שיעור 14

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שיעור 14:

  • אנו רוצים לדעת מה המשק המקסימלי שיכול להיות שייך לPATER FAMILIAS לפי חוקי ליקיניו סקסטיאס. מותר להם להחזיק עד 500 יוגרא, כ1300 דונם. כמובן שזה לא נמדד באופן מדויק. 2.5 דונם- מספיק כדי לגדל ירקות ותרנגולות.


500 יוגרא זה מספיק, ויש לאנשים גם אדמה משלהם בנוסף. למרות הטכנולוגיה של היום, אז שמרו יותר על האדמה וזה עדיין הספיק. הרבה אנשים התקיימו על פחות מזה, או בכלל בלי אדמה, כמו נפח וסנדלר. החוק הזה הוא בלי שיניים, כי אין תקציב שמוקדש לו. חוק שלא מסביר מראש מהיכן יגיע התקציב לאכיפתו מביא יותר נזק מתועלת. כל עוד לא היה החוק ידוע לנו שיש מצב בעייתי שצריך לתקן, אבל ברגע שיש חוק, עשינו את שלנו, למרות שהוא לא נאכף. אם אף אחד לא בא לאכוף את חוק הגבלת השטח המותר למשפחה בקרקע הציבורית, הוא לא יאכף. טיבריוס גרכחוס (קדימון) מודד את הקרקעות עם אחיו וחמו. האם למדוד אגם? בשנת 367 לא ידוע שזה קרה, החוק לא בא לביצוע.


עסקת החבילה:

THE OMNIBUS LAW


העסקה הפוליטית שנרקמה ומכתיבה את סדר היום הפוליטי החדש ברומא בעקבות החוקים הללו. CUI BONO

  • העשיר, פטרון פוליטי של יוליוס קייזר בשנים כלשהן, היה קונסול, ומצביא מפורסם.

הוא אמר שבכל פעם שרוצים להבין את המניעים צריך לשאול את השאלה CUI BONO למי (הדבר הזה הוא)לרווח? (פרשנות צינית, אחד מכלי המחקר שלנו) לפעמים נראה מתאם בין הצד המרוויח לגורמים שמקדמים את ההחלטה, לפעמים לא. אין בשום מקום אחר רפורמה אגררית חברתית. האנשים שיש להם חוקי הלוואות נוחים יותר ולא ישתעבדו בגופם ואולי יקבלו גישה לאדמות ציבור מרוויחים מכך משהו. יש פה הבחנה בין תת מעמדות פטריקיים? לא ראינו כזה דבר בקורנל בכלל.


מי מרוויח מכך?

  • המוסדות הפלבאים,
  • קבוצה מסוימת מתוך הפטריקים
  • הפלבאים במעמד הגבוה ביותר


הרווח בא על חשבון מי?

  • מסתבר שהגנטס שלא היו שותפות לדיל אכלו אותה, נעלמו מהרשימות. .
  • איך אנחנו יודעים את זה?

לפי הFASTI, רשומות הקונסולים.


השנה הרומית מוגדרת לפי הקונסולט, הרומאים רשמו מי היו הקונסולים או פקידי המדינה המובילים בכל שנה ושנה כיוון שכך הם זיהו את השנים. ANNALISTS - מלומדים רומיים שכתבו את דברי הימים שנה אחרי שנה. מרשימות אלה אנו לומדים הרבה אינפורמציה.מי שלא השתתף בעיסקא מצא את עצמו במדבר פוליטי.

  • משחק סכום אפס- הוא משחק מטריצה שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על–ידי ההפסד של המשתתפים האחרים.


  • בעשרים שנה לפני 376, יש לנו בכל שנה לרוב 6 טריבונים ושני קונסולים.

מהרגע שבו הגדרנו מחדש את המשחק הפוליטי והעברנו אותו לקונסולים מהטריבונים, ההשלכה המיידית של זה היא פגיעה מיידית במי שהיה שם קודם. שדה התחרות קשה יותר בבת אחת. הפטריקים מול הפלבאים העשירים, הצטמצמות לשתי משרות, קשה יותר להגיע אליהן.


איך חלק מהפטריקים שורדים וחלק נעלמים למדבר הפוליטי?

מהידיעה על מי שהרוויח נדע מי הפסיד.

  • איך עושים זאת בפועל?

נוצר מצב של POWER SHARING, כשבאופן מודע קבוצה מסוימת מתוך הפטריקיאט מבינה שהיא נשחקת במאבקים בתוך הפטריקיאט, שהם קשים, אכזריים ומרים יותר מכל מה שיש להם לומר נגד הפלבס.

  • אוֹרי משער שפלג מסוים בפטריקים הבין שיש חלון הזדמנויות ואם יהיו כמה וויתורים (נקסום, ריבית), הרווח יהיה קולות הפלבס.

ודווקא העיקרון של קונסול אחד פטריקי וקונסול שני פלבאי הוא מבחינתם (הפטריקים שהיו בעסקא) פתרון גאוני כי אין בין שני המתמודדים תחרות. אם הם לא מתחרים על אותה משבצת, הם יכולים לשתף פעולה באופן גורף.


מדובר על אנשים עשירים (הפלבים החזקים) ונוצרת שיטה כזו שמאפשרת להם לשתף פעולה ולא מכריחה אותם להלחם אחד בשני. אין לנו תיעוד מדויק לסיפור הזה. ברומא, אם סבך היה פוליטיקאי אתה חייב להיות גם. משפחות שנמחקות מהפוליטיקא מצטרפות לאחר מכן, בשלהי הרפובליקא. כמו יוליוס קיסר. הפרייטורה נוסדה מחדש אחרי 367 כמשרה שהייתה בתחילה רק לפטריקים ומאוחר יותר גם לפלבאים. יש לו אימפריום, אבל חצי מהאימפריום של הקונסול. לפרייטור יש 6 ליקטורים- שמשים כאלה, ולא שניים עשר. בימים הראשונים של המשרה, ולמעשה לכל האורך, היא נוסדה כמשרה שיפוטית והפכה גם לעניין של פיקוד צבאי בהמשך. מושלי פרובינקיות הם פעמים רבות פרייטורים.


  • קנסור – יש שניים, זו משרה יוצאת דופן. הם מתמנים לשנה וחצי, ורק פעם בחמש שנים.כלומר, יש לנו 3.5 שנים בלעדיהם. הקנסור עושה קנסוס, רשימה של כל האזרחים הרומים וכל אחד, מה הכנסתו וגילו. לפי רשימת הקנסורים, אנחנו יודעים בדיוק איפה באסיפת הקנטוריות משתייך האזרח

הקנסורים עוברים על רשימת חברי הסנאט, זורקים מהסנאט את מי שבעיניהם לא ראוי (צנזורה), ורושמים את מי שכן מתאים לדעתם, כדי למלא את השורות.

  • איידילים – האיידילים הראשונים הם שני פקידים פלבאים, ברפובליקא הקלאסית יש שישה, והאידילים מרכזים הרבה מאוד מעבודות התשתית של העיר רומא. לדוגמא, בימיו של אוגוסטוס יד ימינו היה אגריפה (מרכוס וויפסאניוס), שהיה קונסול והכל, ובאיזשהו שלב, לאחר שהספיק לכהן בכל המשרות שרק אפשר, היה צורך לעשות שיפוץ יסודי בביוב של רומא, ולכן הוא הלך ונתמנה להיות איידיליס. הוא נכנס לסירה ויצא לשייט ברחבי כל הביוב של רומא.
  • קוויסטורים הם העוזרים של הקונסולים – במקור. כשהפטריקים ראו שלטריבונים יש איידילים הם מינו קוויסטורים. ברפובליקא, קוויסטור זו הכניסה לפוליטיקא הגבוהה.


שיעור חמישה עשר: הנחיית וויקי במחשבים