הבדלים בין גרסאות בדף "אורי גונן תשע ב בין אלים ובני אדם עבודה"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ (Sullivan 1977 - The Dynasty of Commagene)
מ
שורה 257: שורה 257:
  
 
*ממלכת קומגנה שמרה על עצמאותה בין השנים 163 לפנה"ס - 72 לספירה, תוך ניווט מדיני עדין בין האימפריה הרומית לאימפריה הפרתית. עוצמתה הכלכלית נבעה תחילה מאדמותיה הפוריות. בנוסף, שליטתה בנתיבי הסחר באיזורה הציבה אותה כבת הברית העשירה ביותר של רומא.  
 
*ממלכת קומגנה שמרה על עצמאותה בין השנים 163 לפנה"ס - 72 לספירה, תוך ניווט מדיני עדין בין האימפריה הרומית לאימפריה הפרתית. עוצמתה הכלכלית נבעה תחילה מאדמותיה הפוריות. בנוסף, שליטתה בנתיבי הסחר באיזורה הציבה אותה כבת הברית העשירה ביותר של רומא.  
*המלוכה בקומגנה טענה להיותה מצאצאי שושלת [http://en.wikipedia.org/wiki/Orontid_Dynasty Orontid] הפרסית, בעלת קשר נישואים ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Darius_I_of_Persia דריוש הראשון], ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochus_III_the_Great אנטיוכוס הגדול] (ה-3) ולבית המלוכה הסלאוקי.
+
*המלוכה בקומגנה טענה להיותה מצאצאי שושלת [http://en.wikipedia.org/wiki/Orontid_Dynasty Orontid] הפרסית, בעלת קשר נישואים ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Darius_I_of_Persia דריוש הראשון], ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochus_III_the_Great אנטיוכוס הגדול] (ה-3) ולבית המלוכה הסלאוקי.  
 
*ההתערבות הרומית באיזור אנטוליה גברה לאחר [http://en.wikipedia.org/wiki/Third_Macedonian_War חיסול בית המלוכה המקדוני ב168 לפנה"ס]. ב 69 לפנה"ס שלט בקומגנה אנטיוכוס ה-I אשר קיבל בברכה את הרומאים, לאחר שלטון המלך הארמני [http://en.wikipedia.org/wiki/Tigranes_the_Great Tigranes] אשר לא היטיב אלו בעלי תרבות יוונית. רעיון ה-Philorhomaios = "חבר הרומאים" ייושם בשל כדאיות ברית עם האימפריה הרומית. אנטיוכוס התחיל בהיסוס - תחילה עמד במצור רומי על עיר הבירה, ולאחר מכן פומפיוס לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.  
 
*ההתערבות הרומית באיזור אנטוליה גברה לאחר [http://en.wikipedia.org/wiki/Third_Macedonian_War חיסול בית המלוכה המקדוני ב168 לפנה"ס]. ב 69 לפנה"ס שלט בקומגנה אנטיוכוס ה-I אשר קיבל בברכה את הרומאים, לאחר שלטון המלך הארמני [http://en.wikipedia.org/wiki/Tigranes_the_Great Tigranes] אשר לא היטיב אלו בעלי תרבות יוונית. רעיון ה-Philorhomaios = "חבר הרומאים" ייושם בשל כדאיות ברית עם האימפריה הרומית. אנטיוכוס התחיל בהיסוס - תחילה עמד במצור רומי על עיר הבירה, ולאחר מכן פומפיוס לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.  
 
*העימות התקופתי בין איזור ארמניה לבין הפרתים לא נסמך על המדיניות הרומית של הפרד ומשול, אלא עשה בה שימוש - לעמים היו אינטרסים משותפים במקרי דוחק, במיוחד מול האימפריה הרומית ומול סכנת כיבוש הדרגתי.אנטיוכוס ידע לשנות מדיניות במהירות ולהצטרף לאחד מ"12 המלכים הברברים" אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס:  
 
*העימות התקופתי בין איזור ארמניה לבין הפרתים לא נסמך על המדיניות הרומית של הפרד ומשול, אלא עשה בה שימוש - לעמים היו אינטרסים משותפים במקרי דוחק, במיוחד מול האימפריה הרומית ומול סכנת כיבוש הדרגתי.אנטיוכוס ידע לשנות מדיניות במהירות ולהצטרף לאחד מ"12 המלכים הברברים" אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס:  
 
**<u>קומגנה התאימה לתוכניות של פומפיוס</u> לאיזור הפרת: שאיפה להשתמש בממלכות&nbsp;קטנות כמחסום טריטוריאלי. פומפיוס ריכז אינטרסים רומים בנקודות אסטרטגיות בהן הייתה קיימת אפשרות לייצב שושלת שלטון.&nbsp;הסכם זה החזיק מעמד&nbsp;במשך חצי מאה.  
 
**<u>קומגנה התאימה לתוכניות של פומפיוס</u> לאיזור הפרת: שאיפה להשתמש בממלכות&nbsp;קטנות כמחסום טריטוריאלי. פומפיוס ריכז אינטרסים רומים בנקודות אסטרטגיות בהן הייתה קיימת אפשרות לייצב שושלת שלטון.&nbsp;הסכם זה החזיק מעמד&nbsp;במשך חצי מאה.  
 
**<u>רומא התאימה לתוכניות של אנטיוכוס</u>&nbsp;וסייעה לשמר את&nbsp;עצמאות קומגנה.&nbsp;המגע הססני הראשון עם רומא הפך לברית חזקה תוך הישענות על יחסו הזהיר של פומפיוס כלפי הפרתים. הברית נתנה לאנטיוכוס מרחב שליו לייצב את ממלכתו. ב&nbsp;Nemrut-Dag מיוצגת ההצהרה הכנה של אנטיוכוס&nbsp;על עצמו כידיד רומא&nbsp;(Philorhomaios).
 
**<u>רומא התאימה לתוכניות של אנטיוכוס</u>&nbsp;וסייעה לשמר את&nbsp;עצמאות קומגנה.&nbsp;המגע הססני הראשון עם רומא הפך לברית חזקה תוך הישענות על יחסו הזהיר של פומפיוס כלפי הפרתים. הברית נתנה לאנטיוכוס מרחב שליו לייצב את ממלכתו. ב&nbsp;Nemrut-Dag מיוצגת ההצהרה הכנה של אנטיוכוס&nbsp;על עצמו כידיד רומא&nbsp;(Philorhomaios).
*לתבוסת הרומאים&nbsp;ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Carrhae קרב חרן] הייתה השפעה ישירה למשך הדורות הבאים על המדיניות בקומגנה:
+
*לתבוסת הרומאים&nbsp;ב[http://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Carrhae קרב חרן] הייתה השפעה ישירה למשך הדורות הבאים על המדיניות בקומגנה:  
 
**נישואים פוליטיים לחיזוק קשרים עם גורמים אנטי-רומיים&nbsp;(פרתיה,[http://en.wikipedia.org/wiki/Atropatene Atropatene], [http://en.wikipedia.org/wiki/Emesa#Emesani_dynasty_and_Roman_rule Emesa],[http://en.wikipedia.org/wiki/Hasmonean ממלכת החשמונאים]).  
 
**נישואים פוליטיים לחיזוק קשרים עם גורמים אנטי-רומיים&nbsp;(פרתיה,[http://en.wikipedia.org/wiki/Atropatene Atropatene], [http://en.wikipedia.org/wiki/Emesa#Emesani_dynasty_and_Roman_rule Emesa],[http://en.wikipedia.org/wiki/Hasmonean ממלכת החשמונאים]).  
 
**אמצעים צבאיים להרחבת השליטה על נקודות מעבר הפרת אשר&nbsp;היו בידי הפרתים.
 
**אמצעים צבאיים להרחבת השליטה על נקודות מעבר הפרת אשר&nbsp;היו בידי הפרתים.
*אנטיוכוס שמר על נאמנותו לרומא, על אף&nbsp;חוסר אמונו של קיקרו (ב51BC היה מושל קיליקה), כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידותו,&nbsp;ואף שלח סיוע לפומפיוס במהלך מלחמת האזרחים.
+
*אנטיוכוס שמר על נאמנותו לרומא, על אף&nbsp;חוסר אמונו של קיקרו (ב51BC היה מושל קיליקה), כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידותו,&nbsp;ואף שלח סיוע לפומפיוס במהלך מלחמת האזרחים.  
*לאחר נצחונן יוליוס קיסר על פומפיוס, הוא הותיר לרוב השליטים המקומיים לשמור על זכויותיהם. כך אנטיוכוס ניגש לקבל "מחילה" ואשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר. קיסר הכיר בכך שקצה ההתפשטות הרומית ייקבע ע"י הפרתים, ועל כן תיכנן לצאת למערכה כנגדם. רציחת קיסר הורידה מעל אנטיוכוס ושליטי ממלכות אנטוליה את העול כבד של מלחמה בפרתים.
+
*לאחר נצחונן יוליוס קיסר על פומפיוס, הוא הותיר לרוב השליטים המקומיים לשמור על זכויותיהם. כך אנטיוכוס ניגש לקבל "מחילה" ואשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר. קיסר הכיר בכך שקצה ההתפשטות הרומית ייקבע ע"י הפרתים, ועל כן תיכנן לצאת למערכה כנגדם. רציחת קיסר הורידה מעל אנטיוכוס ושליטי ממלכות אנטוליה את העול כבד של מלחמה בפרתים.  
 
*4 שנים לאחר רצח קיסר הפרתים נקטו יוזמה התקפית, וחצו את נהר הפרת בראשות [http://en.wikipedia.org/wiki/Pacorus_I_of_Parthia המצביא המבריק&nbsp;Pacorus-I], חתנו של אנטיוכוס. בתקופה זו אנטיוכוס שליט מבוגר ומנוסה בעל הישגים רבים להגן עליהם. הרומאים חששו שהצלחת פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה&nbsp;יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים, ובשנת 39BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס. שנה לאחר מכן, ב38BC פאקורוס נפל בקרב, ואנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה.  
 
*4 שנים לאחר רצח קיסר הפרתים נקטו יוזמה התקפית, וחצו את נהר הפרת בראשות [http://en.wikipedia.org/wiki/Pacorus_I_of_Parthia המצביא המבריק&nbsp;Pacorus-I], חתנו של אנטיוכוס. בתקופה זו אנטיוכוס שליט מבוגר ומנוסה בעל הישגים רבים להגן עליהם. הרומאים חששו שהצלחת פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה&nbsp;יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים, ובשנת 39BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס. שנה לאחר מכן, ב38BC פאקורוס נפל בקרב, ואנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה.  
*שוב מצא עצמו אנטיוכוס תחת מצור רומי, הפעם של מרקוס אנטוני. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. נטען כי בפועל, הסיבה הייתה עושרה הכלכלי&nbsp;של ממלכת קומגנה. כיבוש עיר הבירה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי)&nbsp;את קומגנה.
+
*שוב מצא עצמו אנטיוכוס תחת מצור רומי, הפעם של מרקוס אנטוני. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. נטען כי בפועל, הסיבה הייתה עושרה הכלכלי&nbsp;של ממלכת קומגנה. כיבוש עיר הבירה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי)&nbsp;את קומגנה.  
*מנקודת זמן זו ואילך אנטיוכוס לא מוזכר בכתבי ההיסטוריה. לאורך 2מאות שמרה קומגנה על עצמאותה כשחקנית באבולוציה מן ההגמוניה הסלאוקית על נהר הפרת, ועד להסדרים בין הרומים לפרתים.&nbsp;הסינקרטיזם התרבותי והאומנותי ב Nemrut-Dag ובשאר אתרי הפולחן הקביל לשילובים הפוליטיים אשר רקם אנטיוכוס, ואף לשילוב האריסטוקרטי בין קומגנה&nbsp;לרומא (לפחות 3 נכדים ונכדה של&nbsp;אנטיוכוס ניהלו קריירות פוליטיות רומית)&nbsp;בכדי לשמור על עצמאות ממלכתו בקרב ההיערכות מחדש במזרח הקרוב שעה שאימפריות הסלאוקים והארמנים פינו את מקומן לאלו של הפרתים והרומים.&nbsp;
+
*מנקודת זמן זו ואילך אנטיוכוס לא מוזכר בכתבי ההיסטוריה. לאורך 2מאות שמרה קומגנה על עצמאותה כשחקנית באבולוציה מן ההגמוניה הסלאוקית על נהר הפרת, ועד להסדרים בין הרומים לפרתים.&nbsp;הסינקרטיזם התרבותי והאומנותי ב Nemrut-Dag ובשאר אתרי הפולחן הקביל לשילובים הפוליטיים אשר רקם אנטיוכוס, ואף לשילוב האריסטוקרטי בין קומגנה&nbsp;לרומא (לפחות 3 נכדים ונכדה של&nbsp;אנטיוכוס ניהלו קריירות פוליטיות רומית)&nbsp;בכדי לשמור על עצמאות ממלכתו בקרב ההיערכות מחדש במזרח הקרוב שעה שאימפריות הסלאוקים והארמנים פינו את מקומן לאלו של הפרתים והרומים.&nbsp;  
 
*מיקומה האסטרטגי של קומגנה, עושרה, והאריסטוקרטיה היוונית-איראנית&nbsp;המקושרת שלה, הוציאו מפרופורציה את&nbsp;חשיבותה בהתמודדות הרומאים עם ממלכות המזרח.&nbsp;&nbsp;  
 
*מיקומה האסטרטגי של קומגנה, עושרה, והאריסטוקרטיה היוונית-איראנית&nbsp;המקושרת שלה, הוציאו מפרופורציה את&nbsp;חשיבותה בהתמודדות הרומאים עם ממלכות המזרח.&nbsp;&nbsp;  
*הכוח החברתי והדתי של קומגנה נשמר שנים רבות לאחר בן המלוכה האחרון ממלכה זו, עם שרידים בצורת כוהני דת חשובים כמו בלבילוס.&nbsp;שרידים&nbsp;בסגנון קומגנה של&nbsp;מוניומנטים שושלתיים נמצאו פרושים מאתונה ועד לאתרים שסביב Nemrut Dag - דרכם נשקפו האידיאלים הגבוהים ואומץ הלב של אותה ממלכה נעלמה.  
+
*הכוח החברתי והדתי של קומגנה נשמר שנים רבות לאחר בן המלוכה האחרון ממלכה זו, עם שרידים בצורת כוהני דת חשובים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Tiberius_Claudius_Balbilus בלבילוס].&nbsp;שרידים&nbsp;בסגנון קומגנה של&nbsp;מוניומנטים שושלתיים נמצאו פרושים מאתונה ועד לאתרים שסביב Nemrut Dag - דרכם נשקפו האידיאלים הגבוהים ואומץ הלב של אותה ממלכה נעלמה.  
 
*פולחנות הכת של אנטיוכוס נמשכו מאות שנים, וכך החיוניות וההרגל הדתי בקומגנה נמשך ע"י אימוץ רעיונות פולחן חדשים על בסיס דומה - עובדה זו הייתה&nbsp;גורמת לאנטיוכוס לחייך...
 
*פולחנות הכת של אנטיוכוס נמשכו מאות שנים, וכך החיוניות וההרגל הדתי בקומגנה נמשך ע"י אימוץ רעיונות פולחן חדשים על בסיס דומה - עובדה זו הייתה&nbsp;גורמת לאנטיוכוס לחייך...
  

גרסה מ־11:34, 29 ביולי 2010

                            -                     A N T I O C H U S    I    " T H E O S "    O F    C O M M A G E N E                                                

 ---------------------------------- לערוך ------------------------- - ------------------ ----- לקרוא ----------- -------------------------------------- להתייעץ -----------------------------        

תשע ב בין אלים ובני אדם מטלות מסכמות

מקורות ראשוניים (על פי סדר כרונולוגי של האירועים המתוארים)

(#) = שנת האירוע המתואר במקור

(#) = שנת כתיבת במקור (משוער)


Nemrut Dagi inscriptions

(62BC~) כתובות הר נמרוט - תרגום לאנגלית (אמצע המאה ה-1 לפנה"ס, 62BC~).  

  • אנטיוכוס מציג את מוצאו "המבורך" לדבריו, ודווקא את קישורו לאנטיוכוס אפיפנס - המלך הסלאוקי אשר הגדיר עצמו כ"אל המתגלה".
  • אנטיוכוס מציג את פועלו, ועלה טיעונים להצדקת בניית אתר Nemrut Dag כפועל יוצא של אדיקותו הדתית כמעלתו החשובה ביותר, ובהתאם לכך - חסד האלים כלפיו.
  • ניכרת ההפרדה המחשבתית בין גופו של המלך, לבין נשמתו המיועדת לשבת לצד זאוס ב"כס השמיימי".
  • אנטיוכוס מצהיר כי הפך את ממלכתו למכון משכן משותף לכל האלים, ולאבותיו - אותם הוא מגדיר כגיבורים - אשר עמדו לצידו במאבקיו.
  • אנטיוכוס מגדיר את חוקי הפולחן ואכיפתו, מינוי כוהני הדת וחובותיהם, ימי חג הקשורים להולדתו והכתרתו, חלוקת אוכלוסיית "האימפרייה" שברשותו לצורך הסדר אדמינסטרטיבי לפולחן, ואת מקור ההכנסות לפולחן לשם שמירה על קיום מצוות הדת הנהוגות במקביל לקיום מצוות דתו החדשה.
  • מוסברים חובתן, מטרתן וזכויותיהן של "מוזיקאיות" אשר מינה אנטיוכוס, וכך גם של צאצאיהן. האיזכור החוזר ונשנה של "צאצאיהן אשר יוקדשו לתפקיד" מרמז אולי על היותן פרוצות מקדש למעשה.
  • אנטיוכוס שוב ושוב על הפרעות והעונשים הצפויים למפרי חוקיו הן בהקשר האדמינסטרטיבי והן בהקשר פולחני. 
  • אנטיוכוס מקבע את חוקיו כקדושים, בהצהרתו כי הם נאמרים בקולו, אך נוצרו במחשבתם של האלים. הוא מסביר כי מילוי "החוק הקדוש" ושמירה על קדושת המצוות מקורו בהבנה כי אלו יביאו חסד אישי למקיימהן.
  • אנטיוכוס חוזר ומצהיר, לאורך כל הכתובות ובעיקר בסיומה, כי הפרת חוקיו, פגיעה בקיומם, זלזול בפולחן או מירושו שלא כהלכה - ילוו בעונש כבד מידי האלים והאבות הקדושים, משום שאלו למעשה חוקיהם.
  • הוא מתפאר בכך שהציב מופת לאדיקות דתית ולעשייה נרחבת לנגד עיני צאצאיו, ומייחל להם לנסות ולהשתוות לו בהישגיו, וכך יזכו לברכת כל אלי אבותיו מפרס, מקדוניה וקומגנה.
  • אנטיוכוס מודע לחשיבות עמידות פולחנו לאורך הזמן, ושוב ומזכיר את ההטבות למקיימי פולחנו, לעומת עונשי מפיריו. הוא מסיים בהבטחה ואזהרה לשליט העתידי אשר אולי "ישתלט על הממלכה" כי במידה ויקיים את המצוות יזכה בתיווכו ודרך פועלו של אנטיוכוס בחסד האבות והאלים כולם.
    • ניכר הסינקרטיזם בין תרבות ודתות פרס ויוון, לצד הנוהגים המקומיים של קומגנה. עם זאת, ניכרת גם ההבדלה שעושה אנטיוכוס תחילה בין גופו לבין נשמתו, ובינו, לבין אבותיו, לבין האלים - הוא תמיד מציין כי האלים יפילו או ירוממו שליטים, שאבותיו ישמרו או ירדפו, אך מעולם לא כי הוא יפעל כמוהם לאחר מותו.
    • אנטיוכוס למעשה מציב עצמו כמגשר בין מספר גורמים: אלוהי הפרסים ואלוהי היוונים, אבותיו שבין פרס ליוון, כלל האנושות, נתיני ממלכתו והשליטים העתידיים של ממלכתו. כל זאת, בהנחה כי פולחנו כאל יימשך לנצח נצחים, וכי כך יישמר הקשר היווני-פרסי, ואנושי-אלמותי.

 


Pliny the Elder, The Natural History

Plin. Nat. 2.108 (סוף המאה ה-1 לספירה, 77-79AD).

  • התייחסות של פיליניוס הזקן לקומגנה כמקור ל "inflammable mud, called Maltha" = פטרול\נפט.
  • האנשת ה"חומר" ע"י פיליניוס, המייחס לחומר את היכולת לרדוף ולשרוף את החיילים על נשקם ושריונים.
  • ע"פ פליניוס, לא ניתן לכבות את בערת ה"חומר" ע"י מים, אלא רק ע"י אדמה.

Flavius Josephus , The Wars of the Jews

Josephus, The Jewish War 5.461 (סוף המאה ה-1 לספירה, 73-75AD).

  • מלך קומגנה מתואר כבעל הממלכה העשירה ביותר תחת השפעתה של רומא.

Plutarch, Lucullus

Plutarch. Lucullus. 21.3 + 29.2 (סוף המאה ה-1 לספירה).

  • שלטון מלך ארמניה טיגראנס הראשון קשה לתושבים היוונים באנטוליה, לכן היוונים מורדים במלך ה"ברברי" ומקבלים את הכובש הרומי לוקולוס.

Cassius Dio - Roman History - Fragments of Book 36

Dio Cassius 36.2 (אמצע המאה ה-3 לספירה, 229AD~).


Plutarch, Pompey

Plutarch. Pompey. 38.2 (סוף המאה ה-1 לספירה).

  • (66BC) הוקרת התודה של פומפיוס ל"12 מלכים ברברים", וביניהם אנטיוכוס מקומגנה, אשר סייעו לו לנצח את טיגראנס מלך ארמניה.

Appian, Mithridatic Wars  & Starbo, Geography

App. Mith. 16.106 (אמצע המאה ה-2 לספירה).

  • (64BC) לאחר הדחת מלך סוריה האחרון (Antiochus Asiaticus) יצא פומפיוס נגד אנטיוכוס I מקומגנה, אך הגיע עימו להסכם-ברית (64BC). 

App. Mith. 17.114 (אמצע המאה ה-2 לספירה).

Strabo 16.2.3 (תחילת המאה ה-1 לספירה, 20-23AD).

  • פומפיוס אף הוסיף לממלכתו שטחים כבושים מהאימפריה הסלאוקית וממסופוטמיה.

(Cicero, Epistulae ad Familiares (Letters to Friends 

Cic. Fam. 15.1-4 (אמצע המאה ה-1 לפנה"ס, 62-43BC).

  • (51BC) בתקופה בה קיקרו היה מושל קיליקיה (51BC) הוא קיבל מידע מודיעיני מאנטיוכוס על תנועות הצבא הפרתי.

Appian, The Civil Wars

App. BC 2.8.49 (אמצע המאה ה-2 לספירה).

  • (49BC) במלחמת האזרחים בין קיסר לפומפיוס אנטיוכוס שלח לפומפיוס סיוע צבאי.   

(Cicero, Epistulae ad Quintum Fratrem (Letters to and from Quintus

Cic. Ad Quint. Frat .2.10.2 (אמצע המאה ה-1 לפנה"ס, 59-54BC).

  • (45BC) לאחר נצחונו של יוליוס קיסר על פומפיוס, הוא הותיר לרוב השליטים המקומיים לשמור על זכויותיהם. כך אנטיוכוס במדיניות שקולה ניגש לקבל את קיסר כמנצח בסוריה - וזכה ל"מחילה" ולאשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר.

Cassius Dio - Roman History - Book 48 

Cassius Dio. 48.41.5 (אמצע המאה ה-3 לספירה, 229AD~).

  • הרומאים חששו שהצלחתו של פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה ואנטוליה יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים. כחלק מהלך מחשבה זה, בשנת 39BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס.

Plutarch, Antony

Plut. Ant. 34 (סוף המאה ה-1 לספירה).

(40BC~)פלוטרכוס מתאר את מלחמת הרומאים באימפריה הפרתית בפרובינקיה סוריה, כפי שהתנהלה ע"י פובליוס ונטידיוס בסוס.

  • לאחר נסיגת הכוחות הפרתים מזרחה, ונטידיוס נמנע מלרדוף אותם בשל חששו ממרקוס אנטוניוס המקנא בהצלחותיו ("feared the jealousy of Antony"). הוא מחליט להטיל מצור על עיר הבירה של קומגנה - סאמוסאטה, תחת המלך אנטיוכוס, אשר לדבריו תמך באימפריה הפרתית.
  • מתואר המאבק הפוליטי בין ונטידיוס למרקוס אנטוניוס בשנים של ירושת יוליוס קיסר: אנטיוכוס מסכים להיכנע ולשתף פעולה, וונטידיוס מבקש מאנטוניוס אישור.
  • אנטוניוס מסרב ומתעקש לכבוש את קומגנה בכוח כדי לפאר את שמו.
  • כאשר אנטיוכוס רואה כי אין דרך להגיע להסכם, ההגנה על עירו הופכת נחרצת ומרשימה, עד להארכת המצור לכדי שבירתו וכפיית הסכ על הרומאים.
  • מוסכם הסדר כספי של "קבלת מרות" מצד קומגנה. למרות ניצחונותיו בסופו של דבר אנטוניוס הדיח את ונטידיוס מתפקידו, ככל הנראה בגלל קנאה בהצלחתו או חשד לשחיתות מצידו. בסוס חזר לרומא ונערך לו טריומף בעקבות הישגיו בשדה הקרב.

Flavius Josephus, The Jewish War 

Josephus, The Jewish War 1.320 (סוף המאה ה-1 לספירה, 73-75AD).

  • (40BC~) ע"פ יוסף בן ממתיהו, נכבשה עיר הבירה של קומגנה - סאמוסטה - ע"י אנתוני, בשל סיועו של הורדוס.
  • הורדוס סייע לאנתוני בשל רצונו לחייב את אנתוני לסייע לו בעתיד.
  • המצור אילץ את אנטיוכוס I מקומגנה למסור את העיר לידי הרומים.

Cassius Dio, Roman History

Dio Cassius 49.20-22 (אמצע המאה ה-3 לספירה, 229AD~).

  • (40BC~) הסיבה ליציאת רומא כנגד אנטיוכוס לאחר הבסת הפרתים.
  • ניהול המערכה תחילה ע"י ונטידיוס, ולאחר מכן ע"י אנתוני.
  • מצור כושל על עיר הבירה סאמסוטה - ומו"מ משפיל שהסתיים בלא קבלת שבויים או סכום כסף לידי אנתוני.

Plutarch, Antony

Plut. Ant. 61 (סוף המאה ה-1 לספירה).

  • (31BC) לא ידוע תאריך פטירתו המדויק של אנטיוכוס, אך יורשו Mithridates II of Commagene מוזכר כשליט כבר בשנת 31BC - על כן לכל המאוחר זו שנת פטירתו.




מחקר מודרני

Beck 2004 - The Mysteries of Mithras

בחינת השפעת כת פולחן השליט אשר עיצב אנטיוכוס מקומגנה, על פולחן האל מיתרס במזרח הקרוב וברומא, ואף על ראשית הנצרות.

  • ייחוס ייסוד פולחן מיתרס (Mithras-Mysteries) למעמד השולי בהיררכיית הצבא והממשל בממלכת קומגנה. ייסוד כת פולחן השליט בקומגנה של אנטיוכוס באמצע המאה ה1 לפנה"ס, הניח את היסודות להתפתחות פולחן מיתרס, שהיה למעשה אלמנט בכת פולחן, בעל שני מאפיינים חשובים:
  1. המסורת הפרסית לפולחן אל השמש "מיתרה", הנזכר בפולחן הר נמרוט.
  2. שילוב אסטרולוגיה "מערבית" ליצירת "אמת אוניברסלית" של השלטון. לפולחן מיתרס לא עברו קבוצות הכוכבים עצמן, אלא הלך המחשבה של השלכה על גורמים שמיימיים.


  • פולחן השליט בקומגנה ריכז את האוניברסלי על הפרט, ומעצם התייחסותה הפרטנית הייתה למעשה מבוי סתום מבחינת דת, שאינו ניתן ל"ייצוא". לעומת זאת, פולחן מיתרס עשה שימוש ב"תמונות קוסמיות שמיימיות" לשם גאולה (פוטנציאלית) של כלל האנושות.


  • לאחר תקדים שנת 62BC, תנועת הכוכבים פורשה, או לפחות הוצגה ע"י האסטרולוגים המלכותיים כחזרה על טקס ההתקרבות, המפגש, והבירוך של המלך על ידי האלים כ"כוכב המלכותי". בשנת 26BC, אירעו אירועים אסטרולוגיים דומים לאלו בשנת 62BC, אשר בהתאם פורשו כשובם של האלים אשר בירכו את המלך אנטיוכוס, לברך את בנו מיתרדטס ה-II.

 

  • גם בNemrut-Dag וגם בKarakush גרמי שמיים ייצגו דמויות שמיימיות בשימוש אידיאולוגיית המלוכה כאלוהית. אותם שחקנים, ואותם "מפגשים שמיימיים" גויסו לאחר מאה ומחצית כאלמנטים לסיפורי ראשית הנצרות



Crowther 2003 - Iscriptions of Antiochus I of Commagene and other epigtaphical finds

ארגון כרונולוגי של אתרי פולחן השליט בקומגנה בהתאם להתפתחות הסינקרטיזם היווני-פרסי

  • הכתובות ב Nemrut-Dag הן מראשית שלטונו של המלך אנטיוכוס I.
  • הכתובות ב Zeugma הן מתקופה מאוחרת בשלטונו של המלך אנטיוכוס I.
  • ניתן לראות התפתחות של פולחן השליט:
    • הפולחן החל בסינקרטיזם יווני-פרסי, תוך דאגה לקיום הפולחן והטלת עונשים על מפריו.
    • הפולחן התפתח לכיוון אוריאנטציה יוונית, תוך ביסוס קדושת השליט ע"י מבט לאחור על הישגיו ואריכות ימיו.



Duchense-Guillemin 1978 - Iran ang Greece in Commagene

סקירת התפתחות פולחן אנטיוכוס מקומגנה, תוך בחינת מקורותיו ומרכיביו - האיראנים היוונים

  • בתחילת שלטונו, כשעדיין כינה עצמו "מלך" (Basileus), דגל בדת אימו Laodike (צאצאית לשושלת אלכסנדר) - עסק בפולחן לאפולו, ארטמיס ודיקטינה.
  • לאחר ההתכנסות השמיימית של ה-7.7.62 bc אנטיוכוס יוצר את ה-Hierothesion ב-Nemrut Dag, ומתחיל לכנות את עצמו "המלך הגדול" (Basileus Megas). במטרה למסד פנטאון אלים מוסכם, מתחילים מ4 אלים איראנים ומוצאים להם מקבילים יוונים (רק לאלוהות המשולשת המייצגת את האל Mithra ממונה כוהן דת מיוחד):
גרם שמיימי אל יווני אל איראני
planet Jupiter Zeus  Oromasdes
planet Mercury Apollo + Helios + Hermes Mithra
planet Mars Ares Artagnes
the Moon goddess Comagene  Anahita
  • הפנטאון עובר שינויים קלים: האלה קומגנה מוחלפת באלה הרה, ארס מוחלף (לאחר התפוגגות רושם האירוע השמיימי) בהרקולס הפופולרי. ניכרת התפתחות בחשיבות האסטרולוגיה, ובעליית חשיבותו של האל Mithra - השפעה אשר עברה בהמשך גם לרומא עצמה.



Sullivan 1977 - The Dynasty of Commagene

מדיניות החוץ של שלטון אנטיוכוס מקומגנה, כחלק משושלת מקומית, מול הארמנים, הסלאוקים, הפרתים והרומים

  • ממלכת קומגנה שמרה על עצמאותה בין השנים 163 לפנה"ס - 72 לספירה, תוך ניווט מדיני עדין בין האימפריה הרומית לאימפריה הפרתית. עוצמתה הכלכלית נבעה תחילה מאדמותיה הפוריות. בנוסף, שליטתה בנתיבי הסחר באיזורה הציבה אותה כבת הברית העשירה ביותר של רומא.
  • המלוכה בקומגנה טענה להיותה מצאצאי שושלת Orontid הפרסית, בעלת קשר נישואים לדריוש הראשון, לאנטיוכוס הגדול (ה-3) ולבית המלוכה הסלאוקי.
  • ההתערבות הרומית באיזור אנטוליה גברה לאחר חיסול בית המלוכה המקדוני ב168 לפנה"ס. ב 69 לפנה"ס שלט בקומגנה אנטיוכוס ה-I אשר קיבל בברכה את הרומאים, לאחר שלטון המלך הארמני Tigranes אשר לא היטיב אלו בעלי תרבות יוונית. רעיון ה-Philorhomaios = "חבר הרומאים" ייושם בשל כדאיות ברית עם האימפריה הרומית. אנטיוכוס התחיל בהיסוס - תחילה עמד במצור רומי על עיר הבירה, ולאחר מכן פומפיוס לחם בו והביאו לכדי ברית מאולצת.
  • העימות התקופתי בין איזור ארמניה לבין הפרתים לא נסמך על המדיניות הרומית של הפרד ומשול, אלא עשה בה שימוש - לעמים היו אינטרסים משותפים במקרי דוחק, במיוחד מול האימפריה הרומית ומול סכנת כיבוש הדרגתי.אנטיוכוס ידע לשנות מדיניות במהירות ולהצטרף לאחד מ"12 המלכים הברברים" אשר באו בברית צבאית עם פומפיוס:
    • קומגנה התאימה לתוכניות של פומפיוס לאיזור הפרת: שאיפה להשתמש בממלכות קטנות כמחסום טריטוריאלי. פומפיוס ריכז אינטרסים רומים בנקודות אסטרטגיות בהן הייתה קיימת אפשרות לייצב שושלת שלטון. הסכם זה החזיק מעמד במשך חצי מאה.
    • רומא התאימה לתוכניות של אנטיוכוס וסייעה לשמר את עצמאות קומגנה. המגע הססני הראשון עם רומא הפך לברית חזקה תוך הישענות על יחסו הזהיר של פומפיוס כלפי הפרתים. הברית נתנה לאנטיוכוס מרחב שליו לייצב את ממלכתו. ב Nemrut-Dag מיוצגת ההצהרה הכנה של אנטיוכוס על עצמו כידיד רומא (Philorhomaios).
  • לתבוסת הרומאים בקרב חרן הייתה השפעה ישירה למשך הדורות הבאים על המדיניות בקומגנה:
    • נישואים פוליטיים לחיזוק קשרים עם גורמים אנטי-רומיים (פרתיה,Atropatene, Emesa,ממלכת החשמונאים).
    • אמצעים צבאיים להרחבת השליטה על נקודות מעבר הפרת אשר היו בידי הפרתים.
  • אנטיוכוס שמר על נאמנותו לרומא, על אף חוסר אמונו של קיקרו (ב51BC היה מושל קיליקה), כל עוד הנסיבות הבטיחו את שרידותו, ואף שלח סיוע לפומפיוס במהלך מלחמת האזרחים.
  • לאחר נצחונן יוליוס קיסר על פומפיוס, הוא הותיר לרוב השליטים המקומיים לשמור על זכויותיהם. כך אנטיוכוס ניגש לקבל "מחילה" ואשרור בריתו עם רומא כלפי קיסר. קיסר הכיר בכך שקצה ההתפשטות הרומית ייקבע ע"י הפרתים, ועל כן תיכנן לצאת למערכה כנגדם. רציחת קיסר הורידה מעל אנטיוכוס ושליטי ממלכות אנטוליה את העול כבד של מלחמה בפרתים.
  • 4 שנים לאחר רצח קיסר הפרתים נקטו יוזמה התקפית, וחצו את נהר הפרת בראשות המצביא המבריק Pacorus-I, חתנו של אנטיוכוס. בתקופה זו אנטיוכוס שליט מבוגר ומנוסה בעל הישגים רבים להגן עליהם. הרומאים חששו שהצלחת פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים, ובשנת 39BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס. שנה לאחר מכן, ב38BC פאקורוס נפל בקרב, ואנטיוכוס נותר ללא תמיכה פרתית, אך עם זאת נאלץ לקבל פליטי מלחמה.
  • שוב מצא עצמו אנטיוכוס תחת מצור רומי, הפעם של מרקוס אנטוני. פעולתו של אנטוני כנגד קומגנה הייתה בטענה לדרישת שבויי המלחמה הפרתים, והענשת אנטיוכוס על הסיוע להם. נטען כי בפועל, הסיבה הייתה עושרה הכלכלי של ממלכת קומגנה. כיבוש עיר הבירה דרש זמן וכוח אדם רבים מאשר יכלו להציע בעלי בריתו של אנטוני בזמן זה, וכך נהדף המצור מבלי שהכוח הרומי מצליח להכריע צבאית או כלכלית (כופר כספי) את קומגנה.
  • מנקודת זמן זו ואילך אנטיוכוס לא מוזכר בכתבי ההיסטוריה. לאורך 2מאות שמרה קומגנה על עצמאותה כשחקנית באבולוציה מן ההגמוניה הסלאוקית על נהר הפרת, ועד להסדרים בין הרומים לפרתים. הסינקרטיזם התרבותי והאומנותי ב Nemrut-Dag ובשאר אתרי הפולחן הקביל לשילובים הפוליטיים אשר רקם אנטיוכוס, ואף לשילוב האריסטוקרטי בין קומגנה לרומא (לפחות 3 נכדים ונכדה של אנטיוכוס ניהלו קריירות פוליטיות רומית) בכדי לשמור על עצמאות ממלכתו בקרב ההיערכות מחדש במזרח הקרוב שעה שאימפריות הסלאוקים והארמנים פינו את מקומן לאלו של הפרתים והרומים. 
  • מיקומה האסטרטגי של קומגנה, עושרה, והאריסטוקרטיה היוונית-איראנית המקושרת שלה, הוציאו מפרופורציה את חשיבותה בהתמודדות הרומאים עם ממלכות המזרח.  
  • הכוח החברתי והדתי של קומגנה נשמר שנים רבות לאחר בן המלוכה האחרון ממלכה זו, עם שרידים בצורת כוהני דת חשובים כמו בלבילוס. שרידים בסגנון קומגנה של מוניומנטים שושלתיים נמצאו פרושים מאתונה ועד לאתרים שסביב Nemrut Dag - דרכם נשקפו האידיאלים הגבוהים ואומץ הלב של אותה ממלכה נעלמה.
  • פולחנות הכת של אנטיוכוס נמשכו מאות שנים, וכך החיוניות וההרגל הדתי בקומגנה נמשך ע"י אימוץ רעיונות פולחן חדשים על בסיס דומה - עובדה זו הייתה גורמת לאנטיוכוס לחייך...

Young 1964 - Commagenian Tiaras: Royal and Divine

סקירת הכתרים\נזרים השונים על ראשי הדמויות ב Nemrut Dag, תוך בחינת משמעותן התיאולוגית, התרבותית, והפוליטית

  • אנדרטת Nemrut Dag מכילה, פרט להנצחת אבותיו ואליו של אנטיוכוס מקומגנה, גם את משנתו הפוליטית - העברת שלטונו באופן חלק וברור לבנו, בברכת האלים.
     

רעיונות, טענות, שאלות

מה לעזאזל הוא חשב לעצמו?
סיבות פרקטיות לייסוד פולחן השליט שלילת הסיבות
נסיון להשליט דת אחידה בממלכה. ארץ קטנה עם אוכלוסייה קטנה - את מי מול מי הוא מנסה לאחד?...
הבעת עוצמה כלכלית מול המעצמות - הפרתית והרומית. הבעת עושר שכזה עשוי להוביל לשיתוף פעולה, אך גם עלול להוביל לנסיון כיבוש (אנטוני)...
מלחמה פסיכולוגית מול שתי האימפריות - "אל תגעו בי, אני אל". גם לרומים היו מנהיגים "אלים"... ומי בכלל יודע אם הם שמעו על הפולחן שהוא הקים לעצמו...
נסיון לשמר את שושלת המלוכה. לא הייתה ממש שושלת מתחרה בממלכה...

ייסוד דת אוניברסלית בעלת מאפיינים פרסים ויוונים באמצע הדרך ביניהם, על סמך הקישור המשפחתי היווני-איראני --> נסיון "להשתלט על העולם" (!), או להביא "שלום עולמי" עם דת חובקת-כל.

למה שמישהו יקבל את הדת הזאת, מחוץ לגבולות קומגנה?...
אנטיוכוס ראה עצמו כמגשר בין תרבות פרס ויוון, בין אלי פרס לאלי יוון, בין אבותיו ליורשיו, בין נתיניו לכלל האנושות, ובין שלטונו שלו לבין גורלה של קומגנה כממלכה עצמאית.
סיבות אמונתיות לייסוד פולחן השליט שלילת הסיבות
השפעה של תפיסות מונותאיסטיות איזוריות (המכבים ביהודה, פולחן מיתרס, זורואסטריאניזם). לא טוען שהוא "האל האחד", אלא אל שווה בין שווים...
הצלחתו האישית הביאה אותו להאמין באלוהותו. הוא לא המלך הראשון שמצליח...
המשך רעיון הערצת השליט שהתחיל אביו.  אביו לא טען לאלוהותו, או לאלוהות בני משפחתו...
נסיון לשמר את שושלת המלוכה. לא הייתה ממש שושלת מתחרה בממלכה...
למה שהוא ישקיע כ"כ הרבה משאבים, זמן, ומאמץ ללא מניעים פוליטיים ברורים?


הגיון דתי?
  1. אנטיוכוס מדגיש שוב ושוב את אדיקותו הדתית.
  2. אנטיוכוס מתאר את עצמו כאל בין אלים.
  3. אנטיוכוס מודה לאלים שתמיד הצילו אותו והפכו אותו ל"אדון המצבים הנושאים".
    • אם כך, "מי הם אלוהיך, אלוהים?" - כיצד ייתכן שאנטיוכוס מגדיר עצמו אל, אם הוא בעצמו מאמין באלים להם הוא סוגד?
      • מי היא תפיסת האלוהות אשר אפשר לראות באופן נסיבתי במזרח הקרוב במאה הראשונה לספירה, ע"פ פועלו של אנטיוכוס?
        • כיצד נתפסו מעשיו של אנטיוכוס?
          • מהלך פוליטי-מדיני מבריק?
          • "זילות רעיון ה-Apotheosis"?
          • מעשים לגיטימיים לאור הצלחותיו?
          • מוזרות איזוטרית חסרת חשיבות והסבר?
          • טירוף? . . .  

דברים שצריך לעשות. מתישהו . . . 

  • Joseph על אנטיוכוס מקומגנה





 


    </div></div></div></div></div></div></div>