הצגת המקור של הדף "אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק ראשון"

{{בעבודה}} 
<div align="center">'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|לפרק הקודם]] / [[תשע ב' - בין אלים ובני אדם - עבודה מסכמת - אורי גונן|חזרה לעמוד הראשי]] / [[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|לפרק הבא]]''' <br><div align="right">
= כתובות הר נמרוט<br> =

מרקוס קיקרו,&nbsp;בספר הראשון של חיבורו 'שיחות בטוסקולום'&nbsp;אומר כי "אדם המעלה על כתב&nbsp;את מחשבותיו, בשעה שאינו יכול לארגנן או לבארן, וכשאין לו דבר מענג להציע לקורא, מבזבז לשווא גם את האותיות וגם את זמנו".<ref>[http://thriceholy.net/Texts/Tusculan1.html#I קיקרו, שיחות בטוסקולום 1.3]</ref>&nbsp;קיקרו הינו מקור ראשוני מקורב למלך אנטיוכוס, אשר היה מכותב עימו בנושאי מודיעין.&nbsp;אף&nbsp;אם עולה מן הכתבים כי לא סמך על אנטיוכוס ועל טוהר כוונותיו,<ref>[[Cicero, Epistulae ad Familiares 15.1-4|קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4]]</ref>&nbsp;הצהרה זו מחיבורו וודאי הייתה מקנה לאנטיוכוס נקודות זכות בעיני קיקרו, שכן זה הראשון לא בזבז לא אותיות ולא זמן&nbsp;- אלא&nbsp;הצהיר בכתובות אבן ובפיסול, באופן מאורגן וברור את כוונותיו, שאיפותיו, אמונותיו ודיעותיו.&nbsp;אמנם אין&nbsp;ברשותנו אפשרות לחזור בזמן ולא לקרוא מחשבות, אולם הכתובות בהר נמרוט&nbsp;הן הדבר הכי קרוב לכך שכן הן מאפשרות לנו,&nbsp;אם לא לחדור לתוך מחשבתיו ואמונותיו של אנטיוכוס, לפחות לקבל תמונה ברורה של מה שהוא&nbsp;היה&nbsp;רוצה&nbsp;להציג כמחשבותיו ואמונותיו, ובאופן האמין ביותר. כתובות אלו הינן המקור&nbsp;הראשוני ביותר האפשרי שכן אמנם לא נכתבו בידיו&nbsp;של&nbsp;אנטיוכוס עצמו אלא בידי&nbsp;בעלי מלאכתו,<ref>[[Crowther 2003| .Crowther 2003, 58]] קרווט'ר טוען כי ייתכן והכתובות ב Nemrut Dag, ב Zeugma וב Belkis Tepe כולן נעשו בידיו של אותו סתת אבן, וזאת על פי מידתן הפיזית של האותיות החרוטות וסגנון הכתיבה (אות 'סיגמא' מרובעת, ואות 'אלפא' עם קו רוחבי שבור).</ref> אולם בתור המוח שמאחורי ידיים אלו, הכתובות&nbsp;מהוות&nbsp;מראה למחשבתו&nbsp;של המלך.&nbsp; 

&nbsp; 

בשל אופיו יוצא הדופן של מפעל הפיסול המרשים של המלך אנטיוכוס בכל הנוגע להיקף, לרמת גימור ולתוכן כתובתיו המגלומני לכאורה, יש לבחון את האמור בכתובות בעין קפדנית ודקדקנית. בחרתי להתייחס אל הטקסט כמקור מרכזי במטרה לנסות ולברר (א) מה חשב לעצמו אנטיוכוס מקומגנה בהשקעתו עצומה זו לביסוס מה שנראה כדת פולחן שליט? (ב) מה הוא מקומו&nbsp;של הסינקרטיזם הנרחב הניכר בפועלו? (ג)&nbsp;מה היא המחשבה הדתית המשתקפת מכתובתו של אנטיוכוס?&nbsp;מכלול הכתובות נאסף למעשה מחמישה אסטלות לרגלי&nbsp;תבליטי אלים שונים, אולם אתייחס אל הטקסט כולו כמקור יחיד המורכב חמישה פרקים על פי חלוקה זו, כנהוג במחקר המודרני.<ref>הטקסט מורכב מחמישה פרקים שונים אשר נחקקו תחת תבליטי האלים השונים בטרסה המערבית של האתר. את הטקסט כולו כמכלול חילקתי למשפטים ממוספרים בכל פרק ופרק, לשם הפנייה נוחה ויעילה למקור. התרגום הינו על פי Sanders 1996, 213-217.</ref> 

<br>

הכתובת ביוונית בהר נרמוט הייתה הראשונה אשר נחשפה וזכתה לתשומת לב אקדמית, אולם לאחר מכן התגלו שלל כתובות באתרים שונים באיזור, המשקפות את טענותיו של אנטיוכוס בנוגע לעצמו ולשושלתו: Nemrut-Dag המוקדש למלך אנטיוכוס הראשון "האל", Arsameia on Nymphaion המוקדש לאביו [http://en.wikipedia.org/wiki/Mithridates_I_Callinicus מית'רדטס קליניקוס], Arsameia on the Euphrates - המוקדש לסבו&nbsp;[http://en.wikipedia.org/wiki/Sames_II_Theosebes_Dikaios סאמוס] ולאבי סבו [http://en.wikipedia.org/wiki/Ptolemaeus_of_Commagene פטולמאוס],&nbsp;Karakus - המוקדש לנשות משפחת המלוכה,<ref>אתר קבורה לארבעת נשות המלוכה הקומגנית אשר נבנה ע"י בנו של אנטיוכוס, [http://en.wikipedia.org/wiki/Mithridates_II_of_Commagene מיתרדטס השני]: אימו [http://en.wikipedia.org/wiki/Isias Isais], אחותו [http://en.wikipedia.org/wiki/Laodice_of_Parthia Laodike], אחותו [http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochis_of_Commagene Antiochis] וביתה (אחייניתו) [http://en.wikipedia.org/wiki/Aka_I_of_Commagene Aka</ref> עמודי האבן בארמון Belkıs Tepe בעיר [http://en.wikipedia.org/wiki/Zeugma_(city) Zeugma] על מעברות נהר הפרת,&nbsp;Doliche ([http://en.wikipedia.org/wiki/Gaziantep Gaziantep]) ,[http://en.wikipedia.org/wiki/Ad%C4%B1yaman#Places_of_interest Adiyaman], אסטלות האבן ב Sofraz Koy, Sesönk, Caputlu&nbsp; וב Agac Kulluk. הכתובות מוינו בצורה אלפאבתית ונחקרו באופן כרונולוגי הנועד לקבוע את ראשיתן.<ref>Wagner 1983, 177-224 ; [[Duchense-Guillemin 1978|Duchense-Guillemin 1978, 194]]</ref>&nbsp;כיום מקובל במחקר כי הכתובת בהר נמרוט הינה הכתובת המקורית בה עוצבה כת פולחן השליט בקומגנה. בהתאם, שאר הכתובות נחשבות ככתובות נלוות אשר נועדו להפיץ את הכת אשר נוסדה בהר נמרוט ולבססה בתחום השלטון של אנטיוכוס, ולאחר מכן של יורשיו.<ref>Waldmann 1973</ref>&nbsp; 

'''<br><u>Artagnes / Herakles / Ares - הכתובת הראשונה, מאחורי תחריט הרקלס, אל המלחמה היווני ארס וזה הפרסי ארטגנס לצד שמותיהם</u>''' 

סינקרטיזם אנטיוכוס מציג עצמו תחילה בשמו ובהיותו מלך, לאחר מכן את היותו אל, צדיק והתגלות אלוהית. מבחינה זו, אנטיוכוס הוא קודם כל מלך קומגנה, אשר מעשיו הצדיקים הם אלו אשר הפכוהו לאל. בהמשך מוצגת עמדתו המדינית של אנטיוכוס בעדותו על עצמו כ"Friend of the Romans and the Greeks" ובכך משריש עצמו אנטיוכוס במעצמות המערב - זו הרומית בת תקופתו, וקודמתה המקדונית. עם זאת, הצהרה זו אף מציבה אותו כחוליית קישור בין האימפריה הרומית ממערב לקומגנה, לבין האימפריה הסלאוקית הדועכת והיוונית במקורה ממזרח. אנטיוכוס מציג את מוצאו וקישורו ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Orontid_Dynasty#Orontid_Kings_of_Commagene שושלת Orontid] הארמנית דרך אביו [http://en.wikipedia.org/wiki/Mithridates_I_Callinicus#cite_note-chahin-0 מית'רידטס קליניקוס],&nbsp;<ref>Chahin, Mark (2001). The Kingdom of Armenia. Routlege, pp. 190-191. ; Tiratsyan, Gevork. Soviet Armenian Encyclopedia. vol. iii. Yerevan, Armenian SSR: Armenian Academy of Sciences, 1977, p. 640.</ref>&nbsp;ומעצם כך את היותו נצר ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Achaemenid_Empire שושלת האחמאנית פרסית] עד למלך [http://en.wikipedia.org/wiki/Darius_I_of_Persia דריוש הראשון].&nbsp;אימו [http://en.wikipedia.org/wiki/Laodice_VII_Thea לאודיקה השביעית]&nbsp;האלה ("queen Laodike the Goddess") , נצר ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Seleucid_Empire#Seleucid_rulers שושלת הסלאוקית] בסוריה דרך אביה&nbsp;[http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochus_VIII_Grypus אנטיוכוס "גְרִיפּוּס" השמיני]&nbsp;האל המתגלה ("Antiochos the Manifest")&nbsp;, ונצר ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Ptolemaic_Dynasty שושלת התלמית] במצרים דרך אימה [http://www.livius.org/cg-cm/cleopatra01/cleopatra_tryphanea.html טריפאנה]&nbsp;מקשרת את&nbsp;אנטיוכוס מקושר&nbsp;ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Diadochi דיאדוכים] של [http://en.wikipedia.org/wiki/Alexander_the_Great אלכסנדר הגדול].<ref>[[Sullivan 1977|Sullivan 1977,742-743]]</ref> הן אימו, והן סבו מענף זה מוצגים בהיקשר אלוהי, ועל כן מוסיפים לרקע של אנטיוכוס נופח שמיימי לצד הנופח השושלתי-מלכותי בהצגתו את עצמו. לאחר הצגה מרשימה זו, מסביר אנטיוכוס למעשה את מטרת לוחות האבן שבראשן הצגה זו, והיא הנצחת חוקיו ופועלו לנצח תחת הקדש האלים.<ref>[[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 1.1|כתובות הר נמרוט 1.1]]</ref><ref>שחזור שושלתו של המלך אנטיוכוסDörner, Friedrich Karl. "Zur Rekonstruktion der Ahnengalerie des Königs Antiochos I. von Kommagene." Istanbuler Mitteilungen 17: 195-210. 1967</ref>&nbsp; 

<span style="background-color: rgb(255,0,0)">"אוהב האם" + "אוהבת האח"</span> 

אנטיוכוס טוען כמי שנסמך על נסיונו האישי "...I have come to believe that... This judgment became, for me" כי אדיקות היא המעלה הבטוחה ומועילה ביותר לכל אדם. במילים אלו&nbsp;נחשפת אנושיותו של אנטיוכוס והיותו תלוי באליו&nbsp;אשר הם הם המקור לכוח שלטונו, ולא מוצאו המלכותי. כך גם מקבע אנטיוכוס את מיתוגו&nbsp;המוכר לכל אדם ביכול כמלך אשר תמיד&nbsp;ראה בקדושה&nbsp;כמקור לברכה שבשימוש בכוחו.&nbsp;אנטיוכוס מייחס לשתי תכונות אלו - קדושה ואדיקות דתית - את הגשמתו העצמית בחייו הארוכים, את יכולתו לחמוק מסכנות בניגוד לכל הציפיות, והצלחתו להפוך ל"אדון המצבים הנואשים".<ref>[[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 1.2|כתובות הר נמרוט 1.2-5]]</ref>&nbsp;במה שנראה כגילוי לב אמיתי, מסתתרות עדויות בנוגע לתיארוך&nbsp;הכתובת, דעותיו של&nbsp;אנטיוכוס אודות הצלחתו שלו, וראייתו התיאולוגית הרחבה. ראשית, ניתן להסיק בצורה הגיונית כי כתובת זו היא משלב מאוחר בשלטונו של אנטיוכוס על פי הצהרתו אודות חייו הארוכים.<ref>[[Crowther 2003|Crowther 2003, 65]]</ref> 

<br>

שנית, ניתן לייחס את איזכורו של אנטיוכוס על יכולתו לחמוק מסכנות בניגוד לכל הציפיות,&nbsp;לעימותיו מול האימפריה הרומית.&nbsp;ייתכן ואנטיוכוס מתייחס לסכנות אחרות, אך בידינו מידע אודות אלו המוזכרות&nbsp;במקורות המערביים <span style="background-color: rgb(255,0,0)">בלאטינית וביוונית</span> בלבד. במקורות אלו&nbsp;אנטיוכוס עומד במבחנים קשים בזירה הפוליטית בעמידתו בין הפרתים לרומאים,<ref>התכתבותו המודיעינית של אנטיוכוס עם קיקרו, וחוסר האמון לו זכה [[Cicero, Epistulae ad Familiares 15.1-4|קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4]] ; המרת הנאמנות מפומפיוס לקיסר [[Cicero. Ad Quint. Frat .2.10.2|קיקרו, מכתבים לקווינטוס 2.10.2]] ; הפניית אצבע רומית מאשימה כלפי אנטיוכוס בעוון בגידה לטובת הפרתים [[Cassius Dio. 48.41.5|דיו קאסיוס 48.41.5]]</ref><ref>ההתמודדות עם הכוחות הפרסיים אשר ראו בקומגנה את הנתיב הנוח ביותר לפלישות מערבה Cicero, Ad Familiares 8.10.1; Strabo, 16.746, 749; Appian, Syriaca 48; Dio Cassius, 49.13; Pliny, Naturalis Historia 5.86.</ref> ומצליח באופן שיטתי להתמודד מול מצור רומי על בירתו, תחילה מול פומפיוס עימו הגיע להסכם, ולאחר מכן מול אנטוני.<ref>[[Appian, Mithridatic Wars 16.106|אפיאנוס, המלחמות המיתרידאטיות 16.106]] ; [[Plutarch, Antony 34|פלוטרכוס, אנטוני 34]] ; [[Josephus, The Jewish War 1.320|יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים 1.320]] ; [[Dio Cassius 49.20-22|דיו קסיוס 49.20-22]]</ref>&nbsp; אומנם עיר הבירה של קומגנה מתוארת במקורות כעיר עמידה בפני צבא שדה בשל מיקומה,<ref>[[Strabo 16.2.3|סטראבון 16.2.3]]</ref>&nbsp;אולם אין ספק כי התמודדות זו הייתה מצב מסוכן ממנו קשה היה לצפות כי ממלכת קומגנה הקטנה תיחלץ בשלום.&nbsp; 

<br>

שלישית, הכרזתו של אנטיוכוס על הפיכתו בקלות ל"אדון המצבים הנואשים" הינה ברורה מצד אחד - בשל יכולתו להיחלץ בקלות ממצבים אשר היו נראים כחסרי סיכוי, אולם מצד שני היא מעט תמוהה: האם אנטיוכוס למעשה מציג עצמו כאדם אשר תמיד מצליח לצאת ממצב נואש, או דווקא כאדם אשר תמיד מוצא עצמו במצב נואש? האם תפיסתו התיאולוגית של אנטיוכוס באה לידי ביטוי בראותו את אליו כהשגחה עליונה במצבים מסוכנים ונואשים בלבד? האם ייתכן כי אנטיוכוס בראותו את עצמו כאל למעשה מסביר כאן את אופי אלוהותו - מעין אל האמון על סיוע לבני אנוש במצבים נואשים? לא ניתן לתת תשובה חד משמעית לשאלות אלו, אולם ייתכן ועצם התמודדתו של אנטיוכוס עם המצוקות הקשות במהלך חייו, והצלחתו הפלאית להיחלץ מהן הותירה עליו רושם עז ועמוק של מעין השגחה עליונה. ייתכן ורושם זה העיר בו את הדחף להודות לאלים אשר תמכו בו באופן ברור ופומבי לשם השבת טובה תחת טובה, ובעצם כך להעצים את האדיקות הדתית בממלכתו לאותם אלים אליהם התפלל הוא בעצמו בבקשו לעזרה. סביר להניח כי ייחוס מזלו הטוב והמפתיע של אנטיוכוס לאלים מסויימים נובעת מהצורך האנושי הבסיסי להבין את הישנות אירועים אלו. סביר כי היחלצותו של אנטיוכוס שוב ושוב ממצבים נואשים ביותר דרשה הסבר כלשהו, וההסבר הזמין ביותר היה השגחה אלוהית. אנטיוכוס מציג את עצמו כאדם אשר נחלץ הכי הרבה פעמים, ומהמצבים הכי קשים. להסבר זה ניתן להצמיד בנקל את היות האובייקט הזוכה להשגחה כיוצא דופן וראוי להשגחה זו. כך הופך אנטיוכוס לאדון המצבים הנואשים, כאדם אשר זוכה לחסד האלים בשל היותו צדיק נבחר משושלת אלוהית בפני עצמה (אימו, סבו מצד אימו).&nbsp;&nbsp;<br>

אנטיוכוס מתאר את החלטתו להקדשת קומגנה כמשכן לכל האלים, וזאת על ידי שימוש באומנויות שהורשו על ידי אבותיו - היוונים והפרסים ("I decorated the representations of their form, as the ancient lore of Persians and of Greeks--the fortunate roots of my ancestry--had handed them down"). אנטיוכוס רואה בשילוב הידע היווני והפרסי כמקור כוח הבא לידי ביטוי הן בשושלתו המבורכת והן כמקור לאומנויות גבוהות אשר יהוו את עיקר פולחן האלים. כך עצם ייצוגם בחומר של האלים על סמך ידע עתיק ומשובח הוא אשר קושר את ממלכת קומגנה לברכות האלים. אנטיוכוס מוסיף כי כיבוד האלים בזבחים ומועדי חגים יישמר על פי המנהגםי העתיקים המקובלים על ידי האנושות כולה ("the primitive rule and the common custom of all mankind"). בנוסף, יתווספו פולחנים וכיבודי אלים חדשים אשר הוא בעצמו ייסד לשם העצמת כבוד האלים. ניתן לראות בכך נסיון לשמר מנהגי פולחן בסיסיים תלויי זמן, מקום ואוכלוסייה, לצד פיתוח פולחן מורכב יותר. בעצם שיקול ממסדי זה ניתן לראות כי אנטיוכוס היה מודע לקיום מנהגים עתיקים יותר בקומגנה ממקורות פרסיים ויווניים.<ref name="null">{{עוגן|הערה 18}} על פולחן אל השמש הפרסי בקומגנה [[Beck 2004|Beck 2004, 39]] ;על האמונה הזורואסטרית ופולחן אל הזמן הפרסי זורבן בקומגנה [[Duchense-Guillemin 1978|Duchense-Guillemin 1978, 190-192]]</ref>&nbsp;מיקום המנהגים החדשים בכפיפה אחת עם אלו העתיקים יותר מצביעה על הבנה כי לא היה צורך בביטול אלו העתיקים, וכך גם למנוע תחרות עם אלו החדשים. אומנם קומגנה הייתה ממלכה קטנה בשטחה, אולם אין זה מצביע דווקא על אוכלוסייה הומוגנית מבחינת מוצא ומבחינת דת (דוגמאת ישראל ולבנון המודרניות) – דווקא דבריו של אנטיוכוס אודות שמירה על חוקים ונוהגים פרימיטיביים מצביעים על גיוון אתני ודתי בממלכתו אשר ניתן היה לאחד תחת כת פולחן שליט אחת.<ref>[[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 1.6|כתובות הר נמרוט 1.6]]</ref> 

<br>

ניתן לראות ביטוי לתפיסת אמונה קודמות בקומגנה בדבריו הבאים של אנטיוכוס המתארות את החלטתו להציב מבעוד מועד את קברו המקודש אשר יהיה קרוב ככל הניתן ל"כס השמיים" ועמיד לפגעי הזמן " sacred tomb, which is to be indestructible by the ravages of time, in closest proximity to the heavenly throne ". באימרה זו חבויה תחילה מודעותו של אנטיוכוס להשפעה הויזואלית של אתר הפולחן, שכן מיקומו של האתר בראש הר נמרוט הופך אותו לנקודת ציון הנראית ממרחקים, ואשר הגישה אליה כרוכה בטיפוס מפרך המשול לעלייה לכיוון "הכס השמימי" של האלים, של אבותיו של אנטיוכוס, ושל קברו של המלך עצמו כפי שהוצגו בפיסול לעולים לרגל. בהמשך, ניכרת מודעותו של אנטיוכוס לזמן עצמו כגורם חשוב בהנצחתו והנצחת חוקיו, שכן לאורך הכתובת כולה הוא מציין שוב ושוב כי מפעל הפיסול, חוקיו ודתו נועדו לעמוד לנצח אל מול שחיקת הזמן.<ref>[[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 1.1|כתובות הר נמרוט 1.1]] "has recorded for all time", [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 1.5|כתובות הר נמרוט 1.5]] "attained to the fullness of a long life", [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 1.7|כתובות הר נמרוט 1.7]] "this sacred tomb, which is to be indestructible by the ravages of time... soul beloved by God ... rest through immeasurable time", [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 2.7|כתובות הר נמרוט 2.7]] "an unceasing cult", [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 2.8|כתובות הר נמרוט 2.8]] "established for everlasting, so that all the inhabitants of my realm may offer both the ancient sacrifices, required by age-old common custom, and also new festivals ", [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 3.4|כתובות הר נמרוט 3.4]] "ordered to be inscribed upon sacred, inviolable stelae a holy law, which shall be binding upon all generations of mankind who in the immeasurable course of time", כתובות [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 4.5|כתובות הר נמרוט 4.5]] "who shall continue their family to all later time", [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 5.5|כתובות הר נמרוט 5.5]] "I believe that they will emulate this fair example by continually increasing the honours appropriate to their line and, like me, in their riper years adding greatly to their personal fame", [[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 5.7|כתובות הר נמרוט 5.7]] "whoever, in the long time to come, takes over this reign as king or dynast, may he, if he observes this law and guards my honour, enjoy, through my intercession, the favor of the deified ancestors and all the gods".</ref> ניתן לראות במודעותו הגבוהה של אנטיוכוס לזמן השפעה של האמונה הפרסית באל הזמן זורבן, אף אם השפעה זו היא עקיפה בלבד ולא באה לידי ביטוי ופולחן מעשי באתר ההנצחה.<ref>הייתה קיימת סברה במחקר אודות זיהוי ארבעת האלים תחתיהם מצויות הכתובות כביטוי לאמונה באל הזמן הפרסי זורבן, על פי התייחסותו המתמידה של אנטיוכוס לנושא הזמן. אודות הדיון האקדמי סביב סברה זו [[Duchense-Guillemin 1978|Duchense- Guillemin 1975, 190-192]]</ref>&nbsp;בהמשך, משתקפים מדבריו של אנטיוכוס כי הוא מצפה שבמותו נשמתו תעלה השמיימה לצד כיסאו של אל יווני-פרסי זאוס-אורומסדאס (" wherein the fortunately preserved outer form of my person, preserved to ripe old age, shall, after the soul beloved by God has been sent to the heavenly thrones of Zeus Oromasdes, rest through immeasurable time".<ref>השם "אורומסדס" מיוחס לאל [http://en.wikipedia.org/wiki/Zoroastrianism הדת הזורואסטרית] - [http://en.wikipedia.org/wiki/Ahura_Mazda אהורה מאזדה] בפרסית עתיקה</ref><ref>[[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 1.7|כתובות הר נמרוט 1.7]]</ref>&nbsp; 

ניתן לראות כאן הקבלה לאמונה בעלייה השמיימה לכיסאו המוזהב של אהורה מאזדה האל "הטוב" הראשי במיתולוגיה הפרסית, והאל הראשי באמונה הזורואסטרית שמקורה פרסי גם כן. אחרי הכל,&nbsp;קומגנה הייתה למעשה 'הגזוזטרא של זרתוסטרא' - מעין מרפסת של&nbsp;תרבות פרס&nbsp;מעבר לנהר הפרת ולכיוון יבשת אירופה במערב.&nbsp;כחלק מהלך מחשבה זה,&nbsp;אנטיוכוס מפריד בין גופו ובין נשמתו ("preserved outer form of my person, preserved to ripe old age, shall, after the soul… has been sent to the heavenly thrones… rest through immeasurable time. ").&nbsp;אולם האמונה בקיום מקדים של הנשמה טרם הגוף לא הייתה ייחודית לאמונות איראניות, אלא התקיימה ביוון כחלק מ[http://en.wikipedia.org/wiki/Stoicism האסכולה הסטואית]. על כן סביר כי הלך מחשבה זה של אנטיוכוס, אף אם אינו מיוחס לאסכולה דתית אחת משניהן, הושפע מהן כחלק ממיזוג התרבויות שהנהיג אנטיוכוס.<ref>על עליית רוח השליט השמיימה על פי דת זרתוסטרא כפי שמשתקפת מפועלו של אנטיוכוס H.Dorrie, Der Konigskult des Antiochus von Kommagene im Lichte neuer Inschriften-Funde, Gottingen 1964 ; Susan B.Downey. Mesopotamian Religious Architecture – Alexander through the Parthians. Princeton University Press, Princeton, New Jersey. 1988, p.73 תפיסה זו של עלייה השמיימה לצד כיסא "מלך השמים" השתרשה במסורת בקומגנה ואף עברה ממנה הלאה לדתות מזרחיות שונות, ביניהן אלו אשר השפיעו על סיפורי ראשית הנצרות. בסוף המאה הראשונה לספירה, [http://en.wikipedia.org/wiki/Book_of_Revelation חזון יוחנן] ([http://amitay.haifa.ac.il/index.php?title=Book_of_Revelation_4:6-7 Book of Revelation 4:6-7]) מתאר את התגלות כס האלוהים בשמיים, המוקף 4 דמויות - אריה, שור, נשר בתעופתו, ופני אדם. דמויות אלו מקבילות לקבוצות הכוכבים המצוינות בתחריטי ההורוסקופ אשר ב Nemrud Dag וב Karakush. [http://en.wikipedia.org/wiki/Gospel_of_Matthew הבשורה על-פי מתי] ([http://amitay.haifa.ac.il/index.php?title=Gospel_of_Matthew_2:1-12 Gospel of Matthew 2:1-12]) מספרת את סיפור הולדת ישו ונרטיב "כוכב בית לחם". זיהוי כוכב זה מבחינה אסטרולוגית אינו מוחלט, אולם מבחינה תיאולוגית זהו למעשה ציון הולדת "מלך היהודים אשר ילד כי ראינו את-כוכבו במזרח". על ההקבלה בין דת פולחן השליט בקומגנה לבין סיפורי ראשית הנצרות [[Beck 2004|Beck 2004, 307]]</ref>&nbsp;אנטיוכוס מבדיל בין זמניות הגוף לנצחיות הנשמה והאלים, כלומר – הבדלה בין חומר לבין רעיון. נראה כי אנטיוכוס דוגל בהמשכיותו הארוכה של רעיון על פני זמניותו של החומר. 

<br>

<u>'''King Antiochos I Theos - הכתובת השנייה, מאחורי תחריט המלך אנטיוכוס "האל" לצד שמו'''</u> 

&nbsp;אנטיוכוס מסביר כי על ידי הצבת קברו בין צלמי האלים וצלמי אבותיו, הוא למעשה מקדש את ההר והופכו למושב קבע לאלים. כך למעשה הוא מקדיש את גופו באחרית ימיו לקידוש האתר, בעוד נשמתו עולה לצד האלים, וכך הוא מקשר בין האדמה לשמיים. הכתובת פונה לעולה לרגל הצופה על פסלי אבותיו ואליו של אנטיוכוס ("heroic company of my ancestors, whom you behold before you… also that the divine representation of the manifest deities might be consecrated on the holy hill and that his place might likewise not be lacking in witness to my piety.").<ref>כתובות הר נמרוט 2.2</ref>&nbsp;זוהי פנייה לקהל היעד של אתר הפולחן המבקשת לשים לב לאדיקותו הדתית, ולהיותו מקשר בין אבותיו, אליו, ונתיניו הקוראים את הכתובת. כך שימש האתר כמעין "מזבח תעמולה שושלתי" מפואר הנועד לקשור את הנתינים לשושלת השלטון שלהם.<ref>Downey 1988, 46-47</ref>&nbsp; 

<span style="background-color: rgb(255,0,0)">אבהות כפולה לשושלת </span>

הכתובת מפנה את תשומת לב הצופה לצלמי האלים המהווים מיזוג תרבויות בוטה על סמך אלים פרסיים להם מתאימים מקבילים יוונים: [http://en.wikipedia.org/wiki/Zeus זאוס]-[http://www.infoplease.com/dictionary/brewers/oromasdes.html#axzz0yqb3r7nd אורומסדס] ((Zeus-Oromasdes , ארטגנס-[http://en.wikipedia.org/wiki/Heracles הרקלס]-[http://en.wikipedia.org/wiki/Ares ארס] (Artagnes-Herakles-Ares), [http://en.wikipedia.org/wiki/Apollo אפולו]-[http://en.wikipedia.org/wiki/Mithras מיתרס]-[http://en.wikipedia.org/wiki/Helios הליוס]-[http://en.wikipedia.org/wiki/Hermes הרמס] (Apollo-Mithras-Helios-Hermes), אלוהות קומגנה "המספקת כל" ("all-nourishing homeland Commagene").<ref>על פי המקורות העתיקים קומגנה הייתה אכן ארץ שופעת אשר סיפקה כל טוב לתושביה על בסיס חקלאי ומסחרי: מלך קומגנה מתואר כבעל הממלכה העשירה ביותר תחת השפעתה של רומא [[Josephus, The Jewish War 5.461|Josephus, The Jewish War 5.461]] ; על האדמות החקלאיות סביב עיר הבירה סמאסוטה Strabo, 16.749, 12.535 ; עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על תעשיית כריית ברזל, לצד פולחן האל Jupiter Dolichenus בעיר Doliche בשטחי ממלכת קומגנה אשר זוהה עם שריון מתכתי [[Duchense-Guillemin 1978|Duchense Guillemin, Jacques. "Iran and Greece in Commagene". 1975. p189]]. אמנם לא ידועים באופן ברור האמצעים שעמדו לרשות שליטי קומגנה לפיתוח כלכלם, אולם המקורות מצביעים בברור על קיום עושר גדול בממלכתם על סמך האנדרטאות העצומות בממלכה, כמות החגים אשר בכתובות, צפי הפולשים לשלל [[Plutarch, Antony 34|Plut. Ant. 34]], והערות מאוחרות יותר אודות העושר המלכותי Tacitus, Annales 2.8</ref>&nbsp;כאן יש לציין כי המיצג האסטרולוגי המרשים מאפשר לצייר את המציאות המשתקפת מן התחריטים המציגים את האלים הלוחצים ומברכים את המלך אנטיוכוס (dexiōsis), מאפשר לדעת את התאריך המדויק המתואר במיצג, ובעיקר – את פשר האלים המתוארים. ב"הורוסקופ האריה" על צווארו [http://en.wikipedia.org/wiki/Regulus הכוכב רגולוס] - הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אריה ואחד הכוכבים הבהירים בשמים. כוכב זה קושר עם המושג "מלך" לאורך ההיסטוריה האנושית,<ref>ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Akkadian_Empire אימפריה האכדית] נקרא הכוכב"אָמִיל-גַל-אוּר" ("מלך השמיים"), ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Babylon בבל] נקרא "שָארוּ" ("מלך"), [http://en.wikipedia.org/wiki/Ptolemy תלמי] (פטולמאוס קלאודיוס ) קרא לכוכב בתואר היווני למלך "[http://en.wikipedia.org/wiki/Basileus בָסִילֵאוּס]", ולאחר מכן זכה לשם "רֶגוּלוּס" על ידי [http://en.wikipedia.org/wiki/Nicolaus_Copernicus קופרניקוס] על שם התואר הלאטיני "[http://en.wikipedia.org/wiki/King_of_Rome רֶקְס]" (אף הוא פירושו "מלך"), ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Achaemenid_Empire פרס העתיקה] נקרא "מִיאָן" ("מרכז"), בערבית קרוי הכוכב "קָאלְב-אֶל-אֵסָד" ("לב האריה"), ואף בסין "קְסוּאָנְיוּאַן" על שם "הקיסר הצהוב". למידע נוסף Hartner, Willy and Ettinghausen, Richard. The Conquering Lion, the Life Cycle of a Symbol. Oriens. Vol. 17, (BRILL, Dec. 31, 1964), pp. 161-171 .</ref>&nbsp;ובמקרה הנוכחי נועד לייצג את המלך אנטיוכוס מקומגנה. מעל גב האריה שלושה כוכבי לכת גדולים יותר המזוהים באסטרולוגיה היוונית, ואף מזוהים בכתב באתר - מעליהם חקוקים שמותיהם, ושייוכם לאלים (משמאל לימין): כוכב מאדים מעליו חקוק "the flaming one of Herakles" – על כן כוכב זה מזוהה עם האל ארטגנס-הרקלס-ארס. כוכב חמה מעליו חקוק "the shining one of Apollo" – על כן כוכב זה מזוהה עם האל אפולו-מיתרס-הליוס-הרמס.&nbsp;כוכב צדק מעליו חקוק "the radiating one of Zeus" – על כן כוכב זה מזוהה עם האל זאוס-אורומסדס. הכוכב החמישי המתואר במרכז המיצג הינו הירח המתחדש בצורת סהר על חזהו של האריה - לשם זיהוי כוכב זה במערך האסטרולוגי עם אלוהות מסוימת נבחרה האלה המגנה של קומגנה. בשל היות אתר הר נמרוט מקדש לדת בעלת אופי "לאומי", הדמות היושבת לצד זאוס אינה הרה, כי אם האנשה-אלוהית לארץ קומגנה.<ref>"אלת קומגנה" המתוארת הינה גלגול של פולחני אלה מגנה כפי שמשתקף מאתרי פולחן מקומיים קדומים יותר. הפולחן סבב את האלה [http://en.wikipedia.org/wiki/Artemis ארטמיס] ו[http://en.wikipedia.org/wiki/Britomartis דיקטינה]. באתרי פולחן מאוחרים יותר גלגול פולחן האלה עובר לאלה [http://en.wikipedia.org/wiki/Hera הרה], כפי שנטען במאמר [[Duchense-Guillemin 1978|Duchense-Guillemin 1978, 196-197]]</ref> שילוב כוכבים אלו יחד כשבליבם קבוצת הכוכבים "אריה" והכוכב רגולוס הקפיא אירוע אסטרולוגי זה בנקודה ייחודית בזמן – השביעי ביולי שנת 62 לפנה"ס.<ref>על חישוב התאריך מבחינה אסטרולוגית .[[Beck 2004|Beck 2004, 300]]</ref>&nbsp; 

• (297) כדי להבין את פשר המבנים והסמלים האסטרולוגים בהר נמרוט&nbsp;יש לבחון אתרים נוספים, דוגמאת אתר Karakush: אתר קבורה לארבעת נשות המלוכה הקומגנית אשר נבנה ע"י בנו של אנטיוכוס, מיתרדטס השני. בדומה ל"הורוסקופ&nbsp;האריה"&nbsp;המתייחס להתקבצות האסטרולוגית של שנת 62 לפנה"ס, בKarakush קיים הורוסקופ המתייחס כנראה להתקבצות דומה בשנת 27-26 לפנה"ס. סידור הכוכבים בשמיים תאם את מבנה העמודים באתר עצמו. מצב זה פורש כנוסחא המייצגת את קדושת השלטון בקומגנה: אנטיוכוס (רגולוס) מבורך ע"י שלושת האלים היוונים,&nbsp;בחסות אלת קומגנה.&nbsp;במרכז אתר Karakush, באמצע הקיץ, ניתן לראות בשמי הלילה את קבוצת האריה זורחת בראשית הלילה, את קבוצת הנשר באמצע הלילה, ואת קבוצת השור לקראת הזריחה, בהתאם למיקום העמודים המסמלים כל קבוצה. האתר "עובד" בדיוק כך בתקופה מסוימת במהלך הקיץ. מכאן שבקומגנה היו אסטרולוגים בעלי ידע וניסיון לצפות לאירועים שמיימים מסוג זה.<ref>Neugebauer, Van Hoesen 1959, 14-16</ref> אחרי הכל, קומגנה היא ממש "במעלה הנהר" מבבל, אחד ממרכזי החיזוי העיקריים בעת העתיקה, אשר סממני התרבות שמקורם בה באים לידי ביטוי בסינקרטיזם האלים הנרחב בפועלו של אנטיוכוס. לאחר תקדים שנת 62BC, תנועת הכוכבים פורשה, או לפחות הוצגה&nbsp;על ידי&nbsp;האסטרולוגים המלכותיים כחזרה על טקס ההתקרבות, המפגש, והבירוך של המלך על ידי האלים כ"כוכב המלכותי". התנהגות טקסית זו הייתה למעשה שיקוף נהגי חצר המלכות בעלת מאפיינים יווניים. בשנת 26 לפנה"ס, בדומה לשנת 62 לפנה"ס, אירעו אירועים אסטרולוגיים דומים, אשר בהתאם פורשו כשובם של האלים אשר בירכו את המלך אנטיוכוס, לברך את בנו מיתרדטס השני.<ref>[[Beck 2004|Beck 2004, 297-306]]</ref> סביר כי ואירוע קוסמי זה, אשר התרחש לאחר לידתו והמלכתו של אנטיוכוס, קיבל פרשנות רוחנית: אנטיוכוס זיהה עצמו עם מערך הכוכבים "אריה", והתקבצות ארבעת הכוכבים סביבו פורשה כהתקבצות ארבעת אלים וכהוכחה נראית לעין לעצם היותו נשגב ואלוהי.&nbsp;ייתכן אף&nbsp;ועצם ה"איחוד השמיימי" היה הסיבה להקמת ה Hierothesion.<ref>[[Duchense-Guillemin 1978|Duchense-Guillemin 1978, 195-196]]</ref> זהו למעשה שימוש בכת פולחן השליט באופן תעמולתי לאישרור "המנדט השמיימי" של שושלת השלטון, ולשימור המשכיות השלטון מהאב אנטיוכוס לבנו מיתרדטס. <span style="background-color: #ff0000">טיארות-העברת שלטון </span><br>

<span style="background-color: #ffffff">אנטיוכוס מגדיר את המבנה המערכתי של הדת הכולל הקצאת אדמות לשם הכנסה קבועה לקיום כת פולחן השליט. מצוין כי הכנסות אלו הן אשר יקיימו את "הכת הבלתי פוסקת", וכך מעוצבת תשתית כלכלית עמידה להמשכיותה. בנוסף, כוהני הדת נבחרים ומולבשים בכסות ההולמת את הגזע הפרסי אליו משייך עצמו אנטיוכוס בכל הנוגע לפולחן דתי - כסות המתאימה לדבריו למזלו הטוב ולתפארת האלים ("I set aside for the ample provision of sacrifices; 7 an unceasing cult and chosen priests arrayed in such vestments as are proper to the race of the Persians").&nbsp;שוב, ניתן לראות כאן את ההבדלה של אנטיוכוס בין תפיסתו את חייו שלו על מזלו הטוב, לבין תפיסתו את האלים המפוארים אשר מעליו ואשר אחראים למזלו זה ("dedicated the whole array and cult in a manner worthy of my fortune and the majesty of the gods.")<ref>[[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 2.6|כתובות הר נמרוט 2.6-7]]</ref></span> 

כפי שנזכר בסוף הכתובת הראשונה, שוב מוגדרים ימי חג המוקדשים לאלים חודשיים על פי יום הולדתו ויום הכתרתו של המלך - כך אנטיוכוס מהווה מעין גשר לנתיניו לזביחה לאלים, וזאת מבלי לזנוח את פולחניהם העתיקים.<ref name="null">ראה [[[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק ראשון#הערה 18|הערה 18]]</ref> ישנם רמזים חוזרים שוב כפי בכתובת הראשונה אודות חוסר ההומוגניות שבאוכלוסיית קומגנה שכן אנטיוכוס שואף להחלת ימי החג לאליו על כלל נתיניו, ולא משנה מאיזה מסגרת דתית מקורם ("all the inhabitants of my realm may offer both the ancient sacrifices... and also new festivals"). אלים אלו נקראים בפיו "were my guides in a prosperous beginning and have been the source of universal blessing for my whole kingdom", כלומר, הם המקור הדתי לברכה הנחה על קומגנה, מעצם השגחתם על המלך אנטיוכוס.<ref>[[Nemrud-Dag inscriptions#Nemrud-Dag inscriptions 2.6|כתובות הר נמרוט 2.8-9]]</ref> 

'''<br><u>Zeus / Oromasdes -&nbsp;הכתובת השלישית מאחורי תחריט האלים&nbsp;זאוס ואורומסדס</u> <br>'''

<br>

<u>'''The Goddess of Kommagene - הכתובת הרביעית, מאחורי תחריט האלה המגנה של קומגנה'''</u> 

<br>

<br>

<u>'''Apollo / Mithras / Helios / Hermes - הכתובת החמישית, מאחורי תחריט האלים אפולו, מית'רס, הליוס והרמס'''</u><br><br><br>

*בגזוזטרא של זרטוסטרא 
*צבא פולין 
*אני, אנטיוכוס 
*ברבורים לבנים 
*מעלות הרומאי הטוב - ורגיליוס 
*"אילו סוס טרויאני"

<br>
<div align="center">'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|לפרק הקודם]] / [[תשע ב' - בין אלים ובני אדם - עבודה מסכמת - אורי גונן|חזרה לעמוד הראשי]] / [[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|לפרק הבא]] <div align="center"></div>'''</div>
<br>&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; <references />&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
</div></div>