מקבים-ב ד ז-טו

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים מ

טקסט

ז אך כשנפטר סלווקוס מן החיים ואנטיוכוס המכונה 'אפיפאנס' נטל את המלוכה, יאסון, אחי חוניו, נישל (את חוניו) מן הכהונה הגדולה דרך שחיתות, ח בהבטיחו למלך, על ידי עתירה, שלוש מאות ושישים כיכר כסך ועוד שמונים מהכנסה אחרת. ט ובמלבד אלה הבטיח לְזַכּוֹתוֹ בעוד מאה וחמישים לשנה, אם יינתן לו לייסד בסמכותו גימנסיון ואפבּיאון ולרשון את האנטיוכים אשר בירושלים. י לאחר שאישר המלך (כל אלה) החזיק (יאסון) בשלטון ומיד הסב את בני עדתו לסגנון היווני, יא ואילו את החסדים המלכותיים שקוימו ליהודים באמצעות יוחנן (אבי אומפּולמוס, אשר ביצע את השליחות לרומאים בעניין הידידות והברית) הוא דחק הצדה, ובבטלו את הלכות החוקה חידש מנהגים פורעי חוק.

יב כך הוא שש לייסד גימנסיון מתחת לאקרופוליס עצמה, ושם הכפיף את החזקים ביותר מבין האֶפֶבִּים תחת כובש השמש. יג היה מין של של יוונות והתקדמות של נכריוּת בגלל אי טהרת יאסון - איש חסר יראה ולא כוהן גדול, יד כך שהכוהנים כבר לא התלהבו ביחס לעבודות המזבח, אלא בבוזם למקדש ובהסחת דעתם מן הקרבנות הם התלהבו להשתתף בהספקת הציוד פורעת החוק שבזירת ההיאבקות לאחר הזימון על ידי הדיסקוס, טו ובשוּמם לאל את ערכי האבות, ובחשבת את הכיבודים היווניים ליפים ביותר.

הערות

לקוח מתוך: שוורץ, דניאל. 2004. ספר מקבים ב. ירושלים: יד יצחק בן צבי. עמ' 119-125.

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר באולמפיאדא

קישורים נוספים