אייל מאיר - ריכוז תבניות

הדף נמצא כרגע בעבודה, נא אל תערכו אותו ואל תעשו בו שינויים אחרים. ניתן כמובן לקרוא את הכתוב

נא לזכור ! - נושׂא חדש תמיד למעלה ! (אבל מתחת להודעה זו).

קורסים - תשעב - סמסטר ב

רומא הרפובליקנית תרגיל המיועד לתלמידי תואר ראשון, ימים ב' ו-ד', 16:00-18:00 במהלך הקורס נסקור את התהוותה של הרפובליקה הרומית על רקע תקופתה, לאור מקורות ספרותיים וארכיאולוגיים, ונבדוק כיצד התפתחו מוסדותיה. נעסוק במלחמת המעמדות בין פטריקים לפלבאים, בפתרונה, ובמצב הפוליטי שנוצר בעקבות פתרון זה. נראה כיצד ליוו תהליכים אלה את התהפוכות במצבה הצבאי של רומא, ממדינה במצור לכח אימפריאליסטי חסר-מעצורים. לבסוף נראה כיצד, במקביל להפיכת הצבא הרומי לכח החזק ביותר במרחב הים-תיכוני, כרעה הרפובליקה תחת מעמסת הפערים החברתיים שנתגלעו בו, ושקעה לתוך סדרת מלחמות אזרחים שהביאו עליה את חרבנה.

בין מצרים וסוריה בתקופה ההלניסטית סמינר מתודולוגי המיועד לתלמידי תואר שני, יום ד', 12:00-14:00 קורס זה יעמוד על שאלות יסוד בתולדות שתי הממלכות הגדולות והחשובות בעולם ההלניסטי: מצרים התלמית ואסיא (ובעיקר סוריא) הסלווקית. נבחן את מערכת היחסים הדיפלומטית והצבאית בין שני הכוחות הפוליטיים המרכזיים הללו, את הדרכים בהן הסתגלה העלית השלטונית דוברת היוונית בשתי הממלכות למציאות של שליטה באוכלוסיא בעלת תרבות זרה, ואת התגובות (חיוביות ושליליות כאחת) של התרבויות המקומיות לשלטון דובר-היוונית.

קומפלקס חנוכה שיעור המיועד לסטודנטים בתוכנית אופקים, יום ג', 12:00-14:00 בתרבות העממית הישׂראלית נתפסת מערכת היחסים בין היהדות ליוונות כמבוססת על עימות תרבותי וצבאי. המילה "התיוונות" (הלניזם, בלעז), נושׂאת עמה משמעות שלילית, עד כדי בגידה. תפיסה זו עומדת בניגוד למציאות ברוב התקופה בה השׂתררה מלכות יוון בארץ. לאורך רוב התקופה מאז הגעתו של אלכסנדר הגדול ועד הכרזת העצמאות החשמונאית שׂררו יחסים טובים למדי בין השלטונות בארץ לבין הציבור היהודי ביהודה וירושלם, והתקיימו שיתוף פעולה והפריה הדדית שניכרו בכל שׂדרות החיים, מתרגום התורה ליוונית ועד מתן שמות יווניים לטף היהודי. במרוצת השעורים נסקור פרקים נבחרים בתקופה זו, נעמיק ברדיפות הדת, ובעימות האלים שבא עמן, בימי אנטיוכוס הרביעי, ונחתום בהשפעות שנודעו למפגש כולו הן בטווח הקצר, הן בארוך – עד ימינו.

העולם הקלאסי שיעור המיועד לתלמידי תואר ראשון, יום ד', 10:00-12:00 העולם הקלאסי – יוון ורומא בעת העתיקה – מהווה שתיים משלוש אבני היסוד הבסיסיות של תרבות המערב. בקורס זה נסקור ממעוף הציפור את התופעות התרבותיות והפוליטיות המרכזיות שהתפתחו ואפיינו את העולם הקלאסי, וביניהן: אימוץ האלפבית השמי והתאמתו לתרבויות המערב, התגבשותה של המיתולוגיא היוונית, הולדת הדראמה והתאטרון, עלייתן ונפילתן של הדמוקרטיא והרפובליקא, היווצרות העולם ההלניסטי והשפעותיו, העולם הים-תיכוני של רומא, מורשתה של רומא הקיסרית.

קורסים תשע"א סמסטר א

חברה ומשטר ברפובליקא הרומית - תרגיל (שנה א), היסטוריא כללית סוגיות בחקר אלכסנדר - קריאה מודרכת (תואר שני), היסטוריא כללית

קורסים תשע"א סמסטר ב

סדנא למיומנויות מחקר (תואר ראשון, שנה א) עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית - פרוסמינר (תואר ראשון, שנה ב) העולם ההלניסטי (שעור, תואר ראשון ושומעות/ים חופשיות/ים) מיתוס והיסטוריא (קורס מתודולוגי, MA)

קורסים - תשעא - סמסטר ב
עולם חדש ומופלא המאה היוליו-קלאודית	העולם ההלניסטי	סדנא למיומנות מחקר	מיתוס והיסטוריה	ארכיון קורסים

על האתר

למה ויקי? כיון שמדובר בכלי עריכה רב-שימוש, שכמותו עוד לא ידעה האנושות. אל תאמינו לי. הביטו בויקיפדיא. תוך פחות מעשׂור הצליחה קהילה התנדבותית כמעט לחלוטין ליצור ולהעלות לאויר את האנציקלופדיא הגדולה ביותר בהיסטוריא. זה הכלי שהשתמשו בו. ויקי. שווה לדעת. מי יכול להשתתף? בראש וראשונה, כל מי שנרשמ/ה לקורס שלי. מעבר לכך, כל מי שרוצה, שיש לה/ו מה לתרום, ושמסוגל/ת לשמור על תרבות דיון נאותה. כדי להרשם לאתר שלחו לי דוא"ל בכתובת ory.amitaygmail.com מה קורה פה? אתר זה נבנה במסגרת ניסוי שאני עורך בימים אלה באוניברסיטת חיפה במסגרת עבודתי בחוג להיסטוריה כללית. מטרת הניסוי היא לברר עד כמה אפשר להשתמש בטכנולוגיית ויקי, כדי לשלב הוראה ומחקר. תשובה לשאלה זו אפשר להתחיל לראות בדפי הקורסים של שנת תש"ע.

מחקר

מטרה מרכזית באתר זה היא לשלב בין פעילות ההוראה לבין המחקר. עד היום, לא היה (אצלי לפחות) כמעט כל מפגש בין מערכי השעור שלמדתי בכתה, העבודות שנכתבו על-ידי הסטודנטיות/ים, והמחקר האקדמי שלי עצמי. אתר זה מרכז את כל הפעילויות הללו, מתוך מטרה ליצור הפריה הדדית בין התחומים השונים. בדרך כלל מתרכז המחקר שלי בשאלות של מֻתוס והיסטוריא, באלכסנדר הגדול, ובדברי-ימי התנועה לאמונה באל אחד (מונותאיזם). מי שמתעניינ/ת לראות על מה בדיוק אני עובד, מוזמנ/ת להמשיך לעמוד העבודה האישי שלי. עמוד זה חסום לעריכות, אבל הציבור מוזמן לשאול שאלות ולהעיר הערות בדף השׂיחה שלי. תרומות משמעותיות למחקר תזכינה לאזכור בפרסום עצמו לכשיגיע. תרומות מצד תלמידות ותלמידים הרשומות/ים בקורסים שלי תתוגמלנה בתחום הציון. מה הערך האקדמי של אתר זה? להבדיל מספרים ומאמרים שהתפרסמו בהוצאות אקדמיות, ועברו ביקורת עמיתים/ות (peer review), החומר באתר זה מייצג תהליך של התגבשות, ועדיין לא מוצר סופי. לפיכך, יש לראות בדברים הכתובים כאן, עצות והכוונה למחקר נוסף, תחנה שרצוי לעבור בה בדרך לכתיבת עבודה או מאמר, אך בהחלט לא סוף המסלול. זכויות יוצרים באתר זה נעשׂה מאמץ שלא להפר זכויות יוצרים. אם באה הפרה כזאת לתשׂומת לבך, הריני להבטיח שנעשׂתה בתום לב. אנא הודיעיתנו, ונתקן את המעוות מיד. מאידך, אם ת/ירצה מי לשאול חומר מן הכתובים כאן, ת/יתכבד ות/ישאל, ות/יתן קישור.

האתר שלנו בתקשורת

• כו אייר תש"ע / 5 מאי 2010: כתבה של ענת כהן בגלובס על יישׂומים של קוד   פתוח בתחומים שונים, בינם גם ויקי באקדמיה. • נוסח פחות מקוצץ של אותה כתבה, תחת הכותרת קוד פתוח

עזרה

• ויקימילון • אתר אוניברסיטת חיפה • אתר הפקולטה למדעי הרוח • אתר החוג להיסטוריה כללית • אתר אלף בספריה • אתרים מועילים ברשת • Chicago Manual of Style • התכנית המשותפת ללימודים קלאסיים • ולאתר של אוניברסיטת פרדיו המתמצת, מבהיר ומסביר את אותם הכללים

לפי שנת פרסום

1

2

3

4

לפי שם מחבר

א

ב

ג

ד

לפי שנת פרסום Freudenthal 1875 Reinach 1911 Rosen 1929 Ginsburg 1934 Abel 1949 Schüller 1956 Hadas 1959 Bowersock 1961 גוטמן 1963 Michell 1964 שטרן 1965 Cardauns 1967 אפלבאום 1969 Wirgin 1969 Oliva 1971 Schürer 1973 Hengel 1974 Büchler 1975 Goldstein 1976 Leaney 1976 שטרן 1979 Goldstein 1983 Doran 1983 Holladay 1983 Katzoff 1985 Herman 1987 Bickerman 1988 Bousquet 1988 Orrieux 1989 Cartledge & Spawforth 1989 Curty 1992 (שמור ב-פד"פ) Feldman 1993 אילן 1993 שטרן 1995 Gruen 1996 Gruen 1998 Nickelsburg 1998 Jones 1999 רפפורט 2004 א שוורץ 2004 Amitay 2007 Bremmer 2010 Gruen 2011

לפי שם מחבר אילן 1993 אפלבאום 1969 גוטמן 1963 רפפורט 2004 א שוורץ 2004 שטרן 1979 שטרן 1965 שטרן 1995 Abel 1949 Amitay 2007 Bickerman 1988 Bousquet 1988 Bowersock 1961 Bremmer 2010 Büchler 1975 Cardauns 1967 Cartledge & Spawforth 1989 Curty 1992 - (שמור ב-פד"פ) Doran 1983 Feldman 1993 Freudenthal 1875 Ginsburg 1934 Goldstein 1976 Goldstein 1983 Gruen 1996 Gruen 1998 Gruen 2011 Hadas 1959 Hengel 1974 Herman 1987 Holladay 1983 Jones 1999 Katzoff 1985 Leaney 1976 Michell 1964 Nickelsburg 1998 Oliva 1971 Orrieux 1989 Reinach 1911 Rosen 1929 Schüller 1956 Schürer 1973 Wirgin 1969