אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא

פסקת הקדמה

המקורות:

  1. מקורות יוונים\לאטינים
  2. ממצאים ארכיאולוגים
  3. מחקרים


התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר של אנטיוכוס הראשון מקומגנה הוא בשנת 69 לפנה"ס בהתנהלותו כשליט ממלכת קומגנה אל מול המצביא הרומי לוקולוס.[1] בתקופה זו קיבל אנטיוכוס את המעורבות הרומית בברכה לאחר שלטון המלך הארמני Tigranes באיזורו אשר לא היטיב עם אלו בעלי תרבות יוונית.[1][1] אנטיוכוס יכל לבחור בעלת ברית: רומא, קפדוקיה, ארמניה, פרתיה... אולם, התחיל בהיסוס וברגל שמאל מול האימפריה הרומית[1] - תחילה עמד במצור של לוקולוס על עיר הבירה סמוסאטה,[1] ולאחר מכן פומפיוס לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.[2]


  • אנטיוכוס ידע לשנות מדיניות במהירות ולהצטרף לאחד מ"12 המלכים הברברים" אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס (Plutarch. Pompey. 38.2). כך הצליח אנטיוכוס לשמור על נחלות אבותיו (כולל הנקודה האסטרטגית על נהר הפרת) כאשר פומפיוס חילק שטחים לממלכות המקומיות .
  • קומגנה התאימה לתוכניות של פומפיוס בנוגע לאיזור הפרת: פומפיוס שאף להשתמש בממלכות קומגנה, קפדוקיה ואוסרונה כמחסום טריטוריאלי בין הים השחור לים האדום. פומפיוס ריכז אינטרסים רומים בנקודות אסטרטגיות בהן הייתה קיימת אפשרות לייצב שושלת שלטון. הסכם זה החזיק מעמד במשך חצי מאה.
  • (765) רומא התאימה לתוכניות של אנטיוכוס שכן הברית עם רומא סייעה לשמר את השושלת קומגנה למשך 135 שנה. המגע הראשון עם האימפריה היה הססני, אך נחתם בברית חזקה, כפי שמיוצגת ההנחה הכנה של אנטיוכוס על עצמו כידידה של רומא (Philorhomaios) ב Nemrut Dag. 
  • מעבר לנהר הפרת שכנה האימפריה השנייה החזקה בעולם - הפרתים - ואנטיוכוס ידע להשתמש בברית עם רומא, תוך הישענות על יחסו הזהיר של פומפיוס כלפי העוצמה הפרתית (Justin 41.1.1 ; Dio 36.51.1,37.7.2 ; App. Mithr.106.501 ; Plut. Luc.30-31), כדי לשמר את עצמאותו. הברית נתנה לאנטיוכוס מרחב שליו לייצב את ממלכתו.

  • העימות התקופתי בין איזור ארמניה לבין הפרתים לא נסמך על המדיניות הרומית של הפרד ומשול, אלא עשה בה שימוש - שכן לשני העמים היו אינטרסים משותפים במקרי דוחק, במיוחד מול האימפריה הרומית ומול סכנת כיבוש הדרגתי (Dio 37.6.4).
  • (766) לאחר הבסת מלך ארמניה Tigranes ומלך פונטוס Mithridates Eupator, נותר קשר ברית בין הפרתים לארמניה. עם זאת, נראה היה כי גם אנטיוכוס וגם פומפיוס ציפו לתקופת רגיעה ושלום מול הפרתים. כך מספר שנים שררה מתיחות בין פרתיה לרומא בשאלת השליטה על ארמניה.
  • מרקוס ליקיניוס קראסוס, שהיווה את הצלע השלישית בטריאומווירט הראשון ששלט ברומא, שאף לתהילה צבאית כמו עמיתיו יוליוס קיסר ופומפיוס ולכן החליט לפלוש לאימפריה הפרתית. אנטיוכוס מקומגנה ראה את הכוח הרומי בדרכו לפגוש את הפרתים, אולם עצם העובדה כי כוח זה לא שב מקרב חרן שינה למשך שלושת הדורות הבאים את המדיניות בקומגנה:
    • התבוסה וההשפלה אשר חווה הצבא הרומי הובילו את אנטיוכוס לעשות שימוש בנישואים פוליטיים לחיזוק קשרים עם גורמים אנטי-רומיים כגון פרתיה, ממלכת Atropatene, Emesa ואף עם ממלכת החשמונאים ביהודה.
    • אנטיוכוס נקט גם באמצעים צבאיים - הוא הרחיב את שליטתו על נקודות מעבר הפרת אשר קודם לכן היו בידי הפרתים. כך הוא שירת את שתי האימפריות הגדולות, תוך דאגה לאינטרסים של ממלכתו.

  • צעדיו של אנטיוכוס, בעיקר בשל קירבתו לפרתים, עודדה דאגה אצל קיקרו ואנשיו, בשנת 51BC בה היה מושל קיליקה (Cic. Fam. 15.1-4).
    • (767) אף על פי כן, אנטיוכוס היה נחוש למנוע, או לפחות להסיט את הפלישה הארמנית-פרתית לאסיה הקטנה, ועל כן התמיד בדיווחיו לרומא אודות תנועות הצבא הפרתי (בדומה לשאר השליטים באנטוליה). דיווחיו היו מהימנים ויעילים, אולם האיום הפרתי לא פעל ישירות מול האימפריה הרומית באנטוליה.
    • אנטיוכוס שמר על נאמנותו כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידות ממלכתו. כך, שלח סיוע צבאי לפומפיוס במהלך מלחמת האזרחים הרומית (App. BC 2.8.49).

  • לאחר נצחונו של יוליוס קיסר על פומפיוס, הוא לא "שאל שאלות מביכות" והותיר לרוב השליטים המקומיים לשמור על זכויותיהם. כך אנטיוכוס במדיניות שקולה ניגש לקבל את קיסר כמנצח בסוריה - וזכה ל"מחילה" ולאשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר (Cicero. Ad Quint. Frat .2.10.2).
  • (768) קיסר הכיר בכך שקצה ההתפשטות הרומית ייקבע ע"י הפרתים, ועל כן שעה ששב לרומא לפגוש את ברוטוס בשנת 44BC, תיכנן לצאת למערכה כנגדם.
  • רציחתו של קיסר הורידה מעל אנטיוכוס ושליטי ממלכות אנטוליה את העול כבד של הליכה בדרכו של קרסוס.
  • 4 שנים לאחר מכן הפרתים נקטו יוזמה התקפית, וחצו את נהר הפרת. הפעם - הכוח הפרתי הובל בידי המצביא המבריק Pacorus-I, חתנו של אנטיוכוס. בנוסף לכך, היה פאקורוס מנהיג דומיננטי ופופולרי בשנים BC 40-39 שעה שהתקדם לתוך סוריה (Dio 49.20.4 ; Justin 42.4.5-7 ; Jos. BJ 1.248-322).
  • בתקופה זו אנטיוכוס שליט מבוגר ומנוסה - אחרי 30 שנה בהן בעלי בריתו הרומים (לוקולוס, פומפיוס, קיקרו וקיסר) לא הצליחו לפתור את הסכסוכים בינם לבין עצמם, וודאי שלא להגן על קומגנה מפני פרתיה. לאחר תקופת שלטון משגשגת, כאשר מקדשי פולחן השליט אשר ייסד הושלמו ברובם ברחבי ממלכתו וב Nemrut-Dag - לאנטיוכוס היו הישגים רבים להגן עליהם.
  • הרומאים חששו שהצלחת פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים. כחלק מהלך מחשבה זה, בשנת 39BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס (Cassius Dio. 48.41.5). שנה לאחר מכן, ב38BC פאקורוס נפל בקרב, ועימו קרסה כל המערכה הצבאית הפרתית במערב ממלכתם (Justin 42.4.10 ; Dio 49.20.3).

  • אנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה, ובעקבותיהם הרומאים אשר באו לתבוע אותם כבני ערובה.
  • שוב מצא עצמו אנטיוכוס מביט מראש חומותיו על המצור הרומי על עיר בירתו, הפעם בפניו של מרקוס אנטוני. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. נטען כי בפועל, הסיבה הייתה עושרה הכלכלי של ממלכת קומגנה (Plut. Ant. 34, Dio Cassius 49.20-22).
  • אנטיוכוס היה בעבר במצב זהה של מצור על עיר בירתו שהייתה בלתי חדירה לצבא שדה ובעלת אפשרות האספקה דרך נהר הפרת (Strabo 16.2.3).
  • כיבוש סאמוסטה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי) את קומגנה (Plut. Ant. 34.2-4 ; Josephus, The Jewish War 1.320 ; Dio Cassius 49.22.2).

  • מנקודת זמן זו ואילך אנטיוכוס לא מוזכר יותר בכתבי ההיסטוריה.
  1. אנטיוכוס הביט לעברו והדגיש את אבותיו (προγονοι).
  2. הוא הותיר ממלכה מגובשת ושלמה, בעלת מסורות, מצבות זיכרון וכתות פולחן שיעמדו במבחן הזמן למשך מאות.
  3. הסינקרטיזם התרבותי והאומנותי ב Nemrut Dag ובשאר אתרי הפולחן שהתלוו אליו הקביל לשילובים הפוליטיים אשר רקם בכדי לשמור על מקום ממלכתו בקרב ההיערכות מחדש במזרח הקרוב שעה שאימפריות הסלאוקים והארמנים פינו את מקומן לאלו של הפרתים והרומים.




  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 דיו קאסיוס 36.2 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "null" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "null" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "null" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "null" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה
  2. אפיאנוס, המלחמות המיתרידאטיות 16.106