אייל מאיר ספר אלכסנדר מוקדון

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

לקוח מתוך: דן, יוסף. 1969. עלילות אלכסנדר מוקדון. ירושלים: מוסד ביאליק.

חיבור זה הוא גרסה שונה ומשונה של האלכסנדר-רומאנס. מסעות הכיבוש בפרס ובהודו נעדרים ומוחלפים בסיפורי נפלאות והרחבות רבות שאין להן זכר בשום נוסח אחר.

היהודי כחכם, מורה ומחנך

יב

זקן מסתורי מחכה לאלכסנדר בראש הר שאליו הגיעו לאחר מסע של 29 יום. מזהה את אלכסנדר משתחווה ורץ לנשקו ולחבקו.

יג

לזקן יש יכולת על טבעית לצעוק בקול שמפיל את אלכסנדר ואנשיו אל הקרקע. אלכסנדר מסכים להתלוות אל הזקן לסיור במבצר ומבקש ממנו לצרף לסיור את אחד מסופריו.

יד

מנחם היהודי מכונה ראש סופרי המלך (האם הכוונה היא מקביל לתפקיד ההיסטוריון הראשי של המסע - קליסתנס).

טו

בתוך המבצר מבקר אלכסנדר בקברו של אלטינוס המלך, ששמן מיוחד (מיריחו) משמר את גופתו 285 שנה. אלכסנדר מבקש לראות את גופת המלך ומקבל אזהרה שאסור לו לגעת בגופה באם היה עם אישה בלילה לפני, שכן מי שיגע בגופה ימות (הם ישנו רמז לטקס טהרה יהודי כלשהו? - טומאת גופת המת). אלכסנדר משקר ומכחיש שהיה עם אישה, נוגע בגופה ונופל. הזקן מציל את אלכסנדר ונוזף בו. אלכסנדר מודה שהתנהג כטיפש.

כב

עולה עם צבאו על רפסודות ואחרי 29 יום של שיט בתוך מערה מגיע לסופה ששם היו שני עצים עם שני זקנים, כשאחד אילם ועיוור, אשר מחכים לדבריהם לשמוע עתידות מהעצים. העצים מגלים לאלכסנדר שלא ישלוט יותר מארבעים שנה. כמו גם שימות בניכר, יקבר בישראל ובניו לא ירשו אותו אלא שמלכותו תחולק לארבעה חלקים.

כג

(השווה: ירושלמי, בבא מציעא, פרק ב, הלכה ה)

שני אנשים באים לפני אלכסנדר ומלך נוסף עם בעיה. אחד קנה מהשני אדמה, ובאדמה הוא מצא אוצר. שניהם טוענים שבעלות האוצר היא של השני. המלך (לא אלכסנדר) פוסק שבן האחד ובת השני יתחתנו והאוצר ינתן להם. אלכסנדר טוען שהיה הורג את שניהם ולוקח לעצמו את האוצר. המלך נוזף בו.

(שוב מוטיב שאלכסנדר הוא ילדותי לעיתים, אמנםילד נבון ומוצלח, אך לעיתים לא ממושמע, ולכן נוזפים בו בשם ה')

כח

הביקור בירושלים. "ויישם תא פניו ללכת דרך ירושלים, כי הגידו לו לאמור את כוח היהודים ואת עוצם גבורתם. ויאמר אלכסנדר: אם לא אנצח את היהודים אין כבודי נחשב לכלום."

אלכסנדר דורש את כל אוצרות בית אלוהים אשר בבית המקדש. ענני הכוהן הגדול כותב לאלכסנדר שאי אפשר להוציא את האוצרות כי הם של יתומים ואלמנות (מעשה הליודורוס??). אלכסנדר מחליט להשמיד את בית המקדש.

אלכסנדר נרדם וחולם שמגיע אליו מלאך עם חרב. המלאך אומר לו: "הלא אני הוא הכובש מלכים תחתיך" [כלומר ה' נתן לאלכסנדר את ניצחונותיו]. מזהיר אותו להתנהג יפה לאנשי ירושלים. אלכסנדר מתרצה ומחליט לא ללכת בכלל לירושלים כדי למנוע את השפלתו, המלאך מחייב אותו ללכת פן ימות ובנוסף מצווה עליו לתרום לבית המקדש.

כט

הכוהן הגדול וכוד שמונים כוהנים יצאו לבושים בבגדי קודש כדי להתחנן לפני אלכסנדר. כשאלכסנדר רואה אותם הוא יורד מסוסו ומנשק את רגלי הכוהן הגדול. אנשיו לא אהבו זאת ושואלים אותו מדוע הוא מלך המלכים מתנהג כך. הוא מציין שהוא ראה אותו כמלאך שמביא לניצחונותיו.

שלושה ימים אלכסנדר שוהה בירושלים וביום הרביעי הולך לבית המקדש ורואה את המלאך מחלומו. אלכסנדר מביא אוצר רב לבית המקדש ובקש יעשו תבנית בצורת כדי שיזכרו את ביקורו אך הכוהנים מסבירים לא שזה אסור, אך בתמורה לתרומה יקראו כל היילודים בשנה זו על שמו של אלכסנדר.

ל

מירושלים המשיך לגליל ומשם לקירוניה. המקומיים לובשים רק בגד משיער גמלים. חם שם אז הם לובשים בגדים מינימאליים. אלכסנדר חד להם חידות ומצא שהם חכמים (ברהמנים – גימנוסופיסטים?) אלכסנדר אומר להם שיבקשו והוא ייתן – הם מבקשים חיי עולם, אך אלכסנדר מודה שאין זה ביכולתו (רמז לכך שה' כן?).

החכמים נתנו לאלכסנדר עשבים והסבר על סגולותיהם, ידע שנכתב בספרים.

אחר כך ספר העשבים סייע לרפא את אלכסנדר ממחלה.

רופא רשע שורף את הספר ובורח.


לא

אלכסנדר רואה את האישה ומבקש אותה, אך נתקל בסירובו של המלך. אלכסנדר מתרגז ויוצא למלחמה עבור האישה (איליאדה?), מאבד הרבה מאנשיו. הוא תפס את האישה וכלא אותה בהיכל מפואר ולא הרשה לה לעזוב אותו. היא יולדת לו בן שנקרא גם הוא אלכסנדר. אך הילד מת כעבור תשעה חודשים וגם סוסו האהוב. (שוב מוטיב של אלכסנדר כילד מפונק)

לג

ארץ עופרת. מוצאים שם נהר שמחיה את המתים. אך העבד שמצא את הנהר בפעם הראשונה לא מצליח למצוא אותו שוב, אלכסנדר עורף את ראשו. (אחר מסופר על אנשים ללא ראש שהופכים את הספינות בים – על פי מנחם הסופר)

אלכסנדר עולה במעלה הנהר עד שהוא מגיע לשער. על השער כתוב בעברית, כי מנחם הסופר יכול לקרוא: "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם וגומר.

לד

אחרי מסע של שישה חודשים מגיע לשער ששוב רק מנחם ידע לקרוא: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו'. אלכסנדר מבין שזהו השער לגן עדן, אך קול מודיע לו שערלים לא יכולים להיכנס. בלילה אלכסנדר מל את עצמו (אברהם?) אלכסנדר ניגש ודורש מס. בתמורה הוא מקבל ארגז עם חתיכת בשר עין. אלכסנדר לא מצליח להרים את העין והשומרים אומרים לו שזהו אות: עינך לא תשבע עושר, וגם לא תמלא נפגשך להיות שוטט בארץ.

רק עפר על העין יוכל לגרום לכך שתהיה קלה. וזה אות שאלכסנדר לא ידע מנוח עד מותו. אלכסנדר שמר את העין כדי שתהיה הוכחה שקיבל מס גם מגן עדן.


לה

אלכסנדר מכין מעין ארגז מעופף הקשור לארבעה נשרים רעבים שנתלה לפניהם חתיכת בשר.

לאחר מכן אלכסנדר מחליט לרדת למצולות הים. לאחר ששקע וראה את כל מה שרצה הרג תא התרנגול והים ירק אותו כי הוא לא סובל דם. אלכסנדר צף בארץ עם אנשים מוזרים אלכסנדר חיפש את צבאו במשך תשעה חודשים. אלכסנדר נתקל באריה, בורח, נתפס ואחר כך רוכב על האריה למערה.

במערה היה זקן שמזהה אותו. אלכסנדר תוהה כיצד הוא יודע את שמו, והוא אומר לו שהוא ראה אותו בירושלים. הזקן מסכים לקחת את אלכסנדר לצבאו בתנאי שיישבע שלא יפגע ביהודים (למה צריך הבטחה נוספת?) הזקן נותן לאלכסנדר סוס יפה ולאחר מסע בן חצי שנה הם חוברים לצבאו. אלכסנדר מספר הכול לצבאו ומנחם הסופר כותב הכול. הזקן שהביאו נעלם.

שמות של דמויות ומקומות

בלדד בן אסון

באיוב יח' מופיע אדם בשם בלדד השוחי. הוא אחד מרעי איוב\ אשר אינם מקבלים את דעת איוב, כי הוא סובל סבל חינם ומשתדלים להוכיח לו שלא יתכן שה' יביא סבל חינם על אדם. בכך הם רומזים שאיוב חטא. בסוף הספר מובן שה' מקבל את דברי איוב ולא את דברי הרעים, כשהוא מבטיח שיעשה להם רע\ אלא אם כן איוב יתפלל עבורם.

תוגרמה טורקיה כפי שכונתה שנים רבות על ידי היהודים. יש סימנים לנוכחות יהודית בטורקיה כבר מן המאה הרביעית לפני הספירה בימי בית שני, בצורת שרידי בית כנסת (538 לפנה"ס – שיבת ציון – עד 132 לספירה – מרד בר כוכבא).


הישמעאלים

אזכורים בתנ"ך:

יוסף נמכר על ידי אחיו לישמעאלים (בראשית פרק לז' פסוק כה' - כח'). בספר שופטים, פרק ו'. בני ישראל, בעקבות חטאיהם, נכבשים על ידי המדיינים (שופטים, ו)

ויהי כשמע גדעון את מספר החלום, ואת שברו וישתחו (שופטים ז, טו)

נכתב לאחר שניתנת פרשנות לחלום של אחד מאנשי גדעון שפירושו ניצחון של גדעון על המדיינים. ויאמר אליהם, ממני תראו וכן תעשו (שופטים ז, יז) {מאוד דומה לדוגמתו האישית של אלכסנדר}

ששל המלחמה מן המדיינים הרכב מניזמי זהב, ככל הנראה כפי הנהוג אצל הישמעאלים ולכן אפשר לשער שישמעאלים היו חלק מן המדיינים. {לפחות בעיני המחבר}(שופטים, ח, כד).

סוגיית מלחמת גוג ומגוג

מלחמת גוג ומגוג, כשהישמעאלים הם חלק מהקואליציה של גוג מלך מגוג שתילחם נגד היהודים. (יחזקאל לח, יח – כג).

בילקוט שמעוני מסופר על מלך פרס אשר מחריב את העולם. כל עמי העולם, כולל ישראל נבהלים, אך ה' מבטיח לישראל גאולה. (ילקוט שמעוני, ישעיהו, ס' רמז תצט)

רבי מאיר ליבוש יחיאל מיכל וייזר (1809 – 1879) מציע פירוש ליחזקאל ל"ח:

"הנה בעת קץ, אחר שכבר ישבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים. ויבוא גוג, נשיא משך ותובל, מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים הנקראים אדום. ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופה, ושם אמרו כי פרס כוש ופוט איתם, וכן בית תוגרמה, שהם כולם נימולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מידי ישראל." (מראה מקום חסר)

קישורים נוספים

שיחת משתמש:Eyalmeyer

אייל מאיר עבודת מחקר - מראי מקום

שיחה:אלכסנדר בבבלי תמיד מאמר

ירושלמי, בבא מציעא, פרק ב, הלכה ה

מדרש תנחומה, ויקרא, פרשת אמור 6

ויקרא רבה 27.1

פסיקתא דרב כהנא

הרדוטוס 1.205-208 = כפי שאלכסנדר לא רצה להינגף לפני מלכת האמזונות, כך כורש לא רצה להינגף בפני מלכת המאסאגטים.

בר כוכבא ודיוניסיוס רוכבים על אריה!