Arrian, Anabasis 5.1.1-3.1

קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים א / מקורות ראשוניים ועתיקים A


Arr. 5.1.1

[1] In this country between the rivers Kophen and Indus, which Alexander invaded, it is said that a city called Nysa was also situated, a foundation of Dionysos in the time when he subdued the Indians, whoever this Dionysos was, and whenever or when he marched against the Indians.

[2] for my part I cannot gather whether the Theban Dionysos, starting from Thebes or from the Lydian Tmolos, led an army against the Indians, after assailing so many warlike peoples, unknown to the Greeks of that time, and yet subduing none of them by force but the Indians. Still, one must not be a precise critic of ancient legends that concern the divine. For things which are incredible if you consider them on the basis of probability appear not wholly incredible, when one adds the divine element to the story.

[3] When Alexander approached Nysa, the people of Nysa sent out to meet him the man of greatest power among them, whose name was Akouphis, with thirty envoys of the highest repute, to beg Alexander to leave the city to the god.

[4] The envoys, it is said, came into Alexander’s tent, and found him sitting still all dusty from the journey with his ordinary armor on and wearing his helmet and carrying his spear. They were amazed at the sight and fell to the ground and for a long time kept silent. But when Alexander raised them up and told them to take heart, then Akouphis began and spoke as follows:

[5] “Sire, the people of Nysa beg you to leave them free and independent, out of reverence for Dionysos. For when Dionysos had subdued the nation of the Indians, and was returning towards the Greek Sea, he founded this city with the men unfit for service among his soldiers, who were also his Bacchoi, to be a memorial to posterity of his wanderings and victory, just as you have yourself founded Alexandria by Mount Caucasus and another Alexandria in Egypt, and as there are many other cities you have founded already or will found in course of time and thus give proof of more achievements than those of Dionysos.

[6] Now Dionysos called this city Nysa in honor of his nurse Nyse, and the territory Nysaia; and he named the mountain near the city Meros, since according to the legend he grew in the thigh of Zeus.

Νῦσάν τε οὖν ἐκάλεσε τὴν πόλιν Διόνυσος ἐπὶ τῆς τροφοῦ τῆς Νύσης καὶ τὴν χώραν Νυσαίαν· τὸ δὲ ὄρος ὅ τι περ πλησίον ἐστὶ τῆς πόλεως καὶ τοῦτο Μηρὸν ἐπωνόμασε Διόνυσος, ὅτι δὴ κατὰ τὸν μῦθον ἐν μηρῷ τῷ τοῦ Διὸς ηὐξήθη.

From that time this city of Nysa in which we dwell has been free, and we ourselves independent, with an orderly civic life. And it should also be a proof that Dionysos was our founder that ivy grows nowhere else in India, but only with us.

Arr. 5.2.1

To hear all this was congenial to Alexander and he wanted to believe the tale about the wandering of Dionysos. He also wanted Nysa to be founded by Dionysos, in which case he had already reached the point Dionysos reached, and would go even farther. He also thought that the Macedonians would not refuse to join him in still further efforts, in emulation of Dionysos’ achievements.

לפיכך קרא דיוניסוס לעיר ניסה, על שם מיניקתו ניסה, ואת הארץ קרא ניסאיאה. ואת ההר אשר קרוב לעיר קרא דיוניסוס בשם מרוס, כיון שלפי המיתוס הוא גוּדל בתוך ירכו שלו זאוס.

Arr. 5.2.5-7

Alexander was seized with a yearning to see the place where the Nysaeans proudly displayed certain memorials of Dionysus. It is said that he went to Mount Merus with the Companion cavalry and the agema of foot, and saw the mountain full of ivy and laurel, with all sorts of groves; he saw how shady it was, ant that there was hunting in it for game of every kind.

The Macedonians were delighted to see the ivy, since they had seen none for a long time; for there is no ivy in the Indian's country, not even where they have vines; and the eagerly made wreathes of it and crowned themselves there and then, singing hymns to Dionysus and calling on the various names of the god. Then Alexander sacrificed there to Dionysus, and feasted with his companions.

Some have also related (if anyone can believe this story) that many Macedonians of distinction in his company, after crowning themselves with the ivy and invoking the god, were possessed by Dionysus, raised the Dionysiac cry, and were transported with Bacchic frenzy.


  • כאן אין זכר להתנגדות אלימה מצד אנשי ניסא.
  • 1.2: עבור אריאנוס יש הבדל בין מסעות דיוניסוס ברחבי העולם, לבין הגעתו להודו. את שאר העמים הכניע בדרכי שלום, ורק להודו הגיע ככובש בכח. האם נובע הבדל זה מכך שהחלק ההודי של סיפורי דיוניסוס נולד לאור מעשׂיו של אלכסנדר?
  • 1.5-6: נאום אקופיס: כיצד עלינו להתייחס אליו?
    • מפתה לטעון שמדובר בפרי-עטו של אריאנוס, שנולד מתוך חומר שקרא. יתכן מאד שזה הסבר הקרוב לעובדות.
    • מאידך, את כל הפרטים המופיעים בנאום היה יכול אקופיס ללמוד מפי המתישבים היוונים באלכסנדריא הקווקזית, שאכן מוזכרת בנאום במפורש. לפתח הנקודה לפי Bosworth, Alexander in the East, ולפי Alexander to Jesus.
      • לדוגמא, ניכרת תוספת אלכסנדרית לסיפור דיוניסוס: ה-apomachoi (חיילים שאינם כשירים עוד לשירות). תוספת זו יכולה היתה להגיע מאקופיס עצמו, או שהיא היתה יכולה להגיע ממגסתנס, או ממקורות אחרים (המשוררים?).
    • בנאומו מעלה אקופיס את האפשרות שאלכסנדר ישׂיג במעשׂיו את דיוניסוס. לפי אריאנוס אלכסנדר שׂמח בדברים אלה (ומשתמע, הופתע לשמעם), ורצה להאמין בנכונותם. כלומר - לא הוא המציא אותם. כך, לפחות, דבריו של אריאנוס.
  • נאמר מה שנאמר על אמינותו של הנאום, הטקסט של אריאנוס עקבי והגיוני.
וגם אירוניא מקסימה בדבריו של אריאנוס (5.1.2) על הנכונות להשעות את חוסר האמונה, כאשר התחום האלוהי נושק להיסטורי. לפי המיתוס עבר דיוניסוס באסיא וכבש ארץ אחר ארץ, אך עשׂה זו בדרכי שלום, מבלי שימוש בנשק. רק ההודים נכבשו במלחמה. והרי גם כאן נדמה שאפשר לגלות את עקבות השפעתו של מיתוס אלכסנדר על זה של דיוניסוס: הודו נוספה בחרב, משום שדיוניסוס הגיע להודו לראשונה במחנהו של אלכסנדר.

נמצא בשימוש ב...

מקום הולדתו של דיוניסוס בהיסטוריות של אלכסנדר

מיתוס דיוניסוס בעקבות אלכסנדר הגדול

קישורים נוספים

Online Text