Leon 1960

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ל / מחקר מודרני L

Leon, Harry J. 1960. The Jews of Ancient Rome. Philadelphia: Jewish Publication Society of America.

סיכומים

עמ' 2-4:

דיווחו של ואלריוס מקסימוס על גירוש היהודים: מכיוון שהמשלחת של שמעון המקבי הייתה ברומא באותה התקופה, עלתה ההשערה שהאירוע נגרם על ידי באי המשלחת. יש שראו דמיון בין סאבאזיוס ליהווה צבאות, או למילה שבת, מכיוון ששמירת השבת הייתה המנהג היהודי הידוע ביותר בעולם הרומי. הקטע המופיע אצל ולאריוס לא נוגע לקהילה מבוססת אלא לקבוצה ארעית שבאה לתקופה קצרה, שהייתה קשורה בצורה כזאת או אחרת למשלחת והפעילה תעמולה דתית, שהשלטונות ברומא התנגדו לה. הם התבקשו לחזור הביתה (repetre domis suas), ניסוח שלא נוגע לתושבי קבע. אפשרות אחרת שאלו שהעתיקו את הדיווח התבלבלו ולא מדובר על יהודים בכלל.

עמ' 4:

הקהילה היהודית ברומא גדלה משמעותית בסתיו 61 כשפומפיוס חזר מן המזרח. לפי פילון הגרעין של הקהילה היהודית ברומא הורכב מעבדים משוחררים (Legatio 23.155). העבדים ששוחררו על ידי חבריהם היהודים, שוחררו על ידי אדוניהם בשל בעיית שמירת השבת והכשרות, רכשו אזרחות רומית והפכו לחלק מההמונים בעיר.

עמ' 4-5:

דיווחו של פילון בעייתי מכיוון שכבר בשנת 59, בעת משפט פלאקוס (מושל אסיה בשנת 62), אנו לומדים שהיהודים כבר היו גורם משמעותי בפוליטיקה הרומית, מה שמצביע שהייתה חייבת להיות קהילה יהודית מבוססת ברומא עוד לפני שנת 59 לפנה"ס.

עמ' 8:

טבעי שהיהודים,שהיו שייכים למעמדות התחתונים, יתמכו בתוכניות של הפופולארים, שבראשם עמד יוליוס קיסר.

עמ' 9:

כשפרצה מלחמת האזרחים בין פומפיוס לקיסר, היהודים ברובם היו בצידו של קיסר. פומפיוס היה הגנרל שכבש את ירושלים והרג המון יהודים, חלל את קדושת בית המקדש והשפיל יהודים רבים במצעד הניצחון שלו. מעבר לכך, פומפיוס עמד בראש הסיעה האופטימטית – סיעתם של האריסטוקרטים, בעוד קיסר עמד בראש הפופולארים, סיעת ההמונים. היהודים סייעו לקיסר במלחמתו במצרים, למרות שאין ידיעות על שיוכם הפוליטי של יהודי רומא. צווים שהוציא קיסר למען זכויות היהודים (יוספוס, קדמוניות 14.185-216).

עמ' 10:

אחרי מותו של קיסר אושרו מחדש הזכויות של היהודים בסנאט ועל ידי מפקדים רומים בחלקים שונים של האימפריה (יוספוס, קדמוניות, 14.217-267).

עמ' 11:

אוגוסטוס אישר מחדש את צוויו של יולסיוס קיסר וכך גם עשה מרקוס אגריפה (יוספוס, קדמוניות 16.160-173(, ואף הורחבו הזכויות – חלוקת התבואה בשבת. (Philon, legato 158).

עמ' 12:

אפשר לומר שהיהדות משכה את תשומת הלב של האריסטוקרטיה בתקופתו של אוגוסטוס – עדותו של הוראציוס.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר

קישורים נוספים

ב