומית, הוא ניסה לגרום להם לחשוב שיש צורך ברפורמה, לכן הוא הדגיש את הניהול הכושל במחוז סוריה פניקיה לעומת מחוזות אחרים בממלכה. המצב יוכל להשתפר רק דרך מינוי אולימפיאודורוס לכוהן הגדול של המחוז.

נדמה שמינויו של אולימפיאודורוס היה חלק ממאמציו של סלאוקוס הרביעי לעמוד בתשלום החובות שלו לרומא, כשהתשלום הקרוב שאליו היה מחויב היה בשנת 177, שנה לאחר המינוי.

המיתוס שסופר על גירוש הליודורוס מעיד כנראה על ויכוח שהיה בין פקידי המלך לנציגי היהודים, והפשרה שהושגה לבסוף נתפסה בעיני מחבר ספר מקבים-ב כניצחון יהודי.

המניע למינוי כוהן גדול למחוז סוריה היה כלכלי.

ישנה התנגשות בין הכתובת למסורת בספר מקבים-ב מכיוון שבכתובת מסופר שאולימפיאודורוס מונה לכוהן הגדול ואילו במקבים-ב מסופר שהיה זה הליודורוס הגיע למקדש. סביר להניח שהיה זה אולימפיאודורוס שהתעמת עם היהודים בבית המקדש. התפקיד שהוענק לאולימפיאודורוס הופך למעשה את הכוהן הגדול של היהודים לכפוף של אל פגאני ובהמשך לכך הופך את אלוהי ישראל לנחות אל מול אלוהי הפגאנים, תחושה שמחבר ספר מקבים רצה להימנע ממנה. אולימפיאודורוס היה פקיד משני בחשיבותו בהשוואה לסלאוקוס הרביעי או לסגנו הליודורוס, לכן אולימפיאודורוס הוחלף בסיפור על ידי הליודורוס. בנוסף, הליודורוס זה למוניטין גרוע לאחר שהשתתף בקשר נגד סלאוקוס הרביעי. ההצעה של הליודורוס לשלוח לירושלים את כל אויבי המלך מעידה על אירועים עתידיים שהיו ידועים למחבר ספר מקבים.

ע"מ 149:
הגילויים החדשים מדגישים ומאירים את חלקו ותפקידו של אולימפיאודורוס בחצר המלך הסלאוקי.

מקבים-ג א-ב

ההקשר ההיסטורי: המלחמה הסורית הרביעית. אנטיוכוס השלישי מצליח לכבוש את יהודה אך נהדף לאחר זמן קצר על ידי צבאו של תלמי, לאחר שעודד על ידי המלכה.

תלמי מגיע לירושלים ומחליט להיכנס לקודש הקודשים. בתגובה לטענות היהודים הוא עונה בגאווה שהוא יכול להיכנס.

היהודים מתחילים להתאבל - שלל תיאורים של אבל, קינות וזעקות בקרב יהודי ירושלים לקראת האסון הבא עליהם.

תפילה ופנייה של הכוהן הגדול לאלוהי ישראל שיושיע את עמו מרצונו הטמא של תלמי.

בדרך נס תלמי נעצר לפני שהוא נכנס לקודש הקודשים. הוא נלקח על ידי אנשיו כשהוא מגדף ומאיים.

תלמי, לאחר שהושפל, מטיל גזרות על היהודים.


פרשנות שלי: הכנת הקרקע לקראת המער לשלטון הסלאוקים והכשרת תמיכתם של היהודים באנטיוכוס השלישי, שבניגוד לתלמי נתן זכויות רבות ליהודים והביע בכבוד לבית המקדש אשר בירושלים.