הבדלים בין גרסאות בדף "חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור שמיני"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־10:01, 13 במאי 2010

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור שמיני

קונסול או פריאטור?

טכניקה לגיבוש חומר:
סידור הכוכביות לפי פסקאות, לאחר מכן סידור תת כוכביות. (בעזרת טאב).


מדוע קורנל משתמש במילה קונסול, למרות שבתקופה המדוברת נושאי המשרה נקראו פראיטורים? 1. למנוע בלבול - ברפובליקה המאוחרת יותר, תהיה משרה שנקראת פריאטור. הוא יהיה נמוך מקונסול בדרגה אחת. 2. בפאסטי (הרשימות שמהן אנו יודעים את שמות הקונסולים אחורה עד תחילת הרפובליקה) הם נקראים לכל האורך קונסולים. זה אנכרוניזם.

המקורות העתיקים שעומדים לרשותינו, שהרומאים בעצמם כתבו בתקופה מאוחרת יותר, לוקים באנכרוניזם.

קורנל מאמץ את האנכרוניזם הזה כדי לא ליצור בלבול.


איך מגבילים את כוחם של הקונסולים?

  • יש פרובוקאטיו, זכות הערעור על פסק דין קונסולארי.

המילה פרובוקציה נגזרה מהמונח הזה, ומשמעותה רחוקה מהמונח המקורי. המשמעות פה היא להעמד לפני מישהו או בעדו. יש זכות לדבר בעד אזרח שנתפס, באסיפת הקנטוריות. כאן נתחיל להרגיש את ההבדל בין מלוכה לבין הרפובליקה, כשיש את אסיפת הקנטוריות. זכות הערעור בפני אסיפת העם היא עקרון דמוקרטי. כל זה אך ורק באזרחות, בזמן הצבא, למפקד בעל האימפריום יש סמכויות הרבה יותר רחבות.

  • דרך שניה להגבלת הקונסול היא חד שנתיות, ANNUITAS.
  • דרך שלישית היא כפילות המשרה.

יש שני קונסולים ולכן חייב להיות ביניהם קונצנזוס.


במקרה חירום, הקונצנזוס הופך למותרות (ניסוח פרטי של אורי) וממנים דיקטטור.

כשאין הסכמה בין שני הקונסולים, העמדה השלילית תתקבל. מדרך הטבע, גישה כזו יכולה להביא לשיתוק ובמצבים מסוימים אסור לנו להיות משותקים. במצבים כאלה, יש לנו דיקטטורה. קורנל אומר שיכול להיות שהיה שלב בהתפתחות ההיסטוריה הרומית שבו הדיקטטור נקרא מגיסטר פופולי- מפקד העם. את זה מסיקים משני דברים: הסגן שלו נקרא מגיסטר אקוויטום (מפקד הפרשים).בנוסף, התואר מגיסטר פופולי מופיע במדינות מסביב. איטלקיות אחרות. משך הדיקטטורה: חצי שנה, או עד שמסתיים מצב החירום: מה שבא קודם.

מגיסטר פופולי ומגיסטר אקוויטום

(כדאי מאוד ללמוד לטינית)

מתוך ההיררכיה של מגיסטר פופולי ומגיסטר אקוויטום אפשר ללמוד על הצבא והמדינה הרומית כמה דברים:

1. חיל הרגלים הוא בעל הכוח המשמעותי יותר מהפרשים. יש 80 קנטוריות מהמעמד הראשון ורק 18 קנטוריות של הפרשים.

2. בנוסף, 80 קנטוריות המעמד הראשון (מתוך 193 קנטוריות) מצביעות לפני הפרשים.

3. הם לא נותנים את הטון בהצבעה.

מי שנותן את הטון היא שכבת האנשים האמידים, לא העשירים ביותר.

איך יכול להיות שדווקא חיל הרגלים פחות הציוד והמעמד נותן את הטון? הפלנגות (PHALANX) היו מצוידים בשריון חזה גדול ומגן עגול ביד שמאל (רוב האנשים ימניים), ועמדו בצפיפות. בקצוות שמו את הפרשים, שיגנו על הקצוות. העיקרון הבסיסי הוא שחיל פרשים תמיד ינצח חיל רגלים, אלא אם כן חיל הרגלים הוא בשריון כבד ועומד צפוף. היו כמה שורות כאלה, כדי שהאויב יתקשה להגיע אחורה. ככל שהחי"ר מאומן יותר, כך הוא פחות פגיע.


הייתכן שחוקה כה ייחודית הומצאה בפעם אחת, יש מאין?

יש כמה הנחות שמסתתרות מאחורי השאלה הזו:

  • החוקה הרומית, המערכת הפוליטית הרומית היא ייחודית. שני פקידים בעלי כוח זהה, שמתחלפים כל שנה ונבחרים ע"י אסיפת עם בעלת מבנה מסוים. זו תופעה חסרת תקדים ומפתיעה. הנפש האנושית, כנראה, אוהבת למצוא תקדימים ורוצה לחפש תהליכים (היסטוריונים). ולכן, מגוון רחב של חוקרים ניסו למצוא תהליך הדרגתי שבו מתפתחת החוקה הזו.

יש לנו שלושה נימוקים להתפתחות הדרגתית:

1. ה REX SACRORUM הוא מלך שהמשיך לעשות את הטקסים הפולחניים טיעון שנובע משמרנות דתית- יש סדר קיים, בחברה קיימת אמונה שיש קשר בין הסדר הקיים לסדר האלוהי, שלא רוצים להסתבך איתו. אבל המציאות כופה עלינו שינוי הסדר הקיים (או הרצון הפוליטי) ולכן יש משרת Rex Secrorum, שלמרות ביטול המלוכה משאירה את מוסד המלך כדי לא להרגיז את האלים. 2. פונטיפקס מקסימוס מחזק את עניין השמרנות הדתית. 

עמוד 234:

רקס ופונטיפקס

בתקופת הרפובליקה, מלך הקודשים (הRex Secrorum) היה כפוף לPONTIFEX MAXIMUS. בימי המלוכה, המצב היה הפוך. היו ימים בהם מלך הקודשים היה מעל הPontifex Maximus. ליוויוס מספר לנו על מהפכה גם בתחום הדת.

איפה השמרנות הדתית? רומא גדלה לאימפריה הגדולה בעולם, ומתפרקת, מתפצלת ונעלמת שוב ושוב, ובמשך כל הזמן הזה נשאר Pontifex Maximus, כי בענייני דת לא מתעסקים. בתוך עולם המשרות הדתי, יש היררכיה. בשלב מוקדם יותר, הRex Secrorum היה מעל הפונטיפקס מקסימום והם התחלפו בחשיבותם בהמשך. קורנל אומר לנו שכל טיעון השמרנות הדתית הוא בעצם בעייתי מאוד. בתוך המשחק לא נמצאים רק המלך הישן, הRex Secrorum והPontifex Maximus. גם הקונסולים ירשו הרבה מאוד מהסמכויות של המלוכה.

החיסרון המרכזי של טיעון השמרנות הדתית: יש שינויים כל הזמן בכל התחומים. נכון שיש דברים שנשארים, אבל מסביבם משתנים המון דברים. אפילו האלוהים משתנה, מול מה עלינו להיות שמרניים? שומרים על השם Pontifex Maximus ומחליפים את האלילים באל. פונטיפקס הוא בנאי גשרים. האפיפיור כיום לא הולך ובונה גשרים. למה דווקא זה נשאר ואילו האל, הדת, עיקרי האמונה, הלבוש ועוד משתנים, ודווקא השם נשאר? איך ננסה לענות על שאלה כזו? כדי שישרוד שם, מוסד, צורת אומנות וכדומה, עליו לשרת את האנשים שמשמרים אותו באיזשהו אופן. דבר חסר תועלת לא ישמר. האלילים הפסיקו להיות מועילים באיזשהו שלב, והחליף אותם האל מישראל.

המעבר ממלוכה לרפובליקא

קורנל מתווה לנו כל מני תיאוריות על מה היה התהליך שעבר על המדינה הרומית ממלוכה לרפובליקה. קיצור טענתו של קורנל על המעבר ממלוכה לרפובליקה: 

  •  בשלב הראשון, מלוכה "לגיטימית", מהסוג הישן. 
  • בשלב השני, מלוכה כפולה (אחד בקודשים) טירנית מאפייניה: 
  1. מלך פוליטי עם מאפינים טירנים לצד מלך דתי טקסי (Rex Secrorum).
  2. מתאפיינת בהסתמכות על הPOPULUS (חי"ר) ולא על האריסטוקרטיה\אוליגרכיה.
  3. אסיפת הקנטוריות. 
  4. המלך ה"ישן" נבעט למעלה REDUCTIO AD SACRA הפחתה אל הקודשים. דרדור המעמד לקודש.

השם המזוהה ביותר עם המהלך הזה הוא כמובן SERVIUS TULLIUS.

  •  בשלב השלישי- רפובליקה.
  1. שני פריאטורים שווי מעמד (קונסולים).
  2. האצולה תופסת את השלטון, מתוך הסתמכות על העם. האוליגרכיה לא הייתה מצליחה להעיף את המלכים בלי לנתק את הקשר של העם עם המלכים, לכן נאלץ השלטון לשמור על אסיפת הקנטוריות, שמחזקת את העם על חשבון האריסטוקרטים.

מלך הקודשים (Rex Secrorum) סובל פיחות נוסף במעמדו, ומנותק לגמרי מהפוליטיקה. במקום להיות בראש ההיררכיה הדתית, הוא הופך לדמות די אזוטרית. איך משלב ב' לשלב ג', עם כינון הרפובליקה, כשיש מהפכה ענקית בתחום הדת, ה Rex Secrorum, שהומצא מתוך שמרנות דתית, מקבל פיחות נוסף במעמדו?

כיצד נסביר את העובדה שמשרת מלך הקודשים, הRex Secrorum, שנוצרה לכאורה מתוך שמרנות דתית, עוברת מהפך כה משמעותי במעמדה במעבר מהמלוכה הפופולארית טירנית למשטר הרפובליקני?

הגרסא של אוֹרי

  •  {226} הרפובליקה החדשה: שני קונסולים (בעצם, פראיטורים) במקום מלך אחד.

איך מגבילים את כוחם של הקונסולים?
Provocatio – זכות הערעור על פסק-דין קונסולארי
o Annuitas – חד-שנתיות של הקונסולאט;
כפילות המשׂרה מכריחה קונצנזוס (consensus)

  • במקרי חירום הקונצנזוס הופך למותרות, וממנים דיקטטור.
    יתכן ששמו הקדום של הדיקטטור היה magister populi, כפי שניתן להסיק מכך שסגנו נקרא magister equitum.
    משׂרת ה- magister populiמוכרת גם ממדינות איטלקיות אחרות.
  • {227} משך הדיקטטורה: חצי שנה או עד שמסתיים מצב החירום: מה שבא קודם.
  • היתכן שחוקה כה יחודית הומצאה בפעם אחת, יש מאין? אולי פותחה בשלבים? הנה שלושה נימוקים לתאוריית השלבים:
    משׂרת ה-rex sacrorum (מלך הקודשים, מ"ק) מציבה אתגר פרשני.

יתכן שמדובר במלוכה שהפכה טקסית עם השנים ואבדה את כוחה הפוליטי – reductio ad sacra.
מהו ה-praetor maximus? האם היה שלב בו היה מגיסטרט עליון יחיד, "גדול ביותר"?
הדיקטטורה היא מוסד מוכר ממדינות אחרות בסביבתה של רומא. האם היה שלב בו היה דיקטטור יחיד ברומא, ורק אח"כ נדחקה הדיקטטורה למקרי חירום בלבד?

  • ובחזרה ל-praetor maximus (פ"מ): האם המלך הוחלף במגיסטרט יחיד, או שמא {228} מונה הפ"מ בראשית על-ידי המלך, ואט-אט השתלט על סמכויות המלוכה? אם כן, כיצד נסביר את העובדה שב-Fasti מוזכרים שני שמות כל שנה?
  • אולי משני הפראיטורים היה אחד מהם בכיר יותר?
  • ההסבר של De Martino: בשנים 509 עד 451 היתה דיקטטורה שנתית. אח"כ מועצת העשׂרה – decemviratus. עם כישלון שיטה זו, שני פראיטורים לא-שווים. מאז 444 טריבונים קונסולאריים. רק החל ב-367 זוגות קונסולים.
  • יתרון הסבר זה: מצמיד את רעיון כפילות המשׂרה לפשרה בין הפטריקים והפלבאים ב-367 – נציג אחד לכל קבוצה.
  • חסרון הסבר זה: המאבק הנ"ל נפתר רק ב-342. גם המקורות אומרים שב-367 הוחזרה כפילות המשׂרה, לא שבשנה זו היא נוסדה מלכתחילה.
  • אם הפראיטור הוא maximus, הרי שהוא צריך להיות הגדול ביותר מבין שלושה ומעלה. לפיכך קשה לזהות הפ"מ עם הדיקטטור, ומפריעה לנו גם הכפילות (בסיס 2) המשתקפת ב-Fasti.
  • {229} כך, אם איננו רוצים לדחות את עדות ה-Fasti, אנו חוזרים לקיום הכפילות כבר בשנת 509.
  • ומדוע בכלל לנקוט מדיניות רוויזיוניסטית? הסיבה היחידה לכך היא העדות לקיומו של praetor maximus. חוץ מזה אין כלום שיצדיק ביטול העדויות הקיימות.
  • משמעות המילה maximus בלטינית קדומה יכולה להיות "הגדול מבין שניים". גדול במה? אולי בגיל, אולי בסדר הבחירה (מי קיבל יותר קולות), אולי לפי תור (מי אוחז כרגע ב-fasces). בכל מקרה, ה-potestas של שני הפראיטורים הללו יכולה להיות שווה.
  • ובכלל, האם כפילות משׂרה היא כל-כך ייחודית? הרי הידע שלנו על איטליא בשלהי המאה ה-6 זעום, ואפילו כך יש עדויות שניתן לפרשן על כפילות משׂרה.
  • {230} רפובליקות איטלקיות אחרות: הדוגמאות למקומות אחרים באיטליא לרוב מאוחרות יותר. יש לא-מעט עדויות לערים האטרוסקיות, אבל אי-ידיעתנו את השׂפה מקשה על הפרשנות.
  • אצל האטרוסקים ואחרים בהחלט יש עדויות להיררכיא פקידותית-משׂרתית.
  • מאידך, יש גם עדויות משאר איטליא לחבר-פקידים (חבר: collegium).
  • אולי הרומאים חיקו אחרים; אולי האחרים חיקו את הרומאים. קשה להפיק טענה.
  • {231} מהעולם היווני מוכרים היטב תהליכים בהם מלוכה הופכת לטֻרניא, וזאת הופכת לרפובליקה של בעלי-הון.
  • עד המאה ה-4 כבר אין מלכים בשום מקום באיטליא. לפי המסורת, המלוכה הרומית נשארה אחרי שהרבה אחרות כבר נעלמו.
  • באטרוריא אולי שׂרדה המלוכה עד המאה ה-4.
  • לכל הפחות, קיימת עדות אֵפּיגרָפית למלוכה אטרוסקית במאה ה-4 בעיר Caere.
  • {232} הכתובת מ-Pyrgi מעידה אולי על מלוכה של Thefarie Velianas.
  • בקיצור, בקרב הלטינים החל הגל הרפובליקני כבר במאה ה-6, בעוד שאצל האטרוסקים המלוכה שׂגשׂגה עוד במאה ה-5.
  • לפי פרשנותו של רוזנברג, השיטה הרומית היתה מעין פשרה בין השיטות.
  • הפרדתן של פונקציות פוליטיות ודתיות: {232} תאוריית הסֻנתזא של רוזנברג נותנת תשובה לשאלת הייחודיות והפתאומיות של השיטה הרומית. כמו שאמר מומזן, הרומאים היו גאונים בפוליטיקא.
  • הגאונות מתבטאת בעניין "מלך הקודשים" (מ"ק, rex sacrorum, rex sacrificolus). ברפובליקה זו היתה משׂרה טקסית לגמרי.
  • מדוע צריך אותה? שמרנות דתית. האלים דורשים מלך לפולחן, אז הנה יש מלך.
  • במשטר הרפובליקני מלך הקדשים מנותק לחלוטין, ובמכוון, מן הפוליטיקא.
  • {234} בתקופת הרפובליקה, מ"ק היה כפוף ל-pontifex maximus. בימי המלוכה היה המצב הפוך.
  • מסתבר שבשלב כלשהו הוריד הפונטיפקס מקסימוס את מלך הקודשים מרום מעלתו, ואפילו עבר לשכון ב-regia (ארמון המלך), משכנו לשעבר של המ"ק.
  • לפי ליוויוס (2.2.1) התחוללה המהפכה הפונטיפיקלית עם הקמת הרפובליקה. אבל אם כך, האם אין בכך כדי להרגיז את האלים?
  • תשובה אפשרית: המהפכה הפונט' ארעה רק במאות ה-4 או ה-3. אבל: (א) אין לכך שום עדות (והיינו מצפים לשמוע משהו על זה), ו-
  • {235} (ב) באופן כללי, חלק מהסמכויות הדתיות של המלכים עברו לא ל-rex sacrorum, ואפילו לא לפונטיפקס מקסימוס, אלא דוקא לקונסולים!
  • ואם כך, מה יהיה על הטיעון משמרנות דתית? יתכן שהתשובה לבעיא זו היא שה-rex sacrorum נוצר עוד לפני הרפובליקה, כבר בתקופת המלוכה.
  • אם כך, הרי שה-reductio ad sacrum ארעה עם המעבר ממלוכה לגיטימית למלוכה טֻראנית, אי-שם במאה ה-6.
  • יתכן אפוא שהמלכים האחרונים היו מגיסטרטים לכל החיים, ושאכן יש לנו תקופת מעבר בין מלוכה לרפובליקה (ושהדיקטטורה היא סוג של חזרה זמנית לתקופה זו).
  • {236} שוב, יתכן המצב המתואר בכתובת מפֻּרגי משקפת מצב דומה.
  • לפי הסבר זה, מלך הקדשים בא לעולם עם ירידת המלוכה הישנה, ועם המהפכה הרפובליקנית הוא יורד עוד ממעמדו, והופך כפוף לפונטיפקס מקסימוס.
  • התאוריא לפיכך: במאה ה-6 היתה ברומא מלוכה כפולה, ובה מלך חילוני-פוליטי ומלך דתי-טקסי.
  • זו אמנם רק הֻפותזא, אבל ההסבר הטוב ביותר למוסד המוזר של ה-rex sacrorum.
  • סיכום (לפרק כולו): {237} אכן, סביב שנת 500 ארעה מהפכה רפובליקנית. בלב הסיפור הסוער עמד Lars Porsenna, שבסופו של דבר הובס בידי ברית לטינית.
  • סיפור זה נתמך ע"י עדותו של דיונֻסיוס מהליקרנסוס.
  • אין שום עניין של מהפכה אנטי-אטרוסקית. נהפוך-הוא: סממנים אטרוסקיים נשארו חלק חשוב של המדינה הרומית.
  • לפי העדויות הארכיאולוגיות, הסיפור כולו היה הרבה יותר אָלים ממה שמציגים המקורות הכתובים.
  • {238} מדובר במהפכה אוליגרכית נגד טֻרניא פופולארית. המלוכה הכפולה, אולי מיסודו של סרוויוס טוליוס, ערכה מהפכה אזרחית כדי להגביל את כוח האוליגרכיא.
  • כדי להתגבר על הטֻרניא נאלצה האוליגרכיא לעשׂות ויתורים לעם. כך נותרה אסיפת הקנטוריות על כנה. אם אכן היה נהוג שהמלך מביא את מינויי המצביאים לאסיפת הקנטוריות, ואם אכן היו שני מצביאים כאלה בכל עת, הרי לנו הסבר כיצד תפסו שני מגיסטרטים אלה את מקום המלך שמינה אותם בעבר.
  • בכל מקרה, הטענה שכפילות המשׂרה נראית לנו היום מוזרה, אינה סיבה מספקת לפקפק במסורת, קו"ח לדחותה.


קיצור טענתו של קורנל על המעבר ממלוכה לרפובליקה:

  • בשלב הראשון, מלוכה "לגיטימית", מהסוג הישן.
  • בשלב השני, מלוכה כפולה:
    מלך פוליטי בעל מאפיינים טֻרניים, לצד מלך דתי-טקסי (rex sacrorum).
    הסתמכות על ה-populus (חי"ר), ולא על האריסטוקרטיא-אוליגרכיא
    אסיפת הקנטוריות מבססת את כוחו של ה-populus
    המלך ה"ישן" נבעט למעלה – reductio ad sacra
    השם המזוהה ביותר עם המהלך הזה הוא Servius Tullius
  • בשלב השלישי – רפובליקה:
    שני פראיטורים (קונסולים) שווי-מעמד
    האצולה תופסת את השלטון, מתוך הסתמכות על העם.
    מלך הקודשים סובל פיחות נוסף במעמדו, ומנותק לגמרי מהפוליטיקה

כיצד נסביר את העובדה שמשׂרת מלך הקודשים (rex sacrorum), שנוצרה לכאורה מתוך שמרנות דתית, עוברת מהפך כה משמעותי במעמדה במעבר מהמלוכה הפופולארית-טֻראנית למשטר הרפובליקני?