הצגת המקור של הדף "אורי גונן תשע ב סדנא למיומנויות מחקר - מטלה מסכמת"

= '''אנטיוכוס הראשון&nbsp;"האל" מקומגנה'''  =

פרק א: מי הוא אנטיוכוס מקומגנה? מה הם המקורות הכתובים העומדים לרשותנו? מה המצב של החקר הארכיאולוגי? מטבעות, פסלים, ציורים ומקורות אחרים. 3 עמודים לכל היותר. <br>פרק ב: ניתוח קפדני ודקדקני (close reading, בלע"ז) של דבריו של אנטיוכוס עצמו בכתובות מנמרוט-דאג (ומקומות אחרים). <br>פרק ג: מסקנות אישיות מהקריאה, בנסיון להבין את הדימוי שאנטיוכוס מנסה ליצור לעצמו באמצעות הכתובות בפרט ומפעלו הדתי בכלל. אם יש מסקנות המשליכות גם על היחסים הבינלאומיים, או על שאלות פוליטיות מקומיות, זה המקום לציינן. 

<br>

ניתן לבחון את סיפורו של אנטיוכוס הראשון מקומגנה, בהיקשר של האלהה ובתווך שבין אלים לבני אדם, במספר היקשרים: 

#היקשר של יחסין בינלאומיים בין ממלכת קומגנה לבין בנות בריתה הקטנות, ובין ממלכת קומגנה לאימפריות הגדולות - הרומית והפרתית. 
#היקשר תיאולוגי התפתחותי הנוגע למקורות פולחן האל מיתרס, ואף לסיפורי ראשית הנצרות. 
#היקשר מקומי מצומצם המסתמך על כתובתו של אנטיוכוס ב Nemrut Dag כמקור ראשוני מן המעלה הראשונה והברורה ביותר.

*בחרתי לנקוט בגישה השלישית, תוך שימוש בטקסט העתיק הראשוני פרי מחשבתו של אנטיוכוס כעמוד השידרה של העבודה: סקירת הטקסט ומתן פרשנות אשר לפי דעתי עולה ממנו, תוך הסתמכות על מקורות עתיקים (בלאטינית וביוונית) הנוגעים לממלכת קומגנה, לשם חיזוק וביסוס טענותי ופרשנותי.

<br>

= '''מי הוא אנטיוכוס מקומגנה?'''  =
<div align="right">
== '''מקורות עתיקים&nbsp; (על פי סדר כרונולוגי של האירועים המתוארים)'''  ==

'''(<span style="color: #00ff00">#</span>)''' = שנת האירוע המתואר במקור 

'''(<span style="color: #339966">#</span>)''' = שנת כתיבת המקור (משוער) 

=== <br>'''<span style="background-color: #ffffff">[http://en.wikipedia.org/wiki/Pliny_the_Elder <span style="color: #000000">Pliny the Elder</span>]</span>'''<span style="background-color: #ffffff">, The Natural History</span>  ===

[[Pliny the Elder, Natural History 2.108|'''<span style="color: #0000ff">Plin. NH. 2.108</span>''']]'''<span style="color: #339966">&nbsp;(סוף המאה ה-1 לספירה, 77-79AD).</span>''' 

*איזכור של&nbsp;פיליניוס הזקן לממלכת קומגנה כמקור ל "inflammable mud, called Maltha" = תרכובת כימית תת קרקעית הדומה לזפת נוזלית, בעלת תכונות הדומות לאלו של נפט. פיליניוס מייחס לחומר את היכולת לרדוף ולשרוף את החיילים על נשקם ושריונים, ועפ"יו&nbsp;לא ניתן לכבות את בערתו ע"י&nbsp;מים, אלא רק ע"י אדמה.

<br>

=== [http://en.wikipedia.org/wiki/Josephus <span style="color: #000000">Flavius Josephus</span>] , The Wars of the Jews <br> ===

[[Josephus, The Jewish War 5.461|'''<span style="color: #0000ff">Josephus, The Jewish War 5.461</span>''']]'''<span style="color: #339966">&nbsp;(סוף המאה ה-1 לספירה, 73-75AD).</span>''' 

*מלך קומגנה מתואר כבעל הממלכה העשירה ביותר תחת השפעתה של רומא.

&nbsp; 

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Cassius_Dio <span style="color: #000000">Dio </span><span style="color: #000000">Cassius</span>]&nbsp;- Roman History - Fragments of Book&nbsp;36 <span style="color: #000000">'''('''</span><span style="color: #00ff00">'''69BC''' </span> ===

<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">[[Dio Cassius 36.2|'''Dio Cassius 36.2''']]</span></span>'''<span style="color: #339966"> (אמצע המאה ה-3&nbsp;לספירה, 229AD~).</span>''' 

*<span style="color: #000000">'''&nbsp;'''</span>אנטיוכוס I מקומגנה מוזכר לראשונה בהקשר מלחמת הקונסול הרומי&nbsp;[http://en.wikipedia.org/wiki/Lucullus <span style="color: #0000ff">לוקיוס ליקיניוס לוקולוס</span>]<span style="color: #0000ff">&nbsp;</span><span style="color: #000000">במלך ארמניה </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Tigranes_the_Great <span style="color: #0000ff">טיגרנס הגדול</span>]'''.'''

<br>

=== <span style="color: #000000">[http://en.wikipedia.org/wiki/Plutarch <span style="color: #000000">Plutarch</span>], Lucullus</span>  ===

<span style="color: #0000ff">[[Plutarch. Lucullus. 21.3 + 29.2|'''Plutarch. Lucullus. 21.3 + 29.2''']]</span>'''<span style="color: #339966">&nbsp;(סוף המאה ה-1 לספירה).</span>''' 

*שלטון מלך ארמניה טיגראנס הראשון קשה לתושבים היוונים באנטוליה, לכן היוונים מורדים במלך ה"ברברי" ומקבלים את הכובש הרומי לוקולוס.

<br>

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Plutarch <span style="color: #000000">Plutarch</span>]<span style="color: #000000">,&nbsp;Pompey (</span><span style="color: #00ff00">66BC </span> ===

<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">[[Plutarch. Pompey. 38.2|'''<span style="color: #0000ff">Plutarch. Pompey. 38.2</span>''']]</span></span>'''<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">&nbsp;<span style="color: #339966">(סוף המאה ה-1 לספירה).</span><br></span></span>'''

*&nbsp;הוקרת התודה של פומפיוס הרומאי ל"12 מלכים ברברים", וביניהם אנטיוכוס מקומגנה, אשר סייעו לו לנצח את טיגראנס מלך ארמניה.

<br>

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Appian <span style="color: #000000">Appian</span>], Mithridatic Wars&nbsp; &amp; [http://en.wikipedia.org/wiki/Strabo <span style="color: #000000">Starbo</span>], Geography&nbsp;(<span style="color: #00ff00">64BC&nbsp; </span> ===

[[Appian. Mithridatic Wars. 16.106|'''<span style="color: #0000ff">App. Mith. 16.106</span>''']]'''<span style="color: #339966">&nbsp;(אמצע המאה ה-2 לספירה).</span><br>'''

*<span style="color: #000000">לאחר הדחת מלך סוריה האחרון ([http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochus_XIII_Asiaticus Antiochus Asiaticus]) יצא [http://en.wikipedia.org/wiki/Pompey <span style="color: #0000ff">פומפיוס</span>]<span style="color: #000000">&nbsp;</span>נגד אנטיוכוס מקומגנה, אך הגיע עימו להסכם-ברית (64BC).&nbsp;</span>

<br>

'''<span style="color: #0000ff">[[Appian. Mithridatic Wars.17.114|<span style="background-color: #ffffff">App. Mith. 17.114</span>]]</span>'''''<span style="color: #0000ff"><span style="color: #000000"><span style="background-color: #ffffff"> <span style="color: #339966">(אמצע המאה ה-2 לספירה)</span></span></span></span> + '''''<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #00ff00">[[Strabo 16.2.3|<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">Strabo 16.2.3</span></span>]]</span></span>&nbsp;<span style="color: #339966"><font style="background-color: #ffffff">(תחילת המאה ה-1 לספירה, 20-23AD).</font></span>''' 

*פומפיוס אף הוסיף לממלכתו שטחים כבושים מהאימפריה הסלאוקית וממסופוטמיה.

<br>

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Cicero <span style="color: #000000">Cicero</span>], Epistulae ad Familiares (Letters to Friends)&nbsp;(<span style="color: #00ff00">51BC&nbsp; </span> ===

<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">[[Cicero. Epistulae ad Familiares. 15.1-4|'''<span style="color: #0000ff">Cic. Fam. 15.1-4</span>''']]</span></span>'''<span style="color: #339966">&nbsp;(אמצע המאה ה-1&nbsp;לפנה"ס, 62-43BC).</span>''' 

*<span style="color: #000000">&nbsp;בתקופה בה [http://en.wikipedia.org/wiki/Cicero <span style="color: #0000ff">קיקרו</span>]<span style="color: #000000">&nbsp;היה מושל </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Cilicia <span style="color: #0000ff">קיליקיה</span>]<span style="color: #000000">&nbsp;</span>(51BC) הוא קיבל מידע מודיעיני מאנטיוכוס על תנועות הצבא הפרתי.</span>

<br>

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Appian <span style="color: #000000">Appian</span>], The Civil Wars (<span style="color: #00ff00">49BC&nbsp; </span> ===

[[Appian. The Civil Wars 2.8.49|'''<span style="color: #0000ff">App. BC 2.8.49</span>''']]'''<span style="color: #339966">&nbsp;(אמצע המאה ה-2 לספירה).</span>''' 

*<span style="color: #000000">במלחמת האזרחים בין קיסר לפומפיוס, אנטיוכוס שלח לפומפיוס סיוע צבאי.&nbsp;&nbsp;</span>&nbsp;

<br>

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Cicero <span style="color: #000000">Cicero</span>], Epistulae ad Quintum Fratrem (Letters to and from Quintus)&nbsp;(<span style="color: #00ff00">45BC&nbsp; </span> ===

[[Cicero. Ad Quint. Frat .2.10.2|'''<span style="color: #0000ff">Cic. Ad Quint. Frat&nbsp;.2.10.2</span>''']]'''<span style="color: #339966">&nbsp;(אמצע המאה ה-1&nbsp;לפנה"ס, 59-54BC).</span>''' 

*לאחר נצחונו של יוליוס קיסר על פומפיוס, הוא הותיר לרוב השליטים המקומיים לשמור על זכויותיהם. אנטיוכוס, במדיניות שקולה, ניגש לקבל את קיסר כמנצח בסוריה - וזכה ל"מחילה" ולאשרור בריתו עם רומא מול קיסר עצמו.

<br>

=== <span style="color: #000000"><span style="color: #000000">([http://en.wikipedia.org/wiki/Cassius_Dio <span style="color: #000000">Cassius Dio</span>] - Roman History - Book 48 (</span></span><span style="color: #00ff00">41BC&nbsp; </span> ===

<span style="color: #000000"><span style="color: #000000">[[Cassius Dio. 48.41.5|'''<span style="color: #0000ff">Cassius Dio. 48.41.5</span>''']]</span></span>'''<font color="#339966">&nbsp;(אמצע המאה ה-3&nbsp;לספירה, 229AD~).</font><font color="#000000"></font>''' 

*<span style="color: #000000"><span style="color: #000000">הרומאים חששו שהצלחתו של המצביא הפרתי פאקורוס ואי הסדר אשר שרר בסוריה ואנטוליה יפתו את אנטיוכוס להמיר את נאמנותו לפרתים. כחלק מהלך מחשבה זה, בשנת 41BC אנטיוכוס ומלכים נוספים הואשמו בקבלת שוחד בתמורה לסיוע לפאקורוס.</span></span>

<br>

=== <span style="color: #000000">([http://en.wikipedia.org/wiki/Plutarch <span style="color: #000000">Plutarch</span>]</span>, Antony <span style="color: #000000">(</span><span style="color: #00ff00">~40BC </span> ===

[[Plutarch, Antony 34|'''<span style="color: #0000ff">Plut. Ant. 34</span>''']]'''<span style="color: #339966">&nbsp;(סוף המאה ה-1 לספירה).</span>''' 

*'''<span style="color: #000000">&nbsp;</span>'''<span style="color: #000000">פלוטרכוס מתאר את מלחמת הרומאים באימפריה הפרתית בפרובינקיה סוריה, כפי שהתנהלה ע"י <span style="color: #000000">[http://en.wikipedia.org/wiki/Publius_Ventidius_Bassus פובליוס ונטידיוס בסוס].</span></span><span style="color: #000000"> </span>
*<span style="color: #000000">לאחר נסיגת הכוחות הפרתים מזרחה, ונטידיוס נמנע מלרדוף אותם בשל חששו ממרקוס אנטוניוס המקנא בהצלחותיו ("feared the jealousy of Antony"). הוא מחליט להטיל מצור על עיר הבירה של קומגנה - </span>[http://en.wikipedia.org/wiki/Samosata <span style="color: #0000ff">סאמוסאטה</span>]<span style="color: #000000">, תחת המלך אנטיוכוס, אשר לדבריו תמך באימפריה </span>הפרתית.

*מתואר המאבק הפוליטי בין ונטידיוס ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Mark_Antony <span style="color: #0000ff">מרקוס אנטוניוס</span>]&nbsp;(אנתוני) בשנים של ירושת יוליוס קיסר: אנטיוכוס מסכים להיכנע ולשתף פעולה, וונטידיוס מבקש מאנטוניוס אישור.
<div align="left"><div align="right">
*אנטוני מסרב ומתעקש לכבוש את קומגנה בכוח כדי לפאר את שמו.
<div align="left"><div align="right">
*כאשר אנטיוכוס רואה כי אין דרך להגיע להסכם, ההגנה על עירו הופכת נחרצת ומרשימה, עד להארכת המצור לכדי שבירתו וכפיית הסכם עם&nbsp;הרומאים.
<div align="left"><div align="right">
*מוסכם הסדר של "קבלת מרות" מצד קומגנה. למרות ניצחונותיו בסופו של דבר אנטוני הדיח את ונטידיוס מתפקידו, ככל הנראה בגלל קנאה בהצלחתו או חשד לשחיתות מצידו. ונטידיוס חזר לרומא ונערך לו טריומף בעקבות הישגיו בשדה הקרב.

<br>
</div></div></div></div></div></div>
=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Josephus <span style="color: #000000">Flavius Josephus</span>]<span style="color: #000000">, The Jewish War (</span><span style="color: #00ff00">~40BC&nbsp;&nbsp; </span> ===

<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">[[Josephus, The Jewish War 1.320|'''<span style="color: #0000ff">Josephus, The Jewish War 1.320</span>''']]</span></span>'''<span style="color: #339966">&nbsp;(סוף המאה ה-1 לספירה, 73-75AD).&nbsp;</span>''' 

*ע"פ <span style="color: #000000">יוסף בן ממתיהו</span>, נכבשה עיר הבירה של קומגנה - סאמוסטה - ע"י אנטוני, בעזרת סיועו של <span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">הורדוס</span></span>. 
*הורדוס סייע לאנטוני בשל רצונו לחייב את אנטוני לסייע לו בעתיד. המצור אילץ את אנטיוכוס I מקומגנה למסור את העיר לידי הרומים.

<br>

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Cassius_Dio <span style="color: #000000">Cassius Dio</span>],&nbsp;Roman History <span style="background-color: #ffffff">(<span style="color: #00ff00">~40BC</span></span> <br> ===

<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">[[Dio Cassius 49.20-22|'''<span style="color: #0000ff">Dio Cassius 49.20-22</span>''']]</span></span>'''<font color="#339966">&nbsp;(אמצע המאה ה-3&nbsp;לספירה, 229AD~).</font><font color="#000000"></font>''' 

*<span style="background-color: #ffffff">הסיבה ליציאת רומא כנגד אנטיוכוס לאחר הבסת הפרתים לא הייתה דרישת שבויי המלחמה כפי שטען אנטוני, אלא רצון לזכות בהון הכספי של קומגנה.</span> 
*<span style="background-color: #ffffff">ניהול המערכה תחילה ע"י ונטידיוס, ולאחר מכן ניהול מצור על עיר הבירה סאמסוטה ע"י&nbsp;אנטוני. </span><span style="background-color: #ffffff">מצור זה נכשל ומסתיים במו"מ סודי ומשפיל, בלא קבלת שבויים או סכום כסף לידי אנטוני.</span>

<br>

=== ([http://en.wikipedia.org/wiki/Plutarch <span style="color: #000000">Plutarch</span>]<span style="color: #000000">, Antony <span style="color: #000000">'''(<span style="color: #00ff00">31BC</span>'''</span></span>  ===
<div align="right">
[[Plutarch, Antony 61|'''<span style="color: #0000ff">Plut. Ant. 61</span>''']]'''<span style="color: #339966">&nbsp;(סוף המאה ה-1 לספירה).</span>''' 

*<span style="color: #000000">&nbsp;לא ידוע תאריך פטירתו המדויק של אנטיוכוס, אך יורשו [http://en.wikipedia.org/wiki/Mithridates_II_of_Commagene <span style="color: #0000ff">Mithridates II of Commagene</span>]&nbsp;מוזכר כשליט כבר בשנת 31BC - על כן לכל המאוחר זו שנת פטירתו.</span>
</div>
<br>

=== מסקנות מהמקורות העתיקים  ===

*מן המקורות העתיקים בלאטינית וביוונית מתבהרת חשיבותו של אנטיוכוס כמלך בספר רומא ופרתיה, וממלכת קומגנה כממלכת חיץ בין שתי אותן אימפריות. 
*מן המקורות העתיקים ניתן להבין את חשיבותו הבינלאומית והמדינית של אנטיוכוס מקומגנה. 
*המקורות העתיקים, בלאטינית וביוונית מהמאה ה1 לפנה"ס ועד לאלו מהמאה ה3 לספירה, מסכימים לגבי השתלשלות האירועים בין רומא לממלכת קומגנה,<ref name="null">פרט לנושא המצור של מרקוס אנתוני על סאמסוטה, לגביו יוספיוס פלביוס מציין בניגוד לשאר המקורות, כי העיר נמסרה לידי הרומאים. עם זאת, סביר להניח כי ציון עובדה זו אינה היסטורית, אלא נועדה לתאר את מערכת היחסים בין המלך הורדוס (שהיה מרכז כתיבתו של יוספיוס) לבין הרומאים ביהודה.</ref> אולם לא מזכירים את נושא פולחן השליט. עם זאת, אין בנמצא מקורות מזרחיים פרתיים או איראניים אשר היו יכולים לשפוך אור מנקודת מבט אחרת.

<span style="color: #000000">'''<span style="display: none" id="1281636939982S">&nbsp;</span>'''</span> 

<br>

== <span style="color: #000000">'''מחקר מודרני''' </span> ==

*המחקר המודרני באנגלית הינו מצומצם למדי, אולם הוא&nbsp;נשען ומתכתב עם מחקרים בשפה הגרמנית ובשפה הצרפתית. 
*כלולים באותם מאמרים אשר אני מציין התייחסויות וציטוטים למאמרים בגרמנית ובצרפתית, אליהם אוכל להתייחס רק בעקיפין בשל מגבלות השפה. 
*המחקר אינו מתייחס לכת פולחן השליט בקומגנה בהיקשר של בחינת האלהתו של מנהיג, אלא להיבטים מדיניים או תרבותיים שונים.

<br>

=== [[Sullivan 1977|<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffcc00"><span style="background-color: #ffffff">Sulliv</span></span></span><span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #00ff00"><span style="background-color: #ffffff">an 1977</span></span><span style="background-color: #ffffff">&nbsp;- The Dynasty of Commagene</span></span>]]  ===

*<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #00ff00"><span style="color: #000000"><span style="background-color: #ffffff">מדיניות החוץ של שלטון אנטיוכוס מקומגנה, כחלק משושלת מקומית, מול הארמנים, הסלאוקים, הפרתים והרומים. מיקומה האסטרטגי של קומגנה, עושרה, והאריסטוקרטיה היוונית-איראנית&nbsp;המקושרת שלה, הוציאו מפרופורציה את&nbsp;חשיבותה בהתמודדות הרומאים עם ממלכות המזרח.&nbsp; </span></span></span></span>
*קומגנה שמרה על עצמאותה כשחקנית באבולוציה מן ההגמוניה הסלאוקית על נהר הפרת, ועד להסדרים בין הרומים לפרתים.&nbsp;הסינקרטיזם התרבותי והאומנותי ב Nemrut-Dag ובשאר אתרי הפולחן הקביל לשילובים הפוליטיים אשר רקם אנטיוכוס, ואף לשילוב האריסטוקרטי בין קומגנה&nbsp;לרומא (3 נכדים ונכדה של&nbsp;אנטיוכוס ניהלו קריירות פוליטיות רומית)&nbsp;בכדי לשמור על עצמאות ממלכתו בקרב ההיערכות מחדש במזרח הקרוב שעה שאימפריות הסלאוקים והארמנים פינו את מקומן לאלו של הפרתים והרומים.&nbsp; 
*הכוח החברתי והדתי של קומגנה נשמר שנים רבות לאחר בן המלוכה האחרון ממלכה זו,&nbsp;שרידים&nbsp;בסגנון קומגנה של&nbsp;מוניומנטים שושלתיים נמצאו פרושים מאתונה ועד לאתרים שסביב Nemrut Dag, וכך גם פולחנות שליט על בסיס&nbsp;פולחן הכת של אנטיוכוס נמשכו מאות שנים. כך החיוניות וההרגל הדתי בקומגנה נמשך ע"י אימוץ רעיונות פולחן חדשים על בסיס דומה. 
**'''סוליבן מחדד את מיקומה של קומגנה כממלכת ציר בין פרתיה לרומא, ומדגיש את חשיבות הפוליטיקה והמדיניות החוץ אשר ניהל אנטיוכוס.'''

<br>

=== [[Young 1964|<span style="color: #0000ff">Young 1964 - Commagenian&nbsp;Tiaras: Royal and Divine</span>]]  ===

*סקירת הכתרים\נזרים השונים על ראשי הדמויות ב Nemrut Dag, תוך בחינת משמעותן התיאולוגית, התרבותית, והפוליטית 
*אנדרטת Nemrut Dag מכילה, פרט להנצחת אבותיו ואליו של אנטיוכוס מקומגנה, גם את משנתו הפוליטית - העברת שלטון באופן חלק לבנו, בברכת האלים.

<br>

=== <span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">[[Beck 2004|<span style="color: #0000ff">Beck 2004&nbsp;- The Mysteries of Mithras</span>]]</span></span>  ===

*בחינת כת פולחן השליט אשר עיצב אנטיוכוס מקומגנה כרעיון מקומי,&nbsp;אשר השפיע&nbsp;על פולחן האל מיתרס במזרח הקרוב וברומא, על שילוב האסטרולוגיה בדתות המערביות, ואף על ראשית הנצרות כדת אוניברסלית.&nbsp;

=== <br>[[Crowther 2003|<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">Crowther 2003</span></span><span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">&nbsp;- Iscriptions of Antiochus I of Commagene and other epigtaphical finds</span></span>]]  ===

*ארגון כרונולוגי של אתרי פולחן השליט בקומגנה בהתאם להתפתחות הסינקרטיזם היווני-פרסי. ניתן לראות התפתחות של פולחן השליט: 
**הפולחן החל בסינקרטיזם של ידע&nbsp;יווני עם פולחן פרסי, תוך דאגה לקיום הפולחן והטלת עונשים על מפריו. 
**הפולחן התפתח לכיוון אוריאנטציה יוונית, תוך ביסוס קדושת השליט ע"י מבט לאחור על הישגיו ואריכות ימיו.<br>

=== <span style="color: #0000ff">[[Duchense-Guillemin 1978|<span style="background-color: #ffffff">Duchense-Guillemin 1978</span>&nbsp;'''- Iran ang Greece in Commagene''']]</span>  ===

*סקירת התפתחות פולחן אנטיוכוס מקומגנה, תוך בחינת מקורותיו ומרכיביו -&nbsp;האיראנים היוונים: 
**בתחילת שלטונו, כשעדיין כינה עצמו "מלך" (Basileus), דגל בדת אימו Laodike (צאצאית לשושלת אלכסנדר) - עסק בפולחן ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Apollo אפולו], [http://en.wikipedia.org/wiki/Artemis ארטמיס] ו[http://en.wikipedia.org/wiki/Britomartis דיקטינה]&nbsp;- כלומר, דת יוונית בבסיסה. 
**לאחר ההתכנסות השמיימית של ה-7.7.62 bc אנטיוכוס יוצר את ה-Hierothesion ב-Nemrut Dag, ומתחיל לכנות את עצמו "המלך הגדול"&nbsp;(Basileus Megas). במטרה למסד פנטאון אלים מוסכם, מתחילים מ4 אלים<span style="color: #000000"> איראנים&nbsp;ומוצאים להם מקבילים&nbsp;יוונים (</span><span style="color: #3366ff"><font color="#000000">רק לאלוהות המשולשת המייצגת את האל Mithra ממונה כוהן דת מיוחד).</font></span> 
**הפנטאון עובר שינויים קלים&nbsp;מאלמנטים&nbsp;מקומיים של קומגנה ופרס לאלמנטים יוונים. ניכרת התפתחות בחשיבות האסטרולוגיה, ובעליית חשיבותו של האל Mithra - השפעה אשר עברה בהמשך גם לרומא עצמה.

<br>&lt;/div&gt; 

= '''כתובתו של אנטיוכוס מ Nemrut Dagi&nbsp;&nbsp;'''  =

=== <span style="color: #000000"><span style="background-color: #ffffff">'''([http://en.wikipedia.org/wiki/Mount_Nemrut <span style="color: #000000">Nemrut Dagi</span>]'''</span></span><span style="color: #000000"><span style="background-color: #ffffff">''' inscriptions ('''</span></span><span style="color: #00ff00"><span style="background-color: #ffffff">'''~62BC'''</span></span>  ===

'''&nbsp;'''[[Nemrud-Dag inscriptions|<span style="color: #800080"><span style="background-color: #ffffff"><span style="color: #0000ff"><span style="color: #0000ff">כתובות הר נמרוט</span></span></span></span><span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff"><span style="color: #0000ff">&nbsp;- תרגום לאנגלית</span></span></span>]]<span style="color: #0000ff"><span style="background-color: #ffffff">&nbsp;<font color="#000000">&nbsp;</font>&nbsp;</span></span> 

*אנטיוכוס מציג את מוצאו "המבורך" לדבריו, ודווקא את קישורו ל[http://en.wikipedia.org/wiki/Antiochus_IV_Epiphanes אנטיוכוס אפיפנס]&nbsp;- המלך הסלאוקי אשר הגדיר עצמו כ"אל המתגלה". 
*אנטיוכוס מציג את פועלו, ועלה טיעונים להצדקת&nbsp;בניית אתר Nemrut Dag&nbsp;כפועל יוצא של אדיקותו הדתית כמעלתו החשובה ביותר, ובהתאם לכך - חסד האלים כלפיו. 
*ניכרת ההפרדה המחשבתית בין גופו של המלך, לבין נשמתו המיועדת לשבת לצד זאוס ב"כס השמיימי". 
*אנטיוכוס מצהיר כי הפך את ממלכתו למכון משכן משותף לכל האלים, ולאבותיו - אותם הוא מגדיר כגיבורים - אשר עמדו לצידו במאבקיו. 
*אנטיוכוס מגדיר את חוקי הפולחן ואכיפתו, מינוי כוהני הדת וחובותיהם, ימי חג הקשורים להולדתו והכתרתו, חלוקת אוכלוסיית "האימפרייה" שברשותו לצורך הסדר אדמינסטרטיבי&nbsp;לפולחן,&nbsp;ואת מקור ההכנסות לפולחן לשם שמירה על קיום מצוות הדת הנהוגות במקביל לקיום מצוות דתו החדשה. 
*מוסברים חובתן, מטרתן וזכויותיהן של "מוזיקאיות" אשר מינה אנטיוכוס, וכך גם של צאצאיהן. האיזכור החוזר ונשנה של "צאצאיהן אשר יוקדשו לתפקיד" מרמז אולי על&nbsp;היותן פרוצות&nbsp;מקדש למעשה. 
*אנטיוכוס שוב ושוב על הפרעות והעונשים הצפויים למפרי&nbsp;חוקיו הן בהקשר האדמינסטרטיבי והן בהקשר פולחני.&nbsp; 
*אנטיוכוס מקבע את חוקיו כקדושים, בהצהרתו&nbsp;כי הם נאמרים בקולו, אך נוצרו במחשבתם של האלים. הוא מסביר כי מילוי "החוק הקדוש" ושמירה על קדושת המצוות&nbsp;מקורו&nbsp;בהבנה כי אלו יביאו חסד אישי למקיימהן.

*אנטיוכוס חוזר ומצהיר, לאורך כל הכתובות ובעיקר בסיומה, כי הפרת חוקיו, פגיעה בקיומם, זלזול בפולחן או מירושו שלא כהלכה - ילוו בעונש כבד מידי האלים והאבות הקדושים, משום שאלו למעשה חוקיהם. 
*הוא מתפאר בכך שהציב מופת לאדיקות דתית ולעשייה נרחבת לנגד עיני צאצאיו, ומייחל להם לנסות ולהשתוות לו בהישגיו, וכך יזכו לברכת כל אלי אבותיו מפרס, מקדוניה וקומגנה. 
*אנטיוכוס מודע לחשיבות עמידות פולחנו לאורך הזמן, ושוב ומזכיר את ההטבות למקיימי פולחנו, לעומת עונשי מפיריו. הוא מסיים בהבטחה ואזהרה לשליט העתידי אשר אולי "ישתלט על הממלכה"&nbsp;כי במידה ויקיים את המצוות '''יזכה בתיווכו ודרך פועלו של אנטיוכוס בחסד האבות והאלים כולם.''' 
**ניכר ה'''סינקרטיזם''' בין תרבות ודתות פרס ויוון, לצד הנוהגים המקומיים של קומגנה. עם זאת, ניכרת גם ההבדלה שעושה אנטיוכוס תחילה בין גופו לבין נשמתו, ובינו, לבין אבותיו, לבין האלים - הוא תמיד מציין כי האלים יפילו או ירוממו שליטים, שאבותיו ישמרו או ירדפו, אך מעולם לא כי הוא יפעל כמוהם לאחר מותו. 
**אנטיוכוס למעשה '''מציב עצמו כמגשר בין מספר גורמים''':&nbsp;בין תרבות ואלי&nbsp;פרס ויוון, בין דת מזרחית ל"מדע" מערבי, בין אבותיו ליורשיו, בין שלטונו לבין זה של שליטים עתידיים, בין נתיניו לכלל האנושות.&nbsp;כל זאת, בהנחה כי פולחנו כאל יימשך לנצח נצחים, וכי כך יישמר הקשר היווני-פרסי, ואנושי-אלמותי אשר ישמר את עצמאות ממלכתו.

<br>

= '''טיעונים'''  =

=== '''"מה חשב לעצמו אנטיוכוס מקומגנה?"'''  ===

*'''זו למעשה השאלה המנחה בעבודה, בהסתמך על הנתונים שבידינו:&nbsp;''' 
**ניתן לבחון את הסיבות המעשיות ליצירת כת פולחן שליט - סיבות אשר ניתן לבססן על המציאות ההיסטורית כפי שמשתקפת מן המקורות העיתיקים. 
**לעומתן, ניתן גם לבחון&nbsp;את הסיבות&nbsp;"היוצאות&nbsp;מן הלב"&nbsp;של אנטיוכוס עצמו&nbsp;-&nbsp;כפי שהן משתקפות מתוך כתובתו ב Nemrut Dag.&nbsp;

{| border="1" cellspacing="0" cellpadding="0" width="100%" align="right"
|-
! scope="col" | <span style="color: #000080">'''סיבות מעשיות לייסוד פולחן השליט'''</span> 
! scope="col" | <span style="color: #000080">'''סיבות שמקורן באמונה לייסוד פולחן השליט''' </span>
|-
| 
*'''נסיון להשליט דת אחידה בממלכה. '''
**לא סביר כי איחוד ערב רב הוא הסיבה לקיום פולחן השליט, שכן מדובר בארץ קטנה עם אוכלוסייה קטנה - את מי מול מי הוא מנסה לאחד?

| 
*'''השפעה של תפיסות מונותאיסטיות איזוריות (המכבים ביהודה, פולחן מיתרס, זורואסטריאניזם'''). 
**הוא&nbsp;לא טוען שהוא "האל האחד", אלא אל המבורך ע"י אלים.

|-
| 
*'''הבעת עוצמה כלכלית מול המעצמות הפרתית והרומית.''' 
**הבעת עושר שכזה עשוי להוביל לשיתוף פעולה, אך גם עלול להוביל לנסיון כיבוש - כמו במקרה של מצור אנטוני על סאמסוטה.

| 
*'''הצלחתו האישית הביאה אותו להאמין באלוהותו. '''
**הוא לא המלך הראשון שמצליח... 
**אנטיוכוס מייחס את הצלחתו לסיוע האלים ולאו דווקא להיותו אל

|-
| 
*'''נסיון לשמר את שושלת המלוכה. '''
**לא הייתה ממש שושלת מתחרה בממלכה...

| 
*'''המשך רעיון הערצת השליט שהתחיל אביו. '''
**אביו לא טען לאלוהותו, או לאלוהות בני משפחתו...

|-
| 
*'''מלחמה פסיכולוגית מול שתי האימפריות - "אל תגעו בי, אני אל". '''
**גם לרומאים היו מנהיגים "אלים"... 
**על סמך המקורות העתיקים לא ניתן לדעת האם הרומאים היו מודעים לפולחן בקומגנה או לאו.

| 
*'''אנטיוכוס האמין כי פגיעה במוסדות הדת והפולחן שהקים באמת יביאו להתערבות אלוהית אשר תשמור על ממלכתו.''' 
**מכתובתו נראה כי אנטיוכוס מודע לכך שכנראה והפולחן שלו לא יישמר על ידי שליטים זרים "או כל שליט אשר יבוא על ממלכה זה" - ולכן הוא דואג שוב ושוב לציין את הפרעות הצפויות למפרי הפולחן כאזהרה.

|-
| 
*'''ייסוד דת אוניברסלית פרסית-ויוונית באמצע הדרך ביניהם, על סמך הקישור המשפחתי היווני-איראני של אנטיוכוס, המיזוג התרבותי שערך, ותפקידו כמגשר מדיני בין שתי המעצמות''' 
**'''נסיון "להשתלט על העולם" (!), או להביא "שלום עולמי"&nbsp;בידי דת חובקת-כל.''' 
***לא סביר שמישהו יקבל את הדת הזאת מחוץ לגבולות קומגנה - הרי אנטיוכוס היווה גורם מרכזי ומוכר רק בתוך ממלכתו.

| 
*'''אנטיוכוס באמת האמין, או לפחות מציג עצמו כמאמין באחדות האלים הפרסיים והיוונים - ועל בסיס זה מקבע את מוסדות הדת שלו.''' 
**ניכר הסינקרטיזים העמוק בפועלו, אולם הוא מגדיר עצמו כ"חבר היוונים והרומאים", אך לא כ"חבר הפרתים".

|}

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

<br>

אין זו "מחלוקת" כהלכתה - שכן ייתכנו מספר סיבות שונות לקיום הפולחן. אולם, בשל מוזרותה של תופעת פולחן השליט בקומגנה ברור כי קיים איזשהו גורם ראשוני לאותו הלך מחשבה. בפועל, לא היו סיבות מעשיות מובהקות לקיום פולחן שליט זה, לא מבחינה בינלאומית, ולא מבחינה פוליטית פנימית. אם כן, למה שהוא ישקיע כ"כ הרבה משאבים, זמן, ומאמץ ללא מניעים ברורים?&nbsp; 

<br>

=== '''סינקרטיזם כערך'''  ===

'''האם הסינקרטיזם הוא&nbsp;כלי, הגדרה, או בכלל המטרה עצמה?&nbsp;''' 

*ניכר סינקרטיזם בכל רמות פועלו של אנטיוכוס: בין מזרח למערב (דת, פוליטיקה, וממשל), בין דת למדע (אסטרולוגיה), בין אלים לבין מלך אל לבין כלל האוכלוסייה - שכן אנטיוכוס מסווג את עצמו כמעין מלך-אל-מקשר אשר סוגד לאלים עליונים ממנו שסייעו לו במהלך כל חייו. 
**מטרת הדת לא הייתה לזבוח לאנטיוכוס כאל (בעל אגו מנופח), אלא ככלי לשילוב גורמים רבים לשם ביסוס שושלת השלטון ושרידות קומגנה. 
***השימוש הוא דווקא בדת משום שהיא יכלה לרכז גורמים רבים, ובעצם כך לחזק ולשמר את רלוונטיות שושלת קומגנה הן בפרתיה והן ברומא. 
***דת היא גורם אשר קשה יותר להכחיד מאשר שלטון פוליטי - לכן הדגשת אדיקותו הדתית של אנטיוכוס.

<br>

=== חשיבה דתית  ===

'''כיצד ניתן להסביר את המחשבה הדתית המשתקפת מכתובתו של אנטיוכוס?''' 

*לא ניתן לרדת לעומק מחשבתו ואמונתו של אנטיוכוס על סמך כתובתו, אולם ניתן לראות בה אדיקות דתית ואמונה עמוקה -&nbsp;כפי שאנטיוכוס שאף להציג ולהנציח&nbsp;את עצמו.

#אנטיוכוס מדגיש שוב ושוב את אדיקותו הדתית. 
#אנטיוכוס מתאר את עצמו כאל בין אלים. 
#אנטיוכוס מודה לאלים שתמיד הצילו אותו והפכו אותו ל"אדון המצבים הנואשים".

*אם כך, "מי הם אלוהיך, אלוהים?" - כיצד ייתכן שאנטיוכוס מגדיר עצמו אל, אם הוא בעצמו סוגד לאלים אחרים? 
**כיצד ניתן לראות את תפיסת מושג האלוהות באופן נסיבתי&nbsp;במזרח הקרוב במאה הראשונה לספירה, ע"פ פועלו של אנטיוכוס? 
**כיצד&nbsp;נתפסו מעשיו של אנטיוכוס במקורות העתיקים ובראות בני התקופה? 
***מהלך פוליטי-מדיני מבריק? 
***"זילות רעיון ה-Apotheosis"? 
***מעשים לגיטימיים לאור הצלחותיו? 
***מוזרות איזוטרית חסרת חשיבות והסבר? 
***טירוף? . . .&nbsp;&nbsp; 
****מדוע פולחן השליט בקומגנה לא מוזכר במקורות היוונים\לאטיניים, אלא רק בכתובות אנטיוכוס עצמו?<br><br>

= טיעונים&nbsp; =

*כתובות&nbsp; הר נמרוט מהוות מקור עתיק מהמעלה הראשונה המתאר את פולחן השליט בקומגנה כפי שעוצב ע"י אנטיוכוס,&nbsp;את ציפיותיו לעתיד דת זו, ואת תפיסתו לגבי תפקידו כמתווך. 
*ניתן לבחון את&nbsp;פולחן השליט ומשמעותו בהיקשר התווך שבין אלים לבני אדם הן מבחינה תיאולוגית, הן מבחינה בינלאומית, והן מבחינה&nbsp;שלטונית מקומית.&nbsp; 
*על סמך מחקרים מודרניים, ניתן להצביע על מטרות שונות לפולחן השליט - סינקרטיזם לשם סינקרטיזם, מגלומניה, העברת שלטון "חלקה" ושימור השושלת. בנוסף, ניתן להצביע גם על התפתחויות שונות לאותו פולחן - קיומו כפי שהוא לאורך מאות שנים, הפיכה לפולחן האל מיתרס ברומא, ואף כבסיס רעיוני לסיפורי ראשית הנצרות. 
*מטרת העבודה היא לבחון משמעויות שונות מתוך כתובתו של אנטיוכוס, לצד עובדות היסטוריות מהמקורות העתיקים ועל סמך מחקרים מודרניים - לנסות&nbsp;ולחדד את המסר אותו ניסה להעביר אנטיוכוס בכתובתו.&nbsp; 
**ברצוני לטעון כי:
*#כת פולחן השליט הייתה בבסיסה דתית, ובה היבטים שונים לתפיסת האלוהות במזרח הקרוב, תוך שילוב אלמנטים פרסיים ואלמנטים יוונים. 
*#במהלך שלטונו של אנטיוכוס&nbsp;הפך הכלי הדתי לכלי מדיני אשר לאו דווקא נועד לקיים את פולחן השליט, אלא להוות כור היתוך כללי שיאפשר את עצמאות קומגנה. 
*#אנטיוכוס הנציח עצמו לאו דווקא כאל שווה בין שווים, כלא&nbsp;כמתווך הן בין האלים היוונים לאלים האיראניים, הן בין האלים כולם לבני האדם, והן בין האריסטוקרטיה המקומית לאריסטוקרטיה של האימפריות (בעיקר הרומית). 
*#מעצם הסינקרטיזם המובנה בפולחן של אנטיוכוס, התפתח הפולחן לכדי כלי המאפשר שילובים בכל הרמות: פוליטיים, תרבותיים, ושלטוניים בין קומגנה והאימפריות הגדולות. פולחן השליט לא היה פולחן גרידא, אלא למעשה מערכת&nbsp;נרחבת של מיזוגים&nbsp;בכל הרמות,&nbsp;אפשר אפשרה את קיומה עצמה&nbsp;גם לאחר היעלמות ממלכת קומגנה.

<br>

<br>

<br>

אם כך, אשאל שאלה&nbsp;בכדי לקיים דיון אשר מקדם את טענותי: 

<span style="background-color: #ffff00"><span style="color: #000000">'''האם מעבר למגלומניה הדתית&nbsp;שבכת פולחן השליט בקומגנה, מסתתרת ראייה מדינית-תרבותית ארוכת טווח?''' </span></span>&lt;span style="color: #000000" /&gt;&lt;span style="color: #ff0000" /&gt;

= קישורים נוספים  =

[[משתמש:Ori Gonen|דף משתמש - אורי גונן]] 

[http://amitay.haifa.ac.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%91_-_%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8#.D7.94.D7.9E.D7.98.D7.9C.D7.94_.D7.94.D7.9E.D7.A1.D7.9B.D7.9E.D7.AA תש"ע ב' - סדנא למיומנויות מחקר] 
<div align="right">
<br>
</div><div align="right"></div>
<br>

= '''הערות'''  =
<references /></div>