אורי גונן עבודה מסכמת תשע ב בין אלים לבני אדם - מבוא

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
Crystal Clear app clock.png הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים.
ניתן כמובן לקרוא את הכתוב


חזרה לעמוד הראשי / לפרק הבא

פסקת הקדמה

המקורות: 

  1. ממצאים ארכיאולוגים: העדויות הארכיאולוגיות אשר הותיר אחריו אנטיוכוס מקומגנה, הן אלו אשר ממקדות בו את הפוקוס - שכן יחסית לממלכה שולית כמו קומגנה, ממצאים מרשימים, ברורים ומהווים מקור ראשוני מן המעלה הראשונה. מקור זה הינו כתביו של המלך אנטיוכוס עצמו, כחלק ממכלול אתרי פולחן וכתובות הפזורים בממלכתו, ובראשם אתר Nemrut Dagi ברמות אנטוליה. האתר היווה את לב הפולחן והאנדרטה המרשימה ביותר לעוצמתה של ממלכה קטנה זו. אולם, אף אם הפולחן - בדרך זו או אחרת - נמשך באתר, הוא נזנח במרוצת המאות, ונותר עדות אילמת ונסתרת מעין ולב התושבים באיזור זה.                                                                                                                                                                           העניין בעת המודרנית באתר החל עם "גילויו" מחדש ב1881 על ידי מהנדס דרכים גרמני בשם צ'רלס ססטר אשר בחן דרכי הובלה עבור העות'מנים. שנתיים לאחר מכן נבחן האתר על ידי אוסמן האמדי באי, ולאחריו על ידי משלחת גרמנית, אולם חפירה ארכיאולוגית מקצועית החלה רק בשנת 1953, ולאחריה משלחת חפירה אמריקאית עבדה באתר בשנת 1963.[1] בהמשך, הושוו שלל הכתובות אשר נחשפו ב Nemrut Dag לכתובות אחרות מאתרי פולחן והנצחה בשטחה של ממלכת קומגנה לשעבר, ואף ממצאי נומיסמטיקה שונים מן האתרים Arsameia on Nymphaion, Adiyaman, Sofraz Koy, Caputlu Agac Kulluk, Gaziantep.


  1. ,  

    

  1. מחקרים מודרניים: 
  2. מקורות יוונים\לאטינים: התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר של אנטיוכוס הראשון מקומגנה הוא בשנת 69 לפנה"ס בהתנהלותו כשליט ממלכת קומגנה אל מול המצביא הרומי לוקולוס.[2] בתקופה זו קיבל אנטיוכוס את המעורבות הרומית בברכה לאחר שלטון המלך הארמני Tigranes באיזורו אשר לא היטיב עם אלו בעלי תרבות יוונית.[3][4] אנטיוכוס יכל לבחור בעלת ברית: רומא, קפדוקיה, ארמניה, פרתיה... אולם, התחיל בהיסוס וברגל שמאל מול האימפריה הרומית[5] - תחילה עמד במצור של לוקולוס על עיר הבירה סמוסאטה,[6] ולאחר מכן פומפיוס לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.[7] אולם, אנטיוכוס ידע לשנות מדיניות במהירות ולהצטרף לאחד מ"12 המלכים הברברים" אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס. כך הצליח אנטיוכוס לשמור על נחלות אבותיו (כולל הנקודה האסטרטגית על נהר הפרת) כאשר פומפיוס חילק שטחים לממלכות המקומיות.[8] צעדיו של אנטיוכוס, בעיקר בשל קירבתו לפרתים, עודדה דאגה אצל קיקרו ואנשיו, בשנת 51BC בה היה מושל קיליקה.[9] אף על פי כן, אנטיוכוס היה נחוש למנוע, או לפחות להסיט את הפלישה הארמנית-פרתית לאסיה הקטנה, ועל כן התמיד בדיווחיו לרומא אודות תנועות הצבא הפרתי (בדומה לשאר השליטים באנטוליה). דיווחיו היו מהימנים ויעילים, אולם האיום הפרתי לא פעל ישירות מול האימפריה הרומית באנטוליה. אנטיוכוס שמר על נאמנותו כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידות ממלכתו.[10] כך, שלח סיוע צבאי לפומפיוס במהלך מלחמת האזרחים הרומית.[11] לאחר נצחונו של יוליוס קיסר על פומפיוס, הוא לא "שאל שאלות מביכות" והותיר לרוב השליטים המקומיים לשמור על זכויותיהם. כך אנטיוכוס במדיניות שקולה ניגש לקבל את קיסר כמנצח בסוריה - וזכה ל"מחילה" ולאשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר.[12] הרומאים חששו שהצלחת פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים. כחלק מהלך מחשבה זה, בשנת 39BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס.[13] שנה לאחר מכן, ב38BC פאקורוס נפל בקרב, ועימו קרסה כל המערכה הצבאית הפרתית במערב ממלכתם.[14] אנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה, ובעקבותיהם הרומאים אשר באו לתבוע אותם כבני ערובה. שוב מצא עצמו אנטיוכוס מביט מראש חומותיו על המצור הרומי על עיר בירתו, הפעם בפניו של מרקוס אנטוני. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. נטען כי בפועל, הסיבה הייתה עושרה הכלכלי של ממלכת קומגנה.[15] אנטיוכוס היה בעבר במצב זהה של מצור על עיר בירתו שהייתה בלתי חדירה לצבא שדה ובעלת אפשרות האספקה דרך נהר הפרת.[16] כיבוש סאמוסטה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי) את קומגנה.[17] מנקודת זמן זו ואילך אנטיוכוס לא מוזכר יותר בכתבי ההיסטוריה.




  1. על הממצאים הארכיאולוגיים משנות ה-50 וה-60: O.Hamdy Bey and Osgan Effendi, Le tumulus de Nemroud-Dagh. Constantinople, 1883 ; Goell, Theresa. Report of the Preliminary Survey of the Tomb of Antiochos I, King of Commagene Conducted by the American Schools of Oriental Research in 1953. Türk Arkeoloji Dergisi 6.1: 3-6, 1956 ; Goell, Theresa. 'The excavation of the "hierothesion" of Antiochus I of commagene on Nemrud Dagh (1953-56)'. Bulletin of American Schools of Oriental Research 147, 1957 ; Dörner Friedrich Karl; Hoepfner, Wolfram; Müller-Beck, H.; and Winkelmann, W. "Arsameia am Nymphaios : Bericht über die 1963 und 1964 ausgeführten Ausgrabungen". Archäologischer Anzeiger 80: cols. 188-236. 1965 ; Goell, Theresa. "Geophysical Survey of the Hierothesion and Tomb of Antiochos I of Commagene, Turkey" National Geographic Society Research Reports, 1963 Projects, pp 83-102. 1968 ; על הממצאים הארכיאולוגיים מאתרי הפולחן המשניים ברמת אנטוליה: Dörner, F.K. and Goell, Theressa. Kultinschrift von Antiochus I von Kommagene für das Hierothesion des Mithradates Kallinikos in Arsaneia am Nymphaois, in Dörner, F.K. and Goell, Arsameia am Nymphaios (Berlin 1963) p.36-92 ; Wagner, J. seleukeia am Eupharat / Zeugma. Wiesbaden 1976. ; Waldmann, H. Die Kommagenischen Kultreformen under König Mithridates I. Kallinikos und seinem Sohn Antiochus I. Leiden, 1973 ; Wagner, J. and Petzl, G. Eine Neue Temenos-Stele des Königs Antiochus I von Kommagene. ZPE 20, 1976. p.201-223 ; Wagner, J. (ed.) Gottkönige am Euphrat. Neue Ausgrabungen und Forschungen in Kommagene. Mainz 2000.
  2. דיו קאסיוס 36.2
  3. פלוטרכוס, לוקולוס 21.3, 29.2 ; סוליבן 1977, ע"מ 763
  4. באותה תקופה "הדבר החדש" בקומגנה היה רעיון ה-Philorhomaios = "חבר הרומאים". רעיון זה ייושם באותה תקופה גם בקפדוקיה מערבית לקומגנה, בשל כדאיות ברית עם האימפריה הרומית אשר חדרה לאיזור.
  5. סוליבן 1977, ע"מ 764
  6. פליני הזקן, תולדות הטבע 2.108
  7. אפיאנוס, המלחמות המיתרידאטיות 16.106
  8. פלוטרכוס, פומפיוס 38.2
  9. קיקרו, מכתבים לחברים 15.1-4
  10. סוליבן 1977, ע"מ 767
  11. אפיאנוס, מלחמות האזרחים 2.8.49
  12. קיקרו, מכתבים לקווינטוס 2.10.2
  13. דיו קאסיוס 48.41.5
  14. Justin 42.4.10 ; Dio 49.20.3
  15. דיו קאסיוס 49.20-22;פלוטרכוס, אנטוני 34
  16. סטראבון 16.2.3
  17. דיו קסיוס 49.20-22 ; פלוטרכוס, אנטוני 34. קיימת אף גרסא שונה לאירוע המצור על סאמסוטה אצל יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים 1.320, אולם אמינותה מוטלת בספק