הבדלים בין גרסאות בדף "מפלגת אל-ופד"

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
(הישגי המפלגה בבחירות לפרלמנט המצרי 1924-1950)
(פירוק המפלגה)
 
שורה 50: שורה 50:
 
מתחילת שנות ה-50 החלו במצרים בכלל ובופד בפרט נסיונות להפר את ההסכם האנגלו-מצרי של 1936. במצרים דרשו מהבריטים לוותר על זכויות היתר שניתנו להם במדינה. באוקטובר 1951 אשר הפרלמנט המצרי את ביטולו של הצו ובדצמבר אותה שנה החלו התנגשויות בין כוחות מצריים, ביניהם מתנדבים של [[האחים המוסלמים במצרים|האחים המוסלמים]], וכוחות בריטים לאורך תעלת סואץ. עימותים אלו יחד עם חוסר האחדות במערכת הפוליטית הובילו בסופו של דבר לעלייתם של הקצינים החופשיים במהפכה של יולי 1952.
 
מתחילת שנות ה-50 החלו במצרים בכלל ובופד בפרט נסיונות להפר את ההסכם האנגלו-מצרי של 1936. במצרים דרשו מהבריטים לוותר על זכויות היתר שניתנו להם במדינה. באוקטובר 1951 אשר הפרלמנט המצרי את ביטולו של הצו ובדצמבר אותה שנה החלו התנגשויות בין כוחות מצריים, ביניהם מתנדבים של [[האחים המוסלמים במצרים|האחים המוסלמים]], וכוחות בריטים לאורך תעלת סואץ. עימותים אלו יחד עם חוסר האחדות במערכת הפוליטית הובילו בסופו של דבר לעלייתם של הקצינים החופשיים במהפכה של יולי 1952.
  
קבוצת הקצינים שביצעה את המהפכה במצרים, הורידה את המלך פארוק מכסאו ובטלה את המונרכיה הקונסטיטוציונית. מפלגת הופד רצתה גם היא בביטול המלוכה ובנוסף מכיוון שלפעילה היו קשרים טובים עם חברי הקצינים החופשיים תמכה המפלגה במהפכה. מנהיגיה האמינו כי בבחירות חופשיות שיערכו לאחר המהפכה תוכל המפלגה לקבל שוב את מושכות השלטון לידיה. מועצת המהפכה של הקצינים החופשיים ראתה בציפיה זו של הופד איום על ריבונותה והעבירה ב-17 בינואר 1953 חוק האוסר קיום של מפלגות במצרים, בינהן הופד. מנהיגי המפלגה נעצרו ורכושה הוחרם והמפלגה באה אל סיומה.
+
קבוצת הקצינים שביצעה את המהפכה במצרים, הורידה את המלך פארוק מכסאו ובטלה את המונרכיה הקונסטיטוציונית. מפלגת הופד רצתה גם היא בביטול המלוכה ובנוסף מכיוון שלפעילה היו קשרים טובים עם חברי הקצינים החופשיים תמכה המפלגה במהפכה. מנהיגיה האמינו כי בבחירות חופשיות שיערכו לאחר המהפכה תוכל המפלגה לקבל שוב את מושכות השלטון לידיה. מועצת המהפכה של הקצינים החופשיים ראתה בציפיה זו של הופד איום על ריבונותה והעבירה ב-17 בינואר 1953 חוק האוסר קיום של מפלגות במצרים, בינהן הופד. מנהיגי המפלגה נעצרו, רכושה הוחרם והמפלגה הגיעה אל סוף דרכה.
  
 
=ביבליוגרפיה=
 
=ביבליוגרפיה=

גרסה אחרונה מ־21:16, 9 באוקטובר 2010

פסלו של סעד זע'לול מחוץ לבית האופרה בקהיר

אל-ופד (בערבית: الوفد) כשמה כן היא - משלחת. המפלגה הוקמה ב-13 בנובמבר 1918 כמשלחת מצרית שיועדה על ידי אנשי השלטון ותומכי הלאומיות המצרית להישלח לועידת השלום שלאחר מלחמת העולם הראשונה בפריז.

הקמת המפלגה

ב-1882 נכבשה מצרים בידי הבריטים ועל אדמתה הוקם פרוטקטורט. המצרים אמנם היו מעורבים בשלטון בדמות חדיו', ראש ממשלה ומועצת שרים אך השלטון היה נתון בידי הקונסול הבריטי שהוצב במדינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, מעודדים מהצהרות בין לאומיות, כגון 14 הנקודות של וילסון, דחפו כוחות פוליטים במצרים להקמת מדינה מצרית עצמאית. לשם כך הוחלט לשלוח לועידת השלום בפריז משלחת בראשותו של סעד זע'לול, מנהיג פוליטי מתומכי הלאומיות שלמד אצל גדולי הרפורמטורים במצרים ביניהם מחמד עבדו ואל-אפע'ני. זע'לול אף כיהן בעברו כשר החינוך, שר המשפטים וסגן נשיא המועצה המחוקקת במצרים. ב-13 בנובמבר 1918 התייצבה המשלחת בביתו של הקונוסול הבריטי, סר וינגייט, ודרשה עצמאות למצרים. זע'לול אף הציע כי המשלחת תצא ללונדון לפרוש את דרישותיה בפני הממשלה הבריטית. דרישתם נדחתה מספר פעמים עד שב-8 במרץ 1919 גורשו זע'לול ושלושה חברים נוספים במשלחת למלטה, פעולה שהציתה מהומות ברחבי מצרים. במהלך המהומות הוחלף סר וינגייט בגנרל אלנבי על מנת להחזיר את הסדר למדינה. ב-7 באפריל, כשבועיים לאחר הוצב בתפקידו, חנן אלנבי את זע'לול וחברי המשלחת ואף אפשר להם לנסוע לועידה בפריז. באותו זמן הוקמה בקהיר הועדה המרכזית של הופד שתפקידה היה לעדכן את המצרים במתרחש בועידה ולשמור על הסדר במצרים תחת הממשל הצבאי שעליו הכריז אלנבי. בפריז לא ניתנה לזע'לול ולמשלחתו ההזדמנות לדרוש את עצמאותה של מצרים ובנוסף החליטו המעצמות להכיר מחדש בפרוטקטורט הבריטי.

המפלגה במוקד הכוח

בעקבות האירועים האלימים של 1919 החליטה ממשלת בריטניה להקים ועדה שתחקור את הסיבות לפרוץ האירועים. הועדה, בראשותו של הלורד מילנר הגיעה למצרים בתחילת דצמבר 1919 ולקראת סופו פנתה הועדה המרכזית של הופד אל מילנר במטרה לנהל משא ומתן לפתרון הבעיה. ועידת מילנר סיימה את עבודתה בדצמבר 1920 ולפני הגשת מסקנותיה לממשלה הבריטית זימנה את זע'לול בכדי לשמוע את דעתה של הופד בנושא. אחר כך הגישה הועדה את מסקנתה כי יש לפרק את הפרוטקטורט ולהקים מדינה עצמאית במצרים כפי שארע באופן חלקי ב-1922 ובצורה מלאה בהסכם האנגלו-מצרי של 1936. במשך כל התקופה שבין 1920 ו-1936 היוותה הופד חלק בלתי נפרד מהצוות המצרי למשא ומתן. במהלך המשא ומתן, באוקטובר 1922, חל פיצול בופד עקב חוסר רצונו של זע'לול להתפשר עם הבריטים ומפלגה חדשה, המפלגה החוקתית הליברלית, הוקמה בראשותו של עדלי פאשא, לאחר שפרש מן הופד. מפלגה זו ומפלגת הופד היו שתי המפלגות המשפיעות ביותר בפוליטיקה המצרית מאז 1922 ועד מהפכת הקצינים ביולי 1952. עם מותו של זע'לול, באוגוסט 1927, תפס את מקומו בראש המפלגה מוצטפא אל-נחאס פאשא. אל-נחאס היה ראש הממשלה המצרי שחתם באוגוסט 1936 על ההסכם האנגלו-מצרי שהביא לעצמאותה של מצרים.
בבחירות לפרלמנט המצרי, שנערכו לעיתים קרובות עקב חוסר יציבות פוליטית במדינה, זכתה המפלגה לרוב באחוז ניכר מהמושבים.

הישגי המפלגה בבחירות לפרלמנט המצרי 1924-1950

שנת הבחירות אחוז המושבים בהם זכתה המפלגה הערות
1924 84.9
1925 53.6
1926 81
1929 93.1
1931 0 זכו במושב אחד בלבד מכיוון שהחרימו את הבחירות על רקע שינוי חוק הבחירה.
1936 81.9
1938 5.3 בבחירות אלו זכתה המפלגה הסעדית, לכאורה, באמצעים לא כשרים.
1942 87.9
1945 0 המפלגה החרימה בחירות אלו במחאה על זיופים שעמדו להתרחש בהן.
1950 70.8


















פירוק המפלגה

מתחילת שנות ה-50 החלו במצרים בכלל ובופד בפרט נסיונות להפר את ההסכם האנגלו-מצרי של 1936. במצרים דרשו מהבריטים לוותר על זכויות היתר שניתנו להם במדינה. באוקטובר 1951 אשר הפרלמנט המצרי את ביטולו של הצו ובדצמבר אותה שנה החלו התנגשויות בין כוחות מצריים, ביניהם מתנדבים של האחים המוסלמים, וכוחות בריטים לאורך תעלת סואץ. עימותים אלו יחד עם חוסר האחדות במערכת הפוליטית הובילו בסופו של דבר לעלייתם של הקצינים החופשיים במהפכה של יולי 1952.

קבוצת הקצינים שביצעה את המהפכה במצרים, הורידה את המלך פארוק מכסאו ובטלה את המונרכיה הקונסטיטוציונית. מפלגת הופד רצתה גם היא בביטול המלוכה ובנוסף מכיוון שלפעילה היו קשרים טובים עם חברי הקצינים החופשיים תמכה המפלגה במהפכה. מנהיגיה האמינו כי בבחירות חופשיות שיערכו לאחר המהפכה תוכל המפלגה לקבל שוב את מושכות השלטון לידיה. מועצת המהפכה של הקצינים החופשיים ראתה בציפיה זו של הופד איום על ריבונותה והעבירה ב-17 בינואר 1953 חוק האוסר קיום של מפלגות במצרים, בינהן הופד. מנהיגי המפלגה נעצרו, רכושה הוחרם והמפלגה הגיעה אל סוף דרכה.

ביבליוגרפיה

  • יאפ, מלקולם א'. המזרח הקרוב למן מלחמת העולם הראשונה. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999.
  • Lloyd, George. Egypt Since Cromer. London: Macmillan and Co., 1933
  • Moustafa, Ahmed. Egypt in the 20th Century. Chronology of Major Events. London:MegaZette Press, 2003.
  • Quraish, Zaheer Masood. Liberal Nationalism in Egypt. Rise and Fall of the Wafd Party. Delhi: Alwaz Publishers: 1967.
  • Zayid, Mahmud Y. Egypt's Struggle for Independence. Beirut: Khayats, 1965.