הבדלים בין גרסאות בדף "חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור שלושה עשר"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 1: שורה 1:
 +
[[תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית]]
 +
 +
[[חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור]]
 +
 +
'''שיעור שלושה עשר'''
 +
 
== AGER PUBLICUS - קרקע ציבורית ==
 
== AGER PUBLICUS - קרקע ציבורית ==
  

גרסה מ־07:33, 13 במאי 2010

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור שלושה עשר

AGER PUBLICUS - קרקע ציבורית

מילולית: שדה ציבורי. זה מוסד מוזר, ייחודי ולא שגרתי. כמעט שאין לנו בסיס להשוואה למושג הזה. חלק מהחוקרים בעת המודרנית ניסו לבנות תיאוריה כאילו כל הרכוש הקרקעי ברומא הוחזק באופן משותף, קומוניזם של האדמות. קורנל לא מקבל את העניין הזה וזה באמת נראה לא סביר. אנחנו לא יודעים איך נוצר המוסד הזה, אבל העובדה היא שהוא קיים. הקרקע הציבורית קשורה לעניין הכיבושים. בכל פעם שרומא מנהלת מלחמה ומנצחת, מה שקורה במהלך המאה ה5 ובתחילת המאה ה4 לפנה"ס, בצורה בלתי מובנת מאליה, צריכה להתקבל החלטה מה עושים עם טריטוריית האויב. בשלב זה, יש שלוש אפשרויות: 1. להשאיר את האדמה לאויב המנוצח, כדי שיעבד אותה. חשוב לזכור שהרומאים ניהלו המון מלחמות במטרה גורפת. 2. אפשרות אחרת לחלק אדמות היא ASSIGNATIO VIRITIM/VIRITANA כלומר, להנכיס אדמות למישהו, לתת אדמות למישהו. וויריטים=לכל אדם ואדם. המדינה יכולה להלאים או להפקיע אדמה שהיא על שמך בטאבו, אבל זה הליך לא פשוט. האסיגנטיו ויריטים הוא לאזרחי המדינה בלבד. 3. האפשרות השלישית לחלק אדמות היא הAGER PUBLICOS. מדובר בעשרות אחוזים ממשאב הקרקע של רומא. כיום, יש למדינה משאבים רבים שהם אינם קרקעיים, כמו מטבעות, תעשייה, מחצבים וכדומה. ככל שנלך אחורה בזמן, משקל הקרקע-האדמה בהון גדל.

  • גם היום, לקרקע יש תפקיד מאוד גדול בכלכלה העולמית. המשבר הכלכלי, בחציו, הוא בגלל שוק המשכנתאות האמריקאי.
  • ההון הגדול של מקדונלדס הוא באדמה.
  • לאוניברסיטת סטנפורד יש שטחים עצומים, כמו כל חיפה, עם תחנות כח משלה.


הבעיה הבסיסית היא, שבאדמה הציבורית לכאורה לכולם מותר להשתמש. למעשה, מה שקורה בשטח זה שמי שישתמש בה יותר הוא מי שיכול להשתרר עליה ולא להשאיר לאחרים ברירה ומקום. הדיון באיך מעבדים את האדמה, למי היא שייכת ומה גודלה של נחלה הוא נמתח על מאות שנים. אם נלך לתקופה הקיסרית, יש מונח שנקרא LATIFUNDIA, כלומר, מילולית- נחלה רחבת ידיים. מדובר על נחלות גדולות מאוד, שרוב העבודה בשטחן נעשית על ידי עבדים. ככל שנלך אחורה בזמן, הנחלות בממוצע קצת יותר קטנות וכמות העבדים הממוצעת פוחתת.

  • בתקופה המוקדמת של הרפובליקה, מי בעיקר יעבד את האדמה?

הקליינטים יעבדו מעט, כי יש להם חיים, ובעלי החוב, ה-NEXUM, יהיו המעבדים העיקריים של האדמה. הפלישה הגאלית, בשנת 390, של צבא אירופי (קלטים=גאלים), שמוצאם בצרפת. GALLIA CISALPINA זו איטליה של היום. חשוב להבין שהפלישה של הגאלים השאירה טראומה (פצע) בנפש הרומית. הרומים נשארו עם מין פחד, למרות ניצחונות העבר, של מה יקרה כשיבואו הברברים שמעבר לאלפים. הרציונל של הטראומה היה, אולי בדיוק זה שלהבדיל ממלחמות עם שכנים שיש להן חוקים, הברברים באים באופן מפתיע, מחריבים את העיר ובוזזים את השדות. כשהשכנים מתכננים לתקוף, אפשר להריח את זה. הגאלים פירקו להם את הצורה, התגנבו בלילה כדי להשתלט על הקפיטול והאווזים במקדש של ארה העירו את השומרים והבריחו את המתקיפים. המטרה של הסיפור הזה היא להסיח את הדעת מההפסד המשפיל בקרב עם הגאלים. קורנל מספר לנו כיצד הרומים המשיכו לפחד מהגאלים עוד הרבה זמן, מדינה שמצד אחד מרגישה שהיא במצור ומאוימת ומצד שני יש לה הרבה מאוד כוח על השכנים שלה יכולה להגיע למצבים מסוכנים. המקום השני שבו הפלישה הגאלית עוללה קטסטרופה היה בטווח המיידי מאוד, אצל העמחא. מתקפה כזו היא בדיוק הדבר שדוחף אנשים אל הקו השני של היכולת לשמור על עצמאות כלכלית. כאיכר שיש לו נחלה לא גדולה, המגרד לעצמו מחיה ומצליח, כשביום אחד מגיע הצבא הגאלי ואוכל את כל האוכל, ואת העודף שצברנו (מחסן). במצב כזה, אין לו ברירה, וכיוון שלחברה הרומית אין רשת ביטחון כמו בקיבוצים, אוטומטית אתה מתדרדר להיות NEXUM. ברגע שהתדרדרת לשם, נוצרה בעיה גדולה מאוד. אנו נראה את אותה הבעיה בדיוק כשנקפוץ 230 שנה קדימה לאחים הגרכחים. בעיית האדמה למעשה הובילה אותנו תוך כדי לבעיית החובות.

חסרה חוליה בין הרגע שבו אתה לוקח הלוואה ממישהו לבין הרגע שבו אתה בפשיטת רגל. המכשיר הכלכלי שעוזר לך להגיע משלב א' לשלב ב' הוא הריבית. לקחת ריבית ברומא במאה ה4 לפנה"ס זה כמו לגשת היום לשוק האפור. כלומר, אחוזי הריבית לרוב גבוהים בהרבה, (אלא אם כן הפטריק רוצה שתהיה קליינט שלו ולא NEXUM), הלוואה בריבית קצוצה גורם לך להיכנס למלכודת. התמריץ הכלכלי של המעמד העליון, פטריקים וקליינטים עשירים שהם אנשי הפטריקים, הוא להביא אותנו למצב של שיעבוד. כי כשאנו איכרים חופשיים על אדמתנו, אנחנו לא מכניסים להם כסף. אם אנחנו משועבדים, אז מילא הריבית או ההלוואה, לפעמים, אבל עבור המלווה זה מצב של WIN-WIN. אם הוא מחזיר את החוב, זה טוב. אם הוא משתעבד, או הוא וילדיו משתעבדים, המלווה הרוויח עבדים. החוק לפיו ילד שנמכר שלוש פעמים ע"י הוריו משתחרר, מדגים לנו כמה נהוג היה הדבר. כיצד מרגישים הורים שהשיטה הכלכלית לא נותנת להם חלופה מלבד למכור את ילדיהם? העבדים נכנסים בהמשך המאה הרביעית לפנה"ס לשדות. בתחילה יש רק NEXUM, עבדות שבה העבד הוא רכוש לכל דבר, בהחלטה משפטית. ככל שמספר העבדים עולה, מספר הNEXUM יורד, כי יש פחות תמריץ. בהמשך, כשיש אימפריאליזם רומי והמשאבים גדלים, תהליך שמתחיל במחצית השנייה של המאה הרביעית, יש יותר אדמה ציבורית, וגם קולוניות. שזה התנחלויות, בהבדל אחד מהותי: הקולוניסטים לרוב מאבדים את אזרחותם הרומית והופכים לאזרחי הקולוניה, הישות החדשה.


חוקי ליקיניוס סקסטוס

אנחנו לא בטוחים שבאמת בשנת 367 חוקי ליקיניו סקסטוס כוללים את הסעיפים שלפנינו. קרקע, חוב, והקשר בין הפלבס לקונסולט. יכול להיות, שכל הפרטים האלה לא מייצגים את מה שקרה באותה שנה. קורנל מזכיר לנו כל הזמן, וכדאי לזכור, שהוא בונה פה הסבר מאוד מקיף ומאוד מעמיק לרפובליקה הרומית המוקדמת, ומודה שחלק גדול מההסבר הזה בנוי על השערות. קורנל טוען שההשערות שלו יותר חסכוניות מהשערות של אחרים. בעולם שמחוץ לרומא, ידוע לנו על כל מני תוכניות להקלת חובות. אצלנו, בספר ויקרא אסור להלוות בריבית. עבד משתחרר לאחר שבע שנים, חובות כלכליים (ברובם), נמחקים בשנת שמיטה. קשה מאוד לבנות משק שמבוסס אך ורק על הלוואות ללא ריבית, כי אז לאנשים אין אינטרס להלוות ללא ריבית. אחד האמצעים היה להגביל את שטח האדמה שכל אדם רשאי להחזיק בו מהקרקע הציבורית. תיאורטית, אם אתה מגביל את השטח, יש יותר מקום לאנשים. אחד הלקחים הגדולים שאפשר ללמוד מההיסטוריה הרומית הוא תמיד לחשוד, לפקפק, להתנגד, לחפש איפה מנסים לעבוד עלינו כשנתקלים בOMNIBUS LAW, חוק לכל הדברים או לכל המטרות. זה חוק שהוא עצמו נמצא במסגרת אחת, מגיע בחבילה אחת וצריך להצביע עליו כן או לא. חוק כזה כולל בתוכו נושאים שונים במהותם. ברור שעניין הNEXUM קשור לעניין הקרקע הציבורית. אבל, אלה עניינים שהחוק בהם נחקק עבור האנשים שניצבים על השלבים הנמוכים יותר של הסולם החברתי כלכלי. כל מה שקשור לבחירה לקונסולט מדבר על משהו אחר לגמרי. זה מדבר על אנשים בקצה העליון ביותר של הסקאלה. כשפגשנו את הפלבס, פגשנו ארגון שמגיע מלמטה, אבל בשנת 380 לפנה"ס הוא כבר קיים מעל מאה שנה. מה שהחל כארגון מהפכני מלמטה, העובדה שהארגון הזה הפך ליעיל מבחינה פוליטית הוא הדבר המרכזי שהביא לכך שאנשים שהיו עם הון וחינוך והיו שייכים לאליטה היו בפלבס.


חישובים

4,046.8564224 מטר רבוע = 1 אקר

1 יוגרה= 0.65 acres

ולכן, 1315228.33728 מטר רבוע הם

500 יוגרה