הבדלים בין גרסאות בדף "אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק ראשון"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 3: שורה 3:
 
<br>מרקוס קיקרו,&nbsp;בספר הראשון של חיבורו 'שיחות בטוסקולום'&nbsp;אומר כי "אדם המעלה על כתב&nbsp;את מחשבותיו, בשעה שאינו יכול לארגנן או לבארן, וכשאין לו דבר מענג להציע לקורא, מבזבז לשווא גם את האותיות וגם את זמנו".<ref name="null">[http://thriceholy.net/Texts/Tusculan1.html#I קיקרו, שיחות בטוסקולום 1.3]</ref>&nbsp;קיקרו הינו מקור ראשוני מקורב למלך אנטיוכוס, אשר היה מכותב עימו בנושאי מודיעין.&nbsp;אף&nbsp;אם עולה מן הכתבים כי לא סמך על אנטיוכוס ועל טוהר כוונותיו,<ref>[[Cicero, Epistulae ad Familiares 15.1-4|קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4]]</ref>&nbsp;הצהרה זו מחיבורו וודאי הייתה מקנה לאנטיוכוס נקודות זכות בעיני קיקרו, שכן זה הראשון לא בזבז לא אותיות ולא זמן&nbsp;- אלא&nbsp;הצהיר בכתובות אבן ובפיסול, באופן מאורגן וברור את כוונותיו, שאיפותיו, אמונותיו ודיעותיו.&nbsp;אמנם אין&nbsp;ברשותנו אפשרות לחזור בזמן ולא לקרוא מחשבות, אולם הכתובות בהר נמרוט&nbsp;הן הדבר הכי קרוב לכך שכן הן מאפשרות לנו,&nbsp;אם לא לחדור לתוך מחשבתיו ואמונותיו של אנטיוכוס, לפחות לקבל תמונה ברורה של מה שהוא&nbsp;היה&nbsp;רוצה&nbsp;להציג כמחשבותיו ואמונותיו, ובאופן האמין ביותר. כתובות אלו הינן המקור&nbsp;הראשוני ביותר האפשרי שכן אמנם לא נכתבו בידיו&nbsp;של&nbsp;אנטיוכוס עצמו אלא בידי&nbsp;בעלי מלאכתו,<ref>[[Crowther 2003| .Crowther, Charles. "Inscriptions of Antiochus I of Commagene and other epigraphical finds" in Zeugma :interim reports, rescue excavations (Packard Humanities Institute), Inscription of Antiochus I, bronze statue of Mars, house and mosaic of the the Synosai, and recent work on the Roman army at Zeugma, ed J.H. Humphrey (Portsmouth: Journal of Roman Archaeology, 2003), pp. 58. ]] קרווט'ר טוען כי ייתכן והכתובות ב Nemrut Dag, ב Zeugma וב Belkis Tepe כולן נעשו בידיו של אותו סתת אבן, וזאת על פי מידתן הפיזית של האותיות החרוטות וסגנון הכתיבה (אות 'סיגמא' מרובעת, ואות 'אלפא' עם קו רוחבי שבור).</ref> אולם בתור המוח שמאחורי ידיים אלו, הכתובות&nbsp;מהוות&nbsp;מראה למחשבתו&nbsp;של המלך.&nbsp;  
 
<br>מרקוס קיקרו,&nbsp;בספר הראשון של חיבורו 'שיחות בטוסקולום'&nbsp;אומר כי "אדם המעלה על כתב&nbsp;את מחשבותיו, בשעה שאינו יכול לארגנן או לבארן, וכשאין לו דבר מענג להציע לקורא, מבזבז לשווא גם את האותיות וגם את זמנו".<ref name="null">[http://thriceholy.net/Texts/Tusculan1.html#I קיקרו, שיחות בטוסקולום 1.3]</ref>&nbsp;קיקרו הינו מקור ראשוני מקורב למלך אנטיוכוס, אשר היה מכותב עימו בנושאי מודיעין.&nbsp;אף&nbsp;אם עולה מן הכתבים כי לא סמך על אנטיוכוס ועל טוהר כוונותיו,<ref>[[Cicero, Epistulae ad Familiares 15.1-4|קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4]]</ref>&nbsp;הצהרה זו מחיבורו וודאי הייתה מקנה לאנטיוכוס נקודות זכות בעיני קיקרו, שכן זה הראשון לא בזבז לא אותיות ולא זמן&nbsp;- אלא&nbsp;הצהיר בכתובות אבן ובפיסול, באופן מאורגן וברור את כוונותיו, שאיפותיו, אמונותיו ודיעותיו.&nbsp;אמנם אין&nbsp;ברשותנו אפשרות לחזור בזמן ולא לקרוא מחשבות, אולם הכתובות בהר נמרוט&nbsp;הן הדבר הכי קרוב לכך שכן הן מאפשרות לנו,&nbsp;אם לא לחדור לתוך מחשבתיו ואמונותיו של אנטיוכוס, לפחות לקבל תמונה ברורה של מה שהוא&nbsp;היה&nbsp;רוצה&nbsp;להציג כמחשבותיו ואמונותיו, ובאופן האמין ביותר. כתובות אלו הינן המקור&nbsp;הראשוני ביותר האפשרי שכן אמנם לא נכתבו בידיו&nbsp;של&nbsp;אנטיוכוס עצמו אלא בידי&nbsp;בעלי מלאכתו,<ref>[[Crowther 2003| .Crowther, Charles. "Inscriptions of Antiochus I of Commagene and other epigraphical finds" in Zeugma :interim reports, rescue excavations (Packard Humanities Institute), Inscription of Antiochus I, bronze statue of Mars, house and mosaic of the the Synosai, and recent work on the Roman army at Zeugma, ed J.H. Humphrey (Portsmouth: Journal of Roman Archaeology, 2003), pp. 58. ]] קרווט'ר טוען כי ייתכן והכתובות ב Nemrut Dag, ב Zeugma וב Belkis Tepe כולן נעשו בידיו של אותו סתת אבן, וזאת על פי מידתן הפיזית של האותיות החרוטות וסגנון הכתיבה (אות 'סיגמא' מרובעת, ואות 'אלפא' עם קו רוחבי שבור).</ref> אולם בתור המוח שמאחורי ידיים אלו, הכתובות&nbsp;מהוות&nbsp;מראה למחשבתו&nbsp;של המלך.&nbsp;  
  
<br>
+
&nbsp;
 +
 
 +
בשל אופיו יוצא הדופן של מפעל הפיסול המרשים של המלך אנטיוכוס בכל הנוגע להיקף, לרמת גימור ולתוכן כתובתיו המגלומני לכאורה, יש לבחון את האמור בכתובות בעין קפדנית ודקדקנית. בחרתי להתייחס אל הטקסט כמקור מרכזי במטרה לנסות ולברר (א) מה חשב לעצמו אנטיוכוס מקומגנה בהשקעתו עצומה זו לביסוס מה שנראה כדת פולחן שליט? (ב) מה הוא מקומו&nbsp;של הסינקרטיזם הנרחב הניכר בפועלו? (ג)&nbsp;מה היא המחשבה הדתית המשתקפת מכתובתו של אנטיוכוס?&nbsp;מכלול הכתובות נאסף למעשה מחמישה אסטלות לרגלי&nbsp;תבליטי אלים שונים, אולם אתייחס אל הטקסט כולו כמקור יחיד המורכב חמישה פרקים על פי חלוקה זו, כנהוג במחקר המודרני.<ref>הטקסט מורכב מחמישה פרקים שונים אשר נחקקו תחת תבליטי האלים השונים בטרסה המערבית של האתר. התרגום הינו על פי Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi The Hierothesion of Antiochus I of Commagene. 2 vols., Winona Lake, IN, 1996, p.213-217. את הטקסט כולו כמכלול חילקתי למשפטים ממוספרים בכל פרק ופרק, לשם הפנייה נוחה ויעילה למקור.</ref>
 +
 
 +
 
 +
 
 +
&nbsp;<br>
 
<div align="center">'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|לפרק הקודם]] / [[תשע ב' - בין אלים ובני אדם - עבודה מסכמת - אורי גונן|חזרה לעמוד הראשי]] / [[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|לפרק הבא]]'''</div></div></div>
 
<div align="center">'''[[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא|לפרק הקודם]] / [[תשע ב' - בין אלים ובני אדם - עבודה מסכמת - אורי גונן|חזרה לעמוד הראשי]] / [[אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב' בין אלים לבני אדם - פרק שני|לפרק הבא]]'''</div></div></div>
 
<references />
 
<references />

גרסה מ־18:37, 28 באוגוסט 2010

Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב


לפרק הקודם / חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא


מרקוס קיקרו, בספר הראשון של חיבורו 'שיחות בטוסקולום' אומר כי "אדם המעלה על כתב את מחשבותיו, בשעה שאינו יכול לארגנן או לבארן, וכשאין לו דבר מענג להציע לקורא, מבזבז לשווא גם את האותיות וגם את זמנו".[1] קיקרו הינו מקור ראשוני מקורב למלך אנטיוכוס, אשר היה מכותב עימו בנושאי מודיעין. אף אם עולה מן הכתבים כי לא סמך על אנטיוכוס ועל טוהר כוונותיו,[2] הצהרה זו מחיבורו וודאי הייתה מקנה לאנטיוכוס נקודות זכות בעיני קיקרו, שכן זה הראשון לא בזבז לא אותיות ולא זמן - אלא הצהיר בכתובות אבן ובפיסול, באופן מאורגן וברור את כוונותיו, שאיפותיו, אמונותיו ודיעותיו. אמנם אין ברשותנו אפשרות לחזור בזמן ולא לקרוא מחשבות, אולם הכתובות בהר נמרוט הן הדבר הכי קרוב לכך שכן הן מאפשרות לנו, אם לא לחדור לתוך מחשבתיו ואמונותיו של אנטיוכוס, לפחות לקבל תמונה ברורה של מה שהוא היה רוצה להציג כמחשבותיו ואמונותיו, ובאופן האמין ביותר. כתובות אלו הינן המקור הראשוני ביותר האפשרי שכן אמנם לא נכתבו בידיו של אנטיוכוס עצמו אלא בידי בעלי מלאכתו,[3] אולם בתור המוח שמאחורי ידיים אלו, הכתובות מהוות מראה למחשבתו של המלך. 

 

בשל אופיו יוצא הדופן של מפעל הפיסול המרשים של המלך אנטיוכוס בכל הנוגע להיקף, לרמת גימור ולתוכן כתובתיו המגלומני לכאורה, יש לבחון את האמור בכתובות בעין קפדנית ודקדקנית. בחרתי להתייחס אל הטקסט כמקור מרכזי במטרה לנסות ולברר (א) מה חשב לעצמו אנטיוכוס מקומגנה בהשקעתו עצומה זו לביסוס מה שנראה כדת פולחן שליט? (ב) מה הוא מקומו של הסינקרטיזם הנרחב הניכר בפועלו? (ג) מה היא המחשבה הדתית המשתקפת מכתובתו של אנטיוכוס? מכלול הכתובות נאסף למעשה מחמישה אסטלות לרגלי תבליטי אלים שונים, אולם אתייחס אל הטקסט כולו כמקור יחיד המורכב חמישה פרקים על פי חלוקה זו, כנהוג במחקר המודרני.[4]


 

  1. קיקרו, שיחות בטוסקולום 1.3
  2. קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4
  3. .Crowther, Charles. "Inscriptions of Antiochus I of Commagene and other epigraphical finds" in Zeugma :interim reports, rescue excavations (Packard Humanities Institute), Inscription of Antiochus I, bronze statue of Mars, house and mosaic of the the Synosai, and recent work on the Roman army at Zeugma, ed J.H. Humphrey (Portsmouth: Journal of Roman Archaeology, 2003), pp. 58. קרווט'ר טוען כי ייתכן והכתובות ב Nemrut Dag, ב Zeugma וב Belkis Tepe כולן נעשו בידיו של אותו סתת אבן, וזאת על פי מידתן הפיזית של האותיות החרוטות וסגנון הכתיבה (אות 'סיגמא' מרובעת, ואות 'אלפא' עם קו רוחבי שבור).
  4. הטקסט מורכב מחמישה פרקים שונים אשר נחקקו תחת תבליטי האלים השונים בטרסה המערבית של האתר. התרגום הינו על פי Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi The Hierothesion of Antiochus I of Commagene. 2 vols., Winona Lake, IN, 1996, p.213-217. את הטקסט כולו כמכלול חילקתי למשפטים ממוספרים בכל פרק ופרק, לשם הפנייה נוחה ויעילה למקור.