חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור שישי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור שישי

אסיפת הקנטוריות, תרגיל שאלות

  • המבנה של אספת הקנטוריות שמוצג בטבלה הוא לא מהתקופה הנידונה, אלא מתקופה מאוחרת יותר - החל מהרפוב' התיכונה.

כשיש בית מלוכה פעיל, כמובן שלא משנה מי היא אסיפת העם שבוחרת את הפקידים, שהקיסר בחר מראש.

שאלות

איך יכול להיות שהחלוקה בין יוניורס לסניורס היא שווה לחלוטין, כאשר באוכלוסייה יש כמעט תמיד יותר צעירים ממבוגרים/ שונות?

  • אחד הדברים הבסיסיים שנעשה כשניגש לפתרון השאלה היא שאלות משנה, שבאמצעותן נגיע לתשובה. אלא אם כן יש לנו שאלה שיש עליה תשובה חד משמעית, כמו איזה יום היום. (חמישי! לא, רגע.. שני)

השאלה כאן ניתנת לפירוק לשאלות משנה, כמו התמקדות בחלוקה. החלוקה האופקית היא לפי גיל, ואילו האנכית לפי שומת הרכוש.

א. שאלת המשנה הראשונה היא מה פירוש יוניורס וסניורס? צעירים יותר ומבוגרים יותר. המילים הללו (שמופיע בהן "יור") הן שמות תואר ל"יותר מ.."Ior, seniors

ב.  מהם טווחי הגילאים בכל אחת מהקבוצות? 17-45, 46-99*. לסניורס אין הגבלת גיל עליונה, כל עוד הם חיים ובריאים כדי להגיע פיזית לשטח להצביע.

ג.  מדוע נקבע גיל 46 כגבול בין הקבוצות? (האם השאלה הזו חשובה בכלל? תלוי מה נרצה לומר.) אורי משער, שגבולות אלה הם תוצר של חכמת ההמון, עצם המחשבה שיש גילאים מאורגנים וידוע מה גילו של    אדם מצביע על הימצאות במדינה מודרנית. העולים מאתיופיה הגיעו לישראל והמציאו להם תאריך ילדה, בכפר שבו התגוררו באתיופיה לא היה רישום מסודר של גילאים. בחברה לא מאורגנת, כשיש מלחמה, לא מקפידים על גיל גיוס. עצם העובדה שאנו תוחמים את הגיוס בגילאים הוא סימן נוסף למדינה מאורגנת. אפשר לתאר שלאחר מספר שנים שבהם היו אנשים בקרב, התגבשה בהם ההבנה שאפשר לגייס בגיל 17, ולא פחות, ועד לגיל 46 אדם יכול לשרת בצבא הסדיר. באיזשהו שלב, נקבעו הגילאים על בסיס שרירותי, אך נשער שהם נקבעו על פי נסיון רב. ההבדל הדמוגרפי המשמעותי בין התקופה העתיקה לימינו הוא בתמותת תינוקות וילדים ולא במספר השנים שאדם חי. זאת למעט מקרים קיצוניים, כמו במאה ה14 באירופה, כשהיו מגפות ועידן קרח קטן. מדובר באסיפה צבאית, ולכן לטווח הגילאים של הצעירים יש יותר שנים וסביר להניח שיהיו יותר צעירים מזקנים.

תשובה

  • כשהאסיפה מתפקדת כגוף פוליטי, ולא צבאי, יש משקל –יתר לקולות המבוגרים על פני קולות הצעירים. (נשים לא היו בעלות זכות הצבעה).

אין לנו נתונים לפי שנים על מספר האנשים בכל קנטוריה, אלא על המספר הסופי של הקנסוסים, כראיה לגידול באוכלוסיית רומא. נותרו רק כתבים של היסטוריונים שלא התעניינו בדמוגרפיה אלא בסך הכללי. לא ידועה לנו החלוקה לגילאים בפלחי האוכלוסיה.בקנטוריה, אמורים להיות מאה איש לפי מקור השם- כמו באחוזים.

אך בתקופה שעליה אנו מדברים אין מספר קבוע של אנשים בקנטוריה. מספר הקנטוריות נשאר קבוע וכוחן שווה במישור הפוליטי (כל קנטוריה שווה ביכולותיה לקנטוריות האחרות), אך מספר האנשים בכל קנטוריה אינו זהה. (לפני כן, כשהיה מספר קבוע לקנטוריות מי שלא נכנס נשאר בבית ולא יצא למלחמה). אסיפת הקנטוריות היא גוף מלאכותי, סרוויוס טוליוס החליט שכך יהיה. כחלק מהחלטה מודעת. בהצבעות אסיפת הקנטוריות (לפחות בתקופה הרפובלינית, לא ידוע בדיוק מה היה בתקופה המלוכנית)  נבחרו פקידי המדינה החשובים ביותר וכן היא שימשה כבית דין לערעורים על ענישה פיזית, בעיקר במקרים של עונש מוות, בימי הרפובליקה הקלאסית, יש 193 קנטוריות, מס' שמצביע על הצטברות. מס' הקנטוריות עלה עם הזמן עד שהתייצב על 193, אך בהתחלה היו ככח הנראה 60. אופן ההצבעה: נושא עלה להצבעה, ובתוך כל קנטוריה התרחשה הצבעה עצמאית ופנימית. לדוגמא, אם בקנטוריה יש 101 אנשים רשומים, ו51 אמרו כן לעומת 50 שאמרו לא, כל הקנטוריה אמרה כן, ללא קשר לחלוקה הפנימית.

  • כשהאסיפה מתפקדת כגוף פוליטי, כל קנטוריא מהווה יחידת הצבעה עצמאית, ולה קול אחד.

יש כמה דברים שאפשר ללמוד מהמבנה הזה על התפיסה הפוליטית של הרומאים בכלל.

  • ככל שמספר החברים בקנטוריא קטן יותר, כך גדל משקלו של כל קול פרטי.

בקנטוריות הצעירות יש אוכלוסייה גדולה יותר. כשהאסיפה מתפקדת כגוף פוליטי ולא צבאי, יש משקל יתר לקולות המבוגרים על פני קולות הצעירים. יש פה מערכת פוליטית שמראש נועדה להעדיף את הזקנים על פני הצעירים ומי שכבר שירת בצבא על פני מי שעדיין משרת בצבא. כלומר: 

  •  המערכת הפוליטית הרומית נותנת יתרון:
  1.  לזקנים על פני צעירים,
  2. למי שסיים לשרת על פני מי שעדיין משרת.
  3. למי שעשיר יותר.

סנאט = מועצת הזקנים. זה לא אומר שכל מי שנמצא שבסנאט שייך לסניורס. האיזון הזה יופר בעקבות קטסטרופות צבאיות. מה שמתקן אותו הוא הזמן, אם דור סבל מכה איומה ונוראה, לאחר כמה שנים הדור יתאושש בהדרגה. אם מסיבות כלשהן, שלושה שבטים (לדוגמא) או קבוצה של קנטוריות נפגעו יותר משבטים אחרים, נתקן את זה בקנסוס הבא (פעם בחמש שנים עושים קנסוס, וזו הזדמנות לאזן מחדש את הפערים שנוצרים באופן טבעי).

קנטוריות ושבטים

קורנל שואל על הקישור בין הקנטוריות לשבטים (מהלך מתודולוגי - ע"מ 190-197):

קנטוריה אקראית תהיה מורכבת ממספר שבטים, לפחות. אם אני מגיע לקנטוריה שלי, ואני משבט שונה מכל השאר, ויש עירוב של מספר שבטים בקנטוריה, הסיכוי שהכרנו קודם ושנתאם עמדות ונפעל בצורה מאורגנת, יורד. בריתות מקומיות על בסיס גיאוגרפי, משפחתי או גנטס נחלשות. זה מחזק את המדינה הרומית. הישות הפוליטית מתחזקת על חשבון נאמנויות מקומיות שלא שייכות לכל המדינה, אלא רק לקבוצה מסוימת. ככל שנגוון את ההרכב של כל קנטוריה, המדינה מתחזקת על חשבון כל מה שהזכרנו קודם - מעבר משלטון חמולות למדינה יותר ריכוזית.

קורנל מחבר בסוף הפרק את כל הסיפור ואומר שמהלך כזה מתאים, או הולם, את האג'נדה הפוליטית של טיפוס כמו סרוויס טוליוס, שכל הסיפורים עליו מסכימים שהוא מאוד אאוטסיידר. בנוסף, המלכים מעצם הגדרתם היו אאוטסיידרים בתקופה ההיא. כלומר, סרוויס טוליוס משתמש בנקודת החולשה של האריסטוקרטיה (שחייבת שליט מבחוץ) וכורת ברית עם הפופולוס על חשבון האריסטוקרטיה.

נשים לב לחלוקה המספרית לפי המעמדות, במעמד העליון יש 80 קנטוריות, ובמעמדות הנמוכים יותר פחות. ברומא, בעיקר העשירים הולכים לצבא. האנשים קונים את הציוד הצבאי בעצמם, דבר לא מובן מאליו בכלל. הדבר נכון גם לגבי יוון העתיקה. ברגע שהמטלה היא שאתה קונה את הציוד בעצמך, באופן אוטומטי הרכב האוכלוסיה הוא הפוך ממה שקורה במדינות המודרניות שאנו מכירים כיום. העשירים יהיו בשדה הקרב והענים יהיו בבית. זה לא שרק העשירים יכולים לקנות לעצמם ציוד, יש נוכחות של המעמד הבינוני ובעלי הבתים בצבא. מי שבאמת עשיר יהיה בequites (cavalry) , בחיל הפרשים, המיליונרים. בין המעמד הגבוה ביותר לבין כל מי שמתחתיו, יש סדר גודל שלם (ממליון ל75 אלף). בין שומת הרכוש שנדרשת למעמד הגבוה ביותר לבין מתחת למעמד הנמוך ביותר, יש לפחות שני סדרי גודל. באתונה הדמוקרטית של אותה תקופה, לפי חוקת סולון, החברה האתונאית חולקה לארבעה מעמדות: 500 ומעלה, 300 ומעלה, 200 ומעלה ופחות ממאתיים. כלומר, סדר גודל של 2.5. זה מלמד אותנו על הבדל גדול מאוד בין רומא לאתונה. החברה האתונאית מלכתחילה ניסתה ליצור חברה שוויונית עם פערים קטנים, לפחות בזירה הפוליטית. כאן, השיטה מניחה מראש פערים כלכליים עצומים בין מקבלי ההחלטות לבין השאר. אילו מעמדות מקבלים את ההחלטות ברומא? הקלאס הראשון, שיש לו שומת רכוש של מעל מאה אלף הוא החשוב ביותר בהצבעה. הוא גם הצביע לפני הפרשים למרות שהפרשים יותר עשירים. פעמים רבות, הקנטוריה הראשונה שהצביעה נתנה את הטון לאלה שבאו אחר כך (אפקט העדר). תיאורטית, אם כל ה80 קנטוריות של המעמד הראשון והפרשים, שהיו 23 קנטוריות (סה"כ יותר מחצי מ193), מצביעים אותו הדבר, מעמדות הביניים לא משפיעים בכלל. אם נצליב את הנתון הזה עם נתון הגיל, נלמד שמי ששולט ברפובליקה הרומית בסופו של דבר, אלה המבוגרים הזקנים. עשינו צעד כדי לחשוף את החוג האוליגרכי הרומי. ככל שנתקדם בזמן ברפובליקה, המעמדות העניים יותר יגדלו במספרם ובשלב כלשהו נהיה מחסור בכוח אדם לאליטות. אחד מהנחות היסוד הבסיסיות של החברה הפוליטית העתיקה, היא שרק מי שיש לו רכוש, יש לו אינטרס להלחם ולהיות פעיל מבחינה פוליטית. גורם נוסף, הוא שלרומאים יש כבוד שגורם להם ללכת להלחם, קידוש הקרב. מארס, אל המלחמה, הוא אביהם של מייסדי רומא.. חודש מרץ קרוי על שמו, כי הגשם מפסיק, אין בוץ והאדמה יבשה ועוד לא מתחיל הקציר. בקציר כולם קוצרים (הם חקלאים). אסיפת הקנטוריות נפגשת בשדה מארס, כי שם מתאספים לפני שיוצאים למלחמה.

שאלה נוספת

ד"ר א. 19:22, 7 בנובמבר 2009 (UTC) :

שאלה:
איך יכול להיות שהחלוקה בין iuniores ל-seniores שווה לחלוטין, אם באוכלוסיא הרגילה יש כמעט תמיד יותר צעירים ממבוגרים?
• מה פירוש iuniores ו-seniores?
• מה הם טווחי הגילאים בקבוצות השונות?
• מדוע נקבע גיל 46 כגבול בין הקבוצות?
o האם השאלה הזו בכלל חשובה?

תשובה:
• כשהאסיפה מתפקדת כגוף פוליטי, כל קנטוריא מהווה יחידת הצבעה עצמאית, ולה קול אחד.
• ככל שמספר החברים בקנטוריא קטן יותר, כך גדל משקלו של כל קול פרטי.
• בקנטוריות הצעירות יש אוכלוסיא גדולה יותר
• כשהאסיפה מתפקדת כגוף פוליטי, ולא צבאי, יש משקל-יתר לקולות המבוגרים על-פני קולות הצעירים.
• המערכת הפוליטית הרומית נותנת יתרון ל:
o זקנים על פני צעירים
o מי שסיים לשרת בצבא על פני מי שעדיין משרת
o מי שיותר עשיר