גלנדר 2009

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ג

גלנדר, שמאי. ספר בראשית, כרך א'. רעננה: האוניברסיטא הפתוחה, 2009.

סיכומים

(עמ' 79) צאצאי קין (יבל, יובל ותובל קין) היו אבות הציוויליזציא. מדוע מייחס הכותב את ראשית הציוויליזציא דווקא להם? אפשרות א' היא שאילו מוצה הדין עם קין, האנושות לא הייתה יכולה להתפתח (כיוון חיובי ואופטימי) ושהתפתחות האנושות מותנית בחופש הבחירה ובכפיית הטוב על ידי מיצוי הדין נבלמת האפשרות להגיע אל הגשמת הטוב.

לפי פרשנות זו, סיפור קין נועד להיאבק במנהג נקמת הדם.

אפשרות ב' היא שלפנינו רמז שהתפתחות האנושות באמנות ובמלאכות כרוכה דווקא בהחמרת השחיתות ובירידת המוסר החברתי. כך צאצאי קין מגונים בניגוד לצאצאי שת.

(עמ' 233) אז הוחל לקרוא בשם ה' (בראשית ד', 26)– הצהרת נאמנות, (עמ' 234), שייכות לאל והערצה כלפיו (צפניה ג', 9, ירמיה י', 25. השווי ישעיה מה, 25, מד, 5, יואל ג', 5). הקריאה לשם ה' מלווה לרוב בהקמת מקומות פולחן (בראשית יב, 8, יג, 4, כא, 33, כו, 25). בעולם העתיק, קושרים את ייסודם של מקצועות וענפי תרבות עם ייסודה של עבודת האלילים. מכאן, שהרשימה המציגה את מייסדי המלאכות ואורחות החיים קושרת זאת עם תחילת עבודת ה', כלומר – היא מייחסת לצאצאי קין כינון ציוויליזציא במלוא מובן המושג. אך לפי שמות ג', 7 האל נתגלה רק למשה, ולפי שמות ו' 3 גם האבות לא ידעו את שמו.

סקינר גרס שאנוש היה מייסד האמונה בה'.

(עמ' 319) בני האלים ובנות האדם (בראשית ו', 1-4).

שריד או הד מתפיסות מיתולוגיות קדומות, אחד הסיפורים הסתומים במקרא.

(עמ' 320) הפרשנים הקדומים מימי בית שני פירשו את הביטוי "בני האלוהים" כמלאכים והתפיסה הרווחת הייתה שמדובר במלאכים שחטאו או התמרדו ואחרי שירדו מהשמיים הזדווגו עם בנות האדם. (חנוך האתיופי, פרק י' והלאה, ספר יובלות ד', 22; ה', 1; צוואת ראובן ה', 6-7). פילון, יוספוס פלאביוס ורבים מאבות הכנסייה הנוצרית קיבלו את הפירוש הזה.

בכתבי יד שונים של תרגום השבעים, הביטוי בני האלוהים מתורגם כמלאכי האלוהים. גם בפרקי דרבי אליעזר וברמזים בתלמוד מופיע הניסוח הזה. יסוד הפירוש הזה הוא כנראה בתפיסה שהסיפור משתלב כחלק ממחזור הסיפורים אודות התדרדרות הברואים והתגברות החטא שהובילו למבול.

באגדות שונות נכתב כי הדורות הראשונים הגיעו לשפל המדרגה עד שבדורו של ירד בן אנוש בני האדם שקעו במצולות החטא בגלל נפילים, מלאכי מרום שנפלו מהשמיים והפילו את העולם עמם (ראי גינצברג, אגדות היהודים).

פרשנות אחרת לבני האלוהים היא בני אדם, בני דייניא (רבי שמעון בר יוחאי) משום שיש מקומות בהם אלוהים בא בהוראת שופט, נשיא מכובד, למשל שמות כ"א, 6.

גם בתרגומים הארמיים, בני רברביא, בני הגדולים (ובעקבותיהם רש"י, ראב"ע, הרמב"ן ועוד).

לפי פירוש זה, בני האלוהים הם אנשים ממעמדות גבוהים ובנות האדם - ממעמדות נמוכים. תהילים מט 3 (“גם בני אדם גם בני איש, יחד עשיר ואביון").

פרשנות נוספת היא שבני האלוהים היו בני שת (עמ' 321) שנחשבו לצדיקים, בניגוד לבנות האדם, שהן בנות קין שחטאו עוד רובץ עליהן.

יסוד הפירושים הללו בראייה מגמתית, הם לא מכוונים לפשט. שמעון בר יוחאי ודומיהם רצו להרחיק תפיסה מיתולוגית. קסוטו טען שמדובר במין האנושי כולו (בנות האדם). בכתובים שונים שצוינו לעיל, מההקשר עולה שמשמעות הביטוי בני האלוהים היא ישויות שמחוץ לחוגי המין האנושי.

בתהילים כ"ט, 1, פ"ט, 7, איוב א', 6, ב', 1, לח, 7 בני האלים מופיעים בהקבלה לכוכבי בוקר, לכן הם חלק מצבא השמיים. גם בדברים לח 9, לפי תרגום השבעים.

(עמ' 322) מטרת הסיפור להכריז שאין יותר יצורים אנושיים בני אלמוות. כך בא המעשה לשרת את אותה המטרה שנועדה לרשימה הגניאולוגית, בייחוד זו של בני שת, לקבוע את משך חייהם של בני האדם בתוך גבולותיהם הטבעיים. הפולמוס עם תפיסת העולם המיתולוגית הוא מתון, אין שלילה מוחלטת ועקירה מהיסוד אלא תיקון, העמדת דברים על דיוקם לצורך ביסוס השקפת העולם המונותאיסטית.


הערות

מדוע יש להגביל דווקא את אורך חיי צאצאי שת?

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע ב סדנא למיומנויות מחקר - מטלה מסכמת

קישורים נוספים

ב