עמית 1984

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ע

עמית, משה. 1984. תולדות יוון הקלאסית. ירושלים: י"ל מאגנס.

סיכומים

עמ' 185

בשנת 570 כבשו האתונאים את סלמיס בפעם השנייה מהמגרים. כמו סולון, גם פיסיסטראטוס בנה לעצמו מוניטין במלחמה נגד מגרה על סלמיס.

פיסיסטראטוס הגיע מאזור עני בצפון אטיקה ועשה יד אחת עם השכבות העממיות להשגת שלטון יחיד.

סולון חזר אחרי עשר שנים ולא הצליח למנוע מפיסיסטראטוס, שהיה מקורב אליו באופן אישי, מלהפוך לטיראן. פיסיסטראטוס הופיע פצוע באסיפת העם וביקש שומרי ראש. כך כבש את האקרופוליס בשנת 561. מגקלס, ראש מפלגת החוף, ברח מן העיר.

עמ' 186

לפני שהצליח להתבסס הוא גורש מאתונה, והגיע לאטיקה, שם הוא נהנה מתמיכה חזקה, ותוך שנה הצליח לכרות ברית עם מגקלס, דרך נישואים לביתו, ותפס את השלטון. חזרה לשלטון מלווה באישה הדומה לאתנה.

הנישואים של פיסיסטראטוס עם ביתו של מגקלס לא עלו יפה, כי לא רצה שילדיה יתפסו את מקום ילדיו ואולי מפני קללת האלקמאיונידים. הברית בוטלה ושוב גורש פיסיסטראטוס (560/59).

פיסיסטראטוס אסף משאבים וגייס שכירים ואף קיבל סיוע מליגְדַמיס, איש נכסוס, שגם שאף לטיראניה. פיסיסטראטוס ניצח בקרב ובשנת 546 נכנס לעיר. אויביו יצאו לגלות ובניהם נלקחו כבני ערובה לנכסוס. עד סוף חייו (527) שלט באתונה ללא עוררין.

המקורות מספרים שפיסיסטראטוס ניהל את שלטונו ללא אלימות, לא שינה דבר במשטר הקיים ובמקום דאג שאנשיו יבחרו לעמדות המפתח. זאת השיג דרך הכוח הצבאי שעמד לרשותו. תקופת שלטונו הייתה תקופת שגשוג והתקדמות בכל תחומי החיים. בניו נקראו טיראנים, בעוד פיסיסטראטוס נחשב לשליט נאור וטוב.

עמ' 187

מדיניות פנים

פיסיסטראטוס פתר את הבעיה האגררית. לא נשמעו עוד טענות מקרב האיכרים לחלוקת קרקעות. האיכרים הצליחו לקיים מטעים של גפן וזית ולייצא שמן וכך שרדו כלכלית.

אריסטו טז' 2: "הוא הלווה כסך לעניים לעבודותיהם על מנת שיוכלו להתפרנס מן החקלאות". פיסיסטראטוס הלווה כספים די לפתח את החקלאות. בתמורה להלוואה הטיל מעשר.

סביר להניח שפיסיסטראטוס סיפק אדמות גם לחסרי קרקע מאזורי השוליים כמו ההרים וסייע בפיתוח אדמות אלה (סיפור השדה הפטור ממס).

עמ' 188

פיסיסטראטוס חילק את אדמותיהם של אותם אריסטוקרטים שהוגלו או ברחו בעת עלייתו השנייה. פיסיסטראטוס לא היה נקמני ושמר על יחסים טובים עם יריביו (דרך רשימת הארכונטים ודבריו של אריסטו).

תקופתו תקופה של פיתוח ושגשוג – בעיקר בתחום הקדרות, בכריית כסף ועבודות ציבוריות כמו אספקת מים, בניית מקדשים, פיסול וארגון חגיגת הפנאתנאיה. אמנים ומשוררים הגיעו לאמונה בתקופת שלטונו.

מדיניות חוץ

קשר קשרים עם מדינות רבות, אף בזמן היותו בגלות: ארטריה, תבאי, ארגוס, מקדון. חידש את שליטתה של אתונה על סיגאיון בהלספונט. התערב בנקסוס והעלה את חברו לטיראן עליה.

עמ' 189

בני פיסיסטראטוס

שני האחים יכלו למשול ביחד כי לא הייתה הגדרה חוקית למשרה של אביהם. היפיאס הבכור היה ממונה על העניינים הצבאיים והמדיניים ובהיפרכוס על התרבות שכללה דת, חגיגות ובנייני ציבור.

תחילה הם הלכו בדרכו של אביהם אך ההתקדמות של הפרסים פגעה בהישגיהם בים האגאי. גם התרחבותה של הליגה הפלופ ונסית השאיר את אתונה בבידוד.

עמ' 190

התחילו להיווצר עימותים בתוך האריסטוקרטיה. ההתנגשות הראשונה – אהבת הכזבים של היפרכוס והקשר של הרמודיוס ואריסטוגיטון. התנקשות בהיפרכוס הביאה להקשחת משטרו של היפיאס, שבחר לנקום באלימות את מות אחיו. ניסיון כושל של הצולה בהנהגת קלייסטנס למהפכה.

גירוש הטיראנים

האלקמאיונידים בנו מחדש את המקדש בדלפוי (שנשרף בשנת 548). הם השתמשו בפיתיה כדי לגרום לספרטנים להפיל את הטיראניה באתונה. אפשרי שהייתה כאן מזימה משותפת שלהם עם הספרטנים, שכן היפיאס היה בקשרים טובים עם ארגוס.

עמ' 191

גירוש הטיראנים היה יכול להביא לצירופה של אתונה לברית הפלופונסית.

בשנת 511 ניסיון ספרטני כושל. שנה אחר כך הפילו את הטיראניה.

ברוב פרשת המאבק לגירוש הטיראניה לא היה כל חלק לרוב האתונאים. היוזמים היו אריסטוקרטים. צבא זר גירש את היפיאס.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

קישורים נוספים

ב