הבדלים בין גרסאות בדף "חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור חמישי"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 5: שורה 5:
 
'''מה עשה סרוויס טוליוס''':  
 
'''מה עשה סרוויס טוליוס''':  
  
סרוויס טוליוס <u>חילק העם למעמדות שהוגדרו לפי שומת רכוש וגיל</u>, <u>סיפקו חיילים מסוג שונה והגדירו מחדש את הצבא והפוליטיקה</u>(א). המונח הלטיני הוא קלאסיס. מפקד אוכלוסין ושומת רכוש. המפקד הרומי היה שקול להצהרת הון של מס הכנסה. Census&nbsp;אזרחות, המדינה\הקהילה המדינית בה מתקיימת האזרחות.-civitas אזרח, - Civis המילה מדינה, מקורה במילה עיר. המשמעות היא מקהילות פוליטיות (עיר שעומדת בלב המדינה). הנחת העבודה הבסיסית שלנו היא לא לקבל דבר כלשונו, ככתבו, עלינו תמיד לחשוד במידע ובטענות שאנו נתקלים בהם. כמעט כל תהליך שנעשה לו "זום אאוט" יגלה לנו התפתחויות ותהליכים נוספים הקשורים לאותו מאורע. שלוש השאלות שמוצגות בתחילת הפרק- מקלות על הקהל לקרוא ולהפיק את מירב התועלת מהמסמך.  
+
סרוויס טוליוס <u>חילק העם למעמדות שהוגדרו לפי שומת רכוש וגיל</u>, <u>סיפקו חיילים מסוג שונה והגדירו מחדש את הצבא והפוליטיקה</u>(א).  
  
הבנת התהליך שבו גדלו השבטים. <u>בשיא הרפובליקה, היו 35 שבטים</u>, מה שמעיד כנראה על התפתחות, המספר מעיד על הדבקות (מאחר והוא לא מספר טיפולוגי), <u>שבטים שנוספו עם הזמן</u>. סביר להניח, לפי קורנל, שהשבטים בחלוקה זו מקבילים באופן זה או אחר לגנטס, החמולות, ושהשמות שאנו לא מכירים שייכים ככל הנראה, לחמולות שהייתה להם משמעות בתקופה של סרוויס טוליוס, וירדו מכוחן עם הזמן. כפריים. Rustic הפטריארכלים היו שכבה באוכלוסיה שהפכה להיות מובדלת בזכויותיה משאר הציבור, מילולית: חוק פרטי, מקרה פרטי של חוק. ברגע שהחוק מתייחס לקבוצהPrivi-legium מיוחדת, זו קבוצה שיש לה פריבילגיה. יכול להיות גם מצב הפוף, שבו החוק מפלה קבוצה מסוימת לרעה, אך לא נשתמש לתופעה זו במילה פריבילגיה. בדמוקרטיה אמור להיות שוויון, הרפובליקה לא מתיימרת להעניק שוויון. איך משפחה של פטריארכלים נעלמת? (השבטים שאין להם, או לשמם, מקור ידוע) לא כל המשפחות מצליחות לנצח, יכולה להיות משפחה עם הרבה בנות שנישאות לשבטים אחרים ובנים מועטים שמתים בגיל צעיר. סיבה נוספת יכולה להיות מוות במלחמה, ברפובליקה הרומית יש כל הזמן מלחמות. בנוסף, היה נהוג שמלחמות לפעמים הן תהליך בו הגטס יוצא למלחמה, כעניין שקיבל על עצמו. לעיתים בשדה הקרב, הגטס נוחל הפסד מוחץ וכמעט שנכחד ביום אחד. היו גטס גדולים מאוד. סיבה נוספת להעלמות שבט פטריארכי היא במעבר משלטון מלוכני לשלטון רפובליקני, כשיש שינויים קיצוניים ומעגל מצומצם שמנהל את העניינים. במהפכה יסודית כל כך, שכוללת שינוי של המשטר, האוליגרכיה תעבור טלטלה עזה, ודווקא הגנטס שהיו קרובות למלוכה אמורים להיות המפסידים הגדולים ברפובליקה. לעומת זאת, כיוון שאין וואקום, אם חלק מהאוליגרכיה נעלם, או יורד, חוגים אחרים יכנסו חזרה לאוליגרכיה, במיוחד כשהמדינה הרומית גדלה. (במיוחד במאה הרביעית לפנה"ס, בו מתחיל האימפריאליזם.) מדינה גדולה יותר מצריכה אוליגרכיה גדולה יותר, בהתאמה. גילוי נאות: חשוב לנו, שקורנל אומר בשלב כלשהוא שעד כאן דיברנו על עובדות, שאבנו מידע מעובדות. מכאן ואילך, יהיו ניחושים. קורנל עוזר לנו מראש לכוון את מפלס החשד שלנו, בכל מה שהולך להגיע. זו לא פחיתות כבוד, אלא ההיפך- זו הדרך לעבוד. ניתן לשער ש.. הוא לא אותו הדבר כמו סביר מאוד ש.. בתקופה כה ישנה שיש בה כל כך מעט מקורות, כדאי שנדע מתי נגמרות העובדות ומתחילות ההשערות. שבט tribus ממבנה המילה, נוכל ללמוד שהיו במקור שלושה שבטים, כשרומולוס ייסד את רומא. כלומר, המילה שבט היא לא מילה לגמרי מתאימה למצב ברומא של תקופת הרפובליקה. לשם מה היו השבטים המקומיים? שאלה זו משקפת את הטענה שהשבטים לא נוצרו מעצמם, אלא לשם מטרה מסוימת על ידי מישהו. כלומר, יש צורך, וכתוצאה מהצורך מתבצעת פעולה שתוצאתה השבטים. זאת בניגוד לשבטים המקראיים, שלא נוצרו על ידי אף אחד, אלא פשוט היו קיימות קבוצות שחיו באזורים שונים בישראל ובשלב כלשהוא התאחדו. השבטים ברפובליקה הרומית הם תוצאה של החלטה, מלאכותיים. הרפורמה של השבטים שינתה את בסיס האזרחות הרומית, והגדירה מחדש את הקשרים שבהם היחידים הרומים היו קשורים לקהילה. כשאנו מסתכלים על כל מדינה, אחד הדברים הראשונים שנבחן היא שאלת האזרחות, ואיך מגדירים אזרח, ומי יכול או לא יכול להיות אזרח. נראה את הקשרים בין המבנה החברתי למשטר וההיפך. חשיבות המעבר היא שהחלוקה לשבטים, במקום על בסיס אריסטוקרטי ועל בסיס לידה, הפכה בעקבות הרפורמה להיות חלוקה על בסיס הרשמה לקנזוס ואזור המגורים. השבטים ארגנו את ההרשמה לקנזוס. אחד מהיתרונות, אולי היתרון הגדול ביותר של הרומאים, שהתחילו כתושבי עיר קטנה באיטליה, היא עניין השיתוף והרחבת בסיס האזרחים. התפיסה הקלאסית של המדינות\הקהילות שהן אזרחיות, היא תפיסה אקסקלוסיבית, כלומר קשה להתקבל ל"מועדון האזרחות". אם נביט על הדמוקרטיה האתונאית בשיאה (המאה החמישית לפנה"ס), היא הייתה מאוד אקסקלוסיבית. אזרח אתונאי היה צריך ששני הוריו יהיו אזרחים. גר הוא מי שמצטרף לקהילה, אך אינו אזרח (כמו עובדים זרים של ימינו). המנגנון המדיני הפוליטי, באינסטינקט שלו, נגדם. הרומאים, בעיקרון, היו מוכנים לקבל את כל מי שרוצה להצטרף ומוכן "לשחק את המשחק". בהמשך נרחיב על ה"משחק". כל מי שהיה מוכן לקבל את השפה הלטינית כשפה המובילה, להתגייס לצבא, ולקבל את העיקרון של הוותק, (פז"ם) לפני פיתוח שאיפות גדולות. זה מביא אותנו בחזרה לשאלה של פוליביוס, ששאל איך רומא מצליחה להיות אימפריה ועונה- בעזרת החוקה שלה. התפיסה האינקלוסיבית הזו מביאה את רומא למצב שבו היא משתלטת על הים התיכון כך: כל עם שנכבש מצטרף ונהיה אזרח רומי, ואז יש הרבה יותר אזרחים עם כל מדינה שנכבשת, מה שמגדיל את כוח האדם בצורה משמעותית. האתונאים, שהייתה להם מדינה מפותחת ותרבות פורחת, וצבא חזק ואימפריה, נחלשו מאוד בעקבות מוות של 500 אלף איש בסיציליה. הרומאים סבלו מפלות איומות ונוראות, המון כאלה. צבאות שלמים נמחקו. צבאות רומיים של 10000 איש שלא חוזרים הבייתה ומפסידים במלחמה לא מוחקים את האימפריה הרומית. להיפך ,היא שולחת 20000 איש. רק בתקופה הקיסרית התחיל להיות מחסור בכוח אדם באימפריה הרומית. עצם הידיעה שתבוסה לרומא ברוב המקרים, יכולה, תיאורטית, לאורך השנים להפוך את הנכבש לחלק מהמערך המנצח, מפחיתה מהרצון להלחם. Fasces. מהמילה הלטינית Fascism פירוש המילה המקורית זרדים ארוכים שנקשרו יחד לחבילה ובזמן יציאה למלחמה היו שמים בפנים גם גרזן. המעבר מהתבססות על משפחה, על קשרי דם, על חמולתיות במובן הידוע למזרח- המעבר מארגון מדיני כזה לארגון שבו העיקרון החשוב הוא עיקרון האזרחות ולא המשפחה, הופך את רומא למדינה מודרנית. ברוב ימי הביניים, אין את רעיון האזרחות אלא מלכים ווסילים. הרעיון של אזרחות הופף את המדינה למאורגנת ומודרנית יותר, ניתן להגדירות כרגע קריטי ברפובליקה הרומית. לפי פוליביוס, היתרון הגדול של החוקה הרומית היה אופיה הממוזג, משטר ממוזג. הרפורמה של סרוויס טוליוס מכניסה אלמנטים דמוקרטים לתוך מונרכיה, מה שפוגע באוליגרכים. המלכים האחרונים של רומא ביססו את כוחם דווקא יותר על העם, ולא על האוליגרכיה. בהשלכה לאתונה, אחת האירוניות הגדולות בהיסטוריה של אתונה היא שמי שהניח את היסודות לדמוקרטיה היו שני טירנים. באתונה יושב טירן, שכדי שלא יקפצו עליו האוליגרכים הותיקים מרחיב את מעמד הביניים, מסייע לעניים לרכוש משקים וכך הם מאזנים את האוליגרכיה בצד השני.
+
המונח הלטיני הוא <u>Census</u>, מפקד אוכלוסין ושומת רכוש. המפקד הרומי היה שקול להצהרת הון של מס הכנסה (על מנת שניתן יהיה לסווג למעמדות).
 +
 
 +
civitas&nbsp;-&nbsp;אזרחות, המדינה\הקהילה המדינית בה מתקיימת האזרחות. Civis - אזרח. המילה מדינה, מקורה במילה עיר. המשמעות היא מקהילות פוליטיות (עיר שעומדת בלב המדינה). הנחת העבודה הבסיסית שלנו היא לא לקבל דבר כלשונו, ככתבו, עלינו תמיד לחשוד במידע ובטענות שאנו נתקלים בהם. כמעט כל תהליך שנעשה לו "זום אאוט" יגלה לנו התפתחויות ותהליכים נוספים הקשורים לאותו מאורע. שלוש השאלות שמוצגות בתחילת הפרק- מקלות על הקהל לקרוא ולהפיק את מירב התועלת מהמסמך.
 +
 
 +
'''הבנת התהליך בו גדל מספר&nbsp;השבטים''':&nbsp;
 +
 
 +
<u>בשיא הרפובליקה, היו 35 שבטים</u>, מה שמעיד כנראה על התפתחות טבעית, המספר מעיד על הדבקות (מאחר והוא לא מספר טיפולוגי, נטול משמעות סמלית), <u>שבטים שנוספו עם הזמן</u>. סביר להניח, לפי קורנל, שהשבטים בחלוקה זו מקבילים באופן זה או אחר לגנטס, החמולות, ושהשמות שאנו לא מכירים שייכים ככל הנראה, לחמולות שהייתה להם משמעות בתקופה של סרוויס טוליוס, וירדו מכוחן עם הזמן. כפריים. Rustic הפטריארכלים היו שכבה באוכלוסיה שהפכה להיות מובדלת בזכויותיה משאר הציבור, מילולית: חוק פרטי, מקרה פרטי של חוק. ברגע שהחוק מתייחס לקבוצהPrivi-legium מיוחדת, זו קבוצה שיש לה פריבילגיה. יכול להיות גם מצב הפוף, שבו החוק מפלה קבוצה מסוימת לרעה, אך לא נשתמש לתופעה זו במילה פריבילגיה. בדמוקרטיה אמור להיות שוויון, הרפובליקה לא מתיימרת להעניק שוויון. איך משפחה של פטריארכלים נעלמת? (השבטים שאין להם, או לשמם, מקור ידוע) לא כל המשפחות מצליחות לנצח, יכולה להיות משפחה עם הרבה בנות שנישאות לשבטים אחרים ובנים מועטים שמתים בגיל צעיר. סיבה נוספת יכולה להיות מוות במלחמה, ברפובליקה הרומית יש כל הזמן מלחמות. בנוסף, היה נהוג שמלחמות לפעמים הן תהליך בו הגטס יוצא למלחמה, כעניין שקיבל על עצמו. לעיתים בשדה הקרב, הגטס נוחל הפסד מוחץ וכמעט שנכחד ביום אחד. היו גטס גדולים מאוד. סיבה נוספת להעלמות שבט פטריארכי היא במעבר משלטון מלוכני לשלטון רפובליקני, כשיש שינויים קיצוניים ומעגל מצומצם שמנהל את העניינים. במהפכה יסודית כל כך, שכוללת שינוי של המשטר, האוליגרכיה תעבור טלטלה עזה, ודווקא הגנטס שהיו קרובות למלוכה אמורים להיות המפסידים הגדולים ברפובליקה. לעומת זאת, כיוון שאין וואקום, אם חלק מהאוליגרכיה נעלם, או יורד, חוגים אחרים יכנסו חזרה לאוליגרכיה, במיוחד כשהמדינה הרומית גדלה. (במיוחד במאה הרביעית לפנה"ס, בו מתחיל האימפריאליזם.) מדינה גדולה יותר מצריכה אוליגרכיה גדולה יותר, בהתאמה. גילוי נאות: חשוב לנו, שקורנל אומר בשלב כלשהוא שעד כאן דיברנו על עובדות, שאבנו מידע מעובדות. מכאן ואילך, יהיו ניחושים. קורנל עוזר לנו מראש לכוון את מפלס החשד שלנו, בכל מה שהולך להגיע. זו לא פחיתות כבוד, אלא ההיפך- זו הדרך לעבוד. ניתן לשער ש.. הוא לא אותו הדבר כמו סביר מאוד ש.. בתקופה כה ישנה שיש בה כל כך מעט מקורות, כדאי שנדע מתי נגמרות העובדות ומתחילות ההשערות. שבט tribus ממבנה המילה, נוכל ללמוד שהיו במקור שלושה שבטים, כשרומולוס ייסד את רומא. כלומר, המילה שבט היא לא מילה לגמרי מתאימה למצב ברומא של תקופת הרפובליקה. לשם מה היו השבטים המקומיים? שאלה זו משקפת את הטענה שהשבטים לא נוצרו מעצמם, אלא לשם מטרה מסוימת על ידי מישהו. כלומר, יש צורך, וכתוצאה מהצורך &nbsp;מתבצעת פעולה שתוצאתה השבטים. זאת בניגוד לשבטים המקראיים, שלא נוצרו על ידי אף אחד, אלא פשוט היו קיימות קבוצות שחיו באזורים שונים בישראל ובשלב כלשהוא התאחדו. השבטים ברפובליקה הרומית הם תוצאה של החלטה, מלאכותיים. הרפורמה של השבטים שינתה את בסיס האזרחות הרומית, והגדירה מחדש את הקשרים שבהם היחידים הרומים היו קשורים לקהילה. כשאנו מסתכלים על כל מדינה, אחד הדברים הראשונים שנבחן היא שאלת האזרחות, ואיך מגדירים אזרח, ומי יכול או לא יכול להיות אזרח. נראה את הקשרים בין המבנה החברתי למשטר וההיפך. חשיבות המעבר היא שהחלוקה לשבטים, במקום על בסיס אריסטוקרטי ועל בסיס לידה, הפכה בעקבות הרפורמה להיות חלוקה על בסיס הרשמה לקנזוס ואזור המגורים. השבטים ארגנו את ההרשמה לקנזוס. אחד מהיתרונות, אולי היתרון הגדול ביותר של הרומאים, שהתחילו כתושבי עיר קטנה באיטליה, היא עניין השיתוף והרחבת בסיס האזרחים. התפיסה הקלאסית של המדינות\הקהילות שהן אזרחיות, היא תפיסה אקסקלוסיבית, כלומר קשה להתקבל ל"מועדון האזרחות". אם נביט על הדמוקרטיה האתונאית בשיאה (המאה החמישית לפנה"ס), היא הייתה מאוד אקסקלוסיבית. אזרח אתונאי היה צריך ששני הוריו יהיו אזרחים. גר הוא מי שמצטרף לקהילה, אך אינו אזרח (כמו עובדים זרים של ימינו). המנגנון המדיני הפוליטי, באינסטינקט שלו, נגדם. הרומאים, בעיקרון, היו מוכנים לקבל את כל מי שרוצה להצטרף ומוכן "לשחק את המשחק". בהמשך נרחיב על ה"משחק". כל מי שהיה מוכן לקבל את השפה הלטינית כשפה המובילה, להתגייס לצבא, ולקבל את העיקרון של הוותק, (פז"ם) לפני פיתוח שאיפות גדולות. זה מביא אותנו בחזרה לשאלה של פוליביוס, ששאל איך רומא מצליחה להיות אימפריה ועונה- בעזרת החוקה שלה. התפיסה האינקלוסיבית הזו מביאה את רומא למצב שבו היא משתלטת על הים התיכון כך: כל עם שנכבש מצטרף ונהיה אזרח רומי, ואז יש הרבה יותר אזרחים עם כל מדינה שנכבשת, מה שמגדיל את כוח האדם בצורה משמעותית. האתונאים, שהייתה להם מדינה מפותחת ותרבות פורחת, וצבא חזק ואימפריה, נחלשו מאוד בעקבות מוות של 500 אלף איש בסיציליה. הרומאים סבלו מפלות איומות ונוראות, המון כאלה. צבאות שלמים נמחקו. צבאות רומיים של 10000 איש שלא חוזרים הבייתה ומפסידים במלחמה לא מוחקים את האימפריה הרומית. להיפך ,היא שולחת 20000 איש. רק בתקופה הקיסרית התחיל להיות מחסור בכוח אדם באימפריה הרומית. עצם הידיעה שתבוסה לרומא ברוב המקרים, יכולה, תיאורטית, לאורך השנים להפוך את הנכבש לחלק מהמערך המנצח, מפחיתה מהרצון להלחם. Fasces. מהמילה הלטינית Fascism פירוש המילה המקורית זרדים ארוכים שנקשרו יחד לחבילה ובזמן יציאה למלחמה היו שמים בפנים גם גרזן. המעבר מהתבססות על משפחה, על קשרי דם, על חמולתיות במובן הידוע למזרח- המעבר מארגון מדיני כזה לארגון שבו העיקרון החשוב הוא עיקרון האזרחות ולא המשפחה, הופך את רומא למדינה מודרנית. ברוב ימי הביניים, אין את רעיון האזרחות אלא מלכים ווסילים. הרעיון של אזרחות הופף את המדינה למאורגנת ומודרנית יותר, ניתן להגדירות כרגע קריטי ברפובליקה הרומית. לפי פוליביוס, היתרון הגדול של החוקה הרומית היה אופיה הממוזג, משטר ממוזג. הרפורמה של סרוויס טוליוס מכניסה אלמנטים דמוקרטים לתוך מונרכיה, מה שפוגע באוליגרכים. המלכים האחרונים של רומא ביססו את כוחם דווקא יותר על העם, ולא על האוליגרכיה. בהשלכה לאתונה, אחת האירוניות הגדולות בהיסטוריה של אתונה היא שמי שהניח את היסודות לדמוקרטיה היו שני טירנים. באתונה יושב טירן, שכדי שלא יקפצו עליו האוליגרכים הותיקים מרחיב את מעמד הביניים, מסייע לעניים לרכוש משקים וכך הם מאזנים את האוליגרכיה בצד השני.

גרסה מ־20:33, 26 בינואר 2010

חזרה לתש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית


מה עשה סרוויס טוליוס:

סרוויס טוליוס חילק העם למעמדות שהוגדרו לפי שומת רכוש וגיל, סיפקו חיילים מסוג שונה והגדירו מחדש את הצבא והפוליטיקה(א).

המונח הלטיני הוא Census, מפקד אוכלוסין ושומת רכוש. המפקד הרומי היה שקול להצהרת הון של מס הכנסה (על מנת שניתן יהיה לסווג למעמדות).

civitas - אזרחות, המדינה\הקהילה המדינית בה מתקיימת האזרחות. Civis - אזרח. המילה מדינה, מקורה במילה עיר. המשמעות היא מקהילות פוליטיות (עיר שעומדת בלב המדינה). הנחת העבודה הבסיסית שלנו היא לא לקבל דבר כלשונו, ככתבו, עלינו תמיד לחשוד במידע ובטענות שאנו נתקלים בהם. כמעט כל תהליך שנעשה לו "זום אאוט" יגלה לנו התפתחויות ותהליכים נוספים הקשורים לאותו מאורע. שלוש השאלות שמוצגות בתחילת הפרק- מקלות על הקהל לקרוא ולהפיק את מירב התועלת מהמסמך.

הבנת התהליך בו גדל מספר השבטים

בשיא הרפובליקה, היו 35 שבטים, מה שמעיד כנראה על התפתחות טבעית, המספר מעיד על הדבקות (מאחר והוא לא מספר טיפולוגי, נטול משמעות סמלית), שבטים שנוספו עם הזמן. סביר להניח, לפי קורנל, שהשבטים בחלוקה זו מקבילים באופן זה או אחר לגנטס, החמולות, ושהשמות שאנו לא מכירים שייכים ככל הנראה, לחמולות שהייתה להם משמעות בתקופה של סרוויס טוליוס, וירדו מכוחן עם הזמן. כפריים. Rustic הפטריארכלים היו שכבה באוכלוסיה שהפכה להיות מובדלת בזכויותיה משאר הציבור, מילולית: חוק פרטי, מקרה פרטי של חוק. ברגע שהחוק מתייחס לקבוצהPrivi-legium מיוחדת, זו קבוצה שיש לה פריבילגיה. יכול להיות גם מצב הפוף, שבו החוק מפלה קבוצה מסוימת לרעה, אך לא נשתמש לתופעה זו במילה פריבילגיה. בדמוקרטיה אמור להיות שוויון, הרפובליקה לא מתיימרת להעניק שוויון. איך משפחה של פטריארכלים נעלמת? (השבטים שאין להם, או לשמם, מקור ידוע) לא כל המשפחות מצליחות לנצח, יכולה להיות משפחה עם הרבה בנות שנישאות לשבטים אחרים ובנים מועטים שמתים בגיל צעיר. סיבה נוספת יכולה להיות מוות במלחמה, ברפובליקה הרומית יש כל הזמן מלחמות. בנוסף, היה נהוג שמלחמות לפעמים הן תהליך בו הגטס יוצא למלחמה, כעניין שקיבל על עצמו. לעיתים בשדה הקרב, הגטס נוחל הפסד מוחץ וכמעט שנכחד ביום אחד. היו גטס גדולים מאוד. סיבה נוספת להעלמות שבט פטריארכי היא במעבר משלטון מלוכני לשלטון רפובליקני, כשיש שינויים קיצוניים ומעגל מצומצם שמנהל את העניינים. במהפכה יסודית כל כך, שכוללת שינוי של המשטר, האוליגרכיה תעבור טלטלה עזה, ודווקא הגנטס שהיו קרובות למלוכה אמורים להיות המפסידים הגדולים ברפובליקה. לעומת זאת, כיוון שאין וואקום, אם חלק מהאוליגרכיה נעלם, או יורד, חוגים אחרים יכנסו חזרה לאוליגרכיה, במיוחד כשהמדינה הרומית גדלה. (במיוחד במאה הרביעית לפנה"ס, בו מתחיל האימפריאליזם.) מדינה גדולה יותר מצריכה אוליגרכיה גדולה יותר, בהתאמה. גילוי נאות: חשוב לנו, שקורנל אומר בשלב כלשהוא שעד כאן דיברנו על עובדות, שאבנו מידע מעובדות. מכאן ואילך, יהיו ניחושים. קורנל עוזר לנו מראש לכוון את מפלס החשד שלנו, בכל מה שהולך להגיע. זו לא פחיתות כבוד, אלא ההיפך- זו הדרך לעבוד. ניתן לשער ש.. הוא לא אותו הדבר כמו סביר מאוד ש.. בתקופה כה ישנה שיש בה כל כך מעט מקורות, כדאי שנדע מתי נגמרות העובדות ומתחילות ההשערות. שבט tribus ממבנה המילה, נוכל ללמוד שהיו במקור שלושה שבטים, כשרומולוס ייסד את רומא. כלומר, המילה שבט היא לא מילה לגמרי מתאימה למצב ברומא של תקופת הרפובליקה. לשם מה היו השבטים המקומיים? שאלה זו משקפת את הטענה שהשבטים לא נוצרו מעצמם, אלא לשם מטרה מסוימת על ידי מישהו. כלומר, יש צורך, וכתוצאה מהצורך  מתבצעת פעולה שתוצאתה השבטים. זאת בניגוד לשבטים המקראיים, שלא נוצרו על ידי אף אחד, אלא פשוט היו קיימות קבוצות שחיו באזורים שונים בישראל ובשלב כלשהוא התאחדו. השבטים ברפובליקה הרומית הם תוצאה של החלטה, מלאכותיים. הרפורמה של השבטים שינתה את בסיס האזרחות הרומית, והגדירה מחדש את הקשרים שבהם היחידים הרומים היו קשורים לקהילה. כשאנו מסתכלים על כל מדינה, אחד הדברים הראשונים שנבחן היא שאלת האזרחות, ואיך מגדירים אזרח, ומי יכול או לא יכול להיות אזרח. נראה את הקשרים בין המבנה החברתי למשטר וההיפך. חשיבות המעבר היא שהחלוקה לשבטים, במקום על בסיס אריסטוקרטי ועל בסיס לידה, הפכה בעקבות הרפורמה להיות חלוקה על בסיס הרשמה לקנזוס ואזור המגורים. השבטים ארגנו את ההרשמה לקנזוס. אחד מהיתרונות, אולי היתרון הגדול ביותר של הרומאים, שהתחילו כתושבי עיר קטנה באיטליה, היא עניין השיתוף והרחבת בסיס האזרחים. התפיסה הקלאסית של המדינות\הקהילות שהן אזרחיות, היא תפיסה אקסקלוסיבית, כלומר קשה להתקבל ל"מועדון האזרחות". אם נביט על הדמוקרטיה האתונאית בשיאה (המאה החמישית לפנה"ס), היא הייתה מאוד אקסקלוסיבית. אזרח אתונאי היה צריך ששני הוריו יהיו אזרחים. גר הוא מי שמצטרף לקהילה, אך אינו אזרח (כמו עובדים זרים של ימינו). המנגנון המדיני הפוליטי, באינסטינקט שלו, נגדם. הרומאים, בעיקרון, היו מוכנים לקבל את כל מי שרוצה להצטרף ומוכן "לשחק את המשחק". בהמשך נרחיב על ה"משחק". כל מי שהיה מוכן לקבל את השפה הלטינית כשפה המובילה, להתגייס לצבא, ולקבל את העיקרון של הוותק, (פז"ם) לפני פיתוח שאיפות גדולות. זה מביא אותנו בחזרה לשאלה של פוליביוס, ששאל איך רומא מצליחה להיות אימפריה ועונה- בעזרת החוקה שלה. התפיסה האינקלוסיבית הזו מביאה את רומא למצב שבו היא משתלטת על הים התיכון כך: כל עם שנכבש מצטרף ונהיה אזרח רומי, ואז יש הרבה יותר אזרחים עם כל מדינה שנכבשת, מה שמגדיל את כוח האדם בצורה משמעותית. האתונאים, שהייתה להם מדינה מפותחת ותרבות פורחת, וצבא חזק ואימפריה, נחלשו מאוד בעקבות מוות של 500 אלף איש בסיציליה. הרומאים סבלו מפלות איומות ונוראות, המון כאלה. צבאות שלמים נמחקו. צבאות רומיים של 10000 איש שלא חוזרים הבייתה ומפסידים במלחמה לא מוחקים את האימפריה הרומית. להיפך ,היא שולחת 20000 איש. רק בתקופה הקיסרית התחיל להיות מחסור בכוח אדם באימפריה הרומית. עצם הידיעה שתבוסה לרומא ברוב המקרים, יכולה, תיאורטית, לאורך השנים להפוך את הנכבש לחלק מהמערך המנצח, מפחיתה מהרצון להלחם. Fasces. מהמילה הלטינית Fascism פירוש המילה המקורית זרדים ארוכים שנקשרו יחד לחבילה ובזמן יציאה למלחמה היו שמים בפנים גם גרזן. המעבר מהתבססות על משפחה, על קשרי דם, על חמולתיות במובן הידוע למזרח- המעבר מארגון מדיני כזה לארגון שבו העיקרון החשוב הוא עיקרון האזרחות ולא המשפחה, הופך את רומא למדינה מודרנית. ברוב ימי הביניים, אין את רעיון האזרחות אלא מלכים ווסילים. הרעיון של אזרחות הופף את המדינה למאורגנת ומודרנית יותר, ניתן להגדירות כרגע קריטי ברפובליקה הרומית. לפי פוליביוס, היתרון הגדול של החוקה הרומית היה אופיה הממוזג, משטר ממוזג. הרפורמה של סרוויס טוליוס מכניסה אלמנטים דמוקרטים לתוך מונרכיה, מה שפוגע באוליגרכים. המלכים האחרונים של רומא ביססו את כוחם דווקא יותר על העם, ולא על האוליגרכיה. בהשלכה לאתונה, אחת האירוניות הגדולות בהיסטוריה של אתונה היא שמי שהניח את היסודות לדמוקרטיה היו שני טירנים. באתונה יושב טירן, שכדי שלא יקפצו עליו האוליגרכים הותיקים מרחיב את מעמד הביניים, מסייע לעניים לרכוש משקים וכך הם מאזנים את האוליגרכיה בצד השני.