Goodman 1994

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ג / מחקר מודרני G

Goodman, Martin. 1994. Mission and Conversion: Proselytizing in the Religious History of the Roman Empire. Oxford: Clarendon Press.

סיכומים

עמ' 3:

למילה מיסיון יש פירושים ושימושים שונים, חלקם מעורפלים, ויש לתקן זאת. ישנם סוגים של מיסיון שבמרכזם לא עומד הניסיון לשכנע אחרים להמיר את דתם. למשל לעמים מסוימים בעת העתיקה היה חשוב להעביר מסר כללי לאחרים, ללא ידיעה לתוצאות של העברת המסר – מיסיון אינפורמטיבי. מטרתו היא להגיד לאנשים משהו ולאו דווקא לשנות את התנהגותם או מצבם. מיסיון חינוכי – הרצון להשפיע על המוסר של אוכלוסיות אחרות ולאו דווקא על מערכת האמונות שלהם.

עמ' 4:

סוג נוסף נבע מרצונם של מיסיונרים לקבל הכרה בכוחה של ישות אלוהי מסוימת בלי לצפות שהקהל יקדיש את עצמו לסגוד לאותה ישות – מיסיון אפולוגטי. שלושת הסוגים הנ"ל יכולים להיות מובדלים ממיסיון מודע (Proselytizing). אלה שתומכים במיסיון מודע ומתוכנן סוברים שהמיסיונרים זקוקים לאישור הקבוצה עליה הם נמנים כדי לעודד זרים לשנות את דרכיהם כי הם בעצם הופכים לחלק מהקבוצה. הסוג הזה – ההגדרה הצרה למיסיון משמשת חוקרים של העת העתיקה.

עמ' 68:

אם היהודים היו להוטים להמיר את הפגאנים, כל מיסיון שכזה היה גורר התנגדות מהחברה שבה הם פעלו. דוגמאות – הגירוש מרומא בשנת 19 ו139. הדיווח של דיו קאסיוס נעדר מדיווחים של יוספוס וטיקטוס (האומנם?)

עמ' 74:

הטקסט של הוראציוס מכוון לטענה שהיהודים השתמשו במספרים שלהם כדי להשיג את רצונם ולא כדי להמיר את דתם של אחרים. אפשרות אחרת שהוא מציין באמרתו את המיסיון הכוחני שהפעילו היהודים בקרב האדומים והייטורים.

עמ' 82:

הבעיות המקורות של הגירושים- ואלריוס מקסימוס לא ראה את האירועים ודיווחו שרד אצל שתי מקורות ביזנטיים מאוחרים.

עמ' 83:

היהודים הואשמו בהפצת הדת שלהם במקומות ציבוריים ללא אישור מהשלטונות. הבעיה היא שמסופר על מזבחות יהודיים ציבוריים, דבר שלא מתאים להקשר היהודים במאה השנייה לפנה"ס. האם היו אלו רומים שרצו לתת מחווה לדת שאליה עברו? הטענה שיוספוס הסתיר את הסיבה האמיתית כדי לשמור על יחסים טובים בין יהודים לרומאים היא לא סבירה – אם הפעילות של היהודים הייתה כה רווחת, לי ניתן להסתירה מהציבור הרומי. היה סביר יותר שיוספוס היה מנסה להצדיק התנהגות זו מאשר להסתירה. הבעיה עם דיו קאסיוס – נשמר בדיווחו של ג'ון מאנטיוכיה מהמאה השביעית – אולי עדות למיסיון ממשי בימיו של דיו קאסיוס.

עמ' 84:

צריך להיזהר מהטיעון של מיסיון דרך גידול האוכלוסייה היהודית בתקופה זו, שניתן להסביר בדרכים אחרות. התנגדות היהודים להפלות, רצח תינוקות וגיוס לצבא (Tac. His. 5.5). לכך מצטרף הכורח המוסרי הייחודי ליהדות, עד בוא הנצרות, לצדקה ולהגנה על ילדים עניים ממוות בעודם תינוקות.


הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר

קישורים נוספים

ב