אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - ביבליוגרפיה

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב


חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא


כתובות הר נמרוט בתרגום לאנגלית על פי Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi The Hierothesion of Antiochus I of Commagene (2 vols., Winona Lake, IN, 1996, p.213-217).

Goell, Theresa. "Throne above the Euphrates." National Geographic 119:390-405. 1961.

על הממצאים הראשוניים מאתר Nemrut Dag בסוף המאה ה-19: O.Hamdy Bey and Osgan Effendi, Le tumulus de Nemroud-Dagh. Constantinople, 1883 ; Humann, Karl and Puchstein, Otto. Reisen in Kleinasien und Nordsyrien. 2 vols. Berlin: Reimer. 1890. על הממצאים הארכיאולוגיים משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20: Goell, Theresa. Report of the Preliminary Survey of the Tomb of Antiochos I, King of Commagene Conducted by the American Schools of Oriental Research in 1953. Türk Arkeoloji Dergisi 6.1: 3-6, 1956 ; Goell, Theresa. 'The excavation of the "hierothesion" of Antiochus I of commagene on Nemrud Dagh (1953-56)'. Bulletin of American Schools of Oriental Research 147, 1957 ; Dörner, F.K., Hoepfner, Wolfram, Müller-Beck, H. and Winkelmann, W. "Arsameia am Nymphaios : Bericht über die 1963 und 1964 ausgeführten Ausgrabungen". Archäologischer Anzeiger 80: cols. 188-236. 1965 ; Goell, Theresa. "Geophysical Survey of the Hierothesion and Tomb of Antiochos I of Commagene, Turkey" National Geographic Society Research Reports, 1963 Projects, pp 83-102. 1968 ; Crowther, Charles. "Inscriptions of Antiochus I of Commagene and other epigraphical finds" in Zeugma :interim reports, rescue excavations (Packard Humanities Institute), Inscription of Antiochus I, bronze statue of Mars, house and mosaic of the the Synosai, and recent work on the Roman army at Zeugma, ed J.H. Humphrey (Portsmouth: Journal of Roman Archaeology, 2003), pp. 57-67. על הממצאים הארכיאולוגיים מאתרי הפולחן המשניים ברמת אנטוליה: לאחר פרסום הממצאים הראשוניים מהחפירות בNemrut Dag החלה תנופת עשייה ארכיאולוגית באיזור, אשר הניבה ממצאים באתרים שונים בארמניה של ימנו אנו באתרים Arsameia on Nymphaion, Adiyaman, Sofraz Koy, Caputlu Agac Kulluk, Gaziantep. ממצאי אתרים אלו דומים או מתקשרים לאלו ב Nemrut Dag בתוכנם: Dörner, F.K. and Goell, Theressa. Kultinschrift von Antiochus I von Kommagene für das Hierothesion des Mithradates Kallinikos in Arsaneia am Nymphaois, in Dörner, F.K. and Goell, Arsameia am Nymphaios (Berlin 1963) p.36-92 ; Waldmann, H. Die Kommagenischen Kultreformen under König Mithridates I. Kallinikos und seinem Sohn Antiochus I. Leiden, 1973 ; Wagner, J. seleukeia am Eupharat / Zeugma. Wiesbaden 1976. ; Wagner, J. and Petzl, G. Eine Neue Temenos-Stele des Königs Antiochus I von Kommagene. ZPE 20, 1976. p.201-223 ; Wagner, J. (ed.) Gottkönige am Euphrat. Neue Ausgrabungen und Forschungen in Kommagene. Mainz 2000. על חקר המטבעות בקומגנה\ארמניה: Sullivan, R.D. "Diodochic Coinage in Commagene after Tigranes the Great". Numismatic Chronicle, series 7/13: 18-39. 1973 ; Bedoukian, P.Z. Coinage of the Armenian Kingdoms of Sophene and Commagene. American Numismatic Society. Museum Notes 28: 71-88. 1983.

סיכום ממצאי החקירה כפי שנערכו בשנת 1996: Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi - The Hierothesion of Antiochus I of Commagene (2 vols., Winona Lake, IN, 1996).

דיו קאסיוס 36.2

סוליבן 1977, ע"מ 764

פליני הזקן, תולדות הטבע 2.108

אפיאנוס, המלחמות המיתרידאטיות 16.106

פלוטרכוס, לוקולוס 21.3, 29.2 ; סוליבן 1977, ע"מ 763 ידוע מכתובתו של המלך אנטיוכוס כי הוא ראה בעצמו צאצא לשושלת ההלניסטית שמקורה באלכסנדר הגדול. בנוסף, כתובתויו בהר נמרוט ובשאר אתרי הפולחן הן ביוונית עתיקה, מה שמצביע על תרבות ואורח חיים אשר בבסיסם יוונים. על כן, סביר כי היותו של טיגראנס הארמני מלך שאינו מטיב עם האוכלוסייה היוונית היוותה מוקד לחיכוכים מול אנטיוכוס ונתיניו בממלכת קומגנה.

פלוטרכוס, פומפיוס 38.2

קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4

אפיאנוס, מלחמות האזרחים 2.8.49

קיקרו, מכתבים לקווינטוס 2.10.2

דיו קאסיוס 48.41.5

דיו קאסיוס 49.20.3 ; יוסטינוס 42.4.10

דיו קאסיוס 49.20-22;פלוטרכוס, אנטוני 34

סטראבון 16.2.3

דיו קסיוס 49.20-22 ; פלוטרכוס, אנטוני 34. קיימת אף גרסא שונה לאירוע המצור המתארת את כניעת\כיבוש סאמסוטה אצל יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים 1.320, ובה נכבשת עיר הבירה על ידי אנטוני, בסיועו הצבאי של הורדוס. אולם, ריחוקו הגיאוגרפי והתרבותי של יוספוס פלביוס ממלכת קומגנה (שכן מוקדי עיסוקו היו יהודה ורומא), היעדר העדויות הארכיאולוגיות הן הארכיאולוגיות והן בכתובים, ואף ציונו של אנטיוכוס עצמו כי "זכה לחסד האלים לכל אורך שלטונו" בכתובתו בהר נמרוט, מעמידים בספק אמינות את גירסא זו של המצור על סמאסוטה, ונראה כי נגועים בנסיון עקיף להעצים את דמויו האכזרי של מלך יהודה בין השנים 37 לפנה"ס עד 4 לפנה"ס - הורדוס.