הבדלים בין גרסאות בדף "חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור שנים עשר"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 1: שורה 1:
[[תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית]]
+
[[תש|תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית]]  
  
[[חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור]]
+
[[חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש|חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור]]  
  
'''שיעור שניים עשר'''
+
'''שיעור שניים עשר'''  
  
שני אתרים מועילים לעת העתיקה: Lacus Curtius. Perseus.tufts.edu  
+
= מהפכה =
 +
 
 +
'''שני אתרים מועילים לעת העתיקה''' (לגזור ולשמור, חבר'ה!)
 +
 
 +
[http://penelope.uchicago.edu/thayer/e/roman/home.html Lacus Curtius]. [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/ Perseus.tufts.edu]
  
 
הצבא הרומי נמצא בהר אלגדוס ונלחם נגד הסבינים, מלחמה מקומית עם הרבה זמן מת. בזמן כזה, משתדלים למצוא תעסוקות יזומות כדי למנוע צרות. אנשים עקורים מההקשר החברתי המידי שלהם שבכל רגע יכולים לקרוא להם למלחמה וכל שעה יכולה להיות שעתם האחרונה, הם אנשים בעלי חושים מחודדים מאוד שהמוסר שלהם בהשעיה לקראת או אחרי טבח. זה זמן בעייתי ומסוכן, שבתוכו אדם שגם הוא חבר בפלבס ויש לו תודעה פוליטית מפותחת מתחיל לנהל משא ומתן בסביבותיו. לפי ליוויוס, הוא עוסק בעניינים לגיטימיים בתחום הפרט שלא מסכנים את המדינה. יחד עם זאת, פעילותו לא נושאת חן בעיני הדרג הבכיר ובשלב מסוים נרקמת נגדו מזימה והוא מחוסל.האשימו את האויב, בכך שהוא הניח מארב לאדם הזה. כשחיילים אחרים מגיעים לשטח ומביטים על הגופות, הם רואים שאין אף גופה של האויב והגופות של כוחותינו מפוזרות כאילו האנשים תקפו את האדם הזה והוא התגונן ופגע בהם. החיילים מבינים שזו הייתה התנקשות פוליטית, מה שמעורר בקרב הצבא ואחר כך בעיר, כעס. בעיקר בפלבס. הסיפורים האלה קשורים בעיני ליוויוס, ננסה להבין מדוע.  
 
הצבא הרומי נמצא בהר אלגדוס ונלחם נגד הסבינים, מלחמה מקומית עם הרבה זמן מת. בזמן כזה, משתדלים למצוא תעסוקות יזומות כדי למנוע צרות. אנשים עקורים מההקשר החברתי המידי שלהם שבכל רגע יכולים לקרוא להם למלחמה וכל שעה יכולה להיות שעתם האחרונה, הם אנשים בעלי חושים מחודדים מאוד שהמוסר שלהם בהשעיה לקראת או אחרי טבח. זה זמן בעייתי ומסוכן, שבתוכו אדם שגם הוא חבר בפלבס ויש לו תודעה פוליטית מפותחת מתחיל לנהל משא ומתן בסביבותיו. לפי ליוויוס, הוא עוסק בעניינים לגיטימיים בתחום הפרט שלא מסכנים את המדינה. יחד עם זאת, פעילותו לא נושאת חן בעיני הדרג הבכיר ובשלב מסוים נרקמת נגדו מזימה והוא מחוסל.האשימו את האויב, בכך שהוא הניח מארב לאדם הזה. כשחיילים אחרים מגיעים לשטח ומביטים על הגופות, הם רואים שאין אף גופה של האויב והגופות של כוחותינו מפוזרות כאילו האנשים תקפו את האדם הזה והוא התגונן ופגע בהם. החיילים מבינים שזו הייתה התנקשות פוליטית, מה שמעורר בקרב הצבא ואחר כך בעיר, כעס. בעיקר בפלבס. הסיפורים האלה קשורים בעיני ליוויוס, ננסה להבין מדוע.  
שורה 11: שורה 15:
 
אולי זו סיבה למהפכה, מילה שמציינת שינוי כיוון שמתבטא בשינוי שיטת המשטר. גם בסיפור של Virginia וגם בסיפור על האדם הפלבאי שנרצח בגלל פעולותיו הפוליטיות, יש אקט אלים נגד הפלבאים. אנו נמצאים כעת בתוך תהליך מהפכני מתגלגל, ואם נעשה זום אאוט: אנו עוסקים באבולוציה של הרפובליקה הרומית. בתחילה היו לנו שני פרייטורים. בשלב מסוים, בעקבות דרישות לרשום את החוקים שעולות, ככל הנראה, מהפלבס, ואחרי שיוצאת המשלחת ליוון ומסתובבת, לומדת ואוספת הצעות, חוקות ורעיונות- יש החלטה שהייתה חייבת להגיע בקונסנסוס, ההחלטה היא להשעות את כל פקידי המדינה, של הפטריקים ושל הפלבס כאחד, ולמנות את הDECEMVIRIS שיתנו חוק כתוב.  
 
אולי זו סיבה למהפכה, מילה שמציינת שינוי כיוון שמתבטא בשינוי שיטת המשטר. גם בסיפור של Virginia וגם בסיפור על האדם הפלבאי שנרצח בגלל פעולותיו הפוליטיות, יש אקט אלים נגד הפלבאים. אנו נמצאים כעת בתוך תהליך מהפכני מתגלגל, ואם נעשה זום אאוט: אנו עוסקים באבולוציה של הרפובליקה הרומית. בתחילה היו לנו שני פרייטורים. בשלב מסוים, בעקבות דרישות לרשום את החוקים שעולות, ככל הנראה, מהפלבס, ואחרי שיוצאת המשלחת ליוון ומסתובבת, לומדת ואוספת הצעות, חוקות ורעיונות- יש החלטה שהייתה חייבת להגיע בקונסנסוס, ההחלטה היא להשעות את כל פקידי המדינה, של הפטריקים ושל הפלבס כאחד, ולמנות את הDECEMVIRIS שיתנו חוק כתוב.  
  
 
+
=שאלות ואיום פרישה=
  
 
*מייקל שואל מדוע לבטל את הקונסולים, הטריבונים והאידילים ושאר הפקידים בזמן כתיבת החוקים?
 
*מייקל שואל מדוע לבטל את הקונסולים, הטריבונים והאידילים ושאר הפקידים בזמן כתיבת החוקים?
שורה 19: שורה 23:
 
הסיפור בפרק 43, לכל הפחות ממחיש לנו את המתיחות הפוליטית שעדין קיימת ומביאה לכדי רצח אזרחים. מהבחינה הזו, הסיפור קשור לעניינינו.  
 
הסיפור בפרק 43, לכל הפחות ממחיש לנו את המתיחות הפוליטית שעדין קיימת ומביאה לכדי רצח אזרחים. מהבחינה הזו, הסיפור קשור לעניינינו.  
  
 +
<br>
  
 +
*Virginius הוא בצבא, כיצד הוא יכול לעזוב את משמרתו ולחזור העירה?
  
*Virginius הוא בצבא, כיצד הוא יכול לעזוב את משמרתו ולחזור העירה?
+
לא הגיע פקיד רשמי עם צו בית משפט, אלא הגיעו בריצה בהולה כמה בני משפחה שקראו לVirginius בדחיפות לשוב לביתו. (פרשנות לעובדות שמציג בפנינו ליוויוס) ריח של איום פרישה. טרם הזכרנו את העניין הקריטי הזה בקשר לפלבס.
  
לא הגיע פקיד רשמי עם צו בית משפט, אלא הגיעו בריצה בהולה כמה בני משפחה שקראו לVirginius בדחיפות לשוב לביתו. אורי קורא כאן (פרשנות לעובדות שמציג בפנינו ליוויוס) ריח של איום פרישה. טרם הזכרנו את העניין הקריטי הזה בקשר לפלבס.  
+
SECESSION– במלחמת האזרחים של ארה"ב, מדינות הדרום פרשו ממדינות הצפון. הסיבה לפרישה הייתה שלכל מדינה יש אוטונומיה לקיים את חוקיה שלה, ולצפון אין סמכות מתוקף החוקה האמריקאית להתערב בעניינים. למעשה, מבחינה חוקתית הם צדקו'מבחינה מוסרית לא. (בנושא העבדות). אבן המחלוקת החוקית הייתה על סמכות האיחוד להתערב בחוקות המדינות. המדינה האמריקאית שאפה הרבה מונחים קונקרטיים ומוסדות ודרכי מחשבה מהמדינה הרומית. הSECESSIO מקורי הוא כלי הנשק של הפלבס כנגד הפטריקים. אם לא ימלאו את כל או לפחות מספיק מדרישותיהם, הם יקומו, יעזבו את המדינה וייסדו גוף פוליטי משלהם. הרעיון הזה הוא פחות מופרך ממה שהוא נשמע בהתחלה. בעולם הים תיכוני היה זה רגיל שקבוצת אוכלוסיה מתוך האוכלוסיה הכוללת עוזבת את הפוליס שלה ומקימה פוליס חדשה. זה נהוג מהמאה ה8 לפנה"ס. הפטריקים מסתכלים ואומרים-'אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו שהחבר'ה האלה יפרשו, הם חלק חיוני מהמדינה.' אנו לא יודעים להגדיר את הפלבס לקבוצה אחת דווקא. ההשערה היא, שפשוט גדולת הפלבס היא שהוא אסף לתוכו מספיק אנשים, ושהקבוצה הזו נהייתה מספיק מגוונת עד שהפכה לחלק משמעותי מהציבור, כזה שלא רצוי לוותר עליו באבחה אחת. היו חמישה אירועים בהם הפלבס עלו לגבעהלא ירדו ממנה עד שהייתה פשרה. הפרישות האלה לא היו אלימות. מלחמת אזרחים היא מצב לא רצוי. רעיון ההליכה משדה המערכה והחזרה לעיר, כי בעיר יש בעיה (אישית, אבל לא רק) מצביע על כך שהפלבאים קמים ופורשים כאשר דבר מה לא מוצא חן בעיניהם.  
  
SECESSION– במלחמת האזרחים של ארה"ב, מדינות הדרום פרשו ממדינות הצפון. הסיבה לפרישה הייתה שלכל מדינה יש אוטונומיה לקיים את חוקיה שלה, ולצפון אין סמכות מתוקף החוקה האמריקאית להתערב בעניינים. למעשה, מבחינה חוקתית הם צדקו'מבחינה מוסרית לא. (בנושא העבדות). אבן המחלוקת החוקית הייתה על סמכות האיחוד להתערב בחוקות המדינות. המדינה האמריקאית שאפה הרבה מונחים קונקרטיים ומוסדות ודרכי מחשבה מהמדינה הרומית. הSECESSIO מקורי הוא כלי הנשק של הפלבס כנגד הפטריקים. אם לא ימלאו את כל או לפחות מספיק מדרישותיהם, הם יקומו, יעזבו את המדינה וייסדו גוף פוליטי משלהם. הרעיון הזה הוא פחות מופרך ממה שהוא נשמע בהתחלה. בעולם הים תיכוני היה זה רגיל שקבוצת אוכלוסיה מתוך האוכלוסיה הכוללת עוזבת את הפוליס שלה ומקימה פוליס חדשה. זה נהוג מהמאה ה8 לפנה"ס. הפטריקים מסתכלים ואומרים-'אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו שהחבר'ה האלה יפרשו, הם חלק חיוני מהמדינה.' אנו לא יודעים להגדיר את הפלבס לקבוצה אחת דווקא. ההשערה של אורי, היא, שפשוט גדולת הפלבס היא שהוא אסף לתוכו מספיק אנשים, ושהקבוצה הזו נהייתה מספיק מגוונת עד שהפכה לחלק משמעותי מהציבור, כזה שלא רצוי לוותר עליו באבחה אחת. היו חמישה אירועים בהם הפלבס עלו לגבעהלא ירדו ממנה עד שהייתה פשרה. הפרישות האלה לא היו אלימות. מלחמת אזרחים היא מצב לא רצוי. רעיון ההליכה משדה המערכה והחזרה לעיר, כי בעיר יש בעיה (אישית, אבל לא רק) מצביע על כך שהפלבאים קמים ופורשים כאשר דבר מה לא מוצא חן בעיניהם.
+
==רגע, מה עם סבא?==
  
 
נומיטוס הוא הסבא. אם הסבא בחיים, הוא אמור להיות הפאטר פאמיליאס. מייקל תוהה אם זה הסבא מצד האם, ולכן הוא פאטר פאמיליאס של משפחה אחרת וVirginius הוא הפאטר פאמיליאס של בתו. זה סיפור שהוא על גבול המיתוס, לכן קשה להסיק ממנו מסקנות על המצב המשפחתי של הדמויות. לפי מה שכתוב פה, Virginius כנראה יתום, אחרת אביו היה מגן על Virginia.  
 
נומיטוס הוא הסבא. אם הסבא בחיים, הוא אמור להיות הפאטר פאמיליאס. מייקל תוהה אם זה הסבא מצד האם, ולכן הוא פאטר פאמיליאס של משפחה אחרת וVirginius הוא הפאטר פאמיליאס של בתו. זה סיפור שהוא על גבול המיתוס, לכן קשה להסיק ממנו מסקנות על המצב המשפחתי של הדמויות. לפי מה שכתוב פה, Virginius כנראה יתום, אחרת אביו היה מגן על Virginia.  
שורה 33: שורה 39:
 
לא סתם ליוויוס שם בפיו של איקיליוס את המילים "את הווטו לקחתם לנו, אל תתעללו לנו בנשים ובילדים". הזכות שהייתה לטריבונים הייתה להתייצב בפני פקידי המדינה ולהגן פיזית על חברי הפלבס מפני שרירות לבו של השלטון. הטריבונים הם האיזונים והבלמים, שבמקרה שבו למישהו עם הרבה כוח אין גבולות הטריבון בולם אותו. כאן זה נהיה סיפור פוליטי.  
 
לא סתם ליוויוס שם בפיו של איקיליוס את המילים "את הווטו לקחתם לנו, אל תתעללו לנו בנשים ובילדים". הזכות שהייתה לטריבונים הייתה להתייצב בפני פקידי המדינה ולהגן פיזית על חברי הפלבס מפני שרירות לבו של השלטון. הטריבונים הם האיזונים והבלמים, שבמקרה שבו למישהו עם הרבה כוח אין גבולות הטריבון בולם אותו. כאן זה נהיה סיפור פוליטי.  
  
 +
=כוחו של פאטר פאמיליאס=
 
יש רגע אחד בסיפור, שבו אנו רואים איך הסמכות של הפאטר פאמיליאס לא רק שלא מתחשבת בחוק של המדינה, אלא עולה עליו ומשאירה אותו באבק. לפי הסיפור, Virginia נחטפה וסיננו אותה לתוך ביתו של Virginius, לכן הוא לא אביה ואין לו עליה אבהות ושררה. ברגע שבו Virginius לוקח את הסכין והורג אותה, הוא אומר שפסק הדין של השופט הזה לא תקף בעיניו. אומרים כי אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. ברגע שבית משפט הרשיע אותך בדין, זה לא משנה אם אתה באמת אשם או לא, כי אתה אשם. כדי שמערכת משפטית תוכל לתפקד, היא חייבת לצאת מהנחה שכשהשופט פוסק שאדם אשם הוא אשם נקודה. פה אין אפילו ערעור, כי כבר אי אפשר יהיה לערער (בהנחה שיש למי לערער). אם Virginius היה דורש שכל עשרת הדקמווירים יפסקו (ערכאה עליונה יותר), אולי העניין היה נפתר. אך Virginius לא מכיר בסמכות בית המשפט, קורא בשם האלים והאלות להעיד שהוא אכן עושה מעשה צדק בהורגו את בתו.  
 
יש רגע אחד בסיפור, שבו אנו רואים איך הסמכות של הפאטר פאמיליאס לא רק שלא מתחשבת בחוק של המדינה, אלא עולה עליו ומשאירה אותו באבק. לפי הסיפור, Virginia נחטפה וסיננו אותה לתוך ביתו של Virginius, לכן הוא לא אביה ואין לו עליה אבהות ושררה. ברגע שבו Virginius לוקח את הסכין והורג אותה, הוא אומר שפסק הדין של השופט הזה לא תקף בעיניו. אומרים כי אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. ברגע שבית משפט הרשיע אותך בדין, זה לא משנה אם אתה באמת אשם או לא, כי אתה אשם. כדי שמערכת משפטית תוכל לתפקד, היא חייבת לצאת מהנחה שכשהשופט פוסק שאדם אשם הוא אשם נקודה. פה אין אפילו ערעור, כי כבר אי אפשר יהיה לערער (בהנחה שיש למי לערער). אם Virginius היה דורש שכל עשרת הדקמווירים יפסקו (ערכאה עליונה יותר), אולי העניין היה נפתר. אך Virginius לא מכיר בסמכות בית המשפט, קורא בשם האלים והאלות להעיד שהוא אכן עושה מעשה צדק בהורגו את בתו.  
  
 
ראינו דוגמה נוספת לרצח מקודש בטריבונט, במונח שנקרא SACROSANCTITAS TRIBUNICIA- קדושה טריבונית. הכוח של הטריבון להתייצב מול פקיד השלטון שריר הלב באה מידיעתו שאם מישהו יפגע בו לרעה, כל חבריו יכריזו על מי שפגע בו כSACER ESTO, מוחרם. לאורך כל הדרך, אפיוס קלאודיוס פוטר את כל מי שבא אליו כאל מישהו שרוצה לעורר בעיות מטעם הפלבס. ביום שבו אפיוס קלאודיוס בא לשפוט, אחרי המשפט של Virginia, אף אחד אחר לא רוצה להשפט אצל אפיוס קלאודיוס וכולם משוחחים על המקרה.  
 
ראינו דוגמה נוספת לרצח מקודש בטריבונט, במונח שנקרא SACROSANCTITAS TRIBUNICIA- קדושה טריבונית. הכוח של הטריבון להתייצב מול פקיד השלטון שריר הלב באה מידיעתו שאם מישהו יפגע בו לרעה, כל חבריו יכריזו על מי שפגע בו כSACER ESTO, מוחרם. לאורך כל הדרך, אפיוס קלאודיוס פוטר את כל מי שבא אליו כאל מישהו שרוצה לעורר בעיות מטעם הפלבס. ביום שבו אפיוס קלאודיוס בא לשפוט, אחרי המשפט של Virginia, אף אחד אחר לא רוצה להשפט אצל אפיוס קלאודיוס וכולם משוחחים על המקרה.  
 +
 +
=שאלות וכללים=
  
 
*האם זה סיפור אמיתי בכלל? לפי קורנל, לא.  
 
*האם זה סיפור אמיתי בכלל? לפי קורנל, לא.  
שורה 45: שורה 54:
 
*טיפ: תמיד לחשוד, לכל אורך הלימודים האקדמיים. מחובתינו להטיל ספק.
 
*טיפ: תמיד לחשוד, לכל אורך הלימודים האקדמיים. מחובתינו להטיל ספק.
  
גם האנשים הכי מכובדים, שנבחרו לכתוב ספרים בהוצאות הכי מכובדות ואורי המליץ עליהם והם בעצמם מזהירים על כל צעד ושעל משתמשים בשטיקים. כל עוד כף האמון הרבה יותר כבדה, לא נעשה שום דבר בקשר לזה. אם לפתע האיזון משתנה, כדאי לבדוק למה. יש לזה ריח של בלדה, סיפור עם לפחות.  
+
גם האנשים הכי מכובדים, שנבחרו לכתוב ספרים בהוצאות הכי מכובדות בעצמם מזהירים על כל צעד ושעל משתמשים בשטיקים. כל עוד כף האמון הרבה יותר כבדה, לא נעשה שום דבר בקשר לזה. אם לפתע האיזון משתנה, כדאי לבדוק למה. יש לזה ריח של בלדה, סיפור עם לפחות.  
  
 
לקחנו את ליוויוס, שחי בסוף המאה הראשונה לפנה"ס ותחילת המאה הראשונה לספירה, אנחנו במרחק של יותר מ400 שנה מהאירוע של Virginia. זה המון זמן. ליוויוס הוא בן תקופתו, הוא פועל בתוך הקשר היסטורי תרבותי פוליטי וכולי.  
 
לקחנו את ליוויוס, שחי בסוף המאה הראשונה לפנה"ס ותחילת המאה הראשונה לספירה, אנחנו במרחק של יותר מ400 שנה מהאירוע של Virginia. זה המון זמן. ליוויוס הוא בן תקופתו, הוא פועל בתוך הקשר היסטורי תרבותי פוליטי וכולי.  
שורה 52: שורה 61:
  
 
הקיצוניים יגידו שכל מי שמספר משהו מספר רק על תקופתו שלו. זה קצת מוגזם. ברור שכל אחד מספר את ההיסטוריה מתוך הרקע והדעות הקדומות של תקופתו.  
 
הקיצוניים יגידו שכל מי שמספר משהו מספר רק על תקופתו שלו. זה קצת מוגזם. ברור שכל אחד מספר את ההיסטוריה מתוך הרקע והדעות הקדומות של תקופתו.  
 +
 +
=מונארכיא במסווה=
  
 
אוגוסטוס עמד בפני בעיה אתיאולוגית ולוגיסטית גדולה מאוד: איך מקימים משטר מונרכי בלי שאף אחד שם לב. הדרך הייתה בשיטת הסלמי, חתיכה חתיכה בכל פעם. הכיסוי היה שהאנשים המשיכו לחשוב שיש רפובליקה. היה דגש על הערכים הישנים, ערכי משפחה, צניעות. סיפור כזה, שיש בו גם הגנה על הפרט מפני שרירות לבו של השלטון, גם קידוש ערכי המשפחה וגם הגנה על תומתם של הנשים הלך מצוין באווירה הפוליטית ששררה במסדרונות השלטון בתקופת אוגוסטוס. ליוויו הוא איש של אוגוסטוס. מי שמשלם את חשבונותיו הוא מאיקנס, מצנט שממן את עולם התרבות והאומנות והמשטרה החשאית. הוא שילם את שכר הדירה של ליוויוס שהנפיק בתורו את התוצאות הרצויות.
 
אוגוסטוס עמד בפני בעיה אתיאולוגית ולוגיסטית גדולה מאוד: איך מקימים משטר מונרכי בלי שאף אחד שם לב. הדרך הייתה בשיטת הסלמי, חתיכה חתיכה בכל פעם. הכיסוי היה שהאנשים המשיכו לחשוב שיש רפובליקה. היה דגש על הערכים הישנים, ערכי משפחה, צניעות. סיפור כזה, שיש בו גם הגנה על הפרט מפני שרירות לבו של השלטון, גם קידוש ערכי המשפחה וגם הגנה על תומתם של הנשים הלך מצוין באווירה הפוליטית ששררה במסדרונות השלטון בתקופת אוגוסטוס. ליוויו הוא איש של אוגוסטוס. מי שמשלם את חשבונותיו הוא מאיקנס, מצנט שממן את עולם התרבות והאומנות והמשטרה החשאית. הוא שילם את שכר הדירה של ליוויוס שהנפיק בתורו את התוצאות הרצויות.

גרסה מ־08:35, 13 במאי 2010

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור שניים עשר

מהפכה

שני אתרים מועילים לעת העתיקה (לגזור ולשמור, חבר'ה!)

Lacus Curtius. Perseus.tufts.edu

הצבא הרומי נמצא בהר אלגדוס ונלחם נגד הסבינים, מלחמה מקומית עם הרבה זמן מת. בזמן כזה, משתדלים למצוא תעסוקות יזומות כדי למנוע צרות. אנשים עקורים מההקשר החברתי המידי שלהם שבכל רגע יכולים לקרוא להם למלחמה וכל שעה יכולה להיות שעתם האחרונה, הם אנשים בעלי חושים מחודדים מאוד שהמוסר שלהם בהשעיה לקראת או אחרי טבח. זה זמן בעייתי ומסוכן, שבתוכו אדם שגם הוא חבר בפלבס ויש לו תודעה פוליטית מפותחת מתחיל לנהל משא ומתן בסביבותיו. לפי ליוויוס, הוא עוסק בעניינים לגיטימיים בתחום הפרט שלא מסכנים את המדינה. יחד עם זאת, פעילותו לא נושאת חן בעיני הדרג הבכיר ובשלב מסוים נרקמת נגדו מזימה והוא מחוסל.האשימו את האויב, בכך שהוא הניח מארב לאדם הזה. כשחיילים אחרים מגיעים לשטח ומביטים על הגופות, הם רואים שאין אף גופה של האויב והגופות של כוחותינו מפוזרות כאילו האנשים תקפו את האדם הזה והוא התגונן ופגע בהם. החיילים מבינים שזו הייתה התנקשות פוליטית, מה שמעורר בקרב הצבא ואחר כך בעיר, כעס. בעיקר בפלבס. הסיפורים האלה קשורים בעיני ליוויוס, ננסה להבין מדוע.

אולי זו סיבה למהפכה, מילה שמציינת שינוי כיוון שמתבטא בשינוי שיטת המשטר. גם בסיפור של Virginia וגם בסיפור על האדם הפלבאי שנרצח בגלל פעולותיו הפוליטיות, יש אקט אלים נגד הפלבאים. אנו נמצאים כעת בתוך תהליך מהפכני מתגלגל, ואם נעשה זום אאוט: אנו עוסקים באבולוציה של הרפובליקה הרומית. בתחילה היו לנו שני פרייטורים. בשלב מסוים, בעקבות דרישות לרשום את החוקים שעולות, ככל הנראה, מהפלבס, ואחרי שיוצאת המשלחת ליוון ומסתובבת, לומדת ואוספת הצעות, חוקות ורעיונות- יש החלטה שהייתה חייבת להגיע בקונסנסוס, ההחלטה היא להשעות את כל פקידי המדינה, של הפטריקים ושל הפלבס כאחד, ולמנות את הDECEMVIRIS שיתנו חוק כתוב.

שאלות ואיום פרישה

  • מייקל שואל מדוע לבטל את הקונסולים, הטריבונים והאידילים ושאר הפקידים בזמן כתיבת החוקים?

אם כל אלה יבחשו בקלחת, יהיה הרבה יותר קשה להגיע לתוצאה מאורגנת בסופו של דבר. בשלב הזה, כדי לחוקק חוק (להביא למצב בו העם הרומי יצביע על הצעת חוק), לאדם שיוזם את התהליך צריך להיות אימפריום. בעקבות ההסדר של וולריו והוראטיוס, אפשר לחוקק חוק גם אם אין לך אימפריום. הפלבס בשלב זה צובר כוח, וכל עוד הפטריקיאט מול הפלבס יש מערכת של איזונים ובלמים שמפריעה לDECEMVIRIS. אנו לא רוצים שהמדינה תסחף למקום אחד מהר מדי. לפעמים קשה לבלום תהליכים מדיניים שצוברים תאוצה. המטרה היא להגביל את הנזק, במערכת של איזונים ובלמים. כרגע אין צורך בבלמים כי המטרה היא לפרוץ קדימה. כל אלה הן השערות, איננו יודעים בוודאות.

הסיפור בפרק 43, לכל הפחות ממחיש לנו את המתיחות הפוליטית שעדין קיימת ומביאה לכדי רצח אזרחים. מהבחינה הזו, הסיפור קשור לעניינינו.


  • Virginius הוא בצבא, כיצד הוא יכול לעזוב את משמרתו ולחזור העירה?

לא הגיע פקיד רשמי עם צו בית משפט, אלא הגיעו בריצה בהולה כמה בני משפחה שקראו לVirginius בדחיפות לשוב לביתו. (פרשנות לעובדות שמציג בפנינו ליוויוס) ריח של איום פרישה. טרם הזכרנו את העניין הקריטי הזה בקשר לפלבס.

SECESSION– במלחמת האזרחים של ארה"ב, מדינות הדרום פרשו ממדינות הצפון. הסיבה לפרישה הייתה שלכל מדינה יש אוטונומיה לקיים את חוקיה שלה, ולצפון אין סמכות מתוקף החוקה האמריקאית להתערב בעניינים. למעשה, מבחינה חוקתית הם צדקו'מבחינה מוסרית לא. (בנושא העבדות). אבן המחלוקת החוקית הייתה על סמכות האיחוד להתערב בחוקות המדינות. המדינה האמריקאית שאפה הרבה מונחים קונקרטיים ומוסדות ודרכי מחשבה מהמדינה הרומית. הSECESSIO מקורי הוא כלי הנשק של הפלבס כנגד הפטריקים. אם לא ימלאו את כל או לפחות מספיק מדרישותיהם, הם יקומו, יעזבו את המדינה וייסדו גוף פוליטי משלהם. הרעיון הזה הוא פחות מופרך ממה שהוא נשמע בהתחלה. בעולם הים תיכוני היה זה רגיל שקבוצת אוכלוסיה מתוך האוכלוסיה הכוללת עוזבת את הפוליס שלה ומקימה פוליס חדשה. זה נהוג מהמאה ה8 לפנה"ס. הפטריקים מסתכלים ואומרים-'אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו שהחבר'ה האלה יפרשו, הם חלק חיוני מהמדינה.' אנו לא יודעים להגדיר את הפלבס לקבוצה אחת דווקא. ההשערה היא, שפשוט גדולת הפלבס היא שהוא אסף לתוכו מספיק אנשים, ושהקבוצה הזו נהייתה מספיק מגוונת עד שהפכה לחלק משמעותי מהציבור, כזה שלא רצוי לוותר עליו באבחה אחת. היו חמישה אירועים בהם הפלבס עלו לגבעהלא ירדו ממנה עד שהייתה פשרה. הפרישות האלה לא היו אלימות. מלחמת אזרחים היא מצב לא רצוי. רעיון ההליכה משדה המערכה והחזרה לעיר, כי בעיר יש בעיה (אישית, אבל לא רק) מצביע על כך שהפלבאים קמים ופורשים כאשר דבר מה לא מוצא חן בעיניהם.

רגע, מה עם סבא?

נומיטוס הוא הסבא. אם הסבא בחיים, הוא אמור להיות הפאטר פאמיליאס. מייקל תוהה אם זה הסבא מצד האם, ולכן הוא פאטר פאמיליאס של משפחה אחרת וVirginius הוא הפאטר פאמיליאס של בתו. זה סיפור שהוא על גבול המיתוס, לכן קשה להסיק ממנו מסקנות על המצב המשפחתי של הדמויות. לפי מה שכתוב פה, Virginius כנראה יתום, אחרת אביו היה מגן על Virginia.

ברור לנו מדוע יש פה סיפור אישי. איפה, או מהי הזווית או הביטויים של הסיפור הזה שהם לא אישיים אלא פוליטיים? התחבולה של אפיוס קלאודיוס הופכת את כל הסיפור לפוליטי, כי הוא חושב לארגן את אירוע ההתייחדות דרך המערכת המשפטית, שהיא במהותה פוליטית. יש לנו פה מצב שבו המחוקק, זה שהכל הושעה עבורו, יוצא בצד אחד של המשווה ובצד השני יש לנו את המשפחה, שהיא המוסד הכי מסורתי ובסיסי, ללא חוקים. החוק של המדינה, במובנים רבים, נעצר על סף הדלת.

לא סתם ליוויוס שם בפיו של איקיליוס את המילים "את הווטו לקחתם לנו, אל תתעללו לנו בנשים ובילדים". הזכות שהייתה לטריבונים הייתה להתייצב בפני פקידי המדינה ולהגן פיזית על חברי הפלבס מפני שרירות לבו של השלטון. הטריבונים הם האיזונים והבלמים, שבמקרה שבו למישהו עם הרבה כוח אין גבולות הטריבון בולם אותו. כאן זה נהיה סיפור פוליטי.

כוחו של פאטר פאמיליאס

יש רגע אחד בסיפור, שבו אנו רואים איך הסמכות של הפאטר פאמיליאס לא רק שלא מתחשבת בחוק של המדינה, אלא עולה עליו ומשאירה אותו באבק. לפי הסיפור, Virginia נחטפה וסיננו אותה לתוך ביתו של Virginius, לכן הוא לא אביה ואין לו עליה אבהות ושררה. ברגע שבו Virginius לוקח את הסכין והורג אותה, הוא אומר שפסק הדין של השופט הזה לא תקף בעיניו. אומרים כי אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. ברגע שבית משפט הרשיע אותך בדין, זה לא משנה אם אתה באמת אשם או לא, כי אתה אשם. כדי שמערכת משפטית תוכל לתפקד, היא חייבת לצאת מהנחה שכשהשופט פוסק שאדם אשם הוא אשם נקודה. פה אין אפילו ערעור, כי כבר אי אפשר יהיה לערער (בהנחה שיש למי לערער). אם Virginius היה דורש שכל עשרת הדקמווירים יפסקו (ערכאה עליונה יותר), אולי העניין היה נפתר. אך Virginius לא מכיר בסמכות בית המשפט, קורא בשם האלים והאלות להעיד שהוא אכן עושה מעשה צדק בהורגו את בתו.

ראינו דוגמה נוספת לרצח מקודש בטריבונט, במונח שנקרא SACROSANCTITAS TRIBUNICIA- קדושה טריבונית. הכוח של הטריבון להתייצב מול פקיד השלטון שריר הלב באה מידיעתו שאם מישהו יפגע בו לרעה, כל חבריו יכריזו על מי שפגע בו כSACER ESTO, מוחרם. לאורך כל הדרך, אפיוס קלאודיוס פוטר את כל מי שבא אליו כאל מישהו שרוצה לעורר בעיות מטעם הפלבס. ביום שבו אפיוס קלאודיוס בא לשפוט, אחרי המשפט של Virginia, אף אחד אחר לא רוצה להשפט אצל אפיוס קלאודיוס וכולם משוחחים על המקרה.

שאלות וכללים

  • האם זה סיפור אמיתי בכלל? לפי קורנל, לא.
  • האם אפשר להאמין לקורנל? כבדהו וחשדהו.

זה הכלל הכי טוב שצריך לנקוט לכל סופר.

  • כלל גדול בהיסטוריה: תמיד המניע האמיתי הוא הבחורה.
  • טיפ: תמיד לחשוד, לכל אורך הלימודים האקדמיים. מחובתינו להטיל ספק.

גם האנשים הכי מכובדים, שנבחרו לכתוב ספרים בהוצאות הכי מכובדות בעצמם מזהירים על כל צעד ושעל משתמשים בשטיקים. כל עוד כף האמון הרבה יותר כבדה, לא נעשה שום דבר בקשר לזה. אם לפתע האיזון משתנה, כדאי לבדוק למה. יש לזה ריח של בלדה, סיפור עם לפחות.

לקחנו את ליוויוס, שחי בסוף המאה הראשונה לפנה"ס ותחילת המאה הראשונה לספירה, אנחנו במרחק של יותר מ400 שנה מהאירוע של Virginia. זה המון זמן. ליוויוס הוא בן תקופתו, הוא פועל בתוך הקשר היסטורי תרבותי פוליטי וכולי.

  • כלל גדול בהיסטוריה: מעצם ההגדרה, כל מי שכותב או מספר היסטוריה מספר גם, אולי בעקיפין, על זמנו שלו.

הקיצוניים יגידו שכל מי שמספר משהו מספר רק על תקופתו שלו. זה קצת מוגזם. ברור שכל אחד מספר את ההיסטוריה מתוך הרקע והדעות הקדומות של תקופתו.

מונארכיא במסווה

אוגוסטוס עמד בפני בעיה אתיאולוגית ולוגיסטית גדולה מאוד: איך מקימים משטר מונרכי בלי שאף אחד שם לב. הדרך הייתה בשיטת הסלמי, חתיכה חתיכה בכל פעם. הכיסוי היה שהאנשים המשיכו לחשוב שיש רפובליקה. היה דגש על הערכים הישנים, ערכי משפחה, צניעות. סיפור כזה, שיש בו גם הגנה על הפרט מפני שרירות לבו של השלטון, גם קידוש ערכי המשפחה וגם הגנה על תומתם של הנשים הלך מצוין באווירה הפוליטית ששררה במסדרונות השלטון בתקופת אוגוסטוס. ליוויו הוא איש של אוגוסטוס. מי שמשלם את חשבונותיו הוא מאיקנס, מצנט שממן את עולם התרבות והאומנות והמשטרה החשאית. הוא שילם את שכר הדירה של ליוויוס שהנפיק בתורו את התוצאות הרצויות.