הבדלים בין גרסאות בדף "אייל מאיר-תזה-מטבעות"
מתוך Amitay.haifa.ac.il
מ (←היורשים המשיכו להטביע מטבעות עם דיוקנו של אלכסנדר גם עשרות שנים לאחר מותו) |
מ (←היורשים המשיכו להטביע מטבעות עם דיוקנו של אלכסנדר גם עשרות שנים לאחר מותו) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לאחר ניצחונו של דמטריוס פוליוקרטס על כוחותיו של תלמי בקפריסין, אנטיגונוס הכריז על עצמו ועל בנו כמלכים. בדרכו הלכו כמעט באופן מיידי תלמי, סלאוקוס, קסאנדר וליסימכוס, כשכולם הניחו כתרים על ראשיהם. קואליציה חדשה נוצרה נגד אנטיגונוס והמלחמה הוכרעה בקרב איפסוס בשנת 301, שבה אנטיגונוס מצא את מותו. בנקודה זו ביתורה של האימפריה של אלכסנדר הפכה לעובדה מוגמרת. | לאחר ניצחונו של דמטריוס פוליוקרטס על כוחותיו של תלמי בקפריסין, אנטיגונוס הכריז על עצמו ועל בנו כמלכים. בדרכו הלכו כמעט באופן מיידי תלמי, סלאוקוס, קסאנדר וליסימכוס, כשכולם הניחו כתרים על ראשיהם. קואליציה חדשה נוצרה נגד אנטיגונוס והמלחמה הוכרעה בקרב איפסוס בשנת 301, שבה אנטיגונוס מצא את מותו. בנקודה זו ביתורה של האימפריה של אלכסנדר הפכה לעובדה מוגמרת. | ||
| − | למרות השינויים הפוליטיים והצבאיים המהותיים שהתרחשו בתקופה זו, לא היו שינויים משמעותיים בגזרת המטבעות. למעט מצרים, כל השליטים השתמשו במטבעות שהוטבעו על ידי אלכסנדר. | + | למרות השינויים הפוליטיים והצבאיים המהותיים שהתרחשו בתקופה זו, לא היו שינויים משמעותיים בגזרת המטבעות. למעט מצרים, כל השליטים השתמשו במטבעות שהוטבעו על ידי אלכסנדר. גן אחרי שהם הכריזו על עצמם כמלכים. |
(Mørkholm 1991, 59) | (Mørkholm 1991, 59) | ||
גרסה מ־07:25, 5 ביוני 2012
|
סרגל ניווט |
תוכן עניינים
היורשים המשיכו להטביע מטבעות עם דיוקנו של אלכסנדר גם עשרות שנים לאחר מותו
לאחר ניצחונו של דמטריוס פוליוקרטס על כוחותיו של תלמי בקפריסין, אנטיגונוס הכריז על עצמו ועל בנו כמלכים. בדרכו הלכו כמעט באופן מיידי תלמי, סלאוקוס, קסאנדר וליסימכוס, כשכולם הניחו כתרים על ראשיהם. קואליציה חדשה נוצרה נגד אנטיגונוס והמלחמה הוכרעה בקרב איפסוס בשנת 301, שבה אנטיגונוס מצא את מותו. בנקודה זו ביתורה של האימפריה של אלכסנדר הפכה לעובדה מוגמרת.
למרות השינויים הפוליטיים והצבאיים המהותיים שהתרחשו בתקופה זו, לא היו שינויים משמעותיים בגזרת המטבעות. למעט מצרים, כל השליטים השתמשו במטבעות שהוטבעו על ידי אלכסנדר. גן אחרי שהם הכריזו על עצמם כמלכים.
(Mørkholm 1991, 59)
