שיחה:אלכסנדר הגדול בחייו ואחריהם (תשפב)

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תרגול א

29 נובמבר

כיצד ודרך מי הגיעו אגדות זאוס, דיונֻיסוס והרקלס להודו?

  • שרשרת מתורגמנים
  • התנחלויות יווניות
  • ראיית עולם יוונית אתנוצנטרית - הכל ניתן לתרגום, interpretatio Graeca
  • שליחים ועריקים הודים במחנה אלכסנדר
  • מדוע אלכסנדר הפך את פורוס לשותפו, על אף שיצא נגדו למלחמה מלכתחילה?
    • כניסה לתמונת המפגש בין שני המלכים, המנצח והמנוצח - setting the scene
    • ההחלטה בולטת על רקע מקרים אחרים בהם מלכים מנוצחים הוצאו להורג, מה שהגיוני בסך הכל
    • אבל! – יש גם שלל דוגמאות לשתוף פעולה עם אויבים מנוצחים
      • שתוף פעולה כזה, כשמתאפשר, מסייע לזכות באמון, או לפחות בציות, של האוכלוסיא המקומית
      • משתפי פעולה מקומיים יודעים מצוין איך דברים עובדים, וחוסכים את כאב הראש בלימוד של ארץ חדשה
        • כאב הראש גדול במיוחד לאור הפערים התרבותיים הגדלים והולכים, ככל שהמסע מתקדם מזרחה
    • בחזרה לפורוס: הוא הפגין יעילות מרשימה ביותר כבעל-ברית
      • מקבל תוספות לממלכה
      • בשלב מאוחר יותר הופך לאיש הראשי של אלכסנדר באיזור
    • יתכן (פינת ההשערה) שאלכסנדר זיהה את פורוס מראש כאדם כשרוני במיוחד, שכדאי לשמור אותו בתמונה
  • כך או כך, אלכסנדר נהג כפי שנהג פעמים רבות בעבר, ועובדה שגם הפעם המדיניות שרתה אותו היטב
  1. מתוך סיפור מלחמותיו של אלכסנדר בהודו, מה ניתן ללמוד על יחסי מנצח-מנוצח?

1 דצמבר

מדוע סיפרו תושבי עמק קאבול (קופן) לאלכסנדר מיתוסים של הרקלס ודיוניסוס?

  • נסיבות: זמן ומקום
  • הבעת פליאה על כך שתושבי עמק קאבול מכירים בכלל אגדות על הרקלס ודיוניסוס. הסבר - מנין הם יודעים:
    • משלחות דיפלומטיות שהגיעו לאלכסנדר מצפון להרי הודו-כוש ונחשפו למתרחש בחצרו (כולל קלייטוס ופרוסקינסיס)
    • עריקים כנ"ל
    • תושבות יווניות שהקים אלכסנדר באותו מקום ממש שנתיים מוקדם יותר
      • מכל שלוש הסיבות לעיל ניתן להסיק שתושבי העמק היו מודעים להלך הרוח המיתולוגי של אלכסנדר ולהעדפות הספציפיות שלו במיתולוגיא יוונית
      • בשיא הזהירות המתבקשת: השוואה לעדות של יוסטינוס על סיווא, לפיה אלכסנדר הסביר מראש בדיוק מה הוא רוצה לשמוע (זהירות, כי אין עדות לכך שזה קורה הפעם, וכי גם בסיווא מדובר בעד אחד בלבד, ולא מאלה הנחשבים אמינים יותר בעיני המחקר המודרני)
    • אוכלוסיא יוונית בשטח עוד לפני אלכסנדר - לפחות הברנכידאי
    • שורשים הודו-אירופיים קדומים
  • לתושבי העמק יש אינטרסים שונים: לשמור על יחסים טובים עם הפולש, ואם אפשר, גם להפנות אותו נגד אויבים משכבר

בקיץ שנת 327 לפנ' מגיע אלכסנדר לעמק קאבול. מיד עם הגיעו מברכים אותו המקומיים כבן שלישי של זאוס, אחרי דיוניסוס והרקלס, המגיע אליהם. יש להתפלא כי תושבי עמק קאבול הכירו מיתוסים אלה.

ריכוז הערות

  • הערות בצד המסמך
  • לכתוב תמיד שם ות״ז
  • הקפדה על מס׳ מילים. חריגה של יותר מ-10% אומרת דרשני
  • שאלה ותשובה: בלי להתחמק מהפורמט, בלי כותרות וכותרות משנה, בלי נקודות ומיספור, בלי סימנים מתמטיים
  • השאלה צריכה לכלול כמה שפחות תשובה, ובאופן כללי להיות מנוסחת באופן הכי חד ותמציתי שאפשר. שאלה עם יותר משבע מילים דורשת עיון נוסף וקפדני.
  • למצוא תמיד את כל המקורות לכל נקודה, להשוות אותם, ללמוד מהדומה והשונה
  • מעברים רטוריים מפסקא לפסקא. לא לקפוץ, אלא להוביל מדבר לדבר.
  • להקפיד על איות השמות העתיקים
  • להקפיד על הגהה בכלל. שלא יהיו אדומים בבודק השגיאות.

לקראת הבחינה

מראה מקום: אלכסנדר רומאנס, 3.30.15:

When he had said these words, the Chaldean went out and ordered that the child be burned to death. Alexander on hearing these things, said : "O Zeus, grant that I may lead my enterprise to the end. And if it be thy will, receive me too in heaven, as the third mortal." He meant by this that Dionysos through his epiphany for his exploits was among the gods and so too was Heracles. And he deemed that he himself also because of his deeds, known throughout all the world, was a third worthy to banquet with the gods.

מקורות מקבילים:

So, then, when Alexander had entered the bounds of India, the petty kings of the neighboring races met him, intending to submit to him, saying that he was the third son of Jupiter who ha arrived in their land; that Father Liber and Hercules were known to them only by repute, but that Alexander was present among them and was seen. The king received them courteously and bade them follow him, intending to use them as guides for his routes...

  • שאלה: מה תפקידם של דיוניסוס והרקלס בנסיונו של אלכסנדר להצטרף לשורות האלים?
  • שני מקורות מקבילים לאלכסנדר כשלישי אחרי דיוניסוס והרקלס הם קורטיוס ואפיטומת מץ.
    • האזכור באפיטומת מץ קצרצר, ואינו מחדש דבר מעבר לגרסא המפורטת יותר של קורטיוס. ניתן אף לשער ששני הטקסטים שאבו מאותו מקור. כיון שגרסת אפיטומת מץ אינה מוסיפה דבר כאמור, הדיון כאן ממשיך תוך התייחסות לקורטיוס לבדו.
  • הרקלס, ובחלק מהמקומות גם דיוניסוס, נתפסים כאבותיו של אלכסנדר
  • בסוגיית הפרוסקינסיס מצאנו את דיוניסוס ואת הרקלס משמשים כדוגמאות להאלהה של אנשים בחייהם או אחרי מותם.
    • שני צמדים של נאומים, אצל קורטיוס ואריאנוס.
      • מה נאמר בשני הנאומים הללו על שתי הדמויות הללו ועל אלכסנדר כממשיך דרך אפשרי? (מה שונה בין שני הצמדים)
      • בשני המקרים אלכסנדר מתואר כממשיך דרך של השניים (מה דומה בין שני הצמדים)
  • פרשיית הבן השלישי של זאוס
    • אצל קורטיוס והאפיטומה - בהגעה להודו; ברומאנס – בבבל, לקראת מותו
    • מסר תאולוגי שונה בפרטיו, אבל זהה בפרטים אחרים:
      • אצל קורטיוס אלכסנדר מוצג כבן השלישי של יופיטר (זאוס); להבדיל מקודמיו, המוכרים מהמיתוס, אלכסנדר נוכח באופן אישי.
      • ברומאנס אלכסנדר מתפלל (א) שישלים את משׂימתו; (ב) שיתקבל, בן-תמותה השלישי, כמו דיוניסוס והרקלס, לבין האלים.
      • בשני המקומות הדמות האלוהית העליונה היא זאוס, ותחתיו (שוב בשני הסיפורים) דיוניסוס והרקלס, ואלכסנדר כמצטרף שלישי.
  • שלושת הסיפורים שונים מבחינת מיקומם בעלילה, ושונים אף בדגשים הספציפיים שלהם, אך בשלושתם מסתמן דפוס ברור: יש שלישיה - דיוניסוס, הרקלס, אלכסנדר - שהשניים הראשונים בה הם נחלת העבר והשלימו את סיפורים, והשלישי, אלכסנדר עדיין צריך להשלים את סיפורו שלו.