שיעור 19

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שיעור תשעה עשר:

רומא במומנטום אימפריאליסטי כבר למעלה ממאתיים שנה, אין הרבה דוגמאות למדינות כאלה. לרומא מאות שנים של אימפריאליזם. לרומאים יש כמעט תמיד יתרון בכח אדם, שמתאפשר בזכות חילות העזר. בלעדיהם, לא היה היתרון.

ההסתמכות על בעלי ברית

=תהליך ביצה ותרנגולת שהולך יד ביד עם עקרון ההפרד ומשול.

  • למה?

שלב א': חוזי שלום אישיים עם כל מדינה.ימנע קואליציה מול רומא (ככה זה כשכורתים חוזה אישי). 30 שנה לפני טיבריוס גרכחוס, כמה יהודים חתמו על הסכם עם רומא (אופולימוס בן יוחנן בן נקוץ), לפיו הרומאים והיהודים הם חברים ובעלי ברית. מי שיתקוף את רומא, היהודים יעזרו לה ולהפך. רשמי בלבד, הנוסח חשוב. חברים ובעלי ברית שמתחייבים להגן אחד על השני. יהודים ביהודה ורומאים ברומא- ענין של כוונה ומליצה, אבל רומאים ושכניהם מפרגליי (כמה שעות מרומא) זה הסכם בר ביצוע. קורה כל הזמן. כך מההפרד ומשול והשימוש בחילות העזר יש תופעה שמתגברת את עצמה. חוקרים אומרים שלפחות חצי מכח הלחימה הרומי לא היה בידי אזרחים רומים.

אפיאנוס: רצו לתת לאיטלקים אדמות כדי שיהיו הרבה מהם שיוכלו לסייע במלחמה. בפועל- התחילו להשתמש בעבדים (מה הקשר?). אפיאנוס שם לנו את שני הנתונים זה מול זה. (החלוקה לפרקים- מודרנית. לא מדויקת). מתחיל חשש- אולי מאגר כח האדם הזה יתייבש. ליקיניוס סקסטוס: בשלב כלשהוא, התנקזו כמה קונפליקטים לנקודה אחת ונמצא פתרון ששינה את כל זרימת ההיסטוריה הרומית. מצד אחד, בפלבס (לא העם) היו שרצו לאחוז במשרות השלטון הגבוהות ביותר.מהפלבס ומשכבות אחרות,עלתה בעיה חריפה ואמיתית בקשר לאדמות הציבור(אפיאן). וגנטס פטריקיות מסוימות, שהיו כנראה במיצרים פוליטים,שברו את הכלים ועברו לשחק עם הפלבס.התוצאה:היוצרות אליטה חדשה,פטריקית פלבאית שהשתלטה על המוסדות הראשיים והפכה מוסדות פלביים לשל כל העם מלבד פטריקים.

  • שמה של האליטה: הנוביליטאס. קורנל מציע שחוקי ליקיניוס סקסטאס בנוגע לאדמות הציבור היו רק הגזר שירגיע ויפתה את אגפי הפלבס שלא רצו פשרה עם פטריקים. בטקסט של אפיאנוס יש סתירה פנימית חריפה מאוד.


איפה נכנסים האיטלקים לענין חלוקת האדמות?

  • פלוטרכוס לא מדבר על בעיה זו בכלל, והיא הולכת לכל אורך הטקסט.

חלק מבעלי האדמות הם איטלקים,כיצד יוכלו למחות?חלקם השקיעו בקרקע, סבא קבור בה, הלוואה, נדוניה. אזרח רומי מהאליטה יכול למחות בערוצים רבים,באמצעות שק כסף תמורת פעולה בסנאט.

  • עוד בעיה:הפיצויים מיועדים רק לאזרחים.
  • מבחן התוצאה א':

יש תנועת מחאה נגד טיבריוס ברומא, לא ידוע כמה ממנה איטלקים.

  • פלוטרכוס: 10 שנים אחרי טיבריוס, כשגאיוס פועל, נכנסים האיטלקים לתמונה. מהגרכחים ואילך, עולה שאלת האזרחות. חסרות לנו 10 השנים כדי לדעת מה קרה בוודאות.

עד עכשיו, חלק מאיטליא היא אדמה רומית,והשאר מתחלק בין רכוש פרטי לרכוש של מדינות אחרות, מעכשיו- יותר ויותר איטלקים רוצים להיות אזרחים רומיים ולוותר על המדינה שהייתה להם קודם. הריבונות בעת העתיקה= הזכות המפוקפקת לצאת למלחמה בעצמך על דעתך הפרטית. הרומאים כבר מזמן מחליטים לאיטלקים מתי להלחם. אצל הגרכחים זו רק ההתחלה, בעוד דור ארוך פוליטיקאים איטלקים בכל רחבי האי ידרשו אזרחות רומית מלאה באופן גורף.

שיטת הפרד ומשול בכניסה לאזרחות רומית-

תמיד התקבלו קבוצות קטנות. עכשיו נהיה מחנה משותף לאיטלקים שהם לא אזרחים רומים, הצעת החוק שיוצאת מרומא משפיעה על כולם באופן שווה (מסוכן מבחינת הפרד ומשול). ואז שאלת האזרחות עולה באופן שווה אצל כולם.


אפיאן 13, משפט אחרון:

  • הזירה של בעלי ההון כבר יודעת שהוא זרע את הזרעים לפורענות עתידית (נבואה). לומר שטיבריוס דופק אותם, מתוך דברים בשטח, זה הגיוני.

אבל להתנבא? זה בפאסט פרפקט, זמן לדברים שאנחנו רחוק אחריהם. אפיאנוס גולש מדיווח לפרשנות פרטית שלו. לא מבדיל בין דיווח לפרשנות.

  • טיפ: כשאנחנו רואים דבר כזה, לחשוד.

משהו שחסר לרובינו, כנראה:

פרצה על הרקע הזה מלחמה נוראית ועקובה מדם. מנהיגים איטלקים מקימים את איטליא ובה כל מי שלא אזרח רומי, קמה כתמונת ראי של רומא. לרבע שעה, יש סכנה קיומית למדינה הרומית. בשנות ה90' של המאה הראשונה לפנה"ס: ברית פוליטית ברומא שמטרתה לתת לכל תושבי איטליא אזרחות.ליביוס דרוסוס מעלה את הצעת החוק ונרצח (מפתיע). אביו היה מיריבי גאיוס גרכחוס ובנו היה ההפך ממנו. הפתרון: כל מי שלא הספיק להצטרף למרד, קיבל אזרחות אוטומטית. יצא צו לפיו מי שהצטרף למרד ויניח נשקו יקבל אזרחות.בסוף, כל מי שנשאר חי ולא נטבח ללא רחם קיבל אזרחות רומית. אם המפגרים ברומא היו נותנים מלכתחילה אזרחות היו נחסכות צרות. במלחמה, לרוב אין שגשוג כלכלי אח"כ. זה אחד לעשר. בטריבונט, (פלוטרכוס מפרט יותר) אם אחד מתנגד ההצעה לא עוברת. בעלי ההון שכנעו את אוקטאביוס להתנגד.


טיבריוס בבעיה ושואל:


האם סמכות הטריבון תקפה כשהוא פועל נגד האינטרסים של העם?

טריבון אחד יכול לשתק את כל המדינה. לראשונה (שידוע לנו),אחת החולשות הפנימיות המרכזיות של השיטה הפוליטית הרומית, בעקבות חוקי ליקיניוס סקסטאס, צצה לפני השטח. מה קורה כשטריבון מתחיל להשתולל?

  • השלכה אחורה להסדר של 367. לפניו, הטריבונט היה משרה של חלק מהציבור (הפלבס?). כשיצאנו ממסגרת זו, תפקידו השתנה. עדין הגן על העם משרירות לבו של השלטון, אך עכשיו כמעט על כל האוכלוסיא- מלבד הפטריקים, שדאגו לעצמם. טיבריוס לקראת צעד חסר תקדים. הנקודה החלשה שלו: מי קובע מהו האינטרס של העם? לפי טיבריוס, תוכנית א' היא מיטבית לעם ולפי אוקטאביוס, דווקא תוכנית ב' (מי שׂמך?) לטיבריוס אין חוק או תקדים שיעזור לו, מלבד ההצבעות בשטח, ויש לו יתרון ביום ההוא. נסמך על עזרה מהכפר (לא קבועה), בלעדיה הוא בבידוד יחסי- רק עם הקליינטים שלו. המתנגדים, לעומת זאת, ישארו בעיר כמה זמן שצריך כדי לטפל בבעיה. זה יפיל את טיבריוס ואת גאיוס אחריו, שתומכיהם מחוץ לעיר.


נקודת האל חזור:

הרגע בו מביא טיבריוס לפיטוריו של אוקטאביוס, באסיפת השבטים (גוף בו אפשר להעביר כאלה חוקים, בניגוד לאסיפת הקנטוריות).

אחרי שזורק את אוקטאביוס לכל הרוחות, מתנגדיו מנסים לעשות את המקסימום כדי שהוא לא יספיק לעשות כלום במהלך הקדנציה שלו. טיבריוס רואה שזמנו התמסמס ומנסה להבחר בשנית (מאוד לא מקובל). ביום הבחירות, נאסיקה קורא לכל מי שרוצה לטבוח בטיבריוס גרכחוס והם טובחים בו בעודו מנסה להבחר בשנית. אם טיבריוס גרכחוס לא היה מנסה להבחר בשנית, זה לא היה קורה. נקודת האל חזור- רעיון פיקטיבי, ללא אחיזה במציאות. הדברים קרו וזהו. ובכל זאת, יש מקומות בהם אנו יכולים להגיד שמרגע שנעשה משהו,באמת שכבר לא הייתה ברירה.


פרק 16- אפיאנוס

שאלה:

מדוע לא מונה דיקטטור?

  • לקח: שום דבר הוא לא מחויב המציאות.

כשאנו אומרים כי משהו חייב לקרות, אנו שוללים את הרצון החופשי. יש פה רצח פוליטי. מאז חוקי ליקיניוס סקסטאס או קצת קודם, אנחנו לא מכירים רציחות פוליטיות גלויות ברומא. מי שרוצח משדר שאין פתרון פוליטי, אלא רק פתרון אלים. התקדים נקבע ואי אפשר לבטלו. לפני כן לא היו מקרים רבים כאלה, אך מתקופת הגרכחים יש מלוא החופן. האלימות גדלה.