נדב הירש תרגיל להגשה - קורנל 1995 242-271

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

עמודים באחריות ראשונית של נדב (265 עד 271)

פרק 7 (265 עד 268) - Plebeian Grievance: Debt and Food Shortages

פיסקה א' עד ב' (הבעיה)

לטענת קורנל, סביר להניח שהיווצרות הפלבס (Plebs) התרחשה בזמן מקביל להתרחשותו של משבר כלכלי איטלקי כולל. קורנל אף מציין שהמקורות מקשרים בין התסיסה הפלבאית לבין המשבר הכלכלי ומוסיף שקיומו של קשר כזה בפועל, אכן סביר. אך קורנל מציין שהבעיה האמיתית היא מציאת תיעוד מפורט של פעולות בהם נקטו הפלבאים בניסיון לקבלת פיצויים על הנעשה להם (בטקסט מדובר על חובות, מחסור במזון ומחסור באדמות) על מנת להוכיח את הקשר של סיבה ותוצאה.

פיסקה ג' עד ד' (דוגמה א' - חובות)

קורנל מציג את הבעיתיות בהגדרת "משבר בהחזרת חובות" כאחת מהסיבות העיקריות לארגון ותסיסת הפלבאים בתחילת הרפובליקה. קורנל מציין ואף מוכן להניח ככלל המקורות, שמשבר בהחזרת חובות הייתה הסיבה העיקרית לנסיגה הראשונה (The First Secession) של הפלבאים מרומא. אך עם זאת, לקורנל עדיין עולה חשד כאשר מתבקש להתייחס למשבר בחובות כסיבה עיקרית לתסיסת הפלבס בתחילת הרפובליקה. זאת בעקבות כך שלאחר הנסיגה הראשונה (במאה החמישית) ישנה העלמות מסתורית של סוגית החובות והנקסום (Nexum) מהטקסטים המסורתיים. הסוגיה מופיעה שוב רק כמאה שנה לאחר מכן במאה הרביעית, כאשר היא מקבלת ציון מרובה ע"י המקורות כגורם עיקרי לתסיסת הפלבאים, דבר זה נראה חשוד לקורנל ומעורר אצלו חשד לאנאכרוניזם.

פיסקה ה' (החלשת הטענה לאנאכרוניזם)

כדי לתת הסבר אלטרנטיבי לאנאכרוניזם כסיבה להעלמות המסתורית של סוגית החובות והנקסום מהטקסטים המסורתיים, קורנל סובר שהתיעוד של המאה החמישית לאחר הנסיגה הראשונה אינו מספק את כל המידע על התרחשויות התקופה. זאת בעקבות ההתייחסות הרבה של 12 הלוחות (Twelve Tables) לחוב וגם בעקבות כך שהתנאים לנקסום היו קיימים במאה החמישית וקשה לדעתו להאמין שהתופעה לא הייתה נפוצה בתקופה.

פיסקה ו' (חיזוק הטענה לתיעוד לקוי)

סיבה נוספת שלדעת קורנל התיעוד אינו מספק תמונה מלאה, היא שלא הייתה סיבה לתעד את בעיית החובות. והוא מסביר זאת כך, ניתן לראות לפחות בתיעודים של קיקרו וליביוס, שישנה בעיה מדומה של הגיון בסיפור הנסיגה הראשונה. הפלבאים מרדו בגלל חוב וקיבלו בסופו של דבר טריבונים (Tribunes). קורנל טוען שהינו מצפים לראות מהפלבאים דרישות לביטול חובות או לפחות ביטול מערכת הנקסום, אך ככל הנראה אין תיעוד לדרישות כאלה. קורנל שואל, "למה לא?", ומסביר שהמרידה הראשונית של הפלבס הייתה נגד מקרים מסוימים של יחס מוגזם ובלתי הולם כלפיהם. במקרה כזה, טריבון מספק פיתרון מתאים מאוד לבעיה ולכן כנראה שאין כאן בעיה של הגיון. קורנל מוסיף לכך טיעון נוסף, ובו טוען שביטול כללי של נקסום היה דווקא פוגע בפלבאים כשהאלטרנטיבות לנקסום הם מוות או שעבוד לעבדות מחוץ לרומא, עובדה זאת לטענתו מחזקת את הטענה שלא הייתה סיבה להתקומם נגד הנקסום. בכל אופן, קורנל טוען שאפילו אם הפלבאים היו מביעים התמרמרות או מחאה פומבית, גדולה ככל שתהיה, על כך שלא פעלו לביטול הנקסום, לא היו מתעדים זאת בהיסטוריה, ולכן סביר יותר שהתיעוד שקיים אינו נותן תמונה שלמה מאשר האפשרות שקיים אנאכרוניזם בטקסט. (כך או כך, עדיין לא קיים קשר ישר מתועד בין משבר החובות להיווצרות הפלבס)

פיסקה ז' עד ט' (דוגמה ב' - מחסור במזון)

ע"פ קורנל, המקורות מיחסים איזשהו מחסור חמור במזון כגורם עיקרי נוסף להתססת הפלבס. קורנל טוען שלמרות נדירות התופעה של רעב כללי ומחסור חמור במזון, ישנם תיעודים רומאיים, מהימנים ככל הנראה, על 14 מקרים נפרדים כאלה בין 508 לפנה"ס ל-384 לפנה"ס. אך עם זאת, קורנל טוען שכלל לא בטוח שהמחסורים האלה הם סיבה להתארגנות ותסיסת הפלבס. קורנל מוסיף שתי דוגמאות המראות קשר בין מחסור במזון לבין הפלבאים בצורה כללית, אך לא כגורם התארגנות ותסיסה בוודאות.

פרק 8 (268 עד 271) - Plebeian Grievance: Agrarian Problems

פיסקה א' (דוגמא ג' - מחסור באדמות - רקע לבעיה)

קורנל מציין שעניין חלוקת האדמות הוא עוד גורם עיקרי לחוסר סיפוק, שלכאורה גם הוא התסיס את הפלבאים. אך קודם כל מסביר, שקיים מחסור במידע בנושא בעלות על אדמות ואופן ההחזקה של קרקעות ברומא המוקדמת, ולכן לא קל להבין את הרקע לבעיה של חלוקת האדמות. אך מוסיף שישנם שתי עובדות בעלות משמעות איתנה שניתן להוציא מהתיעודים המאטים שיש, אשר יכולים לעזור לנו להבין את הרקע לעניין. הראשונה היא שגודל האדמות בעלות זכות חכירה פרטית של מעמד האיכרים היה קטן מאוד, והשנייה היא שלרומא היו גם אדמות פומביות (Ager Publicus). בכל אופן, תלוי ע"פ אילו מקורות מסתמכים, אבל נראה שגודל האדמות ה"פרטיות" נע כנראה בין שנים עד שבעה איוגרה (Iugera), שזה שווה ל-5 עד 18 דונם בקירוב. עובדה זו אמורה לעורר בעיה מפני שאפילו חלקת אדמה בגודל של שבע איוגרה עדיין שווה רק לחצי מכמות האדמה שהייתה נדרשת לתחזוק משפחה רומאית בתקופה. אך קורנל מסביר כיצד זה יתכן ע"י הצגת תכלית האדמות הפומביות כאדמות שהיו אמורות לעזור למשפחה הרומאית להשלים את כמות האדמה הנדרשת לתחזוקה.

פיסקה ב' עד ג' (מחסור באדמות - הבעיה עצמה)

קורנל טוען שהסבירות לכך שהאדמות הפומביות היוו חלק נכר מאדמות רומא כבר מזמניה המוקדמים ביותר גבוהה מאוד. ומסביר שהמקור לאדמות פומביות היה בעיקר מכיבוש. רומא הייתה כובשת שטח והופכת אותו לאדמה פומבית אשר ניתנת לחכירה ע"י כל רומאי בעיקרון, אך בפועל המשפחות החזקות והעשירות השתלטו עליהן. מכיוון שהעניים היו תלויים כל כך באדמות הפומביות, אופן ההשתלטות הזה של העשירים והחזקים על האדמות, גרם לכך שמצבם הכלכלי של העניים הדרדר עוד יותר.

פיסקה ד' (הצגת הבעיתיות בתיעוד)

קורנל טוען שלאורך כל ההיסטוריה של הרפובליקה הרומאית, עניין האדמות הפומביות היה בלב המחלוקות הפוליטיות בכל אירוע. ולפי המקורות היה גם אחד מהגורמים העיקריים לתסיסה הפלבאית. קורנל מוסיף שע"פ המקורות נראה שהדרישה של הפלבאים, לפחות בתקופות המוקדמות ביותר, הייתה שהאדמות הרומאיות הפומביות ובייחוד האדמות החדשות שנכבשו, יחולקו כנכסים שיהפכו לאדמות בבעלות פרטית של מקבליהן, במקום השיטה המקובלת המאפשרת לחזקים ועשירים להשתלט עליהן. קורנל מציין שישנם חוקרים מודרניים הטוענים כי התיעודים לכך שהפלבאים ניסו לכולל מהפכות מסוג זה אינם מהימנים כלל ויש לפסול את כולם. אך לדעתו, למרות האפשרות הסבירה שכמה מהתיעודים באמת אינם מהימנים, פסילה כוללת של התיעודים זהו מעשה שרירותי.

פיסקה ה' עד ט' (מהימנות המקורות וסיכום)

בפסקאות האלה קורנל מסביר את הטיעונים של החוקרים המבקשים לפסול את כלל המקרים המתועדים ופוסל חלק מטענותיהם ע"י הסברים משלו. אך לבסוף מסביר קורנל, שעדיין ישנה בעיתיות במציאת תיעוד מוצק לחולטין המעיד על קשר ללא עוררין של סיבה ותוצאה המתהווה דרך פעולות אשר נקטו בהם הפלבאים בניסיון לקבלת פיצויים על הנעשה להם.