תשעא ב - העולם ההלניסטי - הכיבוש הרומי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מהומרוס לפיליפוסאלכסנדר הגדולמדיאדוכים למלכיםהתגבשות הסדר החדשמצרים התלמיתאסיא הסלווקיתהעולם ההלניסטיבין אלים ובני-אדם: דת ומדינהסוציאליזם נוסח שׂפרטאהענן מן המערבקומפלקס חנוכההכיבוש הרומיחזרה לסלבוס

משבר הממלכות הגדולות

מאמצע המאה ה-2 ואילך סובלות שתי הממלכות ההלניסטיות הגדולות ששׂרדו, הסלוקית והתלמית, ממשברי ירושה ממושכים, המלווים בפרצים של מלחמת אזרחים הרסנית. במצרים מצטרפות לכך מרידות של הנתינים המצרים. העליונות הצבאית מול הסלוקים מחד, והפטרונות הרומית על מצרים התלמית מאידך, מסכלות את היכולת להתאושש.

בשנת 138 עולה לשלטון בפרגמון המלך אטלוס השלישי. כתכסיס במאבק הירושה הוא ממנה את העם הרומי כיורשו, אם ימות ללא בן יורש. בשנת 133 זה בדיוק מה שקורה, וממלכת פרגמון הופכת לפרובינקיא אסיא.

  • פרובינקיא עשירה מאין כמוה
  • ניצול רומי מחפיר מעורר שׂנאה מרובה
Asia Minor - Pergamon.png

מתרדת ה-vi מלך פונטוס

צאצא של הסטרפ הפרסי בפונטוס – אזור שאלכסנדר לא הגיע אליו מעולם.

ממלכת פונטוס לפני תקופתו של מתרדת השישי (סגול כהה), אחרי כיבושיו (סגול) ולאחר כיבושיו במלחמה המתרדתית הראשונה (ורוד)
  • מלכי פונטוס הפגינו הלניזם כדי למצוא לעצמם מקום בעולם ההלניסטי
    • מתרדת כאלכסנדר הגדול
    • מתכנה Mithradates Eupator Dionysos

מתרדת הופך את המדיניות התרבותית לכלי פוליטי:

  • מגן על יוונים לחופי הים השחור מפני ברברים שונים
  • לקראת המלחמה ברומא מציג עצמו כלוחם למען "חירות היוונים"
    • מדוע, בעצם, מלחמה ברומא?

המלחמה ברומא: סבוב ראשון

התפשטות על חשבון בעלות ברית של רומא באסיא *האופי ה"בלתי נמנע" של האימפריאליזם הרומי

  • שׂנאה יוקדת לאיטלקים באסיא...

In the meantime Mithridates built a large number of ships for an attack on Rhodes, and he wrote secretly to all his satraps and magistrates that on the thirtieth day thereafter they should set upon all Romans and Italians in their towns, and upon their wives and children and their domestics of Italian birth, kill them and throw their bodies out unburied, and share their goods with himself. He threatened to punish any who should bury the dead or conceal the living, and offered rewards to informers and to those who should kill persons in hiding, and freedom to slaves for betraying their masters. To debtors for killing money-lenders he offered release from one half of their obligations.

המלחמה המתרדתית הראשונה (90/89-85):

  • מתרדת חוזר על התרגיל של אנטיוכוס השלישי ופולש לאירופא. הנסיון מסתיים בסופו של דבר במפלה גמורה לאחד מגדולי מצביאיה של רומא בכל הזמנים, לוקיוס קורנליוס סולא.
  • רומא מנהלת את המלחמה במקביל למלחמת בעלות-הברית באיטליא
    • היתרון הרומי מתבטא במלחמה בחזיתות מקבילות
    • מלחמת אזרחים פורצת סביב השאלה מי יצא להלחם במתרדת!
    • איטלקים מול רומאים באיטליא; באסיא כולם נטבחו יחד

סוף דבר: מתרדת מובס ונאלץ לוותר על חלומו האירופי, בינתיים...

המלחמה ברומא: סבוב שני

המלחמה המתרדתית השלישית (74/3-63): מתרדת מנצל את מלחמת האזרחים ברומא כדי לבנות מחדש את כוחו, ומכונן שורה של בריתות אסטרטגיות:

  • חתנו, טיגראנס הגדול מלך ארמניא
    • מנצל פשיטות סקֻתיות שהחלישו את הפרתים ואת התפוררות המלוכה הסלוקית כדי לבנות את האימפריא הארמנית הראשונה והאחרונה
  • שודדי הים של דרום אסיא הקטנה
  • שמועות על ברית עם ספרטקוס
  • ברית עם סרטוריוס, פלוטרכוס, סרטוריוס 23-24.

המצביא הרומי שעשׂה את רוב העבודה היה לוּקיוּס ליקיניוּס לוּקוּלוּס, שבכוח קטן יחסית גבר הן על מתרדת הן על טיגרנס. בשל שיקולים פוליטיים ברומא העיר הוחלף על ידי פומפיוס, שנתמנה להדביר את מכת שודדי-הים. פומפיוס לא הסתפק בכך, אלא השתלט על הלוואנט כולו, והכפיף אותו לשלטון רומי

יוסטינוס 40.2:

After Tigranes was conquered by Lucullus, Antiochus, the son of Cyzicenus, was made king of Syria by his authority. But what Lucullus gave, Pompey soon after took away; telling him, when he made application for the crown, that “he would not give Syria, even if willing to accept him, and much less if unwilling, a king, who for eighteen years, during which Tigranes had governed Syria, had lain hid in a corner of Cilicia, and now, when Tigranes was conquered by the Romans, asked for the reward of other men’s labours. Accordingly, as he had not taken the throne from Tigranes while he held it, so he would not give Antiochus what he himself had yielded to Tigranes, and what he would not know how to defend, lest he should again expose Syria to the depredations of the Jews and Arabians.” He in consequence reduced Syria to the condition of a province, and the whole east, through the dissensions of kings of the same blood, fell by degrees under the power of the Romans.


כך חוסלה הממלכה הסלוקית, בקול דממה דקה.

759px-1stMithritadicwar89BC.png

קלאופטרא vii – המלכה ההלניסטית האחרונה

אביה של קלאופטרא היה תלמי ה-xii. שמו הרשמי היה Ptolemaios Neos Dionysos Theos Philopator Theos Philadelphos, אבל בני-התקופה קראו לו Auletes – החלילן.
בימי שלטונו אבדה מצרים התלמית את קֻרנה ואת קפריסין, שקעה בתסבוכת של מלחמות ומאבקים בתוך משפחת המלוכה, ולבסוף נאלצה לקבל לתוכה חיל מצב רומי וצבא קטן של אנשי עסקים רומאים שעברו לנהל את אוצר הממלכה.

קלאופטרא היתה ההיפך המוחלט מבני-משפחתה בדורות האחרונים, ובכלל. למשל, היא היתה הראשונה מבין כל מלכי בית-תלמיד שטרחה ללמוד שׂפות מקומיות (מתוך פלוטרכוס, אנטוניוס 27):

קול דיבורה היה מלא נועם, וככלי רב-מיתרים נענה פיה בקלות לכל לשון שרצתה, ורק עם ברברים מועטים מאד דיברה על-ידי מתורגמן. לרובם השיבה את תשובותיה בעצמה, כגון לאתיופים, לעברים, לערבים, לסורים, למדים ולפרתים. אומרים שידעה את לשונותיהם של עמים רבים אחרים, שלא כמלכים שמלכו לפניה, שלא טרחו ללמוד אף את שׂפת מצרים, ואחדים גם שכחו לשון מקדונית.

  • היכן עומד העולם ההלניסטי?
פסל של קלאופטרה VII מהמחצית השנייה של המאה הראשונה לפנה"ס

כמי שגדלה תחת צילו של הענן מן המערב הבינה קלאופטרא היטב את כללי המשׂחק. בשנת 48, לאחר נצחונו של יוליוס קיסר על פומפיוס בקרב פרסלוס, היא מתגנבת בחשאי לחברתו של המצביא הרומי, ורותמת את הצבא הרומי להורדת אחיה, תלמי ה-xiii, ולהמלכתה היא (פלוטרכוס, קיסר 49). היא יולדת לקיסר בן, ובקיץ 46 יוצאת לביקור רשמי ברומא, שם היא מוכרת על-ידי קיסר כאיסיס עלי-אדמות (דיו קסיוס 43.27.3; אפיאנוס, מלחמת האזרחים 2.102).

הכל נראה מבטיח, עד הרצחו של קיסר באביב 44, וחידוש מלחמת האזרחים ברומא. כעת מצאה עצמה קלאופטרא מול אדון המזרח החדש, מרקוס אנטוניוס. השניים נפגשו בקיליקיא בשנת 41, וגם רומאי זה נפל בכשפיה של המלכה ההלניסטית (פלוטרכוס, אנטוניוס 25-29).

המהלך של קלאופטרא הצליח עד כדי כך, שאנטוניוס זנח את אשתו אוקטביא (אוקטביאנוס, אוגוסטוס לעתיד), ועבר להתגורר באלכסנדריא.

He was hated, too, for the distribution which he made to his children in Alexandria; it was seen to be theatrical and arrogant, and to evince hatred of Rome. For after filling the gymnasium with a throng and placing on a tribunal of silver two thrones of gold, one for himself and the other for Cleopatra, and other lower thrones for his sons, [4] in the first place he declared Cleopatra Queen of Egypt, Cyprus, Libya, and Coele Syria, and she was to share her throne with Caesarion. Caesarion was believed to be a son of the former Caesar, by whom Cleopatra was left pregnant. In the second place, he proclaimed his own sons by Cleopatra Kings of Kings, and to Alexander he allotted Armenia, Media and Parthia (when he should have subdued it), to Ptolemy Phoenicia, Syria, and Cilicia. [5] At the same time he also produced his sons, Alexander arrayed in Median garb, which included a tiara and upright head-dress, Ptolemy in boots, short cloak, and broad-brimmed hat surmounted by a diadem. For the latter was the dress of the kings who followed Alexander, the former that of Medes and Armenians. [6] And when the boys had embraced their parents, one was given a bodyguard of Armenians, the other of Macedonians. Cleopatra, indeed, both then and at other times when she appeared in public, assumed a robe sacred to Isis, and was addressed as the New Isis.


  • גבולות מלכות בית-תלמי
  • כיבושי אלכסנדר
  • אנטוניוס כמלך הלניסטי
  • תעמולה מצד אוגוסטוס?

אחרית דבר ומורשת

כך או כך, ההימור האחרון של קלאופטרא כשל בקרב אקטיום (31 לפ'). מצרים, אחרונת הממלכות ההלניסטיות, הפכה לפרובינקיא רומית. העולם היווני כולו נפל תחת שלטון רומא.

ובכל זאת:

  • יוונית כשׂפת התרבות העילית בכל האימפריא וכשׂפת הממשל במזרחהּ
  • תרבות יוון והמזרח המיֻוון משתלטת על רומא
  • במאה ה-4 עוברת הבירה מזרחה, לבֻּזנטיון
    • המשקל של המזרח היווני מכריע את המערב הלטיני, עמוק לתוך ימי-הביניים
  • הנצרות
    • אלכסנדר וישוע

ההסדר של אוגוסטוס

בחזרה לסלבוס

מושגים לשיעור

אטלוס השלישיאנטיפטרוסאנטיגונוס מונופתלמוססלוקוס ניקאטורמתרדת VI מלך פונטוסלוקיוס קורנליוס סולאפומפיוס הגדולהמלחמה המתרדתית הראשונההמלחמה המתרדתית השלישיתטיגראנס הגדולסרטוריוסלוּקיוּס ליקיניוּס לוּקוּלוּספומפיוסקלאופטרה VIIתלמי ה-xiiאוגוסטוסמרקוס אנטוניוס