שיעור 13

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש


שיעור 13:

  • AGER PUBLICUS קרקע ציבורית. מושג מוזר, כנראה לא קומוניזם, לא ידוע איך נוצר.

במהלך המאות 5 ותחילת 4 לפנה"ס רומא כובשת שטחים שהם הקרקע הציבורית המדוברת. עשרות אחוזים ממשאב הקרקע של רומא. אפשרויות אחרות לדברים שעושים עם קרקע נכבשת: להשאיר לאויב שיעבדה, או להנכיס את האדמות למישהו, ASSIGNATIO VIRITIM/VIRITANA, שהוא אזרח המדינה, בטאבו. אז לא היו משאבים רבים שהם לא קרקעיים.

  • LATIFUNDIA נחלה רבת ידיים, עובדה לרוב ע"י עבדים בתקופה הקיסרית (לא קשור).
  • בתקופה המוקדמת של הרפובליקא, הקליינטים יעבדו מעט, כי יש להם חיים, ובעלי החוב, הNEXUM, יהיו המעבדים העיקריים של האדמה.


הפלישה הגאלית, בשנת 390, של צבא אירופי (קלטים=גאלים), שמוצאם בצרפת. GALLIA CISALPINA זו איטליה של היום. פלישה זו השאירה טראומה, פצע, בנפש הרומית. נותרו עם פחד מהברברים שמעבר להרים. הברברים באים באופן מפתיע, מחריבים את העיר ובוזזים את השדות. כשהשכנים מתכננים לתקוף, אפשר להריח את זה. זה ההבדל. הגאלים פירקו להם את הצורה, התגנבו בלילה כדי להשתלט על הקפיטול והאווזים במקדש של ארא העירו את השומרים והבריחו את המתקיפים. המטרה של הסיפור הזה היא להסיח את הדעת מההפסד המשפיל של הגאלים. הרומים המשיכו לפחד מהגאלים עוד הרבה זמן, מדינה שמצד אחד מרגישה שהיא במצור ומאוימת ומצד שני יש לה הרבה מאוד כוח על השכנים שלה יכולה להגיע למצבים מסוכנים. בטווח המיידי, איכרים חלשים רבים שהגאלים פשטו על שדותיהם, שהיו אמורים להספיק לשנה, נהיו NEXUM. חסרה חוליה בין הרגע שבו אתה לוקח הלוואה ממישהו לבין הרגע שבו אתה בפשיטת רגל. המכשיר הכלכלי שעוזר לך להגיע משלב א' לשלב ב' הוא הריבית. לקחת ריבית ברומא במאה ה4 לפנה"ס זה כמו לגשת היום לשוק האפור. כלומר, אחוזי הריבית לרוב גבוהים בהרבה מהיום (אלא אם כן הפטריק רוצה שתהיה קליינט שלו ולא NEXUM).

  • למעמד העליון יש אינטרס להביא אותך למצב של נטילת הלוואה כדי שתהיה NEXUM -כדי להשיג עובד, או כדי שתחזיר בריבית גבוהה (WIN-WIN לעשירים). החוק לפיו ילד שנמכר שלוש פעמים ע"י הוריו משתחרר, מדגים לנו כמה נהוג היה הדבר.


בתחילה יש רק NEXUM, עבדות שבה העבד הוא רכוש לכל דבר, בהחלטה משפטית. ככל שמספר העבדים עולה, מספר הNEXUM יורד, כי יש פחות תמריץ. בהמשך, כשיש אימפריאליזם רומי והמשאבים גדלים, תהליך שמתחיל במחצית השניה של המאה הרביעית, יש יותר אדמה ציבורית, וגם קולוניות. שזה התנחלויות, בהבדל אחד מהותי: הקולוניסטית לרוב מאבדים את אזרחותם הרומית והופכים לאזרחי הקולוניה, הישות החדשה.

חוקי ליקיניו סקסטוס:

אנחנו לא בטוחים שבאמת בשנת 367 חוקי ליקיניו סקסטוס כוללים את הסעיפים שלפנינו. קרקע, חוב, והקשר בין הפלבס לקונסולט. יכול להיות, שכל הפרטים האלה לא מייצגים את מה שקרה באותה שנה. קורנל מזכיר לנו כל הזמן, וכדאי לזכור, שהוא בונה פה הסבר מאוד מקיף ומאוד מעמיק לרפובליקא הרומית המוקדמת, ומודה שחלק גדול מההסבר הזה בנוי על השערות, שהן חסכוניות מאלה של אחרים. בעולם שמחוץ לרומא, ידוע לנו על כל מני תוכניות להקלת חובות. אצלינו, בספר ויקרא אסור להלוות בריבית. קשה מאוד לבנות משק שמבוסס אך ורק על הלוואות ללא ריבית, כי אז לאנשים אין אינטרס להלוות ללא ריבית. אחד האמצעים היה להגביל את שטח האדמה שכל אדם רשאי להחזיק בו מהקרקע הציבורית.


לקח מההיסטוריה הרומית:

תמיד לחשוד כשיש OMNIBUS LAW, חוק לכל הדברים או לכל המטרות. חבילה של חוקים בכל מני נושאים.

עניין הNEXUM קשור לקרקע הציבורית, ולשכבות החלשות. בחירה לקונסולט- השכבות הכי חזקות. בתחילה היה הפלבס ארגון של שכבות חלשות, אבל בשנת 380 לפנה"ס הוא כבר קיים מעל מאה שנה. מה שהחל כארגון מהפכני מלמטה, הפך ליעיל מבחינה פוליטית ולכן, בעיקר אנשים שהיו עם הון וחינוך והיו שייכים לאליטה היו בפלבס.