שיעור 18

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שיעור שמונה עשר:

  • טיפ: כשיש ריבוי מקורות, לוודא שהם לא מעתיקים זה מזה או משחזרים אותו החומר. הבדלים מהותיים=מקורות עצמאיים. לא מתמטי. אם יש שני מקורות, נבחר את החסכוני.

אפיאן (=אפיאנוס):

300 שנה אחרי הגרכחים. מקור עתיק, אבל משני או שלישוני (קורה שאין מקור ראשוני בהיסטוריה עתיקה). ניקח את המרחק בין הטקסט למאורעות בחשבון. כנראה שאפיאנוס הושפע מפלוטרכוס, כי הוא חי דור או שניים אחריו.


פלוטרכוס פרק 8:

אנשים (כנראה גרים קרוב לרומא) כותבים גרפיטי כדי לעודד את טיבריוס. מאוד יכול להיות שהוא שכר אותם בכוונה כדי לתת אופי ציבורי למהלך. אולי גם מישהו שהוא נגד שכר אנשים לעשות גרפיטי, כדי להכפיש את טיבריוס. אם יש דיון בגרפיטי במבחן: נצמצם לאופציות האפשריות, (לא חייזרים) ונסכם בכך שלא ידוע בוודאות. המדע מתקיים באמצעות מחלוקות. פלוטרכוס פרק 8, לקראת הסוף- "העם". מי זה העם? אשכרה אנשים מהשטח שרצו לעודד את טיבריוס, מי? לא כולם יקומו ב3 בבוקר בשביל לעשות לו גרפיטי. הרושם- פעולה עממית, ספונטנית, אותנטית- כך התרשם פלוטרכוס. משפט תמים נהיה דיון שלם. משהו שדומיננטי אצל אפיאנוס וכמעט שאין אצל פלוטרכוס: מה שזהה, 500 יוגרא אדמת ציבור.

אצל אפיאנוס יש יותר מידע על כמות הפרות והחיות הקטנות שמותר להחזיק.מכיל יותר פרטים עובדתיים שלא היו אצל פלוטרכוס, כלומר יש לו מקור אחר שהוא לא פלוטרכוס. מוסיף לעצמאיות המקורות, אלא אם כן פלוטרכוס השמיט את הפרט כי חשב שהוא שולי. עוד הבדל: בפלוטרכוס מצוין כי טיבריוס הציע לאוקטאביוס כסף. אצל אפיאנוס (פרק 12), זה לא מופיע.


איך נוכל להסביר את ההבדל הזה בהסבר קצר וחסכוני, לאור מה שידוע לנו על שני המחברים?

  • פלוטרכוס: פן אישי, ביוגרפיה שמוקדשת לטיבריוס.
  • אפיאנוס: היסטוריה עד אוגוסטוס, זו רק הקדמת ההקדמה. פרט יחיד מסיפור של 100 שנה.

נושא קריטי להבנת הבעיה:

  • בעלות הברית האיטלקיות (כמעט לא מופיע אצל פלוטרכוס).
  • לקחת בחשבון: אג'נדה סיפורית, סאגה.

תשובה לדברים שתמהנו עליהם בשבוע שעבר- אפיאן פרק 7. הקולוניזציה היא אחרי ליקיניו סקסטיאן, לכן אנו במגננה.


מהיכן מגיע הנוהל של הקצאת אדמת ציבור?

  • תשובה חלקית: מהמהפכה החקלאית, ברור שאדמה שייכת למישהו. גם ממהלך האירועים פה, זה דבר טבעי. אדמה בעולם חקלאי תמיד חוזרת לידיים פרטיות, למרות שמנסים לארגן אדמות ששייכות למדינה בשותף.

אפיאנוס פרק 10:

טענות האנשים. האדמה שקיבלנו דורשת עבודה כדי שתניב משהו. החבר'ה השקיעו ויש בה עכשיו תבואה ובוסתנים. לחלקם יש פרות (חכמים). מי יפצה על ההשקעה? טענה מוצדקת. חלק מהרפורמה של טיבריוס: מערך פיצוים. חזרה לפרק 7: עיבוד אדמה- עבדים או נקסום (בוטל). מחויבותך לרכושך (Chattel Slavery) היא לקנות אותם (השקעה כספית), קורת גג ומזון. שמירתו בחיים ובמצב מתפקד- אחרת יש הפסד על ההשקעה. קאטו הזקן: מדריך לחקלאי, מכור עבדך כשתפוקתו מתחילה לרדת אך עוד טובה. נקסום לא מאכילים ומלבישים, לא משלמים עליו. עבד לא הולך לצבא. יש פה אנכרוניזם, כי כל עוד היה נקסום, Chattel Slavery לא הייתה מרכיב חשוב בכלכלה. רק מאוחר יותר.