Blok 2000

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ב / מחקר מודרני B

Blok. Josine H. 2000. "Phye's Procession: Culture, Politics and Peisistratid Rule." in Peisistratos and the Tyranny: A Reappraisal of the Evidence. Ed. Hellen Sancisi-Weerdenburg. Amsterdam: J. C. Gieben.

סיכומים

עמ' 19

החזרה עם 'אתנה' מסמלת את המעבר של פיסיסטראטוס מאישיות לא רצויה למנהיג פופולארי.

האם פיסיסטראטוס ובניו תמרנו מנהגים דתיים והתערבו באופן פעיל בפולחנים וכתות כדי לשמור ולהגדיל את כוחם?

שפירו 1989, התחיל ברצונו לאשש את התזה של בורדמן על הרקלס ופיסיסטראטוס. אבל הוא מצא שהטיראנים לא לקחו חלק פעיל וייסוד ושינוי פולחנים. אבל הוא טוען שלמרות זאת סביר להניח שהטירנים עשו זאת מכיוון שכל הטיראנים עשו זאת כדי לחזק את מעמדם (שפירו, עמ' 13).

עמ' 20

The Cultural Politics of the Attic Tyrants: General Features

A - Literature

פיסיסטראטוס העביר את פסטיבל דיוניסוס מאלאוטראי (Eleutherai) לאתונה ושינה אותו לפסטיבל בקנה מידה גדול יותר לעיר כולה.

היפרכוס הכניס דקלום שירה בפאנאתנאיה.

פיסיסטראטוס שינה וערך את יצירותיו של הומרוס שפגעו בתזאוס (פלוטרכוס, תזאוס 20).

עמ' 21

הטיראנים הבינו את הפוטנציאל של המסורת האפית. קליתנס מסיקיון אסר לקרוא את יצירותיו של הומרוס כי הם האדירו את הארגיבים, האויבים של סיקיון (הרודוטוס 5.67). דמותו של פיסיסטראטוס, בן הזקונים של נסטור המתלווה למסעו של טלמכוס מדגיש את מוצאו של פיסיסטראטוס.

הפאנאתנאיה ודיונאסיאה חגגו את הפופולאריות הגוברת של דיוניסוס ואת פטרונית העיר אתנה.

פסטיבל דיוניסוס הפופולארי היה חלקה של כל האוכלוסייה ולא רק של משפחות אריסטוקרטיות מצומצמות. פסטיבל זה היה תחת ניצוחו של הארכון אפונימוס ולא בסילאוס. אנשיו של פיסיסטראטוס נבחרו לתפקיד זה ולכן ניתן לומר שהוא היה המנצח על הפסטיבלים.

הישגים ספרותיים היו קשורים קשר הדוק לפולחן ולפוליטיקה.

B – Architecture

פיסיסטראטוס התחיל בבניית מקדשים מאבן ומעיינות מים, ועיצובה מחדש של האגורה.

בניית בניינים לאספקת מים הייה פעילות מסורתית של הטיראנים. כך גם נוצרה עבודה לציבור וגם תשתית חשובה נבנתה. המקדשים תרמו תרומה דומה. נוצרו מקומות עבודה, שמומנו על ידי מכרות הכסף בלאוריון (Laurion) והמיסים שהפעיל הטיראן.

עמ' 22

המקדש לזאוס, לאפולו ולאתנה על האקרופוליס ומקדש 12 האלים באגורה, כולם יצרו קשר בין אתונה לאלים, כשהטיראנים מהווים מתווכים. על חלק מהמקדשים הוצגו איקונות שמעוררות בקרב הצופים זכרונות של הצלחת הטיראנים. הטיראנים הצליחו לשלב בין אמנות ארכיטקטונית, פולחן ופוליטיקה, שמקפלות בתוכן גם הטבות כלכליות להמונים.

C –Visual Arts

קפיצת מדרגה בכמות ואיכות של מוצרי חרס. התהליך התחיל כבר בשנת 575 לפנה"ס אך הטיראנים עודדו אותו דרך עיור (כפי שציון לעיל) ותיעוש אתונה וביצור הקשרים עם מחוז כרסונסוס שיצר גישה חופשית ובטוחה לסוחרים.

חלקם של הטיראנים בהגברת ייצור החרסים בא לידי ביטוי גם באמנות שצוירה על גבם ועל המיתוסים שהם הכילו. שני גיבורים הפכו לסמל של הכוח הפוליטי והשינוי התרבותי: הרקלס ותזאוס.

עמ' 23

הטענה של בורדמן בנוגע להרקלס והפסיסיטראדיטים. נכון לשנות ה-90 דעתו של בורדמן מקובלת במחקר. (היסטוריוגרפיה של הויכוח כולו)

לסיכום המשפחה הפסיסיטראדית נהנתה ממחוות ספרות ארכיטקטורה ואמנות ויזואלית. מעורבותם של הטיראנים בדת הייתה פקטור חשוב, על ידי עידוד או שינויים של פולחנים שונים (דיוניסוס, אלאוסיס, ארטמיס ברואריאונה, אפולו, האלים האולימפיים, הרקלס ותזאוס) (24) או על ידי העדפת גיבור מיתי מסוים שפעולותיו ותהילתו יקרינו וידגשו את המטרות הפוליטיות של הטיראנים (תזאוס והרקלס).

עמ' 24

הטיראנים של אטיקה התעלו על שאר הטיראנים בקנה המידה והעקביות שלהם בדרך פעולה זו.

האם ציורים אומנותיים שונים על כדים ומקדשם הזכירו לקהל את תהילת הטיראנים?

כן. אחרי החזרה של פיסיסטראטוס עם פיה החלו להופיע ציורים של הרקלס במרכבה עם או בלי אתנה, שמזכירים בהחלט את האירוע ההוא. האירוע של הרקלס נלחם בטריטון רומז על הניצחון של פיסיסטראטוס על שלושת הסיעות, במיוחד אם הוא עצמו הניע לבניית המקדש שעליו מופיעה הסצנה המדוברת.

עמ' 25

אבל מה קורה במקורות? האם הם מספרים לנו על תעמולה דתית? היפיאס בנה מקדשים לשתי עשר האלים ולאפולו (תוקידידס 6.54.6) מצביע על אדיקות דתית אישית ורצון ליוקרה.

תוקידידס לא מציין שינויים בפולחנים למעט השליטה של הטיראנים בבחירה לארכונטים.

אריסטו, מאה שנה אחרי, מציין שטיראנים יזמו בניית בניינים כדי לשמור על ההמונים עסוקים ולכן לא ימצאו זמן לקשור נגד הטיראנים (פוליטיקה 1313ב; 1319). במדינת האתונאים (16.2-3) מסופר כיצד פיסיסטראטוס דאג שהאיכרים יישארו באזורי הכפר ולא יגיעו לעיר, ובכך מנע מהם להתערב בענייני הממשל. הרצון למנוע מאנשים לקחת חלק מהמשחק הפוליטי סותר את השימוש בדת ותעסוקה כדי לבסס את השלטון.

היפרכוס הוא הפיסיסטראדי שהמקורות מציינים בפירוש שהיה לו עניין האמנות. אצל אפלטון (היפארכוס) מופיעה דמות של אדם חכם ושליט מתון וקשוב.

עמ' 26

היפרכוס רצה לשלוט על האנשים הטובים ביותר ורצה להפוך אותם לכאלה דרך חינוך. אחרי שחינך את תושבי העיר עבר לתושבי הכפר. במדינת האתונאים (18.1) מסופר כיצד שאף להביא לאתונה את כל המשוררים. מאמץ זה הולך יד ביד עם הניסיונות של פיסיסטראטוס להשתמש בטקסט אפי למטרות פוליטיות. כדי שהטקסט ישפיע אנשים צריכים לדעת לקרוא, ולכן מאמציו של היפרכוס.

אין סיבה לתת למקורות הכתובים יותר חשיבות מממצאים אחרים, מכיוון שהשתיקה של המקורות בנוגע למדיניות תרבותית היא לא מספיקה כדי לשלול את קיומה. אך יש לעצור ולחשוב מחדש. מה שעולה מכך הוא שכל טיעון תלוי ומבוסס על טיעון אחר ולהיפך. מדיניות הבניינים מסתמכת על השימוש בספרות ודת; המדיניות הדתית נתמכת על ידי מדיניות הבנייה והספרות; כל אחד מאלה מסתמך על איקונות, שמסתמכות על פולחן.

עמ' 31

Rephrasing the Question: Politics, Culture and the Peisistratidai

A – The Ambivalence of the Sources

ישנה אמבילנטיות בדמותו של פיסיסטראטוס. מצד אחד הוא מוצג כטיראן. מצד שני הוא מוצג כאחד ששמר על החוקה של סולון ושהיה פופולארי גם בקרב האצולה וגם בקרב ההמונים.

עמ' 32

סיפורים על אב ובן שהפכו לחלק ממסורת עוברים תהליך של התאמה להווה שבו מספרים אותם. כך גם באותות שגרמו לחכם הספרטני להזהיר את אביו של פיסיסטראטוס מבנו שעדיים לא נולד (הרודוטוס 1.59)

עמ' 33

כך גם האזהרה של סולון מפיסיסטראטוס (מדינת האתונאים 14), הפרשה עם פיה/אתנה, פירוז אזרחי אתונה מנשק, פטור ממש על חוות, החוכמה של הטיראנים עד שנת 514, הרצח של היפרכוס.

עמ' 39

מה שמסמל את פיסיסטראטוס יותר מכול כטיראן הוא השימוש שלו בכוח צבאי כדי להשתלט על השלטון. {אולי דרך המיתוסים הוא ניסה לטשטש ולעמם תפיסה זו}

The Procession with Phye

גם הרודוטוס וגם אריסטו, שמספרים על האירוע, מסתמכים על עדים זמן רב אחרי האירוע. הרודוטוס מודה שהוא לא מבין את האתונאים. אריסטו מציין שתהלוכות מסוג זה כבר אבד עליהן הקלח בזמנו, ושהאתונאים בזמנו כבר לא יפלו בפח מסוג זה. בקיצור שניהם מדווחים על אירוע שלא נראה להם הגיוני, ולכן הדיווח שלהם פגום.

עמ' 41

בקרב פלנה האלים נמצאים לצידו של פיסיסטראטוס, שהיה מספיק חכם כדי להבין את הנבואה.

עמ' 42

ההבנה של פיסיסטראטוס לנבואה שנתנה לו לפני הקרב של פלנה רומזת על העזרה שנתנה אתנה לאודיסאוס לפני שטבח במחזרים. והקרב התרחש ליד המקדש של אתנה, דבר שאישש את תמיכתה בפיסיסטראטוס. הנבואה מציגה שהקורבן המיועד והטורף התחלפו במקומות.

אם התהלוכה עם פיה הייתה מתרחשת אחרי קרב פלנה, השתלשלות האירועים הייתה הרבה יותר הגיונית.

עמ' 43

לאחר ניצחונות, היה נהוג בעולם היווני העתיק לזבוח לאלים כהודיה על הניצחון. במאה השישית אתנה הייה האלה בהגדרה שיועצת למצביאים כיצד לנצח בקרב. אתנה זכתה לייצוג דומיננטי כאלה לוחמת כציורים על כדים בחצי השני של המאה השישית.

הכניסה של פיסיסטראטוס עם פיה לא מסבירה מדוע הוא עשה זאת, אבל הזיהוי של פיסיסטראטוס המנצח שמוגן על ידי אתנה הוא קריטי לניצחון שלו בפלנה.

הערה 40: אצל פלוטרכוס, סולון 30, מסופר כיצד סולון מאשים את פיסיסטראטוס שהוא מנסה להציג את עצמו כאודיסאוס. אמנם מדובר בניסיון הראשון לתפוס את הטיראניה, וההקשר הוא ניסיונו של אודיסאוס לכבוש את טרויה (אודיסאיה 4.244-264). אבל ישנה הקבלות: פיסיסטראטוס חוזר אחרי עימות צבאי עם האתונאים; פיסיסטראטוס מזוהה עם אודיסאוס; האתונאים משוכנעים לחבור אליו; אבל גם ההבדלים הם משמעותיים.

היות ואתנה היא הפטרונית של העיר, ישנה חשיבות רבה לפטרונות שלה על פיסיסטראטוס.

עמ' 44

ביוון הארכאית, האריסטוקרטים מצאו לעצמם אלים וגיבורים במעלה השושלת המשפחתית, אבל הם אף פעם לא טענו שלהם בעצמם ניחנים בכוחות מיוחדים, ולא פעלו נגד עמיתיהם בשאיפה למלכות. במקום הם השוו את עצמם לגיבורים האפיים, ובהקשר זה התאפשרה תחרות בין הטובים ביותר. פיסיסטראטוס עשה את התהלוכה כשהוא מודע לכך שהוא ייתפס כהצגה, של אתנה וגיבור, לפי תמונה שמוכרת להם מעולמם התרבותי.

עמ' 45

לסיכום, האתונאים סגדו לאתנה האלה כהודיה על שסייעה לחזרתו של פיסיסטראטוס. העובדה שכולם ידעו שהיא אישה בתחפושת לא רלוונטית כי היא רק סימלה את האלה וסגידה לה פירושה סגידה לאתנה ולא לפיה.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

קישורים נוספים

ב