אלכסנדר בבבלי תמיד מאמר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

לדף הראשי --- בבלי תמיד לא ב - לב ב

סיפור עשׂר שאלות

הטקסט

  • הטקסט בבבלי תמיד דו-לשוני.
    • לפי ישׂראל לוי (1883) יש גם שכבות שונות של ארמית. לבדוק עם מת'יו מורגנשׂטרן.
  • הטקסט בתמיד משובץ בדברי חכמים, המביעים דעתם על המתרחש.
  • ככל שהטקסט מתקדם, הוא הופך מתומצת ומרומז יותר, עד כדי התפרקות כמעט-מוחלטת לקראת הסוף.
  • סיפור המסגרת בתמיד איבד את הקשר לאיום המקורי של אלכסנדר שהוא יוציא להורג את החכמים לפי סדר, כשמי שישיב תשובה נאה יותר ידחה במעט את מותו. לפיכך ההבדל בין המצב בשאלה 8 בתמיד לבין "פרדוקס השקרן" בגרסא הכללית; לפיכך גם ההפתעה בגילוי בקונפליקט שבשאלה 9 ואיומו של אלכסנדר ב"שאלה" 10.

מסקנה מכל זה: יש מרחק משמעותי בין הטקסט שלפנינו לבין הגרסא הכללית.

  • האם מדובר במרחק שנוצר בעקבות תהליך מסירה מורכב?
  • האם מדובר במרחק מכוון?
  • מה מידת המודעות של מסדר הטקסט בתמיד לגרסא הכללית?

הודו והנגב

מהו הנגב הזה בכלל?

  • נגב - דרום באופן כללי, או דרום ארץ-ישׂראל באופן פרטי
  • "מלך הנגב" בדניאל כמפתח להבנת "זקני הנגב". נגב = מצרים?
    • בלבולים כלליים בין הודו ומצרים (יש מגוון מראי מקום בספר). וראה במיוחד אריאנוס, אינדיקא 6.
      • האם יתכן שהסיפור על 10 השאלות החל להסתובב לפני ההבנה שמקור הנילוס אינו בהודו?
    • גמנוסופיסטים מצרים/אתיופים אצל פילוסטרטוס, אפולוניוס מטיאנא
    • גם באגרת אריסטאס (פרקים 187-294) יש סיפור על שו"ת בין מלך לחכמים יהודים. גם כאן נשאלים החכמים היהודיים בקבוצות של עשׂרה כל פעם. העלילה של אריסטאס ממוקדת במצרים. האם יש כאן השראה מאריסטאס לסיפור זקני הנגב? (וולך 1941 סבור שכן).
      • נקודת דמיון בין אריסטאס ובבלי תמיד: המלך שואל והחכמים עונים לו תשובה נכונה כולם כאחד (ראה שאלה 8 בתמיד). בתרגום ה-72 מודגשת ההסכמה בין החכמים על התרגום ונוסחו הנכון (301-2). ביחוד בא רעיון זה לידי ביטוי בבבלי מגילה ט א - ולבדוק גם אצל פילון ויוספוס.

השאלות לגופן

ז ים ויבשה

לבדוק את סיפור עליית אלכסנדר לשמים בעבודה זרה, ולראות אם יש התייחסות מפורשת לכך שאלכסנדר מושל רק ביבשה ורבש"ע גם ביבשה וגם בים. אם כן, לתת קרדיט ל-Alexandra Kleczar. אם לא, לקחת ממנה מראה מקום.

ט סטנא נצח

  • הפרשנות הרבנית המקובלת (רש"י) משלימה את הטקסט (במודגש, פרפרזא שלי) כדי לקבל משמעות - (אלכסנדר:) מדוע התמרדתם נגדי שאני מלך גדול ושליט העולם? (זקנים:) הרי גם השׂטן לפעמים מנצח, ואין מכך ראיה לכך שצריך לציית לו.
  • פרשנות זו מסבירה את הקושי, אבל אינה חסכונית, בכך שהיא דורשת השלמות ותוספות נרחבות. לחילופין, אפשר לפרש את "סטנא נצח" גם כ"גבר עלינו השׂטן", ולפיכך טעינו. אמנם, הדבר מצריך חוש ענווה מטעם זקני הנגב, אבל אין סיבה מיידית להניח שהם אינם מסוגלים לו. לכל הפחות, הם מטיפים לענווה בדבריהם לאלכסנדר, וניתן להחיל עליהם נאה דורש נאה מקיים.
    • אם מקובלת ההנחה שהסיפור כאן מקביל לזה ביומא סט א, יתכן שניתן לפרש שתרחיש המפגש ביומא התרחש על-פי דרכו של רבש"ע, ואילו כאן (בהתנגדות יהודית לאלכסנדר) על-פי דרך השׂטן.

י סיום הפרשה

(בן עמי): על כף המאזניים כאן: מי שולט? מי מלך? מי מלך-מלכי-המלכים? אותן שאלות ניכרות גם בסיפור עיר הנשים

נקודות דמיון

שאלת יום ולילה הכללית מופיעה בתמיד כשאלת אור וחושך. בשני המקרים:

  • נשאל מי בא קודם (כלומר, זו אותה שאלה)
  • התשובה קשה להבנה (כללית) או שאין לה פתרון (תמיד).

מסקנה: כאן יש הצמדות של תמיד למסורת הכללית.

נקודות שוני

הסיפור בכללותו

מוקדם יותר במסכת תמיד יש התייחסות לסיפור על אלכסנדר במסכת יומא. אמנם, לא באותו פרק, אבל בהחלט באותה מסכת. באופן כללי, מותר להניח שמי שסידר את המסכת מודע לסיפורים בשאר הגמרא, אבל כאן יש קל וחומר.


ענייני חיים ומוות

בתמיד לא מופיעה השאלה "איך הופכים לאל?", המופיעה בגרסא הכללית. מצד שני, הלקח של הסיפור על העלייה לגן-עדן, המתייחס בצורה מסויימת לשאלה זו. המסקנה של הביקור בשער גן-עדן היא שאין מנוס מהמוות, וששאול-ואבדון (עולם המתים - להשוות מופעים אחרים בחז"ל) לעולם אינם שׂבעים. יוצא שבבלי תמיד מפרש את אלכסנדר כמי שרצה לגבור על המוות, ולא עלה בידו.

  • איך מתקשר לכל זה עניין השאלות על "יחייה עצמו וימית עצמו"?

הקשר היסטורי בכל זאת

האם הגישה האוהדת למדי לאלכסנדר היא התרסה בפני השלטונות הססניים? אם כן, הרי שיש נקודות לעגון בהן גיבוש של הסיפור.

  • לברר בהקשר זה על שליט ססני בשם מוצאדק, שעשׂה חיים קשים ליהודים