הבדלים בין גרסאות בדף "האחים המוסלמים במצרים"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
[[Image:Muslim_brotherhood_1.png|frame|left|סמלה של תנועת האחים המוסלמים]]
 
[[Image:Muslim_brotherhood_1.png|frame|left|סמלה של תנועת האחים המוסלמים]]
 
תנועת האחים המוסלמים (בערבית: جماعة الإخوان المسلمون, גַ'מְעִיָת אל-אִחְ'וָאן אל-מֻסְלִמוּן) הוקמה כתנועה [[צופיות|צופית]] דתית שהפכה עם השנים לתנועה פוליטית לכל דבר. התנועה שמה לה למטרה להקים על אדמת מצרים מדינת [[שריעה]].
 
תנועת האחים המוסלמים (בערבית: جماعة الإخوان المسلمون, גַ'מְעִיָת אל-אִחְ'וָאן אל-מֻסְלִמוּן) הוקמה כתנועה [[צופיות|צופית]] דתית שהפכה עם השנים לתנועה פוליטית לכל דבר. התנועה שמה לה למטרה להקים על אדמת מצרים מדינת [[שריעה]].
 +
=לידתה של התנועה=
 +
התנועה הוקמה על ידי [[חסן אל-בנא]] במרץ 1928 בעיר איסמעיליה - מרכז העצבים של איזור [[תעלת סואץ]] כתנועה התנגדות לחילוניות ולהתמערבות שפשטו בחברה המצרית בשנים אלו. איסמעיליה היוותה קרקע מצוינת להתפתחותה של התנועה זאת מכיוון שלצד חיי רווחה נוחים אותם חיו הפקידים הזרים שניהלו את התעלה חיו התושבים המצרים חיים רוויים בעוני. בתחילת דרכה הוקמה התנועה כארגון חינוך וסעד ולכן עד שנות ה-40 עיקר המאמץ הושקע ב[[דעוה]] ובפעילויות סעד אחרות. בצורה זו הצליחה התנועה ליצור לעצמה בסיס תמיכה רחב שהכין את הקרקע למעבר התנועה לקהיר ועמו לתוך הפוליטיקה המצרית.
 +
 +
=המעבר לקהיר=
 +
העברת מרכז התנועה לבירה הביאה לגידול מהיר בתנועה (משלושה סניפים ב-1931 ועד מעבר למאה ב- 1936 ) דבר שהביא גם למיסוד שיטת הניהול שלה. אל-בנא, שנשא את התואר "המדריך הכללי" (אל-מֻרְשִד אל-עַאם), עמד בראש הועד הפועל של התנועה שמנה 24 חברים, שכולם נתמנו לועד על ידו. תחת הועד הפועל נתמנו ועדות משנה לתפקידים מיוחדים . הועד הפועל ויחד עם ועדות המשנה היוו את משרד ההדרכה הכללי (מֵכְּתֵבּ אל-אִרְשֵאד אל-עַאם) .
 +
 +
[[קובץ:Al-banna2.jpg|ימין|ממוזער|250px|חסן אל-בנא (במרכז) בביקור בכפר באיזור קהיר]]
 +
סביב קהיר החלו לקום סניפים (שֻעְבֵּאת) של התנועה, כאשר לכל סניף מטה משלו, שהיה מאורגן בקפידה לחינוך ואימון חברי הסניף, בין אם בנושאי דת ובין אם בתחום הצבאי. כל סניף היה מחויב בפעילות תעמולתית, בניהול רישום של המצב הבריאותי של כל חבר ובהקמת קבוצות של "צופים" (אל-ג'ואלה), שהתאמנו במחתרת כארגונים צבאיים. בנוסף הייתה זו חובתו של כל סניף להתנגד לשחיתות ולכל פעולה שאינה בדרך האל בכל דרך אפשרית. במחצית הראשונה של שנות השלושים עסקו הסניפים בעיקר בפעילויות חינוך ורווחה . התנועה הקימה בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר מקצועיים לבנים ולבנות בנוסף למערך של בתי ספר ללימודי דת. באמצעות תרומות של התנועה הוקמו מסגדים ולרוב הסניפים היו מסגדים משל עצמם. כמו כן נלחמה התנועה בבערות ובעוני ואף סיפקה חשמל לתאורה למספר כפרים .  מאמצים אלו עלו בקנה אחד עם מאמצי הג'האד הגדול, הג'האד המוסרי המחייב סבלנות ועזרה לזולת . פעולות אלו תרמו רבות לגידול המהיר במספר חברי התנועה וכך תוך 20 שנה היו חברים בתנועה למעלה ממליון מוסלמים ברחבי מצרים .
  
התנועה הוקמה על ידי [[חסן אל-בנא]] במרץ 1928 בעיר איסמעיליה - מרכז העצבים של איזור [[תעלת סואץ]] כתנועה התנגדות לחילוניות ולהתמערבות שפשטו בחברה המצרית בשנים אלו. איסמעיליה היוותה קרקע מצוינת להתפתחותה של התנועה זאת מכיוון שלצד חיי רווחה נוחים אותם חיו הפקידים הזרים שניהלו את התעלה חיו התושבים המצרים חיים רוויים בעוני. בתחילת דרכה הוקמה התנועה כארגון חינוך וסעד ולכן עד שנות ה-40 עיקר המאמץ הושקע ב[[דעוה]] ובפעילויות סעד אחרות כגון הקמת בתי ספר, מפעלים ואף הקמת תשתית חשמל בכפרים מרוחקים. בצורה זו הצליחה התנועה ליצור לעצמה בסיס תמיכה רחב שהכין את הקרקע למעבר התנועה לקהיר ועמו לתוך הפוליטיקה המצרית.
 
  
 
=ביבליוגרפיה=
 
=ביבליוגרפיה=

גרסה מ־10:10, 19 בספטמבר 2010

עמוד זה עדיין בתהליכי כתיבה

סמלה של תנועת האחים המוסלמים

תנועת האחים המוסלמים (בערבית: جماعة الإخوان المسلمون, גַ'מְעִיָת אל-אִחְ'וָאן אל-מֻסְלִמוּן) הוקמה כתנועה צופית דתית שהפכה עם השנים לתנועה פוליטית לכל דבר. התנועה שמה לה למטרה להקים על אדמת מצרים מדינת שריעה.

לידתה של התנועה

התנועה הוקמה על ידי חסן אל-בנא במרץ 1928 בעיר איסמעיליה - מרכז העצבים של איזור תעלת סואץ כתנועה התנגדות לחילוניות ולהתמערבות שפשטו בחברה המצרית בשנים אלו. איסמעיליה היוותה קרקע מצוינת להתפתחותה של התנועה זאת מכיוון שלצד חיי רווחה נוחים אותם חיו הפקידים הזרים שניהלו את התעלה חיו התושבים המצרים חיים רוויים בעוני. בתחילת דרכה הוקמה התנועה כארגון חינוך וסעד ולכן עד שנות ה-40 עיקר המאמץ הושקע בדעוה ובפעילויות סעד אחרות. בצורה זו הצליחה התנועה ליצור לעצמה בסיס תמיכה רחב שהכין את הקרקע למעבר התנועה לקהיר ועמו לתוך הפוליטיקה המצרית.

המעבר לקהיר

העברת מרכז התנועה לבירה הביאה לגידול מהיר בתנועה (משלושה סניפים ב-1931 ועד מעבר למאה ב- 1936 ) דבר שהביא גם למיסוד שיטת הניהול שלה. אל-בנא, שנשא את התואר "המדריך הכללי" (אל-מֻרְשִד אל-עַאם), עמד בראש הועד הפועל של התנועה שמנה 24 חברים, שכולם נתמנו לועד על ידו. תחת הועד הפועל נתמנו ועדות משנה לתפקידים מיוחדים . הועד הפועל ויחד עם ועדות המשנה היוו את משרד ההדרכה הכללי (מֵכְּתֵבּ אל-אִרְשֵאד אל-עַאם) .

חסן אל-בנא (במרכז) בביקור בכפר באיזור קהיר

סביב קהיר החלו לקום סניפים (שֻעְבֵּאת) של התנועה, כאשר לכל סניף מטה משלו, שהיה מאורגן בקפידה לחינוך ואימון חברי הסניף, בין אם בנושאי דת ובין אם בתחום הצבאי. כל סניף היה מחויב בפעילות תעמולתית, בניהול רישום של המצב הבריאותי של כל חבר ובהקמת קבוצות של "צופים" (אל-ג'ואלה), שהתאמנו במחתרת כארגונים צבאיים. בנוסף הייתה זו חובתו של כל סניף להתנגד לשחיתות ולכל פעולה שאינה בדרך האל בכל דרך אפשרית. במחצית הראשונה של שנות השלושים עסקו הסניפים בעיקר בפעילויות חינוך ורווחה . התנועה הקימה בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר מקצועיים לבנים ולבנות בנוסף למערך של בתי ספר ללימודי דת. באמצעות תרומות של התנועה הוקמו מסגדים ולרוב הסניפים היו מסגדים משל עצמם. כמו כן נלחמה התנועה בבערות ובעוני ואף סיפקה חשמל לתאורה למספר כפרים . מאמצים אלו עלו בקנה אחד עם מאמצי הג'האד הגדול, הג'האד המוסרי המחייב סבלנות ועזרה לזולת . פעולות אלו תרמו רבות לגידול המהיר במספר חברי התנועה וכך תוך 20 שנה היו חברים בתנועה למעלה ממליון מוסלמים ברחבי מצרים .


ביבליוגרפיה

  • בהם, יעקב. אגודת האחים המוסלמים במצרים: (סיכום עד 1952). תל אביב: משרד החוץ - מחלקת החקר - מדור החקר הערבי, 1952.
  • יאפ, מלקולם א'. המזרח הקרוב למן מלחמת העולם הראשונה. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999.

מידע נוסף