דוד 2002

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ד

דוד, אפרים. 2002. הדמוקרטיה הקלסית. ירושלים: י"ל מאגנס.

סיכומים

עמ' 64

הטיראניה ביוון הארכאית

פיסיסטראטוס היה הראשון שהצליח לכונן טיראניה באתונה (לפניו קדמו ניסיונותיהם הכושלים של קילון ודמסיאס).

בעיית המקורות בנוגע לטיראניה

שתי בעיות יסוד – הראשונה היא העוינות של רוב המקורות שבידינו, המבטאים את תחושות האריסטוקרטיה, שנפגעה על ידי הטיראניה. באתונה המקורות מאוזנים יותר. הבעיה השנייה, אנכרוניזם. היוונים הכירו משטרים טיראניים מן המאה הרביעית ואילך. מקורות מתקופה זו כמו אפלטון, אריסטו ואפורוס נטו לייחס בדיונים על הטיראניה הקדומה או על הטיראניה כתופעה כללית, אפיונים הידועים להם מהטירניה של זמנם. הרודוטוס ותוקידידס, בני המאה החמישית, לא הכירו את הטירניה המאוחרת ועל כן אין אצלם הלשכות לאחור.

עמ' 65

ההשתלטות ותהפוכות השלטון אריסטו חוזר על דיווחו של הרודוטוס עם שינויים קלים. על פי אריסטו היה זה ארסטיון, מקורבו של פיסיסטראטוס, שהציע הקמת משמר ראש לפיסיסטראטוס.

פיסיסטראטוס היה זקוק ליותר ממשמר של נושאי אלות. הוא ארגן סיעה, מינף את הקריירה הצבאית המוצלחת שלו והשתמש בדמגוגיה סוציאלית כדי לקדם את ענייניו.

אצל אריסטו יש מינוח אנכרוניסטי מובהק – 'דמוקרט קיצוני' שקם על המשטר הדמוקרטי (כלומר המשטר 'הדמוקרטי המתון', שהיה מיוחס לסולון). ניזון מדעותיו של המחבר על מאבק הסיעות באתונה בסוף המאה החמישית לפנה"ס. כמו כן עוד לא הייתה טיראניה שעלתה על רקע משטר דמוקרטי ביוון הארכאית.

לאחר גירושו הצליח פיסיסטראטוס לחזור דרך כריתת ברית פוליטית עם מגקלס. כניסתו מחדש אל העיר נעשתה בליווי כפילה של האלה אתנה.

עמ' 66

הרודוטוס תמה מתמימותם של האתונאים בעניין הכפילה, אבל ייתכן שהאמינו שהוא רק מחזיר את פולחנה של אתנה כפולחן מרכזי ומאחד של הפוליס במקום מגמות פרטניות של האצולה.

זוהי דוגמא להבנה של פיסיסטראטוס בתקשורת המונים (בל נשכח את התחזותו לפצוע).

עמ' 67

עליית הברית הפוליטית על שרטון בשל חוסר רצונו של פיסיסטראטוס מלהביא ילדים עם ביתו של מגקלס או שחשש מהקללה שרבצה על האלקמאיונידים. גלות שנייה – צבירת כוח ועוצמה בארטריה שבאוובויה וחזרה לאטיקה.

אריסטו מספר על ניסיונו של סולון למנוע את האישור של פיסיסטראטוס לקבל שומרי ראש, כי הוא שאף לטיראניה.

עמ' 68

החברה מוסדות המדינה בתקופת הטיראניה

הרודוטוס, שהיה עוין לטיראניה, תיאר את פיסיסטראטוס כשליט נאור, ובכך מחזק את אמינות דיווחו. גם תוקידידס מתאר את שלטונו של פיסיסטראטוס באור חיובי, ואף את שלטון הדור השני. אריסטו מרחיק לכת ומציין את תקופת שלטונו של פיסיסטראטוס כדור הזהב (מאוחר יותר, כב 1, יש הד למסורת אוהדת פחות לטיראניה באתונה).

חוקי סולון, כל עוד שירתו את הטיראן, כפי שמתואר אצל תוקידידס, שמרו על מעמדם, וכאשר היוו מכשול, הוסרו. אם הטיראנים דאגו למנות את אנשיהם למשרות החשובות, כנראה ששיטת הפלת הגורל התבטלה בתקופתם. חשוב לזכור שמשרת הארכונטים איבדה הרבה מכוחה כי בכל המקרה הטיראן ומקורביו הכריעו בענייני המדינה.

עמ' 69

לאחר מספר שנים התמלאה מועצת האראופגוס בנאמני הטיראן. האירוע שבו הואשם פיסיסטראטוס ברצח מלמד אותנו שנאור ככול שיהיה, הטיראן נמצא בסופו של דבר מעל לחוק. מועצת האראופגוס איבדה מהרלוונטיות שלה מכיוון שלא הייתה עוד מוסד בעל שיניים והיא נכשלה בתפקיד שמירתה על המשטר.

השלטון הריכוזי הפסיק את המאבק בין הסיעות, אך פיסיסטראטוס נמנע מהפעלת אלימות מופרזת. הוא פעל להתפייסות ושיתוף האצילים בשלטון (לומדים על כך מרשימת הארכונטים – שכוללים את בניו של מגקלס ואישור העזיבה למילטאדס).

העשירים שלא מקרב האצולה ומעמד הביניים, כמו שאר אזרחי אתונה, נהנו משגשוג כלכלי בתקופת הטיראניה.

עמ' 70

פיסיסטראטוס נתן הלוואות ובכך זכה לתמיכת דלת העם, זאת בעקבות האיסור לעבדות חובות נעשה קשה יותר לקבל הלוואה. הוא מינה שופטים שהיו נציגיו בכפרים לגבייה ובנוסף החלישו את כוחה של האצולה המקומית.

כמו כן יזם עבודות ציבוריות שבאו להבטיח תעסוקה לציבור.

התרבות בתקופת הטיראניה

ריבוי בבניית מקדשים ובנייני ציבור כחלק ממגמה לפאר את השלטון ולעורר יראת כבוד כלפיו ורגשי גאווה פטריוטית. הבנייה באתונה שידרה מדיניות דתית – טיפוח פולחן אלי פוליס על חשבון הפולחן הזר והבדלני של משפחות האצולה.

עמ' 72

נפילת הטיראניה

בשנת 514 נרצח היפרכוס. כנראה שני הקושרים היו כלי בידי אלו שרצו לחסל את בני פסיסיטראטוס. המיתוס שצמח סביב השניים (הרמודיוס ואריסטוגיטון) הדגיש את תפקידם כמשחררי אתונה מטיראניה. דבר שאיננו נכון. כנראה המיתוס היה תולדה של מגמה פטריוטית באתונה שניסתה להשכיח את חלקה של ספרטה בהפלת הטיראניה ומגמה פוליטית סיעתית אנטי אלקמאיונידית, שביקשה לגמד את חלקה של המשפחה בהפלת הטיראניה. תוקידידס מזהיר מסילוף זה ומוכיח שהיפיאס אל היה טיראן מדכא עד מותו של אחיו; היפארכוס לא היה טיראן כלל ואתונה לא שוחררה מטיראניה על ידי מעשה הרצח.

עמ' 74

האלקמאיונידים, שגורשו מאתונה, בהנהגתו של קלייסתנס השתמשו במקדש בדלפי, שהם היו אחראים על בנייתו מחדש, כדי לצבור כוח להפלת הטיראניה שאתונה. הם הביאו לפעולה צבאית של הספרטנים שהובילה לבסוף להפלת הטיראניה.

הטיראניה הייתה אפיזודה חולפת מכיוון שהטיראן עולה על רקע בעיות של תקופה מסוימת, וכשהוא מצליח למצוא להן פתרונות, הטיראניה הופכת ללא נחוצה ואף מאוסה.

'תפקידה' ההיסטורי של הטיראניה

פיסיסטראטוס שם קץ למאבקי הכוח הפוליטיים שקדמו לעלייתו והשליט סדר, צמצם פערים חברתיים וקידם איזון חברתי שהביא לתמורות מנטליות. סולון ופיסיסטראטוס הרחיבו עד מאוד את מעמד האיכרים המסוגלים להתפרנס בכובד מנחלותיהם, מעמד שהיה אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה האתונאית.

היציבות של משטרו של פיסיסטראטוס יצרה דפוסי מנהל וממשל יציבים. אצל האתונאים התפתחה מודעות להיותם חלק מגוף אחד.


הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

קישורים נוספים

ב