משתמש:Amal Saleh

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

אמאל

את התרגיל הראשון העברתי לך לכאן, כי מקומו לא בדף השיחה של הסילבוס.

להתראות, רוני רשף 19:32, 12 במרץ 2011 (UTC)

תרגיל מס. 1 - בדיון עדות

איך מת אלכסנדר הגדול?

[76] וביומני החצר כתובים כדברים אלה על מחלתו: ביום השמונה עשר לחודש דייסיוס ישן בחדר הרחצה מחמת הקדחת. למחרת רחץ בשרו וחזר לחדר השינה שלו, ועשה את היום במשחקי קובייה עם מידיוס. לאחר מכן, בשעת הערב, התרחץ, הקריב קורבנות לאלים, אכל משהו וקדח כל הלילה. ביום העשרים רחץ שוב בשרו והקריב קרבן לפי עצתו של ניארכוס ושכב בחדר הרחצה ובילה זמנו עם ניארכוס, כשהוא מקשיב לסיפוריו על שיוטו ועל הים הגדול. ביום העשרים ואחד עשה אותם דברים עצמם, חומו עוד עלה, בלילה היה מצבו קשה וביום שלאחריו קדח מאוד. הוא שינה מקומו ושכב ליד חדר מקווה המים לפי בקשתו של ניארכוס אשר סיפר לו שזאת מצוות האלים; כאן שוחח עם הגמוניו על המשרות הפנויות בצבא ואיך למלאותן לאחר מבחן. ביום העשרים וארבעה קדח מאוד והוא הובל להקריב קרבנו יחד עם ניארכוס. והוא ציווה שגדולי ההגמונים ישהו בחצר הארמון, ומפקדי הגדודים והפלוגות יעשו את הלילה בחוץ. ביום העשרים וחמישה הובל לארמון שבעבר הנהר ונרדם לשעה קלה, אך הקדחת לא פחתה. כשבאו אליו ההגמונים היה כאילם, וכך היה גם ביום העשרים ושישה. ולפיכך היו המקידונים סבורים בו שמת מכיוון שניארכוס סיפר לאחד מהם שאלכסנדר עלול למות בכל רגע, ובאו בצעקות לדלתות הארמון ואיימו על מרעיו עד שנתרצו להם בעל כורחם. וכשנפתחו לפניהם הדלתות נכנסו אחד אחד, כשרק כותונתם עליהם, ועברו בשורה על פני מיטתו. באותו יום עצמו נשלחו פיתון וסלאוקוס למקדש סיראפיס לשאול אם יביאו לשם את אלכסנדרוס, והאל ענה שישאירו אותו במקומו. וביום העשרים ושמונה, לפנות ערב, מת.

[77] רובם של דברים אלו כתובים מלה במלה ביומנים. שום חשד של הרעלה לא הוטל אותה שעה, אלא לאחר מותו של ניארכוס, התחילו להתרוצץ שמועות, כי ניארכוס שבילה עם אלכסנדר בימיו האחרונים הוא זה שסיפק את סם המוות, מסתמכים על אחד החיילים שהיה איתו במסעות, והסם היה מים קרים כקרח שהביא איתו ניארכוס מאחת המסעות שלו מהודו עד בבל מאחד הסלעים ממקום אפל [את המים האלה כינסו כמו טל עדין ושמוּם בפרסה של חמור, כי שום כלי אחר לא היה מחזיק את המים, אלא היה נאכל על ידי צינתם וחריפותם]. על כל פנים, ראיה לא קטנה לדבריהם משמשת העובדה ששעה שההגמונים היו שרויים במחלוקת במשך ימים רבים, הייתה גופתו של אלכסנדרוס מוטלת ללא טיפול במקומות חמים ומחניקים, ובכל זאת לא היה בה שום סימן של קלקול אלא נשארה טהורה ורעננה.