הבדלים בין גרסאות בדף "חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור ראשון"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־09:39, 13 במאי 2010

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור ראשון

מבוא

המקום הראשון בו היה כתב הוא בשומר, בעיראק של היום. כשהתחיל הכתב, התחילה ההיסטוריה.

לפני החקלאות, בני האדם חיו מליקוט וציד. בדרך זו, משערים שחיו בקבוצות של עד מאות איש. לא היה זמן להרהר בהמצאת הכתב. חברות אלה היו על סף רעב באופן קבוע. אין יכולת לאחסן מזון, לאגור עודפים במצב זה. כשמתחילים לייצר מזון (חקלאות) להבדיל מאשר למצוא, אפשר להתחיל לאגור אותו. דווקא באזור שומר, שאז לא היה מדבר אלא יער (לפני כ-12000 שנה). היה יותר צל, הטמפרטורה הייתה נמוכה יותר, והתנאים היו נוחים יותר. באזור זה, נוצרה חבילה אקולוגית יוצאת דופן:

  1. הרבה צמחים הניתנים לביות ונותנים תועלת רבה (חיטה ושעורה)
  2. הרבה קיטניות שהתאימו את עצמן בקלות לביות.
  3. בעלי חיים (סוסים, חזירים, כבשים, פרות עיזים) שהתאימו את עצמן לביות.

לא היה אזור אחר בעולם עם כ"כ הרבה נתונים אקולוגיים נוחים לתירבות. זברות נושכות (לכן אי אפשר לבייתן) ואהרונסון גילה את החיטה המבוייתת הראשונה.


מציידים ללקטים

לאחר שלב התירבות, הגיע שלב של מסה קריטית שבו גידול וייצור מזון משתלם יותר מציד וליקוט. במהלך הסמסטר נראה איך הכלכלה השפיעה. בשלב זה, מתחילים להשאר באותו מקום. לא נודדים. מחכים לתבואה ואוגרים אותה. ברגע שמתחילים להתישב, מישהו מעלה בדעתו את הרעיון לגרום לאחרים לעבוד בשבילו. בפרה היסטוריה אנחנו רק מנחשים, בהיסטוריה יש כבר דברים רשומים ואפשר לדעת בוודאות ולא להעריך. ככל שנאגור יותר, נוביל ל:

  • חקלאות
  • התיישבות
  • התמחות. אני מתמחה בפרות ושכני בחיטה. עדויות לאגירה: בורות מסויידים בסיד (לתבואה). ככל שגדלה האוכלוסיה, ההתמחויות שלנו מורכבות יותר. כי יש יותר אנשים. סחר חליפין גורם ליותר התמחויות.

התגלה שבחברות קטנות באיים מבודדים, המלך הוא גם עובד אדמה פשוט כי אין מספיק אנשים. כשמקום קבע גדל ויש לו קפיטל (הון), הוא בסכנת שוד. לכן בונים חומה, וצריך צבא. כל זה דורש ארגון ומפקד. כך יש מעמדות. ויש קבוצות של אנשים שלא עובדות אלא מקבלות את המזון שלהם מעובדים אחרים ומספקות שירותים בתמורה. כך נוצרת תרבות הפנאי. הפנאי הוא הכרחי כדי ללמוד לכתוב, אחד הדברים הראשונים שאנשים רשמו הוא המאגר הפרטי שלהם. כל זה החל בסהר הפורה וירד למצרים, הודו, וסין. זו גירסא ספציפית של התפתחות הכתב, מתמחים בסין יאמרו שהכתב הומצא בסין. מה שמשנה זה לא איפה זה התחיל אלא שמהר מאוד זה הגיע לכל השאר. קל להעביר את החיטה והאורז לרוחב יבשות אסיה ואירופה, זאת בניגוד ליבשת אמריקה.

עד כאן פרה היסטוריה, ועכשיו היסטוריא

במשך זמן רב, שני המרכזים בהם הייתה תרבות היו עיראק ומצרים. הממלכות הגדולות, האימפריות הגדולות (מהמקרא). האירוע הראשון בתנ"ך היה מלחמה בין החיטים למצרים בארץ ישראל. בשלב מסוים, חל שינוי כלשהו ומרכז הכובד זז טיפונת מזרחה אל הפרסים במאה השישית לפנה"ס. (600-500 לפנה"ס). הפרסים הקימו מעצמה גדולה, הכי גדולה שהייתה קיימת עד אז, מהודו עד יוון. בחלק מהזמן, הפרסים שלטו גם על מצרים. במאה הרביעית לפה"ס,אלכסנדר מוקדון-שהגיע מחור נידח ללא חשיבות פוליטית,השתלט על כל האימפריה הפרסית, עד לצפון הודו ולמצרים. ממלכתו התפוררה מיד עם פטירתו, אך משמעות מסע הכיבושים שלו הייתה, שממנו ואילך המשקל בעוצמה הבינ"ל זז מערבה. המרכז לא היה יותר אזור הסהר הפורה, אלא דווקא החלק המזרחי של הים התיכון (חופי טורקיה, א"י, מצרים, לוב). במהלך הסמסטר הזה נראה איך האקשן זז עוד קצת מערבה. כיום, הכוח, העושר, ההשפעה והשליטה ממשיכים לזוז מערבה. כשמתחיל הסיפור של רומא במאות הראשונות של האלף הראשון לפנה"ס, בשנת 753 לפנה"ס. (לפנה"ס,Before Christ אחרי הספירה:Anno domini בשנת האדון), ce=ad=common era. עפ"י חז"ל, במסכת שבת בתלמוד הבבלי, מספרים שהמלך שלמה לקח לאשה את בת פרעה כשנוסדה רומא. זה מתוארך בשנת 900 לפנה"ס פחות או יותר. אבל זה לא חשוב.

כשרומא נוסדת, היא קהילה קטנה ושולית, מוקפת בביצות של נהר הטיבר, ללא שום ייחוד. בתקופה זו, ביוון יש אולימפיאדות ושירת הומרוס כבר נכתבת, והרומאים הם חבורת אנאלפבתים הגרים בביצה. נראה כיצד מתפזרת חבורת הכפריים הזו לכל עבר: בשלב א', יש מלחמות מקומיות באזור, שבטים מקומיים באים לגזול את התבואה. יש בריתות מקומיות ופשיטות יזומות מצד רומא על שבטים אחרים. קבוצה חשובה היא הלטינים. זו הקבוצה הכללית שהרומאים היו שייכים לה. כמו השפה הלטינית שהומצאה ברומא.

הגאלים, הפיצול והאפיפיור

בתחילת המאה הרביעית לפנה"ס קרה אירוע מכונן: מצפון איטליה פלשו דרומה גאלים (התאריך הרשמי הוא 390 לפנה"ס). הגאלים היו עם הודו אירופי שגר בצפון איטליה של היום ובאו לבזוז את רומא. הרומאים שלמו כופר גדול מאוד כדי שיסתלקו. "נשרטה שריטה" בתודעה הרומאית, ומרגע זה ואילך הרומאים מקימים בשלבים את מכונת המלחמה הדורסנית והיעילה ביותר שהעמידה האנושות עד אז כולל המוקדונים. הייתה אז פנטזיה של מה היה קורה אילו היה בא אלכסנדר מוקדון לכבוש את רומא. כמובן שהוא היה מביס את רומא אך הם אהבו לחשוב כך. העובדה היא שבתוך כ-100 שנים, מדינה שהייתה כוח אזורי הופכת לשליטת כל איטליה, עד תחילת המאה השלישית הופכת כל איטליה לחלק מהמדינה הרומית או תחת השפעה ישירה ביותר של המדינה הרומית. 100 שנה קדימה, מביסים הרומאים את קרתגו עם חניבעל והפילים באלפים (קרתגו-בתוניס של ימינו), מ264 עד 202. מתחילים לכבוש אזורים בספרד. כמו כן,קמה פרובינקיה רומית בדרום צרפת (פרובאנס של היום). ברגע שהרומאים שוברים לחלוטין את העוצמה של קרתגו, הם לא עוצרים לרגע ופונים מזרחה אל עבר ממלכות מוקדוניות של יורשי אלכסנדר. במשך 53 שנה, כובשים הרומאים את כל יוון, מרסקים את הכוח של הממלכה הסלואיקית, מאה שנה נוספות קדימה- למאה הראשונה לפנה"ס, שולטים הרומאים על כל הים התיכון. הכינוי של הרומאים לים התיכון הוא: "הים שלנו"- mare nostrum. הישות המדינית היחידה אי פעם ששלטה על כל חופי הים התיכון היא רומא.

בשלב מסוים, רומא מתפצלת לשתי ישויות, המזרח והמערב. נהוג לומר כי במאה החמישית (שנת 476 לספירה) נופלת רומא המערבית. ובשנת 1453 נופלת רומא המזרחית. קיסרי הפרנקים, שמהם יצאו גרמניה וצרפת של ימינו, הכריזו על עצמם בשלב מסוים כקיסרי רומא. עד מלחה"ע הראשונה, בה עף הצאר הרוסי האחרון, לא נפלה באמת הקיסרות הרומית. יש מונארך שמחזיק מעצמו קיסר רומא במאה העשרים. ועד היום, יש באמריקה גבעת הקפיטול והסנאט הלקוחים מרומא. צרפת מוגדרת כרפובליקה, זו צורת שלטון רומית והמילה היא לטינית. הצרפתים אמצו בשתי ידיים את הצורה הזו. המהפכה הצרפתית שאבה באופן מודע ערכים, סיפורים ומיתוסים רומיים. כלומר, רומא עדיין איתנו היום. לפי כמות המדינות המגדירות את עצמן כרפובליקות (מדינה כזו מתייחסת למסורת הרומית), לדוגמא הרפובליקה הדומיניקנית של יוגוסלביה לשעבר. FYR formal yuguslav republic. רומא מרוחה על כל אמריקה של היום, יש אפילו מפלגה רפובליקנית. גם בותיקון ברומא,

כינוי האפיפיור בלטינית-Pontifex Maximus, הכוהן הראשי ברומא (פירוש השם- בנאי גשרים). זו משרה כוהנית אלילית פוליתאיסטית לחלוטין. הרבה לפני שחשבו על נצרות, כשרעיון המונותאיזם היה מוגבל לא"י. ועד היום, כך נקרא האפיפיור. רומא מגיעה לחיינו כיום ולכן היא רלוונטית וחשוב ללמוד עליה. יש סיבה יותר מעשית, והיא שעל רומא כתוב הרבה יותר. בהיסטוריה עתיקה, האתגר הוא שונה מאוד מרוב התקופות האחרות, בטח מהיסטוריה מודרנית. בהיסטוריה מודרנית הבעיה המרכזית היא לברור חומר, כי אי אפשר לקרוא הכל. בהיסטוריה העתיקה יש פחות חומר. כשהכתב מגיע לרומא ותופס שם, יש שם כבר חברה יחסית מפותחת. כשמגיע האלפבית ליוון, ישר כותבים בו שירה שמשפיעה עד היום (הומרוס, לדוגמא).