Anderson 1927

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני א / מחקר מודרני A

Anderson, Andrew Runni. 1927. “Alexander's Horns.” Transactions and Proceedings of the American Philological Association. Vol. 58. pp. 100-122.

סיכומים

(עמ' 100) הקרניים של אלכסנדר עברו מספר שינויים מזמנו ועד לימינו אנו – במספר, בצורה, בסמליות, במשמעות ובמקור. כשזוהה עם הליוס (Helius) קרניו תוארו כקרני שמש, זיהוי עם הליוס עבר לשליטים הרומאים (אוגוסטוס, בנו של אפולו). במאמר זה דן אנדרסון באפשרות לפיה היו לאלכסנדר שתי קרניים.

(עמ' 101) אמון היה האל בעל קרני האייל ובשלב כלשהו אלכסנדר זוהה כבנו ואף לבש את סמליו. זה מסביר את כינויו של אלכסנדר ד'ו אל קרנין. הפתרון מונח בהבנת המושג ד'ו אל קרנין בקוראן, סורה 18, איה 82. היו מלומדים רבים שדחו את הקשר בין אלכסנדר לד'ו אל קרנין וטענו, למשל, שמדובר בכלל במלך תימני, (עמ' 102)שילוב של אלכסנדר ומשה או משה. בשנת 1890 הוכיח נואלדק (Noeldeke) את הקשר בין ד'ו אל קרנין לאגדה הנוצרית על אלכסנדר (סורית) שתוארכה על ידו לשנת 514-15. בשנת 1901, קמפרס (Kampers) טען שאלכסנדר המתואר באגדה הנוצרית על אלכסנדר (סורית) הוא אלכסנדר שהותך למקורות היהודיים כגיבור יהודי וכי צורתו החיצונית הייתה של משיח או גואל. בדור שלאחר מות אלכסנדר, הוא הופיע במטבעות כלובש את קרן האייל.

(עמ' 106) יתכן שהקשר היה לדיוניסוס ולא לאמון.

(עמ' 108) יתכן שמה שהראו לאלכסנדר בספר דניאל כשהגיע לירושלם ופגש את ידוע היה דניאל ח', 3-8, קטע ובו מסופר על צפיר עיזים שמנצח אייל:

ג וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, וְלוֹ קְרָנָיִם; וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת, וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן-הַשֵּׁנִית, וְהַגְּבֹהָה, עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה.  ד רָאִיתִי אֶת-הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, וְכָל-חַיּוֹת לֹא-יַעַמְדוּ לְפָנָיו, וְאֵין מַצִּיל, מִיָּדוֹ; וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ, וְהִגְדִּיל.  ה וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר-הָעִזִּים בָּא מִן-הַמַּעֲרָב עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ, בָּאָרֶץ; וְהַצָּפִיר--קֶרֶן חָזוּת, בֵּין עֵינָיו.  ו וַיָּבֹא, עַד-הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם, אֲשֶׁר רָאִיתִי, עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל; וַיָּרָץ אֵלָיו, בַּחֲמַת כֹּחוֹ.  ז וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת-הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת-שְׁתֵּי קְרָנָיו, וְלֹא-הָיָה כֹחַ בָּאַיִל, לַעֲמֹד לְפָנָיו; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, וְלֹא-הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ.  ח וּצְפִיר הָעִזִּים, הִגְדִּיל עַד-מְאֹד; וּכְעָצְמוֹ, נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה, וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם.

ובמקום הקרן היחידה שהייתה לו, יש לו ארבע לעבר ארבע רוחות השמיים. (עמ' 109) הפירוש מופיע בפסוקים 20-21:

כ הָאַיִל אֲשֶׁר-רָאִיתָ, בַּעַל הַקְּרָנָיִם--מַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס.  כא וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר, מֶלֶךְ יָוָן; וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו, הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן.

(עמ' 111) ד'ו אל קרנין של הקוראן – (עמ' 112) למלומדים האסלאמים הראשונים לא היה ספק שמדובר באלכסנדר מוקדון. מלומדים מאוחרים יותר טענו שיש הפרדה בין ד'ו אל קרנין שהוא אברהם (שבנה את השערים לכיוון גוג ומגוג) לבין זה שהוא אלכסנדר. (עמ' 113) אנדרסון סבור שרוב המלומדים סברו שמדובר באלכסנדר מוקדון והוא מזוהה עם הקרן של אמון.

(עמ' 117) יתכן שאלכסנדר קיבל את הכינוי הזה משום שהופיע על סוס שיש לו קרניים (בוקפאלוס – סוס בעל קרני שור, לפי תרגום שהציע פראנץ ו. שוורץ סביב שנת 1878, לפי מטבע שראה). (עמ' 118) אך כנראה שהקשר הוא רחוק.

(עמ' 119) לפי פרשנות אחרת, מדובר בציור שנוספו אליו שתי קרניים בצידי ראשו של אלכסנדר, ההסבר היה שהן סמליות לשני מלאכים ששומרים עליו.

(עמ' 120) ניזאמי: היו לאלכסנדר אוזניים גדולות במיוחד שהוא הסתיר באמצעות השער שלו. כשהספר מת ואלכסנדר לקח אחד אחר, הוא לא התאפק וסיפר את הסוד לבאר שממנה הסוד התפשט דרך קנים שגדלו מתוכה. יום אחד נשמע באוזני אלכסנדר בנגינה של חלילן, שחלילו הורכב מאותם קנים. הספר התוודה ואלכסנדר הטיף מוסר על סודות שמתגלים. זה בעצם סיפור על מידאס (Ovid Met. XI 116ff).

(עמ' 121) לפי אגדה פרסית (אמצע המאה השביעית, דינאווארי וטברי), כשבת המלך פיליפוס הייתה בהריון השטן התאהב בה וגרם לכך שיוולד לה ילד בעל צורה מזעזעת ואוזני חמור שנקרא אלכסנדר. הוא נראה כך משום שלאמו היה ריח פה נוראי והפתרון היה תרופה ששמה אל סנדר. כשדארא, החתן המיועד והמלך הפרסי, בא לבקרה הוא קרא "אל סנדר" ולכן כך נקרא בנם.

(עמ' 122) לקרניים של אלכסנדר הייתה חשיבות רבה ומגוונת: משיח, אל, בן של אל, נביא, כובש עולמי ששיעבד את שתי קרני (=קצוות) העולם, ארצות השמש העולה והשוקעת. הם מייצגות גם משהו שבו אלכסנדר התבייש, או ניסה להסתיר. מסמלות מלאכים, כנפיים, קצוות שיער או אוזניים, סמל גם לשטן, לפי פרשנות זו אלכסנדר הוא שטן. מכל אלה אפשר ללמוד על אל התמותה של אלכסנדר.


הערות

אוזני חמור בפירוש מופיעות רק באגדה הפרסית.

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

קישורים נוספים

ב