חסן אל-בנא

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
Al-banna.jpg

חסן אל-בנא (בערבית: حسن البنا, 14 באוקטובר 1906 - 12 בפברואר 1949) מייסדה ומנהיגה הראשון של תנועת האחים המוסלמים במצרים.

ביוגרפיה

חייו המוקדמים

אל-בנא נולד כבנו הבכור של השיח' עבד אל-רחמן אל-בנא. אביו היה אימם ומורה דת חנבלי מכובד בעיירה אל-מחמודיה, שבמחוז ראשיד במערב הדלתא. משפחתו לא הייתה ענייה אך דאגות כלכליות היו חלק יום-יומי מחייהם, בעיקר החל מ-1924 כאשר המשפחה עזבה את העיירה ועברה לקהיר. מגיל צעיר התחנך חסן אל-בנא על ערכים של אדיקות איסלמית כאשר עד גיל 12 למד בבית הספר של השיח' מחמד זהרן באל-מחמודיה. בשלב זה חיפש אל-בנא מסגרת פחות אדוקה ופנה לבית הספר הממשלתי שהוביל אותו בסופו של תהליך להיות מוסמך כמורה בבתי ספר יסודיים.

שני אלמנטים עיקריים השפיעו על אל-בנא בתהליך התבגרותו, הצופיות והלהט הלאומי שהתעורר בעקבות האירועים נגד הבריטים ב-1919. כנער היה אל-בנא קנאי לדתו ובזכרונותיו אף ציין כי הוא וחבריו לעיתים אף הלכו רחוק מדי בקנאותם[1]. חוויותיו כנער היו לו לעזר רב בניהול התנועה והפניית מרצם של הנלהבים שבצאן מרעיתו לפעילויות שהיטבו עם מטרת התנועה. האירועים של 1919 והשנים שאחריהם דחפו את אל-בנא לכיוון פעולה אקטיבי יותר. בתחילת שנות ה-20 היה שותף אל-בנא במספר ארגוני רפורמה איסלמיים כאשר החשוב מבניהם היה גַ'מְעִיָת אל-חַצַאפִיָה אל-חַ'יְרִיָה, שבתקופה מאוחרת יותר התייחס אליו אל-בנא כארגון שהקדים את ארגון האחים המוסלמים . מטרות ארגון זה היו לחזק את החיים לפי חוקי האסלאם, תוך גינוי של שתיית אלכוהול, הימורים ופעילויות אחרות שנתפשו כמתועבות, אך החשובה שבמטרותיו הייתה "להתנגד לפעילות הנוצרית המסיונרית שנחתה על העיר" .

שנותיו בקהיר, בבית הספר למורים (1927-1923), השפיעו רבות על אל-בנא. אז נתקל לראשונה בהשפעות המערביוּת והחילוניות, השפעות שעל פי תפיסתו הרסו באמצעות כסף, כוח ויוקרה את החיי החברה המוסלמית שהגנה וחיה בדרכה מזה 1400 שנה[2] . בנוסף, בתקופה זו קשר קשרים רבים עם אנשי מפתח בחוגים הדתיים בבירה. באמצעות קשרים אלו הפך אל-בנא לחבר בארגון גַ'מְעִיָת אל-שֻבַּאן אל-מֻסְלִמִין (Young Men's Muslim Association – YMMA), ארגון אנטי-בריטי שהתנגד לכל מו"מ כל עוד החיילים הבריטיים נמצאים על אדמה מצרית. את הקו הנוקשה הזה המשיכו אח"כ גם האחים המוסלמים.

המעבר לאיסמעיליה

עם סיום לימודיו קיבל אל-בנא מינוי כמורה ללימודי דת ולשון ערבית בבית ספר יסודי באיסמעיליה, מרכז העצבים של איזור תעלת סואץ. בעיר זו נתקל אל-בנא בשתי אוכלוסיות אירופאיות שהפעילו בו את השנאה לקולוניאליזם ולזרים, החיילים הבריטים שהיו מוצבים באיזור והפקידים הצרפתים של חברת תעלת סואץ. בתקופה זו של משבר כלכלי עולמי גדול, אשר פגע קשות בשכבות החלשות של מצרים בכלל ואיסמעיליה בפרט, גילמו הפקידים הזרים, שחיו חיי רווחה נוחים, את דמות הזר המנצל והפכו את העיר לכר נוח להנחת היסודות של תנועת האחים המוסלמים . בתחילת דרכה גייסה התנועה את רוב חבריה מאותן שכבות חלשות בחברה תוך שאל-בנא תוקף את העשירים ומזהירם כי הם עוזבים את דרכו של האל ברודפם אחרי הכסף .

את תנועת האחים המוסלמים (גַ'מְעִיָת אל-אִחְ'וָאן אל-מֻסְלִמוּן), הקים אל-בנא בחודש מרץ של שנת 1928 באיסמעיליה עם שישה "אחים" שהיו בין אלה שהושפעו מדרשותיו. אל-בנא היה אדם שנולד להנהיג וגם אנשים שמעולם לא היו חברים בתנועתו אמרו עליו כי היו לו שלוש תכונות מרכזיות שהפכו אותו לכזה. הייתה לו כמות בלתי רגילה של קסם אישי, הוא היה נואם בחסד והיה מסוגל לגעת בקהליו בצורה עמוקה בנאומיו ושליטתו בשפה הערבית היתה גבוהה בצורה בלתי רגילה [3].

בתחילת דרכם הפעילו ה"אחים" את התנועה כתנועה התעוררות דתית ומירב הפעילות הייתה נשיאת דרשות בכל מקום בו התאפשר הדבר, בין אם מדובר במסגד או בבתי הקפה בעיר. עם הזמן הפכה התנועה מעורבת יותר בחיים הפוליטיים באיזור ולדרשות נוספו אלמנטים פוליטיים ברוח התנועה. שנים מאחור יותר כתב אל-בנא באחד מעלוניו "אם מישהו יאמר לכם "זוהי פוליטיקה!" אמרו לו "זהו אסלאם ואנו לא מכירים בחלוקה כזו""[4].

החזרה לקהיר

ב-1933 אחרי 6 שנים באיסמעיליה, הועבר אל-בנא לבית ספר ממשלתי אחר בקהיר ובעקבותיו עבר מרכז התנועה. העברת מרכז התנועה לבירה הביאה לגידול מהיר בתנועה (משלושה סניפים ב-1931 ועד מעל למאה ב- 1936) דבר שהביא גם למיסוד שיטת הניהול שלה. אל-בנא, שנשא את התואר "המדריך הכללי" (אל-מֻרְשִד אל-עַאם), עמד בראש הועד הפועל של התנועה שמנה 24 חברים, שכולם נתמנו לועד על ידו. תחת הועד הפועל נתמנו ועדות משנה לתפקידים מיוחדים. הועד הפועל ויחד עם ועדות המשנה היוו את משרד ההדרכה הכללי (מֵכְּתֵבּ אל-אִרְשֵאד אל-עַאם)[5].
שנות מלחמת העולם השניה עברו על אל-בנא בשלווה יחסית. הוא אמנם נכלא לתקופה קצרה ב-1941 לאחר שנחשד בפעילות לטובת מדינות הציר, אך באופן כללי ניתן לומר כי השלטון לא פגע בפעילויות התנועה בשנים אלו. זאת בעקבות התקרבות אל-בנא ובכירי התנועה אל אנשי השלטון. תקופה זו הגיעה לסיומה עם הסכם צידקי-בווין בשנת 1946. שיתוף הפעולה של השלטון עם הבריטים אילץ את אל-בנא ואת האחים להתרחק שוב מחיקה של מפלגת הופד והתנגשויות אלימות בין חברי התנועה והנוער הוופדי הפכו לעניין שבשגרה - התנועה בכלל ואל-בנא בפרט הפכו לאויביו של השלטון המצרי. בעקבות כך כאשר ב-1948 הופעלו כוחות התנועה לפגיעה ביהודי מצרים פרסם השלטון מסמכים המראים לכאורה כי תוכנית "האחים" אינה לפגוע ביהודי המדינה כי אם לפגוע במדינה עצמה. מיד לאחר מכן נעצרו 32 ממנהיגי התנועה כאשר אל-בנא לא נכלל בין העצורים ובדצמבר 1948 הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק[6]. תגובתה של התנועה לא אחרה לבוא וכבר באותו חודש נרצח ראש הממשלה המצרי מחמוד אל-נקראשי. אל-בנא עצמו מצא את מותו בצורה דומה פחות משלושה חודשים לאחר מכן, ב-12 בפברואר, 1949, כאשר נרצח ככל הנראה על ידי סוכנים של המשטרה הפוליטית במצרים כפעולת תגמול על רצח אל-נקראשי.

הערות שוליים

  1. Lia Brynjar,The Society of Muslim Brothers in Egypt: The Rise of an Islamic Mass Movment, (Reading: Ithaca Press,1998),26.
  2. Lia Brynjar,The Society of Muslim Brothers in Egypt: The Rise of an Islamic Mass Movment, (Reading: Ithaca Press,1998),28.
  3. Christina Phelps Harris ,Nationalism and Revolution in Egypt: The Role of the Muslim Brotherhood, (Westport: Hyperion Press,1981),152.
  4. Charles Wendell,Five Tracts of Hassan Al-Banna (1906-1949): a Selection from the Majmuat Rasail al-Imam al-Shahid Hassan al-Banna, (Berkely: University of California Press ,1978),36.
  5. יעקב בהם ,אגודת האחים המוסלמים במצרים: (סיכום עד אביב 1952), (תל-אביב:משרד החוץ - מחלקת החקר - מדור החקר הערבי, 1952),7-6.
  6. יעקב בהם ,אגודת האחים המוסלמים במצרים: (סיכום עד אביב 1952), (תל-אביב:משרד החוץ - מחלקת החקר - מדור החקר הערבי, 1952),25.

ביבליוגרפיה

  • בהם, יעקב. אגודת האחים המוסלמים במצרים: (סיכום עד 1952). תל אביב: משרד החוץ - מחלקת החקר - מדור החקר הערבי, 1952


  • Botman, Selma. Egypt from Independence to Revolution 1919-1952. Syracuse: Syracuse University Press, 1991.
  • Brynjar, Lia.The Society of Muslim Brothers in Egypt: The Rise of an Islamic Mass Movment, Reading: Ithaca Press,1998.
  • Harris,Christina Phelps.Nationalism and Revolution in Egypt: The Role of the Muslim Brotherhood.Westport: Hyperion Press,1981.
  • Wendell, Charles. Five Tracts of Hassan Al-Banna (1906-1949): a Selection from the Majmuat Rasail al-Imam al-Shahid Hassan al-Banna.Berkely: University of California Press ,1978.