הבדלים בין גרסאות בדף "אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 3: שורה 3:
 
   
 
   
  
<span style="background-color: #ffffff">דמיינו את שביל החלב ובו&nbsp;מערכת שמש, בתוכה הסלע השלישי מהשמש הלוא הוא כדור הארץ, עליו&nbsp;יבשת אסיה,&nbsp;ובפינתה המערבית [http://en.wikipedia.org/wiki/Euphrates נהר הפרת] כנקודת ההתנגשות בין שתי&nbsp;המעצמות החזקות והגדולות בעולם במאה הראשונה&nbsp;לפנה"ס - האימפריה הרומית ו[http://en.wikipedia.org/wiki/Parthia האימפריה הפרתית]. שם ביניהן, מערבה לנהר הפרת ובין&nbsp;[http://en.wikipedia.org/wiki/Cappadocia קפדוקיה] ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Syria_(Roman_province) סוריה]&nbsp;-&nbsp;ממלכת [http://en.wikipedia.org/wiki/Kingdom_of_Commagene קומגנה] הקטנה, בה עיר הבירה סאמסוטה, בתוכה ארמון, ובו כיסא&nbsp;השליט&nbsp;עליו יושב "[http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochus_I_Theos_of_Commagene המלך הגדול אנטיוכוס], האל, הצדיק, האלוהות המתגלה..." [http://amitay.haifa.ac.il/index.php?title=Nemrud-Dag_inscriptions כמלך]-אלוהים המאחד את גרמי השמיים,&nbsp;המקבץ אליו את&nbsp;האלים כולם,&nbsp;הנותן&nbsp;לאנושות כולה מקור לפולחן, המגשר בין מזרח ומערב... כך לפחות, על פי דבריו ...&nbsp;<ref>[[Nemrud-Dag inscriptions|כתובות הר נמרוט בתרגום לאנגלית]] על פי Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi The Hierothesion of Antiochus I of Commagene (2 vols., Winona Lake, IN, 1996, p.213-217).</ref></span>  
+
<span style="background-color: #ffffff">דמיינו את שביל החלב ובו&nbsp;מערכת שמש, בתוכה הסלע השלישי מהשמש הלוא הוא כדור הארץ, עליו&nbsp;יבשת אסיה,&nbsp;ובפינתה המערבית [http://en.wikipedia.org/wiki/Euphrates נהר הפרת] כנקודת ההתנגשות בין שתי&nbsp;המעצמות החזקות והגדולות בעולם במאה הראשונה&nbsp;לפנה"ס - האימפריה הרומית ו[http://en.wikipedia.org/wiki/Parthia האימפריה הפרתית]. שם ביניהן, מערבה לנהר הפרת ובין&nbsp;[http://en.wikipedia.org/wiki/Cappadocia קפדוקיה] ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Syria_(Roman_province) סוריה]&nbsp;-&nbsp;ממלכת [http://en.wikipedia.org/wiki/Kingdom_of_Commagene קומגנה] הקטנה, בה עיר הבירה סאמסוטה, בתוכה ארמון, ובו כיסא&nbsp;השליט&nbsp;עליו יושב "[http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochus_I_Theos_of_Commagene המלך הגדול אנטיוכוס], האל, הצדיק, האלוהות המתגלה..." כמלך-אלוהים המאחד את גרמי השמיים,&nbsp;המקבץ אליו את&nbsp;האלים כולם,&nbsp;הנותן&nbsp;לאנושות כולה מקור לפולחן, המגשר בין מזרח ומערב... כך לפחות, על פי דבריו ...&nbsp;<ref name="null">[[Nemrud-Dag inscriptions 1.1#Nemrud-Dag inscriptions|כתובות הר נמרוט בתרגום לאנגלית]] על פי Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi The Hierothesion of Antiochus I of Commagene (2 vols., Winona Lake, IN, 1996, p.213-217).</ref></span>  
  
 
<br>
 
<br>

גרסה מ־19:07, 28 באוגוסט 2010

Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב

חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא

 

דמיינו את שביל החלב ובו מערכת שמש, בתוכה הסלע השלישי מהשמש הלוא הוא כדור הארץ, עליו יבשת אסיה, ובפינתה המערבית נהר הפרת כנקודת ההתנגשות בין שתי המעצמות החזקות והגדולות בעולם במאה הראשונה לפנה"ס - האימפריה הרומית והאימפריה הפרתית. שם ביניהן, מערבה לנהר הפרת ובין קפדוקיה לסוריה - ממלכת קומגנה הקטנה, בה עיר הבירה סאמסוטה, בתוכה ארמון, ובו כיסא השליט עליו יושב "המלך הגדול אנטיוכוס, האל, הצדיק, האלוהות המתגלה..." כמלך-אלוהים המאחד את גרמי השמיים, המקבץ אליו את האלים כולם, הנותן לאנושות כולה מקור לפולחן, המגשר בין מזרח ומערב... כך לפחות, על פי דבריו ... [1]


דברים אלו עולים מן הממצאים הארכיאולוגים ומן כתובות האסטלות ב Nemrut Dag - בדרום מזרח תורכיה של ימינו, על פסגת הר נמרוט בגובה 2,134 מטר מעל לפני הים מצוי אתר פולחן וקבורה עתיק. אתר זה היווה את לב הפולחן ואנדרטת ההנצחה למלך אנטיוכוס מקומגנה. אולם, אף אם הפולחן נמשך - בדרך זו או אחרת - האתר נזנח במרוצת המאות, ונותר כעדות אילמת המוכרת לאוכלוסייה המקומית בלבד כאתר הנצחה לאבותיה. אנדרטת הפולחן התגלתה לעיניים מערביות מודרניות רק ב-1881 על ידי מהנדס דרכים גרמני בשם Charles Sester אשר בחן דרכי הובלה עבור העות'מנים. השמועות אודות פסלי ענק עתיקים בראש הר נמרוט סחוף הרוחות והשלגים, הובילו ליציאת משלחת בינלאומית ספקנית ומשלחת מחקר תורכית בשנות ה-80 של המאה ה-19. תנאי מזג האוויר הקשים בפסגת ההר, עומק השלג אשר כיסה את העתיקות, והיעדר ציוד מתאים הותירו לשתי המשלחות יד חופשית לפעילות למשך שבועיים בלבד באתר תוך שהן מתעדות את הממצאים הנראים לעין כמיטב יכולתן. על כן, לוקים דווחיהם המתארים את האתר והכתובות במידע חלקי ולא מדויק. עם זאת, דיווחים אלו מסוף המאה ה-19 היוו בסיס מקובל לפרשנויות הסטוריוניות, גנאלוגיות ודתיות ברחבי העולם. כך תיעוד לא אובייקטיבי של המלך אנטיוכוס מקומגנה ושל הנצחתו באבן הוביל לתפיסה מעוותת את שושלתו, שלטונו, ונטייתו הפוליטית בקרב חוקרי התקופה ההלניסטית המאוחרת.[2]


כך נותר Nemrut Dag רעיון מסקרן, מרוחק ומסתורי עד לחפירות של הארכיאולוגית האמריקאית Theresa Goell (האשה המערבית הראשונה לחדור כה עמוק אל תוך מזרח תורכיה) ושל צוותה אשר חשפו את האתר כולו בשנות ה-50 של המאה ה-20, ואשר ליוו צוות אמריקאי נוסף בשנות ה-60. באותן שנים הושוו הכתובות אשר נחשפו ב Nemrut Dag לכתובות מאתרי פולחן והנצחה האחרים בשטחה של ממלכת קומגנה לשעבר, ואף ממצאי נומיסמטיקה שונים אשר נחשפו עד לשנות ה2000.[1]

 

אולם, הדיווח הארכיאולוגי המלא והמוגמר פורסם שנים רבות לאחר מכן ולאחר מותה של גואל (1985), על ידי Donald H. Sanders בסיועו של צוות החפירה המקורי. כיום ניתן לספק תיאור מפורט של האתר בראש ההר, אליו מובילות שתי דרכים עתיקות (אחת מדרום והאחרת מצפון). בראשו ממוקם תל קבורה מלאכותי (גובהו 49 מטר, והיקפו 152 מטר) ממערב וממזרח לו טרסות ועליהן שורות פסלים בגובה 8-10 מטר של המלך אנטיוכוס עצמו, פסלי אלים יוונים, פרסיים, וארמנים, שני פסלי אריות ושני פסלי נשרים. בנוסף, שורות פסלים קטנים יותר מתארות את אילן היוחסין של המלך אנטיוכוס, דרך שושלת מלכי פרס עד דריווש הראשון ושושלת המלכים ההלניסטים עד אלכסנדר הגדול. בנוסף פזורים סביב תל הקבורה לוחות אבן עליהם תבליטים אמנותיים המתארים אלים שונים על שמותיהם המברכים את המלך אנטיוכוס. דמויות אלו בעלות תווי פנים יוונים, בעוד לבושן ושערן בסגנון פרסי. על הטרסה המערבית תבליט אבן של אריה וסביבו מיצג אסטרולוגי של מערך הכוכבים צדק, מאדים וכוכב חמה המציג את האירוע האסטרונומי של ב7 ביולי בשנת 62 לפנה"ס. סידור הפסלים באתר כונה בכתובות אנטיוכוס "Hierothesion", ונמצאו לו מקבילות במכלול אתרי פולחן וכתובות הפזורים בממלכתו. אתר פולחן זה נועד ככל הנראה להיות מרכזה של דת חדשה שייסד אנטיוכוס, כפי שמשתקף מכתביו.

עדויות ארכיאולוגיות אלו הן אשר ממקדות את תשומת הלב בממלכת קומגנה העתיקה, ובמלכה רב הפעלים - שכן יחסית לממלכה קטנה ובעלת השפעה מצומצמת על היסטוריית המזרח התיכון כמו קומגנה, פועלו של אנטיוכוס באבן הותיר ממצאים מרשימים וברורים המהווים מקור היסטורי ראשוני מן ראשון במעלה. לאתר חשיבות ארכיאולוגית והיסטורית הן מקומית והן איזורית, תחילה בשל הדיוק ותשומת לבם הרבה של בעלי המלאכה בפרטי הלבוש ההיסטוריים של דמויות המנהיגים, המציגים יכולת מרשימה וחסרת תקדים באיזור ובזמן זה. בנוסף, מכיל האתר את התצוגה ההורסקופית היוונית הקדומה ביותר בתבליט מערך הכוכבים אשר פירושו האסטרולוגי מאפשר לקבע בזמן את האתר בצורה מדוייקת, באופן נדיר מבחינה ארכיאולוגית. הכתובות על גבי האסטלה מספקות עדות מכרעת - שאינה זמינה מאף מקור עתיק אחר - לרצף השושלת הסלאוקית, המקדונית והפרסית עד לדריוש הראשון ולאלכסנדר הגדול. הכתובות אף מוכיחות לראשונה כי אלכסנדר כונה "הגדול" עוד בימי קדם, ומעצם כך מהוות מקור היסטורי חשוב ביותר. ברמה המקומית, פרט לפולחן השליט המתואר בכתובות, איחוד האלוהיות ופולחני הדת היוונים והפרסיים ב Nemrut Dag הניבעים מן הפיסול האיקונוגרפי ומן הכתובות נתפסים בעיני חוקרים רבים כביטוי להיקף הנרחב אשר מילאה ממלכת קומגנה כחוליית מעבר לדתות מיבשת אסיה ממזרח ליבשת אירופה ממערב, על טוואי המעבר של פולחן האל מיתרס לרומא, ולאחר מכן אף לעלייתה של הנצרות.[3]


פרט לממצאים הארכיאולוגים על פסגת הר נמרוט כמקור ראשוני מובהק, מצויים מקורות עתיקים משניים ושלישוניים בכתובים בהם פיסות מידע על ממלכת קומגנה ועל מלכה אנטיוכוס הראשון, אשר ניתן ללקטם לשם יצירת רקע היסטורי מקיף ככל הניתן לתקופת פועלו של מלך זה. ממלכת קומגנה הייתה נתונה למאבק הן צבאי והן מדיני בין האימפריה הפרתית ובין האימפריה הרומית, וסביר כי היו התכתבויות והעלאות על כתב אודות קורותיה בקרב שתי מעצמות אלו. אולם, אין ביכולתנו לדלות מידע מן אלו הפרתים, שכן בפועל שרדו עד ימנו כתבים או העתקי כתבים הנוגעים לממלכת קומגנה לרוב בצורה עקיפה, ורק במקורות המערביים דוברי הלאטינית והיוונית של קיקרו בן התקופה המדוברת (מאה ראשונה לפני הספירה), סטארבו, יוספוס פלביוס, פליני הזקן ופלוטרכוס בני המאה הראשונה לספירה, אפיאנוס בן המאה השנייה לספירה, ודיו קאסיוס בן המאה השלישית לספירה.

 

התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר הנוגע לאנטיוכוס מדווח על התנהלותו בשנת 69 לפנה"ס כשליט ממלכת קומגנה אל מול המצביא הרומי לוקולוס.[4] בשל מיקומה הגיאוגרפי ועוצמתה הכלכלית,[5] יכלה קומגנה בראשותו של אנטיוכוס לבחור לעצמה בעלות ברית: רומא, קפדוקיה, ארמניה, פרתיה... אולם, אנטיוכוס התחיל בהיסוס וברגל שמאל מול האימפריה הרומית[6] - תחילה עמד במצור של לוקולוס על עיר הבירה סמוסאטה,[7] ולאחר מכן פומפיוס לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.[8]בתקופה זו סביר כי אנטיוכוס קיבל את המעורבות הרומית באיזורו בברכה לאחר שלטון המלך הארמני Tigranes אשר היה ידוע ביחסו השלילי לאוכלוסייה היוונית ברמת אנטוליה, ובה גם אוכלוסיית קומגנה.[9] אולם, אנטיוכוס ידע לשנות מדיניות במהירות ולהצטרף לאחד מ"12 המלכים הברברים" אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס. כך הצליח אנטיוכוס לשמור על נחלות אבותיו (כולל הנקודה האסטרטגית על מעברות נהר הפרת) כאשר פומפיוס חילק שטחים לממלכות המקומיות.[10] צעדיו של אנטיוכוס, בעיקר בשל קירבתו לפרתים, עודדה דאגה בקרב מושל קיליקה בשנת 51BC - מרקוס טוליוס קיקרו.[11] אף על פי כן, אנטיוכוס היה נחוש למנוע, או לפחות להסיט את הפלישה הארמנית-פרתית לאסיה הקטנה, ועל כן התמיד בדיווחיו לרומא אודות תנועות הצבא הפרתי (בדומה לשאר השליטים באנטוליה). דיווחיו היו מהימנים ויעילים, אולם האיום הפרתי לא פעל ישירות מול האימפריה הרומית באנטוליה. אנטיוכוס שמר על נאמנותו כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידות ממלכתו.[12] כך, שלח סיוע צבאי לפומפיוס במהלך מלחמת האזרחים הרומית מול יוליוס קיסר,[13] ועם השתנות הנסיבות לאחר תבוסתו של פומפיוס ניגש אנטיוכוס, במדיניות שקולה, לקבל את קיסר כמנצח בסוריה - וזכה ל"מחילה" ולאשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר.[14] 4 שנים לאחר רצח קיסר, חששו הרומאים פן הצלחת המצביא הפרתי פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים. כחלק מהלך מחשבה זה, בשנת 39BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס.[15] שנה לאחר מכן, ב38BC פאקורוס נפל בקרב, ועימו קרסה כל המערכה הצבאית הפרתית במערב ממלכתם.[16] אנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה פרתים ובעקבותיהם את הצבא הרומי אשר הגיע לתבוע לדרוש בני ערובה. שוב מצא עצמו אנטיוכוס מביט מראש חומותיו על המצור הרומי על עיר בירתו, הפעם בפניו של מרקוס אנטוני. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. מקורות עתיקים טוענים כי בפועל הסיבה הייתה עושרה הכלכלי של ממלכת קומגנה.[17] אולם, אנטיוכוס היה בעבר במצב זהה של מצור על עיר בירתו שהייתה בלתי חדירה לצבא שדה ובעלת אפשרות האספקה דרך נהר הפרת.[18] כיבוש סאמוסטה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי) את קומגנה.[19] מנקודת זמן זו ואילך לא מוזכר יותר אנטיוכוס בכתבי ההיסטוריה, אולם מצבת האבן האדירה בהר נמרוט נותרה בעינה.

 

בשנת 1987 הוכרז אתר Nemrut Dag על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, הנתון לידי "עמותת נמרוט". אמנם כל הראיות מצביעות על הימצאות קברו של המלך אנטיוכוס הראשון עצמו בלב התל, אולם עד ימנו אנו לא נחשף הקבר עצמו. עם זאת, חפירות ארכיאולוגיות החלו בשנת 2001, אולם טרם נסתיימו או הכריזו על ממצאים חדשים. במחינה חומרית, קיים צפי להון רב בתוך הקבר עצו, הן מבחינה חומרית והן מבחינה אקדמית, דוגמת הקברים הפרעונים - וזאת בשל הונה הרב של ממלכת קומגנה כפי שמתואר על ידי המקורות העתיקים, ובשל מימדיו של תל הקבורה.


</div></div>
  1. 1.0 1.1 כתובות הר נמרוט בתרגום לאנגלית על פי Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi The Hierothesion of Antiochus I of Commagene (2 vols., Winona Lake, IN, 1996, p.213-217). שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "null" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה
  2. Goell, Theresa. "Throne above the Euphrates." National Geographic 119:390-405. 1961.
  3. סיכום הממצאים כפי שנערכו בשנת 1996: Sanders, D.H. (ed.). Nemrut Dagi - The Hierothesion of Antiochus I of Commagene (2 vols., Winona Lake, IN, 1996).
  4. דיו קאסיוס 36.2
  5. דיו קאסיוס 49.20.5;פלוטרכוס, אנטוני 34.3-4
  6. סוליבן 1977, ע"מ 764
  7. פליני הזקן, תולדות הטבע 2.108
  8. אפיאנוס, המלחמות המיתרידאטיות 16.106
  9. פלוטרכוס, לוקולוס 21.3, 29.2 ; סוליבן 1977, ע"מ 763 ידוע מכתובתו של המלך אנטיוכוס כי הוא ראה בעצמו צאצא לשושלת ההלניסטית שמקורה באלכסנדר הגדול. בנוסף, כתובתויו בהר נמרוט ובשאר אתרי הפולחן הן ביוונית עתיקה, מה שמצביע על תרבות ואורח חיים אשר בבסיסם יוונים. על כן, סביר כי היותו של טיגראנס הארמני מלך שאינו מטיב עם האוכלוסייה היוונית היוותה מוקד לחיכוכים מול אנטיוכוס ונתיניו בממלכת קומגנה.
  10. פלוטרכוס, פומפיוס 38.2
  11. קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4
  12. סוליבן 1977, ע"מ 767
  13. אפיאנוס, מלחמות האזרחים 2.8.49
  14. קיקרו, מכתבים לקווינטוס 2.10.2
  15. דיו קאסיוס 48.41.5
  16. דיו קאסיוס 49.20.3 ; יוסטינוס 42.4.10
  17. דיו קאסיוס 49.20-22;פלוטרכוס, אנטוני 34
  18. סטראבון 16.2.3
  19. דיו קסיוס 49.20-22 ; פלוטרכוס, אנטוני 34. קיימת אף גרסא שונה לאירוע המצור המתארת את כניעת\כיבוש סאמסוטה אצל יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים 1.320, ובה נכבשת עיר הבירה על ידי אנטוני, בסיועו הצבאי של הורדוס. אולם, ריחוקו הגיאוגרפי והתרבותי של יוספוס פלביוס ממלכת קומגנה (שכן מוקדי עיסוקו היו יהודה ורומא), היעדר העדויות הארכיאולוגיות הן הארכיאולוגיות והן בכתובים, ואף ציונו של אנטיוכוס עצמו כי "זכה לחסד האלים לכל אורך שלטונו" בכתובתו בהר נמרוט, מעמידים בספק אמינות את גירסא זו של המצור על סמאסוטה, ונראה כי נגועים בנסיון עקיף להעצים את דמויו האכזרי של מלך יהודה בין השנים 37 לפנה"ס עד 4 לפנה"ס - הורדוס.