חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור אחד עשר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור אחד עשר

12 הלוחות וועדת הדקמוירי

  • דקמוירי= עשרה גברים (דקם=עשר, ויר= איש, גבר.). כדאי ללמוד לטינית!

עצם המספר עשר, והידיעה שהיו עשרה טריבונים, מרמז לנו על כך שהמוסדות הפלבאים משתקפים או נותנים השראה למוסד הדקמווירים. בחוקים על שם וולריוס והוראטיוס, אשר מטרתם לנעול את הDecemvirate, יש מוסד פלבאי שקיבל אישור שגם הוא סוג של Decemvirate, היודיקס, עשרת השופטים.

  • גופים של עשרה היו כנראה חזקים מאוד בתפיסה הפלבאית.

אחת מהדרישות והמנהגים שהונהגו בעקבות קבלת הדרישה, היתה שהחלטות סנאט הופקדו בידי שומרי מקדש קרש (דמטר, אלת האדמה והתבואה והחיטה) והיא אלה שמקושרת בעולם היווני בין השאר עם מתן חוקים. התנועה הפלבאית (לפי קורנל והמקורות) מושפעת מיוונים בכל הסיפור הזה, וצריך לציין שבעולם היווני, מגמת רישום החוקים בשלב הנוכחי היא כבר בת 200 שנה. היוונים החלו ברישום חוקיהם כבר באמצע המאה השביעית לפנה"ס. יש סיפור על משלחת שיוצאת מרומא ליוון, מגיעה לאתונה ושם מקבלת את חוקי סולון. סולון הוא דמות מסוף המאה השביעית לפנה"ס, אדם אשר היה המחוקק הגדול של אתונה. סולון עשה בשביל אתונה מה שסרוויס טוליוס עשה בשביל רומא (חילק למעמדות לפי רכוש, ארגן את גוף האזרחים, ביטל שעבוד גוף- מצב בו אנשים משכנו את אדמתם ואז את גופם). אחד הדברים היפים בסולון הוא שכשהוא מונה, הוא מונה בסמכויות אשר במונחים הלטיניים היינו קוראים להן דיקטטוריות, לא היו עליו סמכויות ערעור, והוא כתב חוקים שכולם יצאו לא מרוצים מהם. סולון השביע את כולם שלא ישנו את החוקים שהוא כתב, ויצא מאתונה למשך עשר שנים, כדי שלא יבואו אליו בטענות ולא יוכלו לשנות את החוקים. כשהמשלחת של 454 מגיעה לאתונה, היא פוגשת את הדמוקרטיה האתונאית באחד מהזינוקים הגדולים שלה. החוקים של סולון הם בני למעלה ממאה וחמישים שנה. אורי חולק על קורנל בגלל שבאתונה המשיכו לחוקק חוקים וקראו להם חוקי סולון, כדי שתהיה להם יוקרה. אפשר לראות איך מגיעה משלחת של רומאים ברבריים לאתונה, ששומעת את השם סולון ומעוניינת בה. הדבר הדומה הוא שהגוף המחוקק אמור להיות אד הוק, לעשות את עבודתו וללכת הביתה. אבל אז הדסמווירט מסרב לסיים את תפקידו. בשנה השניה, יש לפתע חמישה פלבאים ולא רק פטריקים כפי שכנראה היו בשנה הראשונה. הדבר הברור הוא, שיש פה סוג של תפיסת שלטון באמצעים שהם, לכל הפחות, מפוקפקים. באותה שנה, לא היו קונסולים ולא היו טריבונים. המוסדות הרשמים והלא רשמיים של הפלבס עשו הפסקה לטובת הדסמווירט. השאלה היא מי מוביל את הצבא בשלב הזה, כשיש מלחמה מול הסאבינים. קורנל מספר מה היה הקש ששבר את גב הגמל, על ווירגיניה.

ווירגיניה

  • ליוויוס על ווירגיניה:

בכל פעם שבה אנו נתקלים בטקסט נשאל מי כתב את הטקסט, מתי ובאיזו שפה. היסטוריון שכתב על הרפובליקה של רומא, חי בסוף המאה הראשונה לפנה"ס עד תחילת המאה הראשונה לספירה, כתב בלטינית.

תרגיל שאלות על סיפורה של ווירג'יניה

פרק 44 בספר של ליוויוס

מהו אותו פשע ראשון אשר סיפורה של ווירגיניה מוצג כהמשך לו? באיזו "עיר" התרחש הכל? רומא! Urbs. כותרת החיבור של ליוויוס, AB URBE CONDITA, מאז ייסוד העיר. LUCRETIA - היא הבחורה שאחרון מלכי רומא חשק בה, ונקט באמצעים לא כשרים כדי לכפות את עצמו עליה. מתוך הסקנדל הזה, פרצה המהפכה שבעקבותיה קצה הרפובליקה. מי היה Ap.Claudius. קלאודיוס? (נחפש בוויקיפדיה לפי השנה והעלילה, יהיו כמה בגלל שזה שם שחוזר ברומא). מי הם ורגיניוס וIcilius הנ"ל?

  • טיפ: לקרוא את כל הטקסט, אם הוא לא ארוך, ואז ללכת לחפש את המושגים.

התפקיד הראשי של טריבון הוא הגנה על הפלבאים משרירות לבם של השליטים.

עניינים תוכניים

ליוויוס מספר לנו כי מדובר בנערה מבית טוב עם הורים שופרא דשופרא. אביה הוא לוחם אמיץ שנלחם נגד הסבינים. לפתע מגיע Marcus וטוען כי ווירגיניה היא שפחתו. Marcus וAp.Claudius. הם בני משפחה, או שיש ביניהם קשר משפחתי אחר (עבד משוחרר, נספח למשפחה), הם מאותו גנטס וגם פטרון וקליינט (Marcus הוא הקליינט). חשוב להדגיש שזה כל מה שצריך כדי להתחיל נוהל משפטי. בשניה שהוא בא והכריז שהיא שפחתו, התחיל ה"קייס". ברור כי זו תואנת שווא, ווירגיניה היא לא באמת שפחתו של Marcus קלאודיוס. גם אם היא לא שפחה, Ap.Claudius. רוצה שווירגיניה תהיה במעצר ולא במעצר בית. היחס לווירגיניה הוא כאל רכוש. גם אשה בת טובים ובת חורין, היא בחזקה מוחלטת של אב המשפחה, הPater Familias, ואם לא הוא, החוג שסביבו. מה זה QUIRITES? מילה אחרת לאזרחים הרומיים. בכיכר העיר, בדרך לבית הספר, Marcus קלאודיוס רוצה לתפוס את ווירגיניה ואנשים מתחילים להתאסף. השליח זימן את הילדה לבית המשפט. זו נטיה רומית להסתכל על דברים ולקחת אותם לבית משפט, בדומה לחברה האמריקאית. העניין לפיו הכל שפיט הוא חלק מובהק מהמנטליות הרומית. אפשר ללמוד מכך על חשיבות המשפט בחברה הרומית. Ap.Claudius. הכין מראש את המצב בו הוא יהיה השופט בתיק הזה, וידע שהתיק הולך להגיע, לכן ירד לפורום. בגלל זה Ap.Claudius. שלח את Marcus, הקליינט שלו. לטענת Marcus (בשליחותו של Ap.Claudius., כמובן), כשהייתה ילדה קטנה, נגנבה ווירגיניה מהבית של קלאודיוס לבית של ווירגיניוס, אשר חשב שזו בתו.

במצב כזה, אין סיבה שווירגיניה לא תהיה שפחתו של Marcus קלאודיוס. לווירגינה אין מעמד משפטי חוקי כשלעצמה, היא או רכוש או שייכת לאביה. Ap.Claudius מסכים לקרוא לאביה של ווירגיניה, שבינתיים תהיה מוגנת אצל Marcus Claudius. למה פובליוס נומיטוליוס הוא לא אבי המשפחה? Icilius (ארוסה של ווירגיניה) היה טריבון בעברו, וזו שרירות לבו של השלטון- לחטוף נערה צעירה. LICTOR- חייל שמסתובב עם SFASTE Icilius מאיים במלחמה. כשממנים את הדסמווירים, משעים את שאר המערכת הפוליטית וכרגע אין טריבון, שיגן על זכויות הפלבים משרירות לבו של השלטון. הערכים בנאום של Icilius הם חירות, כבוד. Ap.Claudius. טוען שIcilius מעוניין בהתססה פוליטית ולא בווירגיניה בכלל. קלאודיוס מסכים לתת לילה נוסף כדי לתת לאבי וירגיניה הזדמנות להגיע, בידיעה שלוקח לאביה יומים להגיע לעיר מהמחנה. ווירגיניוס מגיע, מוקדם בבוקר. קליינטים מתייצבים מול בית אדונם עם הזריחה, כדי ללכת לפורום. Ap.Claudius. לא מתרשם מווירגיניוס וחבורתו. וורגיניוס, מיואש מכך שעומדים לקחת את בתו, מבקש מAp.Claudius. רשות לדבר עם המינקת. לאחר שקיבל רשות, דקר ווירגיניוס את ווירגיניה למוות, כדי לשמור על חירותה. בפורום יש מקדשים, אלים ופסלי אלים רבים. כאן, יש לנו בעצם טקס שבו אדם אחד שופך את הדם, אבל באופן פומבי, הוא מטיל את אשמת הדם על מישהו אחר. לאשמת דם יש היבט משפטי והיבט דתי. זה מוצג כמאבק על החירות ויש לזה ריח של קורבן אדם.