שיעור 8

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
  • פריאטור- ברפובליקא המאוחרת, נמוך מקונסול בדרגה אחת.
  • פאסטי- מקור ובו רשימות הקונסולים עד תחילת הרפובליקא. שם נקראים הפרייטורים קונסולים, אנכרוניזם.

איך מגבילים את כוח הקונסולים?

  • Provocatio - זכות הערעור על פסק דין קונסולארי. (לדבר באסיפת הקנטוריות בעד אזרח) זכות הערעור- עיקרון דמוקרטי. בצבא, אין דמוקרטיה. למפקד בעל האימפריום סמכויות רחבות.
  • ANNUITAS - חד שנתיות בתפקיד.
  • כפילות המשרה - חייב להיות ביניהם קונצנזוס כי הם שניים. אם אין הסכמה ביניהם, העמדה השלילית תתקבל.


  • במקרה חירום, יש רק דיקטטור (כדי למנוע שיתוק).

קורנל טוען אולי בשלב כלשהוא הדיקטטור נקרא גם מגיסטר פופולי; ידוע כי סגנו נקרא מגיסטר אקוויטום (מפקד הפרשים). במדינות שכנות מופיע התואר הזה (מ.פופולי). מהיררכיה זו אפשר ללמוד:

  • העם הוא מעל הפרשים.
  • יש רק 18 קנטוריות של הפרשים לעומת 80% מהקנטוריות שהן של העם, ו80 קנטוריות מצביעות לפני הפרשים. איך חיל הרגלים פחות הציוד נותן את הטון?
  •  הדיקטטורה נמשכה חצי שנה או עד שנגמר מצב החירום, הראשון מביניהם.


היתכן שחוקה זו הומצאה בפעם אחת, יש מאין?

החוקה הרומית היא ייחודית, שני פקידים שמחלפים לאחר שנה ונבחרים ע"י אסיפת עם בעל מבנה מסוים- תופעה חסרת תקדים ומפתיעה.

  1. REX SACRORUM מלך לטקסי דת, שמרנות דתית. לשם שלום בית עם האלים. קורנל 234: ברפובליקא, הרקס הזה היה מתחת לפונטיפקס מקסימוס ובמלוכה הרקס היה מעליו, איזו מין שמרנות דתית זו?? טיעון בעייתי. גם הקונסולים ירשו סמכויות פוליטיות מהמלך. למה השם נשאר? לשרת את האנשים שמשמרים אותו.

שלושה נימוקים להתפתחות הדרגתית:

  1. בשלב הראשון, מלוכה "לגיטימית", מהסוג הישן.
  2. בשלב השני, מלוכה כפולה 'טירנית'.
    • מלך פוליטי עם מאפינים טירנים לצד מלך דתי טקסי (רקס סקרורום)
    • הסתמכות על הPOPULUS (חי"ר) ולא על האריסטוקרטיה\אוליגרכיה.
    • אסיפת הקנטוריות מבססת את כוחו של הPOPULUS.
    • המלך ה"ישן" נבעט למעלה REDUCTIO AD SACRA הפחתה אל הקודשים. דרדור המעמד לקודש.
    • השם המזוהה ביותר עם המהלך הזה הוא כמובן SERVIUS TULLIUS.
  • בשלב השלישי, רפובליקא.
    • שני פריאטורים שווי מעמד (קונסולים.)
    • האצולה תופסת את השלטון, מתוך הסתמכות על העם.


האוליגרכיה לא הייתה מצליחה להעיף את המלכים בלי לנתק את הקשר של העם עם המלכים, לכן נאלץ השלטון לשמור על אסיפת הקנטוריות, שמחזקת את העם על חשבון האריסטוקרטים. מלך הקודשים (רקס סקרורום) סובל פיחות נוסף במעמדו, ומנותק לגמרי מהפוליטיקא. נהיה דמות אזוטרית במקום ראש ההיררכיה הדתית.

  • איך עם כינון הרפובליקא פוחת עוד מעמד הרקס סקרורום?

שיעור שמיני-גירסא של אוֹרי

אוֹרי אמיתי

  •  {226} הרפובליקה החדשה: שני קונסולים (בעצם, פראיטורים) במקום מלך אחד. איך מגבילים את כוחם של הקונסולים?
    • Provocatio – זכות הערעור על פסק-דין קונסולארי
    • o Annuitas – חד-שנתיות של הקונסולאט;
    • כפילות המשׂרה מכריחה קונצנזוס (consensus)
  • במקרי חירום הקונצנזוס הופך למותרות, וממנים דיקטטור. יתכן ששמו הקדום של הדיקטטור היה magister populi, כפי שניתן להסיק מכך שסגנו נקרא magister equitum. משׂרת ה- magister populiמוכרת גם ממדינות איטלקיות אחרות.
  • {227} משך הדיקטטורה: חצי שנה או עד שמסתיים מצב החירום: מה שבא קודם.
  • היתכן שחוקה כה יחודית הומצאה בפעם אחת, יש מאין? אולי פותחה בשלבים? הנה שלושה נימוקים לתאוריית השלבים:
    • משׂרת ה-rex sacrorum (מלך הקודשים, מ"ק) מציבה אתגר פרשני. יתכן שמדובר במלוכה שהפכה טקסית עם השנים ואבדה את כוחה הפוליטי – reductio ad sacra.
    • מהו ה-praetor maximus? האם היה שלב בו היה מגיסטרט עליון יחיד, "גדול ביותר"?
    • הדיקטטורה היא מוסד מוכר ממדינות אחרות בסביבתה של רומא. האם היה שלב בו היה דיקטטור יחיד ברומא, ורק אח"כ נדחקה הדיקטטורה למקרי חירום בלבד?
  • ובחזרה ל-praetor maximus (פ"מ): האם המלך הוחלף במגיסטרט יחיד, או שמא {228} מונה הפ"מ בראשית על-ידי המלך, ואט-אט השתלט על סמכויות המלוכה? אם כן, כיצד נסביר את העובדה שב-Fasti מוזכרים שני שמות כל שנה?
  • אולי משני הפראיטורים היה אחד מהם בכיר יותר?
  • ההסבר של De Martino: בשנים 509 עד 451 היתה דיקטטורה שנתית. אח"כ מועצת העשׂרה – decemviratus. עם כישלון שיטה זו, שני פראיטורים לא-שווים. מאז 444 טריבונים קונסולאריים. רק החל ב-367 זוגות קונסולים.
  • יתרון הסבר זה: מצמיד את רעיון כפילות המשׂרה לפשרה בין הפטריקים והפלבאים ב-367 – נציג אחד לכל קבוצה.
  • חסרון הסבר זה: המאבק הנ"ל נפתר רק ב-342. גם המקורות אומרים שב-367 הוחזרה כפילות המשׂרה, לא שבשנה זו היא נוסדה מלכתחילה.
  • אם הפראיטור הוא maximus, הרי שהוא צריך להיות הגדול ביותר מבין שלושה ומעלה. לפיכך קשה לזהות הפ"מ עם הדיקטטור, ומפריעה לנו גם הכפילות (בסיס 2) המשתקפת ב-Fasti.
  • {229} כך, אם איננו רוצים לדחות את עדות ה-Fasti, אנו חוזרים לקיום הכפילות כבר בשנת 509.
  • ומדוע בכלל לנקוט מדיניות רוויזיוניסטית? הסיבה היחידה לכך היא העדות לקיומו של praetor maximus. חוץ מזה אין כלום שיצדיק ביטול העדויות הקיימות.
  • משמעות המילה maximus בלטינית קדומה יכולה להיות "הגדול מבין שניים". גדול במה? אולי בגיל, אולי בסדר הבחירה (מי קיבל יותר קולות), אולי לפי תור (מי אוחז כרגע ב-fasces). בכל מקרה, ה-potestas של שני הפראיטורים הללו יכולה להיות שווה.
  • ובכלל, האם כפילות משׂרה היא כל-כך ייחודית? הרי הידע שלנו על איטליא בשלהי המאה ה-6 זעום, ואפילו כך יש עדויות שניתן לפרשן על כפילות משׂרה.
  • {230} רפובליקות איטלקיות אחרות: הדוגמאות למקומות אחרים באיטליא לרוב מאוחרות יותר. יש לא-מעט עדויות לערים האטרוסקיות, אבל אי-ידיעתנו את השׂפה מקשה על הפרשנות.
  • אצל האטרוסקים ואחרים בהחלט יש עדויות להיררכיא פקידותית-משׂרתית.
  • מאידך, יש גם עדויות משאר איטליא לחבר-פקידים (חבר: collegium).
  • אולי הרומאים חיקו אחרים; אולי האחרים חיקו את הרומאים. קשה להפיק טענה.
  • {231} מהעולם היווני מוכרים היטב תהליכים בהם מלוכה הופכת לטֻרניא, וזאת הופכת לרפובליקה של בעלי-הון.
  • עד המאה ה-4 כבר אין מלכים בשום מקום באיטליא. לפי המסורת, המלוכה הרומית נשארה אחרי שהרבה אחרות כבר נעלמו.
  • באטרוריא אולי שׂרדה המלוכה עד המאה ה-4.
  • לכל הפחות, קיימת עדות אֵפּיגרָפית למלוכה אטרוסקית במאה ה-4 בעיר Caere.
  • {232} הכתובת מ-Pyrgi מעידה אולי על מלוכה של Thefarie Velianas.
  • בקיצור, בקרב הלטינים החל הגל הרפובליקני כבר במאה ה-6, בעוד שאצל האטרוסקים המלוכה שׂגשׂגה עוד במאה ה-5.
  • לפי פרשנותו של רוזנברג, השיטה הרומית היתה מעין פשרה בין השיטות.
  • הפרדתן של פונקציות פוליטיות ודתיות: {232} תאוריית הסֻנתזא של רוזנברג נותנת תשובה לשאלת הייחודיות והפתאומיות של השיטה הרומית. כמו שאמר מומזן, הרומאים היו גאונים בפוליטיקא.
  • הגאונות מתבטאת בעניין "מלך הקודשים" (מ"ק, rex sacrorum, rex sacrificolus). ברפובליקה זו היתה משׂרה טקסית לגמרי.
  • מדוע צריך אותה? שמרנות דתית. האלים דורשים מלך לפולחן, אז הנה יש מלך.
  • במשטר הרפובליקני מלך הקדשים מנותק לחלוטין, ובמכוון, מן הפוליטיקא.
  • {234} בתקופת הרפובליקה, מ"ק היה כפוף ל-pontifex maximus. בימי המלוכה היה המצב הפוך.
  • מסתבר שבשלב כלשהו הוריד הפונטיפקס מקסימוס את מלך הקודשים מרום מעלתו, ואפילו עבר לשכון ב-regia (ארמון המלך), משכנו לשעבר של המ"ק.
  • לפי ליוויוס (2.2.1) התחוללה המהפכה הפונטיפיקלית עם הקמת הרפובליקה. אבל אם כך, האם אין בכך כדי להרגיז את האלים?
  • תשובה אפשרית: המהפכה הפונט' ארעה רק במאות ה-4 או ה-3. אבל: (א) אין לכך שום עדות (והיינו מצפים לשמוע משהו על זה), ו-
  • {235} (ב) באופן כללי, חלק מהסמכויות הדתיות של המלכים עברו לא ל-rex sacrorum, ואפילו לא לפונטיפקס מקסימוס, אלא דוקא לקונסולים!
  • ואם כך, מה יהיה על הטיעון משמרנות דתית? יתכן שהתשובה לבעיא זו היא שה-rex sacrorum נוצר עוד לפני הרפובליקה, כבר בתקופת המלוכה.
  • אם כך, הרי שה-reductio ad sacrum ארעה עם המעבר ממלוכה לגיטימית למלוכה טֻראנית, אי-שם במאה ה-6.
  • יתכן אפוא שהמלכים האחרונים היו מגיסטרטים לכל החיים, ושאכן יש לנו תקופת מעבר בין מלוכה לרפובליקה (ושהדיקטטורה היא סוג של חזרה זמנית לתקופה זו).
  • {236} שוב, יתכן המצב המתואר בכתובת מפֻּרגי משקפת מצב דומה.
  • לפי הסבר זה, מלך הקדשים בא לעולם עם ירידת המלוכה הישנה, ועם המהפכה הרפובליקנית הוא יורד עוד ממעמדו, והופך כפוף לפונטיפקס מקסימוס.
  • התאוריא לפיכך: במאה ה-6 היתה ברומא מלוכה כפולה, ובה מלך חילוני-פוליטי ומלך דתי-טקסי.
  • זו אמנם רק הֻפותזא, אבל ההסבר הטוב ביותר למוסד המוזר של ה-rex sacrorum.
  • סיכום (לפרק כולו): {237} אכן, סביב שנת 500 ארעה מהפכה רפובליקנית. בלב הסיפור הסוער עמד Lars Porsenna, שבסופו של דבר הובס בידי ברית לטינית.
  • סיפור זה נתמך ע"י עדותו של דיונֻסיוס מהליקרנסוס.
  • אין שום עניין של מהפכה אנטי-אטרוסקית. נהפוך-הוא: סממנים אטרוסקיים נשארו חלק חשוב של המדינה הרומית.
  • לפי העדויות הארכיאולוגיות, הסיפור כולו היה הרבה יותר אָלים ממה שמציגים המקורות הכתובים.
  • {238} מדובר במהפכה אוליגרכית נגד טֻרניא פופולארית. המלוכה הכפולה, אולי מיסודו של סרוויוס טוליוס, ערכה מהפכה אזרחית כדי להגביל את כוח האוליגרכיא.
  • כדי להתגבר על הטֻרניא נאלצה האוליגרכיא לעשׂות ויתורים לעם. כך נותרה אסיפת הקנטוריות על כנה. אם אכן היה נהוג שהמלך מביא את מינויי המצביאים לאסיפת הקנטוריות, ואם אכן היו שני מצביאים כאלה בכל עת, הרי לנו הסבר כיצד תפסו שני מגיסטרטים אלה את מקום המלך שמינה אותם בעבר.
  • בכל מקרה, הטענה שכפילות המשׂרה נראית לנו היום מוזרה, אינה סיבה מספקת לפקפק במסורת, קו"ח לדחותה.


קיצור טענתו של קורנל על המעבר ממלוכה לרפובליקה:

(1) מלוכה "לגיטימית", מהסוג הישן.


(2) מלוכה כפולה:

  • מלך פוליטי בעל מאפיינים טֻרניים, לצד מלך דתי-טקסי (rex sacrorum).
  • הסתמכות על ה-populus (חי"ר), ולא על האריסטוקרטיא-אוליגרכיא
  • אסיפת הקנטוריות מבססת את כוחו של ה-populus
  • המלך ה"ישן" נבעט למעלה – reductio ad sacra
  • השם המזוהה ביותר עם המהלך הזה הוא Servius Tullius


(3) רפובליקה:

  • שני פראיטורים (קונסולים) שווי-מעמד
  • האצולה תופסת את השלטון, מתוך הסתמכות על העם.
  • מלך הקודשים סובל פיחות נוסף במעמדו, ומנותק לגמרי מהפוליטיקה


כיצד נסביר את העובדה שמשׂרת מלך הקודשים (rex sacrorum), שנוצרה לכאורה מתוך שמרנות דתית, עוברת מהפך כה משמעותי במעמדה במעבר מהמלוכה הפופולארית-טֻראנית למשטר הרפובליקני?