עריכת ערן שוורץ תשע ב מיתוס והיסטרויה עבודה מסכמת מגילת שאנהת

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות (סיפור הקרב):
ש. ייבין 1961(18-20)
יהושע מ.גרינץ 1975(13-16)


עיקרי דברים:
מגילה אוטוביוגרפית שנחשבת ליצירת מופת מצרית.
גרינץ מעריך כי הסיפור נכתב זמן קצר לאחר המאורעות עצמן, הוא מזכיר כי הפאפירוסים הראשונים הם משנת 1800 (במלכות אמנמחאת ה-3)
הסיפור מתקופת המלך אמנמחאת (amenemhat) א' (1970-2000 לפנה"ס) וסנסורת א' (בן אמנמחאת 1936-1970 לפנה"ס).
סאנהת היה פקיד רם בחצר מלכותו של אמנמחאת אשר נרצח על ידי קושרים בזמן שסאנהת היה בדרכו חזרה ממלחמה בארץ תמחי (לוב).
סאנהת שנבהל וברח ב'דרך חור' (ליד השיחור-הנילוס הפלוסיני) לרתנו ('ארץ כנען'). לא ברור מדוע ברח...


הסיפור המעניין מבחינתי הוא לאחר ימים רבים שעשה סאנהת בארץ רתנו:
גיבור מבית רתנו ניטפל אליו והתענה להילחם בו, יש הרואים בזה מם של דוד וגלית
גרינץ לא מקבל את הטענה המייחסת את המלחמה ההיא לדוד וגלית מכיוון ש "דרך מלחמת דוד וגלית וכלי-זינם הם משל הגיבורים ההומריים (מלשון הומרוס), כלומר מהתרבות המוקנית, והיא מלחמה על כיבוש ארצות; ואילו כאן נלחמים עם בגרזן ובקשת, והמלחמה היא מלחמת בארות וחמדת רכוש, קרבות רגילים מאז ומתמיד בין שבטי רועים - כגון אלה של הפלשתים מימי האבות שישבו בארץ גרר, בנגב, והם רועי צאן (בראשית כ', כו)"


דעתי - על אף שהסיפור שונה בפרטיו הקטנים, בבסיסו מספר מוטיבים חוזרים:

  1. יחסי הכוחות - הגיבור של רתנו מוצג כחזק וכפייבוריט ודאי על סאנהת
  2. התנהלות הקרב:
  • דו-קרב
  • רתנו נהרג מחץ שירה סאנהת בעורפו ונפל על אפו
  • סאנהת משתמש בגרזן רתנו כדי להורגו


נקודה חשובה למחשבה:
תומך בתאוריה שהסיפור נועד לחנך חזרה לתשובה אלוהית. מיד אחרי הקרב, סאנהת מתחיל בהרהורים לגבי האלוהים והתשוקה לחזור למצרים. מיד לאחר מכן הוא אף מקבל הצעה כזאת מיד המלך.
נוסף לכך, הסיפור נפתח בקשירת הקשר כנגד המלך הקודם שנרצח - אולי נועד לחנך אותו כפי התאוריה של חינוך המלך אצל דוד?