חברה ומשטר ברפובליקה הרומית תשע מבחן

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מידע כללי

הוראות

  • עייני בשלושת הנושׂאים המצויינים לעיל, ובחרי באחד מהם, עליו תרצי לכתוב את חיבורך.
  • כתוב חיבור היסטורי העוסק בנושׂא הנבחר, תוך התייחסות לעניינים הקשורים מתוך החומר הנלמד. תמוך בטיעוניך באמצעות דוגמאות, שמות ותאריכים. קח בחשבון את התקופות השונות בהן עסקנו.
  • הקפידי להתייחס אך ורק לעניינים קשורים. הזהרי מתוספות שאינן מן העניין, וביחוד ממריחות כלליות. אלה גם אלה תֵּעָנֶינָה בציון שלילי.

תנאי הבחינה

  • משך המבחן שעתיים וחצי
  • מותר שימוש בכל חומר עזר המופיע ברשת. באם נעשׂה שימוש במקורות חיצוניים (שמחוץ לויקי שלנו), אנא ציינו את מראה המקום (URL) במסמך הבחינה.
    • אסור שימוש בחומר עזר מודפס או כתוב ביד.
  • מסמך הבחינה יוגש באמצעות מעבד תמלילים Word, וישלח לכתובת דוא"ל הבאה: ory.amitay@gmail.com
    • מותר להגיש את המבחן גם כמסמך כתוב ביד.
  • אנא הגהנה את המסמך לפני ההגשה. שגיאות כתיב כאלה שבודק האיות של Word יודע לזהות (כלומר, לא כולל שמות וחילופי אם/עם, לא/לו) תֵּעָנֶינָה בציון שלילי.
  • בחינות מצטיינות תפורסמנה בבוא העת באתר הויקי, בציון שם כותב(ת)ן.
    • אם ברצונך לשמור על פרטיות ולהמנע מפרסום, אנא ציינ/י זאת במפורש בראש מסמך הבחינה.



טופס הבחינה - מועד א

קובץ:700514 politics & society in republican rome exam a.doc

(א) חווי דעתך על הדברי הבאים, מתוך ספר VI של ההיסטוריון פּוֹלֻבִּיוֹס (Polybios):

מתוך פרק 1: "...ההישׂג היפה והמועיל ביותר של עבודתי למען קוראי-חיבורי יהיה, שילמדו להבין, כיצד ובעזרת איזה סוג חוקה השתלטו הרומאים כמעט על כל העולם בפחות מ-53 שנים, והכניעו אותו תחת שלטון אחד, דבר שלא היה כדוגמתו קודם-לכן. פ' 3: "...רוב רובם של אלה הרוצים ללמדנו את תורת החוקות אומרים, שקיימים שלושה מיני חוקה: לאחד הם קוראים מלוכה, לשני אריסטוקרטיא, ולשלישי דמוקרטיא. אך נדמה לי כי בצדק ישאל אותם השואל, אם מציגים הם את אלה בפנינו כיחידוֹת, או – חי זאוס! – כטובות בין החוקות. מכל מקום, לדעתי טועים הם בשני המקרים, הרי ברור הוא, כי יש לחשוב כחוקה הטובה ביותר את זו המורכבת מפרטי כל החוקות הנזכרות. פ' 4: "...ראשון מתהווה בדרך הטבע ובלי הכוונה שלטון-היחיד המונארכי; ואחריו באה, ואף מתפתחת מתוכו, המלוכה, על-ידי פעולה מכֻוונת ועל-ידי ביטול השרירותיות. כאשר זו נהפכת לצורתה הגרועה הקרובה לה מטבעה, כלומר לטֻרניא, צומחת שם מהתפרקותה (צורת השלטון) האריסטוקרטית. אם שוב בדרך הטבע נעשׂית זו לאוליגרכיא, ואילו ההמון בזעמו מתנקם על מעשׂי העוול של ראשי המדינה, כי אז נוצר משטר דמוקרטי. ושוב, עקב הפקרותו של הדֶמוֹס וזלזולו בחוקים, משלים שלטון האספסוף את מעגל החוקיות בבוא הזמן. פ' 9: "...זהו מעגל המשטרים, וזהו דין הטבע שלפיו החוקות לובשות ופושטות צורה ושוב חוזרות אל צורתן המקורית. מי שתפס דברים אלה בבהירות, אפשר שיטעה בקביעת משך הזמן באשר לעתידה של מדינה מסוימת, אולם בוודאי לא ישגה בנוגע לנקודה, שבה היא נמצאת בעלייתה, בשקיעתה או בהשתנותה, אם ישפוט אותה בלי דעה קדומה או קנאה. אם נתבונן בדרך זו במדינת הרומאים, נוכל להגיע להבנה מושלמת של התהוותה, גידולה ושׂיא התפתחותה, וכן להבנת המפנה לרעה העתיד לבוא. הרי מדינה זו יותר מכל אחרת התהוותה ועלתה לגדולה בדרך הטבע, כפי שאמרתי, ובדרך הטבע יעבור עליה גם השינוי לכיוון ההפוך..."

(ב) חווה דעתך על הקביעה הבאה: התפתחותם של החברה והמשטר ברפובליקה הרומית היא נגזרת ישירה של מערכת היחסים בין המדינה הרומית לבין שכנותיה באיטליא ובכלל.

(ג) הסבירי מה היו הבעיות והאתגרים שעמדו בפני הרפובליקה הרומית, תוך התייחסות להיסטוריא של האחים הגראכּכים כמקרה מבחן.

טופס הבחינה - מועד ב

קובץ:700604 politics & society in republican rome exam b.doc

נושׂאי הבחינה (א) חווי דעתך על הדברים הבאים, מתוך ההקדמה לספרו של ליוויוס, מאז יסוד העיר (Titus Livius, Ab Urbe Condita):

אין אני יודע דיי אם אראה שׂכר עמלי בכתיבתי את כל דברי העם הרומאי מראשית העיר [...] מכל מקום, ישׂמח לבי על שנתתי גם אני את חלקי כְּפִי כוחי לזכרון מעללי הראשון בעמים עלי אדמות. [...] כרוך העניין בעמל עצום, לפי שחוזר הוא לאחור יותר משבע-מאות שנים, ומראשית מצער שָׂגַה, עד שכבר כורע הוא תחת נטל גודלו שלו. עם זאת ברי לי, שההתחלות הראשונות והזמנים הסמוכים להן, מעטה הנאתן לרוב הקוראים האצים לקראת זמנים חדשים אלה, בהם כָּלים ביד עצמם כוחות העם השליט זה ימים רבים. ואילו אני גם בזאת אבקש גמול לעמלי, שאהיה גורע עיני מן הרעות שראה דורנו כל השנים הללו. מכל מקום כך הדבר כל עוד שוקד אני בכל נפשי להעלות על לב אותם ימי-קדם, ונקי אני מדאגה היכולה לעורר חרדה בסופר, גם אם אינה יכולה להטותו מן האמת. [...] הדברים, שהייתי מבקש כי היטב ישׂים לבו אליהם כל איש, הרי הם טיב החיים והמידות שהיו, טיבם לעת שלום ומלחמה של האנשים והדרכים, אשר בידם נקנה והאדיר שלטוננו. וכן יתבונן במידות, שתחילה, משהותרו מעט מעט הרצועות, כמו מטו; אחרי כן נתערערו והלכו; ולבסוף בבת-אחת החלו שוקעות, עד שהגענו לימינו אלה, בהם אין אנו יכולים לעמוד בין במומינו בין בתרופה להם. זה עיקר טובתו וברכתו של לימוד ההיסטוריא: רואה אתה את כל מיני הלקח, כולם מוצגים על מצבת זכרון ברורה. מהם תבחר לעצמך ולמדינתך את אשר תחקה; מהם תבחר את אשר תראה, שמאוסה ראשיתו ומאוסה אחריתו, ותרחק ממנו. אכן, אם אין אהבתי למלאכה אשר נטלתי עלי מטעה אותי, הרי מעולם לא היתה מדינה גדולה מרומא, ולא טהורה ממנה, ולא עשירה ממנה בדוגמאות טובות. וכן לא היתה מדינה בה איחרו כל כך רדיפת הבצע ודרכי המותרות להשתרש, בה רב והאריך כל כך כיבוד העניות והחסכנות. ככל שמעטו הנכסים, מעטה החמדנות. אך זה מקרוב הכניס העושר את רדיפת הבצע, ושפעת התענוגות את התשוקה לאבד ולהאביד כל דבר ביד מותרות ותאוות.

(ב) הסבר כיצד התפתחה השיטה הפוליטית הרפובליקנית לאורך הדורות לאור עיון בהרכבן, סמכויותיהן והשפעתן של אסיפות העם השונות.

(ג) תארי את קורותיה של המדינה הרומית (בתקופה בה עסקנו) מנקודת המבט של מעמד אזרחי וזכויות אזרחיות.