אייל מאיר סיכום מכונת הממים

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מבוא מאת ד"ר יוני מזרחי, ע"מ 9-29

הממים עצמם (הרעיונות) אקטיביים במאבק ההישרדות. ממים הם המקבילים התרבותיים של הגנים בביולוגיה. ישנו תהליך שבו נבררים רעיונות בודדים, מקבצי רעיונות ואלמנטים תרבותיים, על חשבון אחרים באמצעות מנגנון שנקרא לו ברירה מלאכותית של ממים. בתחום התרבות, הרעיונות מקבילים לדי אן איי.

השאלות הגדולות של בלקמור:
מדוע יש לנו מוחות גדולים?
מדוע פיתחנו שפת תקשורת מתקדמת בסדרי גודל ביחס למערכות התקשורת בעולם החי?
איך רעיונות ותוצרי תרבות מתפתחים?
מדוע רעיונות ונהגים תרבותיים מסוימים פורחים ואחרים נעלמים?
האן יש תיאוריה כללית שיש בה כדי להסביר את האבולוציה של רעיונות תרבותיים?
מי משרת את מי? הממים את בני האדם או ההפך?

לפי בלקמור, בני האדם הם מכונה, מכונת ממים, המשרתת ומקדמת את הממים. כמו גנים, גם הממים מנסים לנצח בתהליך הברירה הטבעית ולהמשיך הלאה (במיוחד דרך חיקוי). העצמי הוא אוסף מגובש של ממים היוצרים אשליית עצמי, המפעילה את גופנו במטרה אחת בלבד: קידום הממים עצמם.
כדי להבין את הממטיקה יש להבין את תורת האבולוציה של דרווין. בעולם הרעיונות הקדם דרוויניסטי, על אף היציבות והסטאטיות, שהפגין הייתה תכלית – רצונו של הבורא והמגמה – התקדמות. דרווין הציע ממפלקס חילוני, מדעי, במקום ממפלקס דתי (ממפקלסים הם מאספי ממים המקושרים זה לזה שהם בעלי כוח שכפול גובה, חיי מדף ארוכים ונאמנות למקור). ישנה התקדמות בלתי נמנעת למלחמת קיום בשל הגבלת המשאבים ותכונות של מבנה ושל התנהגות עוברים בירושה לצאצאיהם. לכן רק אלו בעלי התכונות המתאימות להישרדות בסביבה ישרדו.

הקדמה מאת ריצ'רד דוקינס, ע"מ 30-43

הגדרת מם במילון אוקספורד: אלמנט של תרבות שיכול להיחשב כמופץ באמצעים לא גנטיים, במיוחד על ידי חיקוי.
גנים הם שכפול נאמן למקור בעוד מם הוא סוג של מוטציה – טלפון שבור. איך המם מתגבר על חוסר נאמנות גבוה למקור, שעלול להוביל להתנוונות? ההבדל הוא באופי החיקוי – חיקוי המוצר, שהוא חיקוי בעל נאמנות נמוכה למקור (ציור הסירה) לעומת חיקוי ההוראות (אוריגאמי של הסירה). המילה כמם תרבותי הבא לידי ביטוי בצורה פיזית. לממים בעלי תכונות משותפות יש סיכוי טוב יותר לשרוד מכיוון שהם שורדים יחדיו. כך נוצר ממפלקס. דת היא דוגמא טובה לממפלקס.

פרק 3: האבולוציה של התרבות

עיקרה של התיאוריה הממטית היא התייחסות לממים כמשכפלים בזכות עצמם. כלומר הברירה הממטית מניעה את האבולוציה של הרעיונות למען השכפול של הממים, לא של הגנים.
חיפוש ההסבר להתפשטות החקלאות דרך תיאורית הממים: נראה היה שהחקלאות מספקת פיתרון טוב יותר, גם אם היא לא סיפקה אותו בפועל. למעשה היא שירתה את הממים בכך שהיא שינתה את הסביבה לרעתם של ממים מתחרים או שהייתה קלה לחיקוי. השאלה שצריך לשאול היא איך ההמצאות מטיבות עם עצמן ולא עם האושר האנושי.
תיאורית שלושת העולמות של פופר: עולם 1 הוא עולם העצמים הגשמיים, כמו עצים שולחנות וגופים של בני אדם; עולם 2 הוא עולם החוויות הסובייקטיביות, בכלל זה תחושות אמוציות ותודעה; ועולם 3 הוא עולם הרעיונות השפה והסיפורים, יצירות האמנות והטכנולוגיה, המתמטיקה והמדע.
הממטיקה מצליחה לקשר בין שלושת העולמות, שמכילים סוג שונה של חומר. למשל פסל שיוצר פסל וכך פסלים אחרים מחקים את יצירתו. הרעיונות בתודעתו של הפסל (עולם 3) משפיעים על חוויות של אחרים (עולם 2) ובדרך זו מוליכים לפסלים חדשים (עולם 1).
יתרון של מי?
הממטיקה אינה דומה לתיאוריות של שינוי תרבותי המשתמשות ברעיונות אבולוציוניים, מכיוון שרוב התיאוריות האמורות אינן מבחינות בין התיאוריה האבולוציונית הכללית לפרטים הייחודיים של האבולוציה הביולוגית והן אינן מציגות את הרעיון של משכפל שני כמו המם. הממים (המשכפל השני) לא קשורים לגנים ולא נמצאים עימם במאבק. חוקרים רבים סבורים שבסופו של דבר הגנים, או אותה כשירות דרווינית, היא הקובעת והממים נשלטים על ידי הגנים – זהו היתרון הביולוגי. יש הוכחות, כמו הקניבליזם בפפואה, שמראות על מם לא אדפטיבי שעל אף שהוא הרסני לאוכלוסייה הוא ממשיך לשגשג.
עוצמתם של הממים לא נופלת מזו של הגנים.

פרק 4: מבט מבעד לעינו של מם

מדוע אי אפשר להפסיק לחשוב?
אי אפשר להפסיק לחשוב, למרות שהיינו חוסכים כך המון אנרגיה, מכיוון שהחשיבה היא הביטוי של ממים המנסים להשתכפל. מדיטציה כעישוב מנטאלי – מם שמצליח למצוא מרחב מחשבתי פנוי ינסה לפרוץ, כמו עשבים שוטים בכל גינה שלא מטפחים אותה.
לא כל דבר הוא מם
התניה קלאסית – גירוי שנספג במוח אך לא ניתן להעברה, כמו פחד מקול מקדחה של רופא שיניים. התניה אופראנטית – ההתנהגות שבאה בצמוד לעונש או פרס כתוצאה מההתנהגות. לכן כל מה שלא ניתן להפיץ בצורה של חיקוי לא נחשב למם.
אמוציות הן ממים רק אם אפשר לשדר אותן למישהו על ידי חיקוי.
חיקוי, הדבקה ולמידה חברתית
למידה חברתית – התנהגויות של חיות לאחר שראו אחרות – איננה חיקוי.
חיקוי הוא למידת דבר מה על צורת התנהגות באמצעות הסתכלות באחרים, ואילו למידה חברתית היא למידה על הסביבה באמצעות הסתכלות באחרים. הירגזים כבר ידעו לנקר, הם רק למדו מה לנקר. הקופים כבר ידעו לפחד, הם למדו רק ממה לפחד.

פרק 15: דתות כממפלקסים

הממטיקה עונה על השאלות איך ומדוע צברו הדתות עוצמה שכזאת. הממים של הדת מושכים אנשים ומסייעים להם להשתכפל. הדתות פועלות כדי להפיץ את עצמן – הממים רוצים לשכפל את עצמם. בשם האמונה (ושכפול הממים) מעשים נתעבים הופכים ללגיטימיים. הממים הדתיים לא התחילו את דרכם בכוונה להצליח. הם היו רק התנהגויות, רעיונות וסיפורים, שהועתקו מאדם לאדם במהלך היסטוריה ארוכה של מאמצים אנושיים להבין את העולם. הם הצליחו משום שהם התלכדו במקרה לכנופיות המיוסדות על תמיכה הדדית, שכללו את כל התחבולות הנכונות כדי לספק להם אחסון בטוח במיליוני מוחות, ספרים ובניינים, ולהפיץ אותם חזור והפץ לעוד מוחות, ספרים ובניינים. הם סיפקו מיתוסים למענה על שאלות ממשיות, והמיתוסים היו מוגנים באמצעות היותם חסיני בדיקה, וכן באמצעות איומים והבטחות. הם יצרו פחד ואחר כך הקטינו אותו כדי להפיק ציות (החטא והמחילה), והם השתמשו בתחבולות היופי האמת והאלטרואיזם כדי לסייע להפצתם הם. זו הסיבה לכך שהם עדיין נמצאים איתנו היום, ולכך שרעיונות כוזבים או חסיני בדיקה במוחלט מוספים לשלוט בהתנהגות של מיליוני בני אדם.
קו-אבולוציה של דתות וגנים
האם הייתה לממים הדתיים ששגשגו בעבר השפעה כזאת או אחרת על הצלחה או על אי הצלחה של גנים? ממים של דתות יכולים לשרת את הגנים – דרך עידוד למשפחה גדולה ומוגנת ואם שההתנהגות הדתית מסייעת לאנשים להשיג יותר בנות זוג.
ברירה קבוצתית
הממים יכולים דווקא להקטין את ההבדלים הפנים-קבוצתיים ולהגדיל את ההבדלים הבין-קבוצתיים. למשל מם האוסר אכילת מזון מסוים – יכול להוביל הכחדה או הישרדות של קבוצה שלמה. הברירה הקבוצתית חשובה לממטיקה כי חברה שבה צעיריה מוכנים להקריב את עצמם למענה תנצח במלחמה חברה שצעירי ידאגו יותר לעצמם.
מדע ודת
גם המדע עשוי ממפלקסים רבים. אך המדע הוא תהליך, מערכת של שיטות לנסות להבדיל בין ממים נכונים לכוזבים. הדתות לעומת זאת בונות תיאוריות על העולם ואחר כך מונעות את בדיקתן. המדע במיטבו מכיל אמת רבה יותר מאשר בדת.