הבדלים בין גרסאות בדף "חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור ארבעה עשר"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(דף חדש: אנחנו רוצים לדעת מה המשק המקסימלי שיכול להיות שייך לPater Familias לפי חוקי ליקניו סקסטיאס. לפי החוקים הללו, …)
 
מ
שורה 1: שורה 1:
 
אנחנו רוצים לדעת מה המשק המקסימלי שיכול להיות שייך לPater Familias לפי חוקי ליקניו סקסטיאס.
 
אנחנו רוצים לדעת מה המשק המקסימלי שיכול להיות שייך לPater Familias לפי חוקי ליקניו סקסטיאס.
לפי החוקים הללו, מותר להם להחזיק עד 500 יוגרה, שזה בערך 1300 דונם.
 
איך נדע מה זה בדיוק יוגרום?
 
הרי אם נקח את כל אבני המיל ששרדו ברצף מהעולם הרומי, לא נקבל את אותו הערך בכל פעם, ללא ספק. אלו אינן מדידות לוויניות מדויקות, וכל העניין נזיל.
 
מי היה המלומד הראשון בעת המודרנית שחישב מה זה יוגרום?
 
2.5 דונם הם שטח מספיק לגדל את הירקות והתרנגולות.
 
החקלאות השתנתה לגמרי, היום יש אדמות שבמשך זמן רצוף מגדלים עליהן רק תירס או רק פרות, מצב כזה מעצם הגדרתו הוא זר לחלוטין לחקלאות העתיקה. בחקלאות העתיקה, מגדלים לפי מחזורים כל מני דברים על אותה אדמה, מה שאמור לשמור עליה יותר.
 
ברור גם שאנחנו ,המין האנושי, זינקנו קדימה מאז התקופה שלפני 2300 שנה, מבחינה טכנולוגית. על האמצעים שעומדים לרשותינו היום היה אפשר רק לחלום בעבר.
 
כיום יש דשנים, מחרשות, הנדסה גנטית.
 
התנאים משתנים, ובכל זאת 500 יוגרה (מתוך האדמה הציבורית) בשביל Familia זה מספיק. זה לא כולל את מה שיש לאנשים שהוא שלהם.
 
ברור שהרבה מאוד אנשים התקיימו על פחות מזה או בכלל בלי אדמה, כמו נפח.
 
אנשים שגרו בעיר ועסקו במלאכות עירוניות למיניהן היו אולי חסרי אדמה לחלוטין.
 
אותם משקי בית גדולים שנגדם מכוון החוק, הסבירות שיש להם גם אדמות פרטיות היא גבוהה מאוד.
 
כלומר, מדובר בשטח מספיק גדול לכלכלת משפחה.
 
נניח לרגע שהחוק חיובי (מנקודת המבט של אנשים שאין להם קרקע ציבורית), החיסרון המרכזי של החוק הזה הוא שקודם כל, החוק הזה הוא בלי שיניים. כדי שחוק יצא לפועל הוא צריך תקציב.
 
חוק שלא מסביר מראש מהיכן יגיע התקציב לאכיפתו מביא יותר נזק מתועלת. כל עוד לא היה החוק ידוע לנו שיש מצב בעייתי שצריך לתקן, אבל ברגע שיש חוק, עשינו את שלנו, למרות שהוא לא נאכף.
 
אם אף אחד לא בא לאכוף את חוק הגבלת השטח המותר למשפחה בקרקע הציבורית, הוא לא יאכף.
 
קדימון: טיבריוס גרכחוס מחליט למדוד את הקרקעות, ויש בעיות בשטח- האם סופרים שטח של אגם? הקים וועדה שמדדה (הוא, אחיו וחמו), הגבילו את השטח ואת השאר הלכו וחילקו לחסרי נחלות, זה מה שחסר לנו בשנת 367, או שלפחות איננו שומעים על כך שזה קרה. היו נגד הגרכחים טענות שהם טירנים ששואפים למלוכה, וזה הנשק שהשתמשה בו האופוזיציה.
 
עסקת החבילה:
 
THE OMNIBUS LAW
 
העסקה הפוליטית שנרקמה ומכתיבה את סדר היום הפוליטי החדש ברומא בעקבות החוקים הללו.
 
CUI BONO
 
העשיר, פטרון פוליטי של יוליוס קייזר בשנים כלשהן, היה קונסול, ומצביא מפורסם.
 
הוא אמר שבכל פעם שרוצים להבין את המניעים צריך לשאול את השאלה
 
CUI BONO למי (הדבר הזה הוא)לרווח?
 
זו פרשנות צינית, אבל אחד הכלים הפרשניים היותר חשובים שיש לנו בהיסטוריה. אחד הדברים הבסיסים שאנחנו רוצים להבין כשנראה תופעה היא מי מרויח ממנה. הרבה פעמים נראה מתאם בין הצד המרוויח לבין הגורמים שקידמו את ההתרחשות, אבל זה לא מכוון המציאות. יש רווחים שמגיעים בלי כוונה.
 
אבל אותם אנשים שעכשיו יש להם חוקי הלוואות נוחים יותר ושעכשיו הם לא ישתעבדו בגופם ואולי יש להם גישה לאדמת ציבור מקבלים משהו.
 
יש לנו כאן (במילים של נדב) הבחנה בין מעמדות שונים בתוך השכבה הפטריקית.
 
בכל מה שראינו עד עכשיו, לא קראנו אף מקום בקורנל שבו יש לנו פטריקים מסוגים שונים.
 
מי מרוויח מכך?
 
המוסדות הפלבאים,
 
קבוצה מסוימת מתוך הפטריקים
 
הפלבאים במעמד הגבוה ביותר
 
הרווח בא על חשבון מי?
 
  
מסתבר שהגנטס שלא היו שותפות לדיל אכלו אותה.
+
לפי החוקים הללו, מותר להם להחזיק עד 500 יוגרה, שזה בערך 1300 דונם. איך נדע מה זה בדיוק יוגרום? הרי אם נקח את כל אבני המיל ששרדו ברצף מהעולם הרומי, לא נקבל את אותו הערך בכל פעם, ללא ספק. אלו אינן מדידות לוויניות מדויקות, וכל העניין נזיל. מי היה המלומד הראשון בעת המודרנית שחישב מה זה יוגרום? 2.5 דונם הם שטח מספיק לגדל את הירקות והתרנגולות. החקלאות השתנתה לגמרי, היום יש אדמות שבמשך זמן רצוף מגדלים עליהן רק תירס או רק פרות, מצב כזה מעצם הגדרתו הוא זר לחלוטין לחקלאות העתיקה. בחקלאות העתיקה, מגדלים לפי מחזורים כל מני דברים על אותה אדמה, מה שאמור לשמור עליה יותר. ברור גם שאנחנו ,המין האנושי, זינקנו קדימה מאז התקופה שלפני 2300 שנה, מבחינה טכנולוגית. על האמצעים שעומדים לרשותינו היום היה אפשר רק לחלום בעבר. כיום יש דשנים, מחרשות, הנדסה גנטית. התנאים משתנים, ובכל זאת 500 יוגרה (מתוך האדמה הציבורית) בשביל Familia זה מספיק. זה לא כולל את מה שיש לאנשים שהוא שלהם. ברור שהרבה מאוד אנשים התקיימו על פחות מזה או בכלל בלי אדמה, כמו נפח. אנשים שגרו בעיר ועסקו במלאכות עירוניות למיניהן היו אולי חסרי אדמה לחלוטין. אותם משקי בית גדולים שנגדם מכוון החוק, הסבירות שיש להם גם אדמות פרטיות היא גבוהה מאוד. כלומר, מדובר בשטח מספיק גדול לכלכלת משפחה.
איך אנחנו יודעים את זה?  
+
 
לפי הFASTI, רשומות הקונסולים.
+
נניח לרגע שהחוק חיובי (מנקודת המבט של אנשים שאין להם קרקע ציבורית), החיסרון המרכזי של החוק הזה הוא שקודם כל, <u>החוק הזה הוא בלי שיניים</u>. כדי שחוק יצא לפועל הוא צריך תקציב. חוק שלא מסביר מראש מהיכן יגיע התקציב לאכיפתו מביא יותר נזק מתועלת. כל עוד לא היה החוק ידוע לנו שיש מצב בעייתי שצריך לתקן, אבל ברגע שיש חוק, עשינו את שלנו, למרות שהוא לא נאכף. אם אף אחד לא בא לאכוף את חוק הגבלת השטח המותר למשפחה בקרקע הציבורית, הוא לא יאכף.
השנה הרומית מוגדרת לפי הקונסולט, הרומאים רשמו מי היו הקונסולים או פקידי המדינה המובילים בכל שנה ושנה כיוון שכך הם זיהו את השנים.
+
 
ANNALISTS- מלומדים רומיים שכתבו את דברי הימים שנה אחרי שנה.  
+
קדימון: טיבריוס גרכחוס מחליט למדוד את הקרקעות, ויש בעיות בשטח- האם סופרים שטח של אגם? הקים וועדה שמדדה (הוא, אחיו וחמו), הגבילו את השטח ואת השאר הלכו וחילקו לחסרי נחלות, זה מה שחסר לנו בשנת 367, או שלפחות איננו שומעים על כך שזה קרה. היו נגד הגרכחים טענות שהם טירנים ששואפים למלוכה, וזה הנשק שהשתמשה בו האופוזיציה.
פוליביוס כתב לפי האולימפיאדות, שנערכו לפי הספירה היוונית כל חמש שנים.  
+
 
הרשימות הללו מעניקות לנו המון אינפורמציה.
+
<u>עסקת החבילה: THE OMNIBUS LAW העסקה הפוליטית שנרקמה ומכתיבה את סדר היום הפוליטי החדש ברומא</u> בעקבות החוקים הללו. CUI BONO העשיר, פטרון פוליטי של יוליוס קייזר בשנים כלשהן, היה קונסול, ומצביא מפורסם. הוא אמר שבכל פעם שרוצים להבין את המניעים צריך לשאול את השאלה CUI BONO למי (הדבר הזה הוא)לרווח? זו פרשנות צינית, אבל אחד הכלים הפרשניים היותר חשובים שיש לנו בהיסטוריה. אחד הדברים הבסיסים שאנחנו רוצים להבין כשנראה תופעה היא מי מרויח ממנה. הרבה פעמים נראה מתאם בין הצד המרוויח לבין הגורמים שקידמו את ההתרחשות, אבל זה לא מכוון המציאות. יש רווחים שמגיעים בלי כוונה. אבל אותם אנשים שעכשיו יש להם חוקי הלוואות נוחים יותר ושעכשיו הם לא ישתעבדו בגופם ואולי יש להם גישה לאדמת ציבור מקבלים משהו.
אותם גנטס שמציין קורנל בפסקא האחרונה של עמוד 342 הופיעו לפני 367 ואחר כך נעלמו. אמנם יש גנטסים שנשמדים כמעט כליל במלחמה כמו FABII, אבל זה הסבר טוב לפעם אחת ולמשפחה אחת, לא לכזה מגוון של קבוצות. התשובה היא שמי שלא השתתף בעיסקא מצא את עצמו במדבר הפוליטי.
+
 
משחק סכום אפס- הוא משחק מטריצה שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על–ידי ההפסד של המשתתפים האחרים.
+
יש לנו כאן (במילים של נדב) <u>הבחנה בין מעמדות שונים בתוך השכבה הפטריקית</u>. בכל מה שראינו עד עכשיו, לא קראנו אף מקום בקורנל שבו יש לנו פטריקים מסוגים שונים. <u>מי מרוויח מכך? המוסדות הפלבאים, קבוצה מסוימת מתוך הפטריקים הפלבאים במעמד הגבוה ביותר הרווח בא על חשבון מי?</u>
בעשרים השנים לפני 376, יש לנו בכל שנה לרוב 6 טריבונים ושני קונסולים.
+
 
מהרגע שבו הגדרנו מחדש את המשחק הפוליטי והעברנו אותו לקונסולים מהטריבונים, ההשלכה המיידית של זה היא פגיעה מיידית במי שהיה שם קודם.  
+
מסתבר ש<u>הגנטס שלא היו שותפות לדיל</u> אכלו אותה. איך אנחנו יודעים את זה? לפי הFASTI, רשומות הקונסולים. השנה הרומית מוגדרת לפי הקונסולט, הרומאים רשמו מי היו הקונסולים או פקידי המדינה המובילים בכל שנה ושנה כיוון שכך הם זיהו את השנים. ANNALISTS- מלומדים רומיים שכתבו את דברי הימים שנה אחרי שנה. פוליביוס כתב לפי האולימפיאדות, שנערכו לפי הספירה היוונית כל חמש שנים. הרשימות הללו מעניקות לנו המון אינפורמציה. אותם גנטס שמציין קורנל בפסקא האחרונה של עמוד 342 הופיעו לפני 367 ואחר כך נעלמו. אמנם יש גנטסים שנשמדים כמעט כליל במלחמה כמו FABII, אבל זה הסבר טוב לפעם אחת ולמשפחה אחת, לא לכזה מגוון של קבוצות. התשובה היא ש<u>מי שלא השתתף בעיסקא מצא את עצמו במדבר הפוליטי.</u> <u>משחק סכום אפס</u>- הוא משחק מטריצה שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על–ידי ההפסד של המשתתפים האחרים.  
שדה התחרות נהיה אכזרי יותר במכה.
+
 
הפטריקים מול הפלבאים העשירים והחזקים.
+
בעשרים השנים לפני 376, יש לנו בכל שנה לרוב 6 טריבונים ושני קונסולים. מהרגע שבו הגדרנו מחדש את המשחק הפוליטי והעברנו אותו לקונסולים מהטריבונים, ההשלכה המיידית של זה היא פגיעה מיידית במי שהיה שם קודם. שדה התחרות נהיה אכזרי יותר במכה. הפטריקים מול הפלבאים העשירים והחזקים. לפני 367, מהפטריקים היו מאיישים 6 משרות של טריבונים קונסולרים, גם אם לא נכניס את הפלבאים למשחק. ברגע שהוספנו את הפלבאים העשירים והחזקים והצטמצמנו לשתי משרות, ומטבע הדברים קשה יותר להגיע אליהן. איך קורה שחלק מהפטריקים משתלטים על העסק בזמן שהחלק השני עפים למדבר הפוליטי? אנחנו יודעים מי הפסיד מתוך זה שאנחנו יודעים מי הרוויח. הפטריקים שסגרו את הדיל הם בפנים, אבל לדיל הזה יש עוד פאן שטרם דיברנו עליו, והוא איך עושים את זה בפועל.  
לפני 367, מהפטריקים היו מאיישים 6 משרות של טריבונים קונסולרים, גם אם לא נכניס את הפלבאים למשחק.
+
 
ברגע שהוספנו את הפלבאים העשירים והחזקים והצטמצמנו לשתי משרות, ומטבע הדברים קשה יותר להגיע אליהן.
+
נוצר מצב של <u>POWER SHARING</u>, כשבאופן מודע קבוצה מסוימת מתוף הפטריקיאט מבינה שהיא נשחקת במאבקים בתוך הפטריקיאט, שהם קשים, אכזריים ומרים יותר מכל מה שיש להם לומר נגד הפלבס. אתה רב הכי הרבה עם מי שדומה לך. אוֹרי משער שפלג מסוים בפטריקים הבין שיש חלון הזדמנויות ואם יהיו כמה וויתורים (נקסום, ריבית), הרווח יהיה קולות הפלבס. ודווקא העיקרון של קונסול אחד פטריקי וקונסול שני פלבאי הוא מבחינתם (הפטריקים שהיו בעסקא) פתרון גאוני כי אין בין שני המתמודדים תחרות. אם הם לא מתחרים על אותה משבצת, הם יכולים לשתף פעולה באופן גורף. מדובר על אנשים עשירים (הפלבים החזקים) ונוצרת שיטה כזו שמאפשרת להם לשתף פעולה ולא מכריחה אותם להלחם אחד בשני.  
איך קורה שחלק מהפטריקים משתלטים על העסק בזמן שהחלק השני עפים למדבר הפוליטי?
+
 
אנחנו יודעים מי הפסיד מתוך זה שאנחנו יודעים מי הרוויח.
+
אין לנו תיעוד מדויק לסיפור הזה. ברומא, זה שסבי וסבך היו טריבונים ביחד, אומר שגם אנחנו אמורים להיות פוליטיקאים. העובדה היא שהרבה מאוד משפחות פוליטיות נמחקות מהפוליטיקה. האירוניה בזה היא שהן תצוצנה אחר כך, בשלהי הרפובליקה, כמו יוליוס קייסר. אי אפשר להבין את כל הסיפור שלו בלי להבין שהוא מגיע ממשפחה שלטענתה, אם בודקים מספיק אחורה, הם ממעמד גבוה. הוא מגיע עם האמביציה הפרטית שלו והביזיון של מאות שנים (שבמהלכן אף אחד ממשפחתו לא מצליח להיות קונסול) על הכתפיים. המונחים שעלינו לחפש הם Consul, praetor, censor, aedilis, tribunus plebis, quaestor  
הפטריקים שסגרו את הדיל הם בפנים, אבל לדיל הזה יש עוד פאן שטרם דיברנו עליו, והוא איך עושים את זה בפועל.
+
 
נוצר מצב של POWER SHARING, כשבאופן מודע קבוצה מסוימת מתוף הפטריקיאט מבינה שהיא נשחקת במאבקים בתוך הפטריקיאט, שהם קשים, אכזריים ומרים יותר מכל מה שיש להם לומר נגד הפלבס.
+
<u>הפרייטורה</u> נוסדה מחדש אחרי 367 כמשרה שהייתה בתחילה רק לפטריקים ומאוחר יותר גם לפלבאים. יש לו אימפריום, אבל חצי מהאימפריום של הקונסול. לפרייטור יש 6 ליקטורים- שמשים כאלה, ולא שניים עשר. בימים הראשונים של המשרה, ולמעשה לכל האורך, היא נוסדה כמשרה שיפוטית והפכה גם לעניין של פיקוד צבאי בהמשך. מושלי פרובינקיות הם פעמים רבות פרייטורים.  
אתה רב הכי הרבה עם מי שדומה לך.
+
 
אוֹרי משער שפלג מסוים בפטריקים הבין שיש חלון הזדמנויות ואם יהיו כמה וויתורים (נקסום, ריבית), הרווח יהיה קולות הפלבס.  
+
<u>censo</u>r – יש שניים, זו משרה יוצאת דופן. הם מתמנים לשנה וחצי, ורק פעם בחמש שנים.כלומר, יש לנו 3.5 שנים בלעדיהם. censor עושה קנסוס, רשימה של כל האזרחים הרומים וכל אחד, מה הכנסתו וגילו. לפי רשימת ה censors, אנחנו יודעים בדיוק איפה באסיפת הקנטוריות משתייך האזרח ה censors עוברים על רשימת חברי הסנאט, זורקים מהסנאט את מי שבעיניהם לא ראוי (צנזורה), ורושמים את מי שכן מתאים לדעתם, כדי למלא את השורות.
ודווקא העיקרון של קונסול אחד פטריקי וקונסול שני פלבאי הוא מבחינתם (הפטריקים שהיו בעסקא) פתרון גאוני כי אין בין שני המתמודדים תחרות.  
+
 
אם הם לא מתחרים על אותה משבצת, הם יכולים לשתף פעולה באופן גורף.
+
&nbsp;<u>aedilis</u> – הaedilis הראשונים הם שני פקידים פלבאים, ברפובליקה הקלאסית יש שישה, והaedilis מרכזים הרבה מאוד מעבודות התשתית של העיר רומא. לדוגמא, בימיו של אוגוסטוס יד ימינו היה אגריפה (מרכוס וויפסאניוס), שהיה קונסול והכל, ובאיזשהו שלב, לאחר שהספיק לכהן בכל המשרות שרק אפשר, היה צורך לעשות שיפוץ יסודי בביוב של רומא, ולכן הוא הלך ונתמנה להיות aedilis. הוא נכנס לסירה ויצא לשייט ברחבי כל הביוב של רומא.  
מדובר על אנשים עשירים (הפלבים החזקים) ונוצרת שיטה כזו שמאפשרת להם לשתף פעולה ולא מכריחה אותם להלחם אחד בשני.
+
 
אין לנו תיעוד מדויק לסיפור הזה.
+
<u>quaestors</u> הם העוזרים של הקונסולים – במקור. כשהפטריקים ראו שלטריבונים יש aedilis הם מינו quaestors. ברפובליקה, quaestor זו הכניסה לפוליטיקה הגבוהה.  
ברומא, זה שסבי וסבך היו טריבונים ביחד, אומר שגם אנחנו אמורים להיות פוליטיקאים.
+
 
העובדה היא שהרבה מאוד משפחות פוליטיות נמחקות מהפוליטיקה. האירוניה בזה היא שהן תצוצנה אחר כך, בשלהי הרפובליקה, כמו יוליוס קייסר.  
+
ש.ב. לעבור על המונחים בוויקי.
אי אפשר להבין את כל הסיפור שלו בלי להבין שהוא מגיע ממשפחה שלטענתה, אם בודקים מספיק אחורה, הם ממעמד גבוה.
 
הוא מגיע עם האמביציה הפרטית שלו והביזיון של מאות שנים (שבמהלכן אף אחד ממשפחתו לא מצליח להיות קונסול) על הכתפיים.
 
המונחים שעלינו לחפש הם
 
Consul, praetor, censor, aedilis, tribunus plebis, quaestor
 
הפרייטורה נוסדה מחדש אחרי 367 כמשרה שהייתה בתחילה רק לפטריקים ומאוחר יותר גם לפלבאים. יש לו אימפריום, אבל חצי מהאימפריום של הקונסול. לפרייטור יש 6 ליקטורים- שמשים כאלה, ולא שניים עשר.
 
בימים הראשונים של המשרה, ולמעשה לכל האורך, היא נוסדה כמשרה שיפוטית והפכה גם לעניין של פיקוד צבאי בהמשך.
 
מושלי פרובינקיות הם פעמים רבות פרייטורים.
 
censor – יש שניים, זו משרה יוצאת דופן. הם מתמנים לשנה וחצי, ורק פעם בחמש שנים.כלומר, יש לנו 3.5 שנים בלעדיהם.
 
censor עושה קנסוס, רשימה של כל האזרחים הרומים וכל אחד, מה הכנסתו וגילו.
 
לפי רשימת ה censors, אנחנו יודעים בדיוק איפה באסיפת הקנטוריות משתייך האזרח
 
ה censors עוברים על רשימת חברי הסנאט, זורקים מהסנאט את מי שבעיניהם לא ראוי (צנזורה), ורושמים את מי שכן מתאים לדעתם, כדי למלא את השורות.
 
aedilis – הaedilis הראשונים הם שני פקידים פלבאים, ברפובליקה הקלאסית יש שישה, והaedilis מרכזים הרבה מאוד מעבודות התשתית של העיר רומא.
 
לדוגמא, בימיו של אוגוסטוס יד ימינו היה אגריפה (מרכוס וויפסאניוס), שהיה קונסול והכל, ובאיזשהו שלב, לאחר שהספיק לכהן בכל המשרות שרק אפשר, היה צורך לעשות שיפוץ יסודי בביוב של רומא, ולכן הוא הלך ונתמנה להיות aedilis.
 
הוא נכנס לסירה ויצא לשייט ברחבי כל הביוב של רומא.  
 
quaestors הם העוזרים של הקונסולים – במקור. כשהפטריקים ראו שלטריבונים יש aedilis הם מינו quaestors. ברפובליקה, quaestor זו הכניסה לפוליטיקה הגבוהה.
 
ש.ב.
 
לעבור על המונחים בוויקי.
 

גרסה מ־20:27, 28 בינואר 2010

אנחנו רוצים לדעת מה המשק המקסימלי שיכול להיות שייך לPater Familias לפי חוקי ליקניו סקסטיאס.

לפי החוקים הללו, מותר להם להחזיק עד 500 יוגרה, שזה בערך 1300 דונם. איך נדע מה זה בדיוק יוגרום? הרי אם נקח את כל אבני המיל ששרדו ברצף מהעולם הרומי, לא נקבל את אותו הערך בכל פעם, ללא ספק. אלו אינן מדידות לוויניות מדויקות, וכל העניין נזיל. מי היה המלומד הראשון בעת המודרנית שחישב מה זה יוגרום? 2.5 דונם הם שטח מספיק לגדל את הירקות והתרנגולות. החקלאות השתנתה לגמרי, היום יש אדמות שבמשך זמן רצוף מגדלים עליהן רק תירס או רק פרות, מצב כזה מעצם הגדרתו הוא זר לחלוטין לחקלאות העתיקה. בחקלאות העתיקה, מגדלים לפי מחזורים כל מני דברים על אותה אדמה, מה שאמור לשמור עליה יותר. ברור גם שאנחנו ,המין האנושי, זינקנו קדימה מאז התקופה שלפני 2300 שנה, מבחינה טכנולוגית. על האמצעים שעומדים לרשותינו היום היה אפשר רק לחלום בעבר. כיום יש דשנים, מחרשות, הנדסה גנטית. התנאים משתנים, ובכל זאת 500 יוגרה (מתוך האדמה הציבורית) בשביל Familia זה מספיק. זה לא כולל את מה שיש לאנשים שהוא שלהם. ברור שהרבה מאוד אנשים התקיימו על פחות מזה או בכלל בלי אדמה, כמו נפח. אנשים שגרו בעיר ועסקו במלאכות עירוניות למיניהן היו אולי חסרי אדמה לחלוטין. אותם משקי בית גדולים שנגדם מכוון החוק, הסבירות שיש להם גם אדמות פרטיות היא גבוהה מאוד. כלומר, מדובר בשטח מספיק גדול לכלכלת משפחה.

נניח לרגע שהחוק חיובי (מנקודת המבט של אנשים שאין להם קרקע ציבורית), החיסרון המרכזי של החוק הזה הוא שקודם כל, החוק הזה הוא בלי שיניים. כדי שחוק יצא לפועל הוא צריך תקציב. חוק שלא מסביר מראש מהיכן יגיע התקציב לאכיפתו מביא יותר נזק מתועלת. כל עוד לא היה החוק ידוע לנו שיש מצב בעייתי שצריך לתקן, אבל ברגע שיש חוק, עשינו את שלנו, למרות שהוא לא נאכף. אם אף אחד לא בא לאכוף את חוק הגבלת השטח המותר למשפחה בקרקע הציבורית, הוא לא יאכף.

קדימון: טיבריוס גרכחוס מחליט למדוד את הקרקעות, ויש בעיות בשטח- האם סופרים שטח של אגם? הקים וועדה שמדדה (הוא, אחיו וחמו), הגבילו את השטח ואת השאר הלכו וחילקו לחסרי נחלות, זה מה שחסר לנו בשנת 367, או שלפחות איננו שומעים על כך שזה קרה. היו נגד הגרכחים טענות שהם טירנים ששואפים למלוכה, וזה הנשק שהשתמשה בו האופוזיציה.

עסקת החבילה: THE OMNIBUS LAW העסקה הפוליטית שנרקמה ומכתיבה את סדר היום הפוליטי החדש ברומא בעקבות החוקים הללו. CUI BONO העשיר, פטרון פוליטי של יוליוס קייזר בשנים כלשהן, היה קונסול, ומצביא מפורסם. הוא אמר שבכל פעם שרוצים להבין את המניעים צריך לשאול את השאלה CUI BONO למי (הדבר הזה הוא)לרווח? זו פרשנות צינית, אבל אחד הכלים הפרשניים היותר חשובים שיש לנו בהיסטוריה. אחד הדברים הבסיסים שאנחנו רוצים להבין כשנראה תופעה היא מי מרויח ממנה. הרבה פעמים נראה מתאם בין הצד המרוויח לבין הגורמים שקידמו את ההתרחשות, אבל זה לא מכוון המציאות. יש רווחים שמגיעים בלי כוונה. אבל אותם אנשים שעכשיו יש להם חוקי הלוואות נוחים יותר ושעכשיו הם לא ישתעבדו בגופם ואולי יש להם גישה לאדמת ציבור מקבלים משהו.

יש לנו כאן (במילים של נדב) הבחנה בין מעמדות שונים בתוך השכבה הפטריקית. בכל מה שראינו עד עכשיו, לא קראנו אף מקום בקורנל שבו יש לנו פטריקים מסוגים שונים. מי מרוויח מכך? המוסדות הפלבאים, קבוצה מסוימת מתוך הפטריקים הפלבאים במעמד הגבוה ביותר הרווח בא על חשבון מי?

מסתבר שהגנטס שלא היו שותפות לדיל אכלו אותה. איך אנחנו יודעים את זה? לפי הFASTI, רשומות הקונסולים. השנה הרומית מוגדרת לפי הקונסולט, הרומאים רשמו מי היו הקונסולים או פקידי המדינה המובילים בכל שנה ושנה כיוון שכך הם זיהו את השנים. ANNALISTS- מלומדים רומיים שכתבו את דברי הימים שנה אחרי שנה. פוליביוס כתב לפי האולימפיאדות, שנערכו לפי הספירה היוונית כל חמש שנים. הרשימות הללו מעניקות לנו המון אינפורמציה. אותם גנטס שמציין קורנל בפסקא האחרונה של עמוד 342 הופיעו לפני 367 ואחר כך נעלמו. אמנם יש גנטסים שנשמדים כמעט כליל במלחמה כמו FABII, אבל זה הסבר טוב לפעם אחת ולמשפחה אחת, לא לכזה מגוון של קבוצות. התשובה היא שמי שלא השתתף בעיסקא מצא את עצמו במדבר הפוליטי. משחק סכום אפס- הוא משחק מטריצה שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על–ידי ההפסד של המשתתפים האחרים.

בעשרים השנים לפני 376, יש לנו בכל שנה לרוב 6 טריבונים ושני קונסולים. מהרגע שבו הגדרנו מחדש את המשחק הפוליטי והעברנו אותו לקונסולים מהטריבונים, ההשלכה המיידית של זה היא פגיעה מיידית במי שהיה שם קודם. שדה התחרות נהיה אכזרי יותר במכה. הפטריקים מול הפלבאים העשירים והחזקים. לפני 367, מהפטריקים היו מאיישים 6 משרות של טריבונים קונסולרים, גם אם לא נכניס את הפלבאים למשחק. ברגע שהוספנו את הפלבאים העשירים והחזקים והצטמצמנו לשתי משרות, ומטבע הדברים קשה יותר להגיע אליהן. איך קורה שחלק מהפטריקים משתלטים על העסק בזמן שהחלק השני עפים למדבר הפוליטי? אנחנו יודעים מי הפסיד מתוך זה שאנחנו יודעים מי הרוויח. הפטריקים שסגרו את הדיל הם בפנים, אבל לדיל הזה יש עוד פאן שטרם דיברנו עליו, והוא איך עושים את זה בפועל.

נוצר מצב של POWER SHARING, כשבאופן מודע קבוצה מסוימת מתוף הפטריקיאט מבינה שהיא נשחקת במאבקים בתוך הפטריקיאט, שהם קשים, אכזריים ומרים יותר מכל מה שיש להם לומר נגד הפלבס. אתה רב הכי הרבה עם מי שדומה לך. אוֹרי משער שפלג מסוים בפטריקים הבין שיש חלון הזדמנויות ואם יהיו כמה וויתורים (נקסום, ריבית), הרווח יהיה קולות הפלבס. ודווקא העיקרון של קונסול אחד פטריקי וקונסול שני פלבאי הוא מבחינתם (הפטריקים שהיו בעסקא) פתרון גאוני כי אין בין שני המתמודדים תחרות. אם הם לא מתחרים על אותה משבצת, הם יכולים לשתף פעולה באופן גורף. מדובר על אנשים עשירים (הפלבים החזקים) ונוצרת שיטה כזו שמאפשרת להם לשתף פעולה ולא מכריחה אותם להלחם אחד בשני.

אין לנו תיעוד מדויק לסיפור הזה. ברומא, זה שסבי וסבך היו טריבונים ביחד, אומר שגם אנחנו אמורים להיות פוליטיקאים. העובדה היא שהרבה מאוד משפחות פוליטיות נמחקות מהפוליטיקה. האירוניה בזה היא שהן תצוצנה אחר כך, בשלהי הרפובליקה, כמו יוליוס קייסר. אי אפשר להבין את כל הסיפור שלו בלי להבין שהוא מגיע ממשפחה שלטענתה, אם בודקים מספיק אחורה, הם ממעמד גבוה. הוא מגיע עם האמביציה הפרטית שלו והביזיון של מאות שנים (שבמהלכן אף אחד ממשפחתו לא מצליח להיות קונסול) על הכתפיים. המונחים שעלינו לחפש הם Consul, praetor, censor, aedilis, tribunus plebis, quaestor

הפרייטורה נוסדה מחדש אחרי 367 כמשרה שהייתה בתחילה רק לפטריקים ומאוחר יותר גם לפלבאים. יש לו אימפריום, אבל חצי מהאימפריום של הקונסול. לפרייטור יש 6 ליקטורים- שמשים כאלה, ולא שניים עשר. בימים הראשונים של המשרה, ולמעשה לכל האורך, היא נוסדה כמשרה שיפוטית והפכה גם לעניין של פיקוד צבאי בהמשך. מושלי פרובינקיות הם פעמים רבות פרייטורים.

censor – יש שניים, זו משרה יוצאת דופן. הם מתמנים לשנה וחצי, ורק פעם בחמש שנים.כלומר, יש לנו 3.5 שנים בלעדיהם. censor עושה קנסוס, רשימה של כל האזרחים הרומים וכל אחד, מה הכנסתו וגילו. לפי רשימת ה censors, אנחנו יודעים בדיוק איפה באסיפת הקנטוריות משתייך האזרח ה censors עוברים על רשימת חברי הסנאט, זורקים מהסנאט את מי שבעיניהם לא ראוי (צנזורה), ורושמים את מי שכן מתאים לדעתם, כדי למלא את השורות.

 aedilis – הaedilis הראשונים הם שני פקידים פלבאים, ברפובליקה הקלאסית יש שישה, והaedilis מרכזים הרבה מאוד מעבודות התשתית של העיר רומא. לדוגמא, בימיו של אוגוסטוס יד ימינו היה אגריפה (מרכוס וויפסאניוס), שהיה קונסול והכל, ובאיזשהו שלב, לאחר שהספיק לכהן בכל המשרות שרק אפשר, היה צורך לעשות שיפוץ יסודי בביוב של רומא, ולכן הוא הלך ונתמנה להיות aedilis. הוא נכנס לסירה ויצא לשייט ברחבי כל הביוב של רומא.

quaestors הם העוזרים של הקונסולים – במקור. כשהפטריקים ראו שלטריבונים יש aedilis הם מינו quaestors. ברפובליקה, quaestor זו הכניסה לפוליטיקה הגבוהה.

ש.ב. לעבור על המונחים בוויקי.