רון ברק - Leges Publiliae

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מושגים L|מושגים ח|מושגים P|מושגים פ|מושגים ס | רון ברק - הסנאט הרומי

גם כאן ניכר הבלבול שנוצר עקב ההוראה הכפולה של patres. מעמד הסנאט מתחזק, מעמד הפטריקיאט יורד. ד"ר א. 09:08, 15 בפברואר 2011 (UTC)
שלב חשוב בהעברת זכויות מהמעמד הגבוה לפלבאים ולכרסום במעמדו של סנאט היו שלושת ה-[1] [2] Leges Publiliae שהוצעו בשנת 339 על ידי הדיקטטור הפלבאי Q. Publilius Philo (שיהיה ב-336 הפריאטור הפלבאי הראשון)[3].

בחוק הראשון נאמר כי "החלטה של הפלבאים תחייב את כל העם" (ליביוס 8.12.14)[4], החוק השני הינו למעשה הרחבה של הראשון וקבע כי אישורם "של האבות" (patrum auctoritas) צריך להינתן לפני העברת החוק על ידי האסיפה ולא אח"כ.30 על פניו נראה כי יכולתם של הפטריקים למנוע הבאתו של חוק בפני אספת העם הינה נשק רב עוצמה ונדון בכך מיד. החוק השלישי, הרחיב את שנקבע ב- [5]Genucian plebiscite מ-342 וקבע שאחד הקנזורים חייב להיות פלבאי.

בקשר לחוק השני, לא ברור מה בדיוק משמעותה של ה-patrum auctoritas[6], ומה ההשפעה של חוק Publilia זה על יכולתם של כלל האזרחים לחוקק החוקים. אין זה סביר כי ה-patrum auctoritas נתן בידי הסנטורים הפטריקים זכות גורפת להטיל וטו על חקיקת תקנות שלא נשאו חן בעיניהם. אם היה החוק נותן בידיהם הזכות לאשר או לשלול חוקים, הרי שחוק Publilia היה מעצים ולא מפחית את כוחם של הפטריקים; ברור שהיכולת להצמית הצעה עוד לפני הבאתה להצבעה הינה יעילה יותר מאשר הזכות שלא לאשר החלטה שכבר קיבלה תמיכת רוב באסיפת העם. אולם ברור שמטרת חוקו של Publilius (הפלבאי) היתה לצמצם ולא להעצים את יכולתם של הפטריקים להכשיל חקיקה. מכאן נובע שה-patrum auctoritas היה כנראה רק אישור שהצעת החוק שהוצגה בפניהם תקינה מבחינה טכנית, ובעיקר כי אינה מכילה פגמים במובן הדתי (auctoritas הינה מילה הקשורה אטימולוגית ל-augury, ומציינת סמכות דתית) . Publilia Lex הוריד לכן את ה-patrum auctoritas לכדי אקט פורמלי בלבד בקובעו שכל חוק מוצע צריך להבדק מראש - כדי לודא שאינו כולל פגמים דתיים ואחרים. דבר זה מנע את האפשרות, שלאחר אישור החוק באסיפת העם, הוא יפסל בשל פגם טכני.


נמצא בשימוש ב...

תשעא א - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

קישורים נוספים

  1. Tim J. Cornell, The Beginnings of Rome: Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (C. 1000-264 BC). Routledge history of the ancient world. London [u.a.]: Routledge, 2006 עמ' 249
  2. שלושת החוקים הללו קרובים מאד לנאמר ב- Lex Valeria et Horatia de Plebiscitumשל 449 וב- Lex Hortensia של 286 (ראה GAI INSTITVTIONVM COMMENTARIVS PRIMV Gaius, 1.3 בתרגומו של ד"ר א.: "חוק הוא מה שהעם מצווה וקובע. פלביסקיטום הוא מה שהפלבס מצווה וקובע. הפלבס נבדל מהעם בכך, שבכינוי העם הכוונה לכל האזרחים, ובכלל זה גם הפטריקים; ואילו בכינוי פלבס הכוונה לשאר האזרחים ללא הפטריקים. מכאן בזמנים שעברו אמרו הפטריקים שהפליביסקיטא (צורת הריבוי) אינם חלים עליהם, כיון שנעשׂו ללא ה-auctoritas שלהם. אבל לאחר מכן נחקקה ה-Lex Hortensia, בו נקבע שהפלביסקיטא חלים על כל העם כולו, ולפיכך באופן זה הפכו שווים לחוקים."
  3. (Liv. VIII.12) [14] The dictatorship was popular, both in consequence of his discourses containing invectives against the patricians, and because he passed three laws, most advantageous to the commons, and injurious to the nobility; [15] one, that the orders of the commons should be binding on all the Romans; another, that the patricians should, before the suffrages commenced, declare their approbation of the laws which should be passed in the assemblies of the centuries; [16] the third, that one at least of the censors [521] should be elected from the commons, as they had already gone so far as that it was lawful that both the consuls should be plebeians. [17] http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0145%3Abook%3D8%3Achapter%3D12
  4. Tim J. Cornell, The Beginnings of Rome: Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (C. 1000-264 BC). Routledge history of the ancient world. London [u.a.]: Routledge, 2006, עמ' 277 ואילך.
  5. ליויוס 7. 42. 2 and that it should be allowed that both the consuls should be plebeians....
  6. Tim J. Cornell, The Beginnings of Rome: Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (C. 1000-264 BC). Routledge history of the ancient world. London [u.a.]: Routledge, 2006, עמ' 249.