שיעור 4

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

המלוכה ברומא:

לא עברה בהכרח, או לרוב, בירושה. אין טאבו נגד זה, פשוט לא קורה לרוב. מלך נבחר (מקור הריבונות ניתן לו ולא מובן מאליו, לפי המילה "נבחר") לפי תכונותיו. מקור הריבונות של ישראל- ציבור האזרחים, בא לביטוי בבחירות. שליט שיוצא מתחום הריבונות הוא טירן (תקנות ההגנה לשעת חירום), ההבדל בין מלך לטירן- היחס לחוק ולתחום הריבונות. מלך רומי נבחר ע"י קבוצה מצומצמת.

  • קורנל שואל – האם היה יותר ממועמד אחד; איננו יודעים; אם לא, איזו מין בחירה(=לפחות שתי אפשרויות) הייתה?


לא ידוע על מקרה בו הובא מלך לפני העם ונזרק, מטרת ההצגה של המלך לעם לאפשר לו להעלות בעיות, לשחרר לחצים, להביע דעות ושביעות רצון. האוליגרכיה הרומית קובעת מי המועמד. אישור המלך בפני העם יוצר קונסנסוס. לפי קורנל, יותר מדי מלכים הם מהגרים במקורם. שמות המלכים כבר לא מגיעים מהמאגר האריסטוקרטי. כלומר: המלכים בכוונה לא מגיעים מהקבוצה שבוחרת אותם. האם יתכן שרשימות המלכים שונו כדי שלא נדע שהיו מלכים פטריקים? (טענת הזייפן- משתלטת על הדיון, מעקרת אותו ומביאה למבוי סתום).

  • טיפ: תמיד נלך עם הפתרון החסכוני ביותר, העיקרון החסכוני יותר, עד שיהיה בסיס ראייתי מוצק.

למה הביאה האוליגרכיה מלכים מבחוץ?

כדי שיהיו תלוים יותר באוליגרכיה, בגלל שאינם מכירים את רומא.

אינטרגנום- משבר כשהמלך מת, והשלטון (הריבונות) חוזר לאוליגרכיה. בכל תקופה כזו יש חשש למלחמת אזרחים, לרוב המועמד החיצוני מקובל על כולם והכל בסדר. לעיתים רחוקות יש אלימות פוליטית. לכן לא יומלך אוליגרך- כדי למנוע מלחמת אזרחים. כנראה שבמלוכה המאוחרת יותר ברומא, עלו מלכים מהעם; לפי סברה זו, השנאה והפחד ממושג המלוכה שיש בתקופת הרפובליקא הם פחד האוליגרכיים מכך שאחד מהם יכרות ברית עם גורמים עממיים ויעיפם.