שיחה:תשע מונותאיזם עבודה מסכמת רפי יפימובסקי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

הערכת עבודה

ד"ר א. 07:33, 7 בדצמבר 2010 (UTC)

  • בהערות השוליים יש להשתמש בתכנה, כדי להקל על הקפיצה אליהן ובחזרה
  • יש לציין מראי מקום באופן ברור בגוף הטקסט. בעבודה דנן יש גם מקום לקשר לטקסטים עצמם (כפי שעשׂית עם המכתב לאלכסנדרונים), המופיעים כולם ברשת בתרגום ובמקור.
  • אין רישום מאורגן של הביבליוגרפיא. אין בכלל רשימה ביבליוגרפית.
  • דעתו של גרואן על מצב היהודים תחת הפרינקיפט חשובה, אך אינה יחידה במחקר. היו רבים שראו מסכת של רדיפות, או לפחות יחס חמור יותר מ"אדישות" סתם.
  • המכתב לאלכסנדרונים נוגע לזכויות באלכסנדריא, ואין בו עיסוק במצב היהודים ברומא או באיטליא.
  • מדוע הציטוט מסווטוניוס מופיע פעמיים, בסמיכות כה גדולה, בחיבור כה קצר?
  • התעלמת לגמרי מהפרשנות הנפוצה במחקר, לפיה Chrestus אינו מתייחס למשיח זה או אחר, אלא לאדם בשם זה.
  • לא בססת שום קשר שהוא בין התופעות במצרים לבין התופעות ברומא.
  • לא הכנסת את הנושׂא, או את מסקנותיך מהעיסוק בו, להקשר הכללי של התופעה המונותאיסטית.

על פי הספירה שלי כתובה העבודה ב-1659 מילה (והערות שוליים בכלל זה). לרוב אינני סופר מילים, אך לאור החסרים המשמעותיים המפורטים לעיל, מתמצת מדד זה את מצב העבודה. היא עדיין אינה מוכנה להגשה.

סיבוב שני

תוקנו מספר בעיות שצוינו בסיבוב הראשון. בסיכומו של דבר, העבודה עדיין גבולית ביותר לאור הנדרש מעבודה סמינריונית. ד"ר א. 15:49, 18 בינואר 2011 (UTC)

שׂיחה של רפי

בדף זה אני מרכז מספר שאלות שעלו אצלי במהלך הכנת דף התוכן. שאלות אלו עלולות שלא להיות קשורות לנושא אולם הם הטרידו אותי והחלטתי לרשום אותן לכל מקרה שלא יבוא:

שאלות שעולות מהמכתב:
  • היהודים חידשו את המהומות?
  • מי בדיוק חידש את המהומות?
  • כלפי מי כוונו המהומות?
  • על אף שהעניין נוגע ליהודים המכתב מופנה לכל ונקרא בפומבי. מדוע?
  • קלאודיוס גוער ביהודים ששלחו מספר משלחות. האם המשלחות מציינות ריכוזי אוכלוסיה שונים? קבוצות דתיות אחרות שנכללות תחת ההגדרה "יהודים"?
  • מדוע קלאודיוס אינו מזכיר את השגרירים היהודים עם שאר השגרירים במכתב?
היי רפי,
כמה רעיונות שעלו לי במהלך קריאת דף התוכן:
הסבר אפשרי לסתירה בין הסבלנות שמפגין קלאודיוס כלפי היהודים מחד וגירושם מרומא מאידך נוגע לענין הגיאוגרפי. כאשר ישנו מיעוט דתי מסוים שמתחיל לצבור כוח באיזור מסוים האימפריה, במקרה הגרוע יפרוץ מרד. אבל כאשר אותו מיעוט מתחיל לצבור עוצמה ברומא, בירת האימפריה, מסוכן מדי לחכות לפרוץ המרד. בנוסף לכך, היה הרבה יותר קל להרגיש ברומא התעצמותו של מיעוט כזה או אחר, התעצמות שתתפרש מיד כאיום ישיר על מוסדות השלטון. בקיצור, היה לקלאודיוס הרבה יותר קל להפגין סובלנות דתית כלפי יהודים שנמצאים באלכסנדריה הרחוקה, מאשר להסתכן ולתת להם לצבור יותר מדי כוח בעיר רומא עצמה.
אהבתי את ההשערה שהגעת אליה, שהחקיקה נבעה מהתפשטות הדת היהודית באוכלוסייה הרומית, אולי זה ישרת את טיעון שלי בחיפושיי אחר מיסיון בימיו של טיבריוס. אבל עלתה בי המחשבה להסבר נוסף לחקיקה. המהומות שמוקמות ברומא נבעו, כפי שאתה אומר, מהחופש הדתי. הנצרות כבר הייתה בשטח (אני חושב שסביר ביותר שהמילה משיח בתקופה זו מתייחסת לישו). הרי היהודים רדפו בעצמם את הנוצרים, והנוצרים גם כן הגיעו לרומא. לכן, אם היה חופש דתי יוצא דופן, אז קבוצות רבות יכלו לפרוח ולשגשג, ואם כבר היו מהומות הן לא הופנו נגד השלטון, שהפגין סובלנות, אלא אחת כנגד השנייה (כמו מונותאיסטים טובים). קלאודיוס חוקק חוקים אלו כדי לרסן את הקבוצות הללו. אין לשכוח שגם וגם אף הוא מתאים פה, לשמחתי.
אם יהיו עוד רעיונות, אני אחלוק איתך.
--אייל מאיר 19:08, 11 בינואר 2010 (UTC)
אייל, אני מקבל את הנקודה שהערת לגבי המיקום הגיאוגרפי אולם מתקשה למצוא לה סימוכין בקטעים שעברתי עליהם. אני לא חושב שהיהודים היוו אחוז גבוה באוכלוסיה אולם קבוצות מיעוט שפועלות בשיתוף פעולה מלא יכולות להשיג לעיתים יותר מהאחוז הריאלי שלהן באוכלוסייה. עדויות לכך מצאתי (לא מצליח להזכר איפה) על מקרים בהם האוכלוסיה היהודית בעיר "נתנה הופעה" אם אני לא טועה אחת הדוגמאות היא של הלוויות יוליוס קיסר. עם זאת, אני לא חושב שלקיסר עצמו הייתה מקום לחשוש מהם, שלטון הפרינקיפט היה מבוסס היטב בימיו של קלאודיוס ולא היו דיבורים על השבת הרפובליקה לתפארתה, הדיבורים האחרונים שאני מצליח למצוא זה בימי אביו של קלאודיוס שעוד תיכנן להחזיר את השלטון לעם (ואולי נרצח בפקודת אוגוסטוס).
אני משער שהיו גורמים בעיר שיצרו מהומות ואולי היטו את לב העם ברעיונות דתיים כאלה ואחרים ועל כן הגיוני להקים קולגיום דתי שינהל עניינים כאלה ( או יתנגד להם). כרגע, אני לא חושב שאפשר לטעון ספציפית על היהודים (בעיקר כיוון שיש לי ויכוח עצמי על המסיון היהודי) אבל בהחלט ניתן להפיל חלק מהאשמה על כתות שמוצאן יהודי ועל כתות מצריות (לא זוכר איפה קראתי את זה).
עד כאן לערב זה, נתראה מחר בשיעור.
ר. יפימובסקי 22:00, 11 בינואר 2010 (UTC)