הבדלים בין גרסאות בדף "חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תשע/ שיעור תשיעי"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
מ
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־10:02, 13 במאי 2010

תש"ע - חברה ומשטר ברפובליקה הרומית

חברה ומשטר ברפובליקה הרומית, תש"ע - סיכומי שעור

שיעור תשיעי

הטקסט של פסטוס

There was once a time when it was not considered disgraceful for senators to be passed over, because, just as the kings by themselves used to choose (or to choose as replacements) men who would serve them as public advisers (in publico consilio), so under the Republic the consuls (or military tribunes with consular power) used to choose for themselves their closest friends from among the patricians, and then from among the plebeians.
This practice continued until the law of the tribune Ovinius put an end to it. Ovinius’s law bound the censors by oath to enroll in the Senate the best men from all ranks. The enforcement of this law had the consequence that senators who were passed over, and thus lost their place, were held in dishonour.

אוֹרי


השאלות הראשונות שנשאל לגבי כל טקסט שהוא:
• מי כתב? פֵסְטוּס, אנטיקוואר רומי
• מתי? במאה השניה לספירה
• באיזו שׂפה? לטינית

לשם מה מביא קורנל את הטקסט הזה של פסטוס?

קיימת במחקר הנחה, שהפטריקיאט הוגדר באמצעות חברות בסנאט (כלומר, מי שהיה חבר בסנאט, יוצא מכך שהיה פטריקים.
קורנל רוצה לסתור הנחה זו.
כיון שהסנאט זומן למטרה ספציפית, ולא היה גוף קבוע ומאורגן, לא יכול להיות שהגדרה מעמדית חדה תקבע לפיו.
מי שכינס את הסנאט, זימן את חבריו הקרובים, בין פטריקים ובין פלבאים. לפיכך, לא יכול להיות שחברות בסנאט הגדירה את הפטריקיאט.

משימה נסחו שאלה, שהתשובה למעלה עונה עליה בדיוק.



פטריקים ופלבאים

השאלה היא, בעצם, מאיפה הגיעו, או מה מקורם, איך נוצרו שתי הקבוצות המוגדרות הללו, פטריקים ופלבאים? זו השאלה הבסיסית. ההיסטוריונים שכותבים על הבעיה חיים בחצי השני של המאה השניה לפנה"ס. כלומר, מאות שנים לאחר האירועים שעליהם אנו מדברים, ואין לנו מקור ראשוני. האם זה מונע מאיתנו לקבל ולנסח ולארגן בסיס עובדתי ראוי כדי לבנות עליו סיפור היסטורי? לפעמים, אין מקורות ראשונים, או כמעט אין, אבל המקורות המשניים עשו עבודה טובה ויש כמה שיותר כאלה, והתמונה הכללית שעולה מכולם היא אותה תמונה. אנו גם רוצים שיהיו כמה נקודות של אי הסכמה, שמרמזת אולי, על מקורות שונים למקורות המשניים. וזה טוב, מקורות מגוונים הם יתרון. מנקודות אי ההסכמה נלמד מעט על האג'נדות של ההיסטוריונים.

 המקורות העתיקים לא שואלים איך זה התפתח, הם מניחים שיש פטריקים ויש פלבאים, ואתה או זה או זה, ואיך כרוכה ההגדרה שלהם אחד בשני? פלבאי הוא מי שהוא לא פטריקי. זה כל כך הרבה זמן לפני ימיהם ככה, שזה נראה מספיק רחוק כדי להשליך את זה אחורה עד כמה שאפשר להשליך משהו אחורה. במאה הראשונה לפנה"ס, אין שום סכסוך בין פטריקים ופלבאים כמעמדות, או כקבוצות אוכלוסיה. ההבדל היחיד הוא שיש מגוון של משרות כהונה, שהן פתוחות אך ורק לפטריקים. אפשר להניח ברוב החברות, שהשמרנות הדתית היא בכ"ז אחד מהגורמים החזקים. אפילו אחרי שלא היו מלכים, היה אזור קטן בעולם הדת שבו נשארה המלוכה. באזורים אלה נשארים סדרים עתיקים שמאבדים את משמעותם באזורים פוליטיים.

TRIBUNI PLEBS היא אחת מהמשרות הבכירות יותר במדרג, כלי פוליטי רב עוצמה. במשך כל תקופת הרפובליקה, המשרה הזו היא נעולה וסגורה בפני הפטריקים דווקא. אלה השרידים המרכזיים של הבדלי המעמדות בין הפטריקים לפלבאים שפעם היו עניין בוער בפוליטיקה.

במאה הראשונה, בימי קיקרו, האדם שהוא הכי שנא בחלק זה של חייו היה קלאודיוס הפטריקי, שרצה מאוד להיות טריבון. כדי להפוך למועמד לטריבונה הפלבית, הוא עשה TRANSITIO AD PLEBEM, כלומר וויתר על מעמדו הפוליטי ועל יכולתו לכהן בשורה של משרות דתיות. כדי להפוך לפלבאי מפטריקי, פלבאי אחד אימץ את קלאודיו והפך אותו לבן של מי שאימץ אותו. היה גם טקס. הדבר דומה לדרגות בצבא, תת אלוף נפתח לשני מסלולים: אפשר להגיע לאלוף משנה אם תהיה תת אלוף וגם אם לא תהיה תת אלוף. כלומר, יש שתי דרכים להגיע לדרגת אלוף משנה. הייתה משרה מקבילה לטריבונט, גם היא פלבאית במקורה.

מונחים משפחתיים ברומא

PETER-PATRES, PATRICIUS, PATRONUS, PATRIARCHIA, PATER FAMILIES. פטריכיוס שייך לקבוצת הפטריקיה, פאטר פמיליאס הוא אב המשפחה, כמו בעולם הערבי. הפטריארכליה שנשקפת מזה היא שאבי משפחה יכול להוליד 8 בנות במשך 20 שנה וזה לא נחשב לכלום, אבל אם נולד בן הוא יקרא אבו.. כי זה מי שירש אותו. ברומא, אב יכול להוציא להורג את בנו מבלי לתת דו"ח לאיש. המדינה המודרנית מתחלחלת מהמחשבה הזו. האב מחליט על ענייני הכספים של המשפחה ואחראי לשידוכים, והדמות המשפטית המרכזית של המשפחה. אם נרצה להמשיל את הפטר פאמיליאס לפי העולם הרומי, הוא מלך המשפחה. בתוך המשפחה, כמו במלוכה, ברור שמקום הנשים בתהליך ההחלטות בדינמיות הפנימיות הוא כביר. הנשים בבית הרומי הן שחקניות ראשיות, אך לא נראה זאת מחוץ לבית. אנו רואים רק את הפטרס שיוצאים החוצה ומנהלים את הדברים בזירה הציבורית. (=RESPUBLICA)

פטרונוס הוא מונח שהולך עם CLIENT, כדי להבין מה זה אומר נערום את כל סרטי המאפיה שראינו אי פעם. אם אנחנו מאפיונר קטן ברחוב ומישהו מנסה להתנחל על פינת הרחוב שלנו, ואין לנו סיכוי בקרב יריות, נפנה למי שמעלינו. למאפיונר אין סיכוי לשרוד בלי ארגון משלו, כי כל השאר בחבורות. לכן, נעבוד בשביל מישהו, אנחנו הקליינט, והוא יהיה הפטרון שלנו. אותה השיטה הייתה נהוגה ברומא של אז. הקלינט עובד האדמה פונה לפטרון שלו כשכבשים משתלטות לו על השטח ואוכלות לו את החיטה. הפטרון פותר בעיות כאלה בשיחה עם הפטרון של רועי הכבשים. קשר כזה הוא קשר מחייב, הפטרון מחויב כלפי הקלינט, אם לפטרון יש שאיפות פוליטיות (כשנלך מספיק למעלה בפירמידה), (עד למאה השניה לפנה"ס, הבחירות םה לא חשאיות) הוא צריך את הקולות שלי. במקרה של סכסוך, הפטרון מאחד את הקלינטים לפתרון בעיות. כשפוליטיקאי רומי יוצא בבוקר לפורום הפוליטי שלו, מחכה לו קהל של קליינטים כדי שכשהוא יצא מהבית הוא יהיה שמח ויגיע עם קהל גדול לפורום. כל זה שייך אך ורק לגברים. הנשים לא מעורבות מחוץ לפמיליה.

מה שבד"כ רוצים המלומדים לעשות זו הקבלה בין פטרס לבין חברות בסנט. חברים בסנט הם פטריקים, או רק פטריקים יכולים להיות בסנט, או משהו דומה. קורנל נותן ארבע סיבות לסתור את העניין, 1. אין שום עדות לכך שרק פטריקים היו בסנט, יש שם PATRES ET CONSCRIPTI, כלומר יש סנטורים שהם לא פטרס. 2. המקורות מלאים בדיבור על מי יכול להיות קונסול. הפטריקים רוצים להגיע למצב שרק הם יכולים להבחר לקונסולט, ומולם יש מאבק עיקש שעליו אנו שומעים. אין שום מקום שבו פלבאים רוצים להכנס לסנט, אלא להיות קונסולים.

טיעון מסוכן ותשובה

פה אנו נתקלים בטיעון מן השתיקה, ARGUMENTUM EX SILENTIO. סוג כזה של הטיעון הוא אחד מהיותר מסוכנים, ומותר לנו להשתמש בו אך ורק כשהשתיקה רועמת במיוחד. כשציפינו מאוד למצוא משהו ועדיין הוא לא קיים. השאלות הראשונות שנשאל לגבי כל טקסט הוא: מי כתב את הטקסט? מתי? באיזו שפה? שאר הדברים יגזרו מהדברים הללו. (טקסט של פסטוס) אנחנו רוצים לדעת אם אנו קוראים תרגום או מקור, לכן השפה חשובה. תרגום יכול להיות מגמתי, לא מדויק, אפשר לאבד בו את כל המשמעויות הנלוות, כמו אירוניה. לשם מה מביא קורנל את הטקסט הזה של פסטוס? א. קיימת במחקר הנחה, שהפטריקיאט הוגדר באמצעות חברות בסנאט (כלומר, מי שהיה חבר בסנט, יוצא מכך שהיה פטריקים.) ב. קורנל רוצה לסתור הנחה זו.

כאן מסתיימת התשובה לשאלה. כלומר, עלינו לשנות את השאלה. כיון שהסנאט כונס למטרה ספציפית, ולא היה גוף קבוע ומאורגן, לא יכול להיות שהגדרה מעמדית חדה תיקבע לפיו.

מי שכינס את הסנאט, זימן את חבריו הקרובים, בין פטריקים ובין פלבאים, לפיכך, לא יכול להיות שחברות בסנאט הגדירה את הפטריקיאט.

קורנל מביא את הטקסט כדי לסתור את ההנחה.

בסופו של דבר, אלה שהיו האריסטוקרטיה בתקופת המלוכה הם שיצרו את המהפכה ומתוכם יש קבוצה שמטכססת כדי להשתלט על העסק. אין להם יחודיות אחרת, הם החליטו להתאגד בשטח ולהשאיר את כולם בחוץ כדי להשיג מונופול על האימפריום. אם האימפריום יתחלף כל שנה, אלה שרואים את עצמם בעלי סיכוי לתפוס אותו רוצים לצמצם את התחרות ככל האפשר.